אור ברסלב
הין צדק חודש מנחם אב

הין צדק· רבי מנחם מנדל שפירא

חודש מנחם אב

דרשה שנת תרע"ב

משנכנס א"ב ממעטין בשמחה:

שב"ת שחל להיות תשעה באב בתוכו אסור מלספר ומלכבס וכו'. (משנה תענית כו':) ויש לדקדק בו בלשון חכמים ממעטין בשמחה. משמע דקצת שמחין בו. רק שממעטין בשמחה. גם מה זה הלשון שב"ת שח"ל ת"ב. ופירש"י שבו"ט. וצ"ב למה יצא התנא בכאן מלשנות כפשוטו שבו"ע שחל ת"ב. והלא דבר הוא. אמנם כבר נודע מסה"ק בני"ש (במאמרי חדשי תמוז אב) גדולת הימי מצרים. ובפרט ת"ב בעצמו אשר בו ביום נולד בן דוד. אשר ע"כ מחויב האדם להיות צהלתו בפניו ואבלו בלבו. כי כן דרך הצדיקים. כי אחז"ל (קידושין ל"א: ) עה"פ מזמור לאסף אלקים באו גוים בנחלתך קונה לדוד מבעי"ל, אלא שאמר אסף שירה על שכלה הקב"ה חמתו בעצים ובאבנים שבביתו וכו' שאלמלא כן לא הי' נשאר משונאי ישראל שריד ופליט. נמצא זה הי' מחסדי ה'. וכמו שטבע אב על בנו. שמקבל על עצמו כל צער הבן רק שלא יראה בצערו. אשר אי לזאת י"ל הטעם שסבב הי"ת לקראת החדש הזה בשם. מנח"ם א"ב שהוא מנח"ם הבנים. ומראה באצבע רחמנותו עליהם. ועי"ז מנחם אותם. גם מעשה המאורע ששפך חמתו על עצים ואבנים. זה גופא מנחם. אב הרחמים אדון הסליחות. ולזה רמז התנא בלשון המשנה שב"ת "שחל "ת"ב "בתוכו. שהוא השבוע הנקראת באמת שב"ת. וכמו שהשבת מביא ברכה לעולם דכל ברכאין דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין כמו כן עי"ז נזכה להברכה הרמוז בר"ת של "כל "רודפי' "השיגוה "בין "המצרים. כמבואר לעיל, ובזה יש לפרש הפסוק (תלים ק"ג) כרחם אב על בני' רצונו לומר כמו הרחמנות של חדש אב על בני'. ריחם ה' על יראיו. כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו:

תוכן העניינים

הין צדק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה