אור ברסלב
הימים הנוראים בהלכה ובאגדה שער ההלכה › ערב ראש השנה

הימים הנוראים בהלכה ובאגדה

שער ההלכה · ערב ראש השנה

חודש אלול

מעשה במדינה שהצטבר לה חוב גדול של מס למלך, שלח המלך כמה פעמים לגבותו, אך הם לא שלמו, כי היה החוב גדול. מה עשה המלך? אמר לבני פלטרין שלו: עמדו ונלך אליהם. עד שהם הולכים כברת דרך, שמעו זאת בני המדינה. מה עשו? התחילו גדולי המדינה יוצאים לקראת המלך, אמר להם מי אתם, אמרו לו בני מדינה פלונית אנו, אמר להם ומה אתם מבקשים, אמרו לו בבקשה ממך עשה עמנו חסד לפנים משורת הדין למחול לנו על החוב, כי אין בידינו מה ליתן. אמר להם: בשבילכם אני מוותר לכם על שליש מהחוב. המשיך המלך בדרך, והנה יצאו חיילי המדינה לקדמו, אמר להם מי אתם, אמרו לו בני המדינה פלונית, אנא אין לנו לשלם, בבקשה ממך תרחם עלינו, אמר להם: בשבילכם אני מניח עוד שליש. עד שהוא מהלך עוד, יצאו כל בני המדינה אליו גדולים וקטנים, אמר להם מה אתם מבקשים, אמרו לו: אדוננו המלך, אין לנו כח ליתן מה שאנו חייבים לך, אמר להם: בשבילכם אני מניח הכל, אבל מכאן ואילך חשבון חדש הוא. כך המלך - זה מלך מלכי המלכים הקב''ה ישתבח שמו, בני המדינה אלו ישראל שעשו עוונות במשך השנה. בערב ראש השנה החסידים מתענים, והקב''ה מוחל שליש מעוונותינו, ומראש השנה ועד יום הכפורים, הבינונים מתענים והקב''ה מוחל עוד שליש מעוונותינו. וביום הכיפורים כל ישראל מתענים ומבקשים רחמים אנשים ונשים וטף, והקב''ה מוחל לנו הכל, שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם וגו', מה ישראל עושים, נוטלים לולביהם ביו''ט ראשון של סוכות, ומהללים ומקלסים לפני הקב''ה, והקב''ה מתרצה להם ומוחל להם, ואומר להם: הרי ויתרתי לכם את כל עונותיכם אבל מעכשיו הוא ראש חשבון, לכן כתוב ולקחתם לכם ביום הראשון, ראשון לחשבון עונות. (מדרש תנחומא פרשת אמור סימן כב)

התרת נדרים - נוהגים לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה, ולכתחילה יעשו את ההתרה על ידי עשרה אנשים ששונים הלכות, כמו שפסק מרן בשלחן ערוך (יו''ד שלד סעיף לה). (מב)

קברי צדיקים - יש נוהגים ללכת בערב ראש השנה להשתטח על קברי הצדיקים שיבקשו רחמים עלינו מה' יתברך. ומכל מקום לכהנים אסור בהחלט להכנס אפילו לקברות צדיקים בלבד. כמבואר בגמרא בבא בתרא (נח ע''א) בבא מציעא (פה ע''ב) סוכה (כה ע''ב) שגם קברות הצדיקים מטמאים. וכן דעת הרי''ף בתשובה (סימן שיג), תוספות (ב''מ קיד ע''ב), הרא''ש, המאירי, הריטב''א, האשכול, מהרי''ל, שו''ת הלק''ט, מהר''ם בן חביב, שדי חמד ועוד. וכתב הגר''ש קלוגר, הדבר ברור שכהן הנטמא בקברי צדיקים, הרי הוא מחלל קדושת כהונתו, ואין עליו תורת כהן, ולא יעשה כן בישראל. וגם בפאת השלחן כתב, יש למחות ולמנוע מנהג איזה כהנים שהולכים אל קברי הצדיקים תנאים ואמוראים וגאונים, באומרם שאין קברי הצדיקים מטמאים, וטעות הוא בידם, כי מי לנו צדיקים גדולים יותר מאבותינו הקדושים ויוסף הצדיק, שמפורש בגמרא שמטמאים. וכן כתב בדברי יחזקאל שחייבים להודיע כן ברבים שאין על מה לסמוך להקל באיסור דאוריתא. וכן כתב בקיצור שלחן ערוך, טעות הוא ביד כהנים הדיוטות בזמנינו, שנוהגים ללכת על קברי הצדיקים, וצריכים למחות בידם ולמונעם מכך. ישמע חכם ויוסף לקח. (נב)

תספורת - בנוהג שבעולם כשאדם הולך למשפט, אפילו אם הוא אדם חשוב, אינו יוצא עם בגדים מיוחדים ויפים כל כך שיראה כאדם מיוחד, אלא לובש בגדים פשוטים, שֶיֵקַל יותר לשופט לרחם עליו. אבל אנחנו בטוחים בחסדיו של הבורא יתברך שיוציא אותנו זכאים בדין, ולכן נוהגים אנו להסתפר בערב ראש השנה, וללבוש בגדים יפים לכבוד היום הקדוש, כדי להראות ביטחוננו בבורא יתברך שיחתמנו לחיים טובים ולשלום לאלתר [מיד]. אלא שבכל זאת לא ילבש בגדים מיוחדים מדאי, כדי שיזכור שסוף סוף הוא יום גדול ונורא אשר מי לא יירא ממנו, ואפילו דוד המלך עליו השלום אמר (תהלים קיט פסוק קכ): ''סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי'', כל שכן אנחנו אזובי הקיר, מה נאמר. (נא)

מקוה - מנהג חשוב מאוד לטבול במקוה טהרה בערב ראש השנה, כדי להתפלל ביום הדין בקדושה ובטהרה. ובלאו הכי מי שיכול במשך השנה לטבול בכל ערב שבת תבוא עליו ברכת טוב. ומכל מקום אדם שהוא חולה ואינו יכול ללכת למקוה, נכון שיעמוד תחת סילון המקלחת כשהברז פתוח עד שישער שכבר נשפכו על גופו כמות מים של תשעה קבים [כ-12.5 ליטר]. וברור שאין הבדל בין אם המים צוננים או חמים. ושליחי ציבור צריכים להזהר יותר בטבילה זו. (נז. ת''ה כט)

ומיותר להזכיר, כי אין פתרון זה מועיל בשום פנים ואופן לאשה שהגיעה זמנה לטבול, וכמו שכתב הרמב''ם, שאפילו תשפוך על עצמה כל מימות שבעולם אינם מטהרים אותה כלל, אלא רק על ידי שתלך למקוה ותטבול שם.

הכנת נר דלוק - מכיון שאסור ביום טוב להדליק אש חדשה, כמו מקופסת גפרורים או מצית וכדומה, ומותר להדליק רק מאש שכבר היתה דלוקה מערב יום טוב, כפי שיתבאר להלן בהלכות יום טוב, לכך יש לשים לב בערב יום טוב קודם כניסת החג, להכין נר הדולק 48 שעות לשני הימים, כדי שאם יצטרך לבשל ולהדליק את הגז ביום טוב, יהיה לו מהיכן לקחת את האש, וזהו הנקרא 'הדלקה מאש לאש'.

הדלקת נרות

טוב שהנשים ידליקו את נרות היום טוב לפני השקיעה כבכל ערב שבת. אלא שיש נשים נוהגות להדליק את הנרות מאש לאש בליל יום טוב קודם הקידוש, ויש להן על מה שיסמוכו. (חזו''ע יו''ט שו)

תימנים - גם אותם העולים מארצות תימן שנהגו שלא לברך על הדלקת נר של יום טוב, מכל מקום בעלותם לארץ ישראל, צריכים לברך על הדלקת הנרות של יום טוב בשם ומלכות. (יחו''ד ח''א סימן כז. יו''ט סא)

זמן הברכה - קודם ההדלקה תברך האשה: ''להדליק נר של יום טוב'' ואחר כך תדליק. ואף על שבערב שבת, נוהגות רוב בנות אשכנז לברך לאחר שמדליקות את הנרות, מכל מקום בערב יום טוב, יברכו על הנרות ואחר כך ידליקו. (משנ''ב רסג ס''ק כז)

שהחיינו - לא תברכנה הנשים ברכת 'שהחיינו' בהדלקה, כיון שבלאו הכי מברכים אנו ברכה זו לאחר מכן בקידוש של ליל יום טוב. (אור זרוע בשם הירושלמי, תרומת הדשן ועוד) והמברכות נכנסות לחשש הפסק בין ברכת 'להדליק נר של יום טוב' להדלקה עצמה. ולכן טוב להעיר בנחת למשמע אוזנן של המברכות 'שהחיינו' בהדלקה, שיפסיקו ממנהגן, וכמו שכתבו היעב''ץ ועוד, שמנהג נשים זה, אין לו יסוד בהלכה ושגגה הוא.

ואמנם המברכות 'שהחיינו' בהדלקה בערב יום טוב, יש להן להזהר שלא לענות 'אמן' על ברכת 'שהחיינו' שבקידוש, מחשש הפסק בין ברכת הגפן לטעימת היין. ואם ענו 'אמן', אין צריך שיטעמו מהכוס, שהרי בלאו הכי אין חיוב לטעום. (סב)

תוכן העניינים

הימים הנוראים בהלכה ובאגדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה