הין צדק· רבי מנחם מנדל שפירא
דרשה שנת תרע"ב
דרשה שאמרתי בעיר משפחתי בק"ק עטשעד יצ"ו בש"ק פ' מטות תער"ב ליצירה וזה החלי בעזר צורי וגואלי:
בפרשת נדרים. איש כי ידור נדר לה' וגומר. "לא "יחל "דברו "ככל היוצא מפיו יעשה:
הנה לע"ע אנו עומדים בין המצרים. והכתוב עומד ומזהיר אותנו על הדיבור לקיים כמאמרו ושלא ליחל דברו. ומורה באצבע בסופי תיבות אלו"ל. וכבר למדו מזה לעשות התרת נדרים בער"ה ע' קיצור ש"ע. והנה בקשו ממני ת"ח המופלגי' שיחיו לומר להם שמעתתא ואמרתי להם בסוגי' דשלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה האומרת טמאה אני לך וכו' (נדרים צ') בקושית הר"ן שם וקושיא המושכלת המפורסמת בשם הגאון האדיר רבי משולם מטוסמניץ זלה"ה. ויען שכך כתוב' לפני הפלפלא חריפתא שאמרתי להם בספרי על התורה מאזני צדק בפ' מטות. לא אכפול הדברים. ואתה הקורא תדרשהו משם לטוב' בפרשת נדרים:
והנה חקרתי ודרשתי ושאלתי היטב. מה יש לי לדבר פה. הנה ב"ה היש"ת הרבה אתכם מלפנים. והנה אתם בעזה"י יראים ושלמים בדור הזה. מה אומר לכם. ועניתם ואמרתם אשר הדבר הזה פרוץ מאוד. שנעש' להם כהיתר. לדבר דבר בטל בביהכנ"ס. ובפרט בשעת תפל' וקריאת התורה גם כל או"א נכנס במשא ומתן של חבירו. ועניתי ואמרתי הנה דבר זה אשר בקשתם ממנו הוא דבר גדול. שאם אומר לכם שתהיו אהובים בעסק משא ומתן ושלמים כל אחד עם חבירו מתיירא אני שמא מתוך השלום היותר גדול וקירוב הלבבות עוד תדברי יותר בביהכנ"ס איש אל רעהו. ואם אומר לכם שלא לדבר. ולענות אדם בשום דבור אם ידבר אחד אל חבירו. מתיירא שמא מתוך זה עוד ישטום אחד את חבירו בשוק במשא ומתן. אשר ע"כ לזה צריך מלחמ' גדול' להיות אהובים ושלמים במסחרים בשוק. ובביהכנ"ס יהי' כל או"א נגד חבירו כאלו הי' לו שונא אשר לא יכול דברו לשלום. והנה ידוע אשר לא חרב ביהמ"ק אלא מתוך שנאה חנם. והנה צדיקי' בדבר שחוטאין בו מתרצין וצריך לתקן זה בדור היתום ולמעט במחלוק' ואפי' במחלוקה שלשם שמים צריך צמצום שלא יהי' נמשך מן לשמה שלא לשמה. ע"כ צריך לזה החוברות מאוד. אשר בשוק וברחובות יהי' כאו"א שלום את רעהו. אבל מיד שיבא לבית ה' הוא בהכנ"ס מקדש מעט. אזי יעשה עצמו כאלו הי' ברוגז על חבירו ולא יענהו בשום דבור אם ידבר אליו:
ובזה יתבאר היטב כוונת דוד המע"ה (בתהלים קכ"א) שאלו שלו' ירושלים ישליו אוהביך ומבאר ואומר יהי שלום בחילך בענין מו"מ שלו' בארמנותיך כי למען אחיי וריעי אדברה נא שלום בך בשוק. אבל למען בית י"א (ביהכנ"ס) אבקשה טוב לך ר"ל אבקש אותך שבודאי יותר טוב להיות לך לפני עצמך ביחיד ושלא לענות איש על דברו:
והנה ראיתי טוב מעשיכם שעשיתם ותקנתם בעיר הזאת עירובין. וקניתם הרשות בכסף מלא משופטי העיר בעד מאה כתרים בכל שנה. אשר מזה יקחו לעצמם מוסר ללמוד מכם גם שארי עיירות שבמדינת אונגארן וזכות הרבים יהיו תליי בכם. אבל זאת ראיתי שאין במקומכם מקוה כתיקונה ראשית שהמקוה הוא בחצר בית הכנסת אשר רבה המכשלי בזה. אשר כל אשה שצריכ' לטביל' הנה בושה. לילך שמה בעוד היום כדיני. כי שמה עומדי' נערי בני ישראל בשערי טביל'. אשר ע"כ אם אין דרך אחר לבית הטביל'. מהראוי לעשות המקוה לטבילת נשים בחצר אחרת. ותיקון גדול הוא זה. והנה מי אנכי כי באתי עד הלום לדבר דברי מוסר. הנה יש לכם מנהיג והוא יתור לפניכם הדרך אשר תלכו בה ואת המעשה אשר תעשון. אליו תשמעון ותראו להחזיק ביד הרב האבד"ק בנש"ק שליט"א ותתברכו ממעון הברכות. והנה עוד הארכתי בביאור חטא משה רבע"ה במי מריב' שרמז לשמוע אל דברי המנהיג במאמר פיו. ולא ימתין על הכאת המטה. כמ"ש תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה. וכבר כתוב הדר הוא. בדרוש להלולא דמר אבא זללה"ה. בחדש אדר שני עיי"ש ומתענג. ויתר הדברים כל אחד על מקומו יבואו בשלום:
ונחזור על הראשונות בפרשת היום דהעיקר לשמור הדיבור פה. כי כבר מילתינו אמורה בשם מורי הגאה"ק בס' רב טוב פ' נשא במשל שלו כי הפה הוא המליץ בעד כל אברי' וגודי' של אדם ואת הפה נשמר בלשונו לדבר בלשון הקודש. ולא כמו שראיתי בעו"ה גם פה היום. הילדים מדברים בלשון העמים וגם אמהם מדברת כן. והעיקר הוא מהאמהות כמו שנקרא מוטער שפראך. ואם מדברת בלשון עברית אז גם הילד מדבר בלשון עברית. ואז הקול קול יעקב מליץ טוב בזה ר"ה הבע"ל עבור כל הגוף. וההיפוך ח"ו בהפכו. ע"כ הכתוב עומד בין המצרים שלשים יום קודם אלול מענינו של פה קודש כדי שיוכל להרבות בתפל' וצעקה לפני המלך כל חדש אלול לא" יחל" דברו" ככל" היוצא מפיו יעשה גם השי"ת יעשה ככל היוצ' מפיו בענין בקשתו. ונזכ' למ"ש תכלה שנה וקללותי' תחל שנה וברכותי' בכתיב' וחתימ' טובה ובא לציון גואל. ולשבי פשע ונעשה שפע ברכה והצלחה בב"א: ח"י בתמוז לברית מילה:
א מה שאומרים כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה. ולחופה. ולמעשים טובים י"ל כי הנה ידוע אשר כל התתנהנות עם בני ישראל הוא במסירות נפש כמאחז"ל וזאת התור"ה אדם כי ימות באהל. שאין התור' מתקיימת אלא במי שממית עצמו עלי' שצ"ל הרב' שפיכות דמים ומס"נ עד שיזכה לכתרה של תורה. ובזה פירשתי הפסוק בפ' (ראה אופן ב') ודם זבחיך ישפך הרבה שפיכת דמים אתה צריך לסבול והבשר תאכל מבשרך אשר עליך והדר שמור ושמעת את הדברי' האלה. עבעה"ט. גם בחופ"ה. אחז"ל קשה לזוגם כקרי"ס ואין החכם כבעל נסיון כמה התרפקאות דעדו על אינשי עד שזוכה לחופה. ובפרט בימינו עד שנעשה חפש מחופש. וכבר אמרתי שכמעט אנו רואים סוף וקץ לכל צרותינו כמו שכת' ביציאת מצרים וידע אלקים שדרשו רז"ל זו פרישות דרך ארץ. גם היום הזה כמונו היום כמה אלפים שאין נושאין. ומתעגנין עד שיעבורו תחת השבט. ומהראוי שיהי' סמיכות גאול' לתפל' שאנו מתפללים בתחיל' וראש לפדיון נפשינו. וכן המעשי"ם טובי"ם תפילין יקרים. ואתרוג הדר הכל צריך דמים תרתי משמע מסי"נ בגוף ובממון. אך לאו כל אנפין שוין בזה. ואין אדם יודע מה שבלב חבירו. ועד היכן מגיע מסי"נ כאו"א וכמה שפיכות דמים סובל כל איש ישראלי עד שזוכה להנ"ל. ואין לך דבר שיהי' נרא' המצוה בשפיכות דמים כמו מצוה של מילה. דלא סגי בלא"ה דאפי' אם נולד מהול אינו נכנס לברית. עד שיטוף דם ברית אנו אומרים כשם שנכנס לברית והכל רואין ויודעין שלא נכנס אלא ע"י שפיכת דמים כן יכנס לתורה ולחופה ולמעש"ט במסי"נ ובשפיכת דמים תרתי משמע הכל למען שמו יתברך. ועי' מה שכתבתי בזה עוד בס' מאזני צדק פ' לך:
א"י כשם שנכנס לברית ע"י אחרים כן יכנס לתורה דצריך סייעתא דשמיא. ולחופה. מה' אשה משכלת. ולמעשים טובים הכל נעשה ע"י עזרת השי"ת ולולא הקב"ה עוזרו לא הי' יכול לו. ליצה"ר המונעו מהטוב ומסותו להיפוך. אך ורק האדם צריך לבחור בטוב. והבא לטהר מסייעין אותו ע"כ אף אם יהי' נראה להאדם אשר דבר זה כמעט אין ביכולתו לעשותו אל יפלו פניו רק חזק ואמץ וה' יגמור בעדו לטובה:
וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק (תלים ע"ה) י"ל דמרמז ג"כ על כריתת ברית הערל'. שהוא בא להפריד הקליפ' ולגלות אות ברית קודש המכונ' צדיק יסוד עולם וכשתקבל חשבון של תיבות קרני רשעי"ם עם ט' אותיות והכולל יעלה בידך כמספר ערל"ה מיל"ה. פריע"ה מציצ"ה וז"ש וכל קרני רשעים אגדע. כנ"ל. אז תרוממנה קרנות צדיק יסוד עולם:
זה אמרתי ע"ד פרפראות לחכמה לסעודת ברית מילה של בני הנולד למז"ט ביום ועש"ק שעה ג' אחר צהרים ח"י תמוז לשנת תרס"ח לפ"ק והייתי בעצמי בע"ה סנדק ומוהל וקראתי שמו בישראל חנני' יו"ט ליפא ע"ש מורי הגה"ק זללה"ה מסיגוט. וע"ש חמי זקני בעל תוס' יו"ט ז"ל. ויה"ר שנזכה לגדלו ולחכמו לתור' ולחופ' ולמעשים טובים ולראות ממנו דור ישרים יבורך. אני וזוגתי היא אמו הצדקת עטיא בת ריקל שילאי"ט אמן:
בפרשת תזריע וביום השמיני ימו"ל בשר ערלתו רואה אני בכאן רמז רמזה לנו התור' בתי' ימו"ל "יסודו "מעפר "וסופו "לעפר ובזה תשכיל מנהג ישראל תורה היא שנוהגין להניח חתיכת הערל' בעפר. כי כבר ביקש ע"ז אליהו מלאך הברית. להיות הברית מילה לכפר על בני ישראל כמבואר במדרשי חז"ל. ובסה"ק. וכל העומדים שם נמחלין עונותהם. וכדי שיהי' החי יתן אל לבו לשוב על העונות. בתשוב' גמור'. עושין זאת לזכר אדם "יסודו "מעפר "וסופו "לעפר ועי"ז יבא לידי הרהורי תשוב' וישוב אל ה' וירחמהו. ע"ד זכור כי עפ"ר אנחנו. ובזה יש לפרש המדרש שהביאו בספרי אגדה בפ' שמיני וידום אהרן מה הוי לי' למימר. וביום השמיני ימו"ל בשר ערלתו. רצונו לומר זכור כי עפר אנחנו "יסודו "מעפר "וסופו "לעפר וזה הי' להם למליצה לבני אהרן. ומאוד א"ש על אות ברית יסודו מעפר וסופו לעפר. סיפא דכולהו שייפין. ובחי' יסו"ד צדיק:
ובזה יש להבין הכוונה במה שאומרים כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופ' ולמעשים טובים כי ימול רמז לענוה "יסודו "מעפר "וסופו "לעפר וכשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה כי אין התור' מתקיימת אלא במי שיש בו ענוה. גם לחופ' ביארנו בחדש סיון במאמר לנשואין שצריך לחשוב מאין בא כי הכל יודעי' כלה למה נכנסה לחופה ונמשך לענוה וממילא שכן צריך להיות שכל המעשים טובים אשר יעשה אותם האדם לחשוב יסודו מעפר וסופו לעפר. ועי"ז יעשה אותם האדם וחי בהם בדו"ר: