אור ברסלב
הטהרה בהלכה ובאגדה שער ההלכה - טהרת המשפחה › דיני פרישה ובדיקה בעונת הוסת

הטהרה בהלכה ובאגדה

שער ההלכה - טהרת המשפחה · דיני פרישה ובדיקה בעונת הוסת

הנהגות הבעל והאשה בימי נדתה

אמר רבי יוחנן: כל הפורש מאשתו סמוך לוסת, זוכה לבנים כשרים.

רבי יהושע בן לוי אמר: זוכה לבנים הראויים להורות הלכה. (שבועות י״ח ע״א)

למתחילים: עצה טובה , מפאת שפרק זה מסועף, ויש בו פרטים רבים ומקרים שונים, עדיף ללמוד אותו קודם עם מדריך / מדריכה מוסמכים, לפי הדינים והתאריכים המתאימים לבני הזוג, בלי להסתעף להלכות שאינן קשורות אליהם. ואח״כ יוכלו ללמוד לבדם לצורך שינון והוספת פרטים. ועל כל פנים, במקרה שעדיין לא השיגו הדרכה, ינסו ללמוד לבדם, כי השתדלנו לכתוב את הדברים בצורה ברורה המובנת גם למתחילים. [לבירור על מדריכה באזור המגורים, בסוף החוברת]

סיבת הפרישה

א. מכיון שאיסור נידה הוא איסור חמור מאוד, הזהירו חז״ל לפרוש מקיום יחסי אישות, ב״עונה״ [יום שלם או לילה שלם, כפי שיתבאר בהלכה ד] שבה אמורה האשה להתחיל לקבל את וסתה [אף שעדין לא קיבלה], כדי שחס ושלום לא ימצֵא שבשעת התשמיש תקבל האשה מחזור, וחלילה הם נכשלים באסור ״כרת״. (פז)

הנהגת בני הזוג בעונת הפרישה

ב. ב״עונת הפרישה״ אסורים בני הזוג בתשמיש המטה, ומותרים בחיבוק ונישוק, כל עוד שלא ראתה האשה דם. ואולם טוב להחמיר שלא ישנו יחד במטה אחת, [שמא תראה דם בשינה ולא תרגיש בו,] אך לישון בקירוב בשר ממש, אין להתיר. (צא. טה”א סז)

לקראת סוף העונה, צריכה האשה לבדוק את עצמה ב׳עד בדיקה׳, כדי לברר אם אומנם החל להגיע הוסת. אם יצאה הבדיקה נקייה מדם, הרי שמסיום העונה והלאה יהיו מותרים בני הזוג בתשמיש, עד שתראה האשה דם בפועל. [וטוב שתבדוק גם בתחילת העונה. ופרטי הדינים לבדיקות אלו יתבארו להלן, הלכה כ-כב]

חישוב עונת הפרישה

ג. כיצד ידעו בני הזוג מהי העונה שבה האשה אמורה לקבל וסת, ובה עליהם לפרוש? כאן יש הבדל בין אשה שיש לה וסת קבוע, לאשה שאין לה וסת קבוע:

אשה בעלת וסת קבוע - כלומר שהווסת שלה מגיע בזמן קבוע, כגון שמקבלת בתאריך מסוים באופן תמידי - הרי היא יכולה לצפות את עונת הוסת הבאה שלה במדויק, ובעונה זו יפרשו בני הזוג. [כך היה המצב המצוי בעבר אצל רוב הנשים, אולם היום, עקב חולשה שירדה לעולם, מצב זה פחות מצוי]. פרטי הפרישה לבעלת וסת קבוע יתבארו להלן הלכה ו-ח.

אשה שאין לה וסת קבוע - כלומר שאין לה תאריכים מדויקים וקבועים שבהם היא מקבלת מחזור [כיום זהו המצב היותר מצוי אצל רוב הנשים] - אין אפשרות לקבוע בוודאות מתי היא העונה שבה היא אמורה לקבל וסת, ולכן קבעו לה חכמים שלוש עונות שבהן קיימת סבירות גבוהה יותר לקבלת הוסת, ובהן היא צריכה לפרוש מבעלה: א. עונה בינונית [ממוצעת] בדקו ומצאו, שהזמן הממוצע אצל הנשים בקבלת הוסת הוא פעם בשלושים יום, ולכן קבעו חכמים שאשה שאין וסתה קבוע, תפרוש ביום השלושים לראייתה האחרונה, שאז יש סיכוי רב יותר שתקבל. ב. עונת החודש בדקו ומצאו, כי למהלך הירח יש השפעה על ראיית הדם של האשה [ואכן יש נשים, שמקבלות וסת בכל חודש בתאריך עברי קבוע, בין בחודש מלא ובין בחודש חסר], ולכן קבעו חכמים, כי אשה שאין לה וסת קבוע, תפרוש באותו תאריך עברי שבו ראתה בפעם האחרונה. ג. עונת הפלגה [= מרחק, הפרש] במקרים רבים, נימי הדם שברחם האשה מתמלאים במשך מספר ימים מסוים, ולאחר מכן ״מתפוצצים״ ונפלטים בצורת המחזור החודשי. לכן קבעו חכמים חיוב פרישה גם כעבור הפרש ימים דומה להפרש שבו ראתה בפעם האחרונה. (נעימות נצח קעב). חישוב עונות הפרישה הללו ודיניהם, יתבארו להלן בהלכה ט.

משך הפרישה

ד. משך הפרישה בכל אחד מימי הפרישה הנ״ל [פעם אחת לבעלת וסת קבוע או 3 פעמים לבעלת וסת שאינו קבוע] הוא: ״עונה״ , דהיינו יום שלם או לילה שלם . העונה נקבעת לפי העונה שבה התחיל המחזור האחרון. דהיינו שאם בפעם האחרונה התחילה לקבל מחזור במהלך היום, פרישתה בחודש זה תהיה בעונת היום בלבד. [יום נחשב מהזריחה עד השקיעה. ולא משנה אם קיבלה בבוקר או בצהריים או אחר הצהריים]. ואם בפעם האחרונה התחילה לקבל מחזור במהלך הלילה, פרישתה בחודש זה תהיה בעונת הלילה בלבד. [לילה נחשב מהשקיעה עד הזריחה, ולא משנה אם קיבלה בערב או בסוף הלילה]. (פז)

יש מבני אשכנז המחמירים לפרוש יממה [24 שעות], דהיינו גם בעונה הקודמת לעונת הוסת. ולבעלת וסת שאינו קבוע - גם בעונה הקודמת ל״עונה בינונית״. (פח)

אשה שראייתה קצרה מאוד ורואה כך: בסוף הלילה קודם הזריחה, ונמשכת ראייתה ביום עד אחר הזריחה, צריכים בחודש הבא לפרוש כל הלילה, וגם ביום כשיעור משך זמן שראתה ביום. ואם פרשו ועדיין לא ראתה, מותרת שוב לבעלה באותו יום, לאחר שתעשה בדיקה כדלהלן בסעיפים כ-כב. (פט)

ציון יום קבלת הוסת

ה. כדי לחשב נכון את זמני הפרישה, על האשה להיעזר ב׳לוח שנה׳, ולציין בכל חודש את התאריך שבו קבלה את וסתה, וגם באיזו עונה, דהיינו ביום או בלילה. (ק)

* יש לדעת, כי כל ההתייחסות בהלכה לזמני קבלת הוסת, היא דוקא לפי התאריך העברי, אבל לתאריך הלועזי אין יחס בהלכה כלל. (ק, קא)

* כמו כן חשוב לזכור שלפי התאריך העברי, היממה מתחילה מהלילה ואח״כ מגיע היום, כמו בשבת קודש, שאנו מתחילים את השבת בליל שבת, ואח״כ מגיע יום שבת, ובלילה שאח״כ [מוצאי שבת] כבר יצאה השבת, והוא נחשב לליל ראשון. ולכן, אם לדוגמא אשה קבלה וסת ביום ראשון ו׳ בניסן בלילה [אחר השקיעה], הרי שתציין לה בלוח השנה: ׳קבלתי ביום שני ז׳ בניסן, בעונת לילה׳ [כי הלילה של יום ראשון נחשב כ׳ליל שני׳], וכן על זה הדרך.

* אשה שרגילה לראות כתמי דם עונה אחת או שתיים קודם קבלת הוסת, עליה לציין את יום קבלת הוסת עצמו, ולא את יום ראיית הכתמים. (צ)

* אשה שקמה בבוקר וראתה שקבלה וסת, ואינה יודעת אם הוסת התחיל בלילה או בבוקר, תחשיב ותציין שקיבלה וסת בעונת יום. ואשה שראתה וסת בערב, ואינה יודעת מתי בדיוק הוא התחיל - לפני השקיעה או לאחר השקיעה, תחשיב ותציין שקיבלה וסת בעונת לילה. (שו״ע יורה דעה סימן קפד סעיף ד, ש״ך ס״ק יג)

דיני הפרישה לבעלת וסת קבוע

סוגי וסת קבוע

ו. ישנן נשים [כיום זה פחות מצוי], שהוסת שלהן מגיע בזמנים קבועים. נשים אלו מכונות ״בעלות וסת קבוע״. ישנם סוגים שונים של וסת קבוע, כדלהלן:

וסת ההפלגה - ׳הפלגה׳ פירושה ׳הרחקה׳, דהיינו מרחק הימים שבין ראיה לראיה. אשה הרגילה לראות וסתות בהפרש ימים קבוע בין וסת לוסת, כגון כל 28 יום או כל 31 יום, הרי היא בעלת וסת קבוע בהפלגה. (ק)

וסת החודש - שרואה וסת בכל חודש באותו תאריך. למשל : קיבלה וסת בא׳ בתשרי, ובחודש שלאחריו בא׳ בחשון, ולאחר מכן בא׳ בכסלו, וכן הלאה [בין בחודש מלא - של 30 יום, בין בחודש חסר - של 29 יום]. (קא)

וסת השבוע - שרואה ביום קבוע בשבוע, לאחר מספר שבועות קבוע. כגון שרואה כל ארבעה שבועות ביום שלישי בשבוע. (קא)

וסת הגוף - יש אשה שאין וסתה תלוי בזמן כלל, אלא מקבלת וסת בקביעות לאחר שמרגישה הרגשה מסוימת, כגון שראשה ואבריה כבדים עליה, או שחשה צמרמורות שלא מחמת הקור, או כאבים בגב או ברחם, וכיוצא בזה. (קב. ע״ה סה)

וסת ההפלגה בדילוג - דהיינו שראייתה מתאחרת בכל חודש ביום אחד מראייתה הקודמת בסדר קבוע, כגון שבחודש אחד ראתה לאחר 28 יום מראייתה האחרונה, ובחודש השני ראתה לאחר 29 יום, ובחודש השלישי ראתה לאחר 30 יום. (קא)

וסת החודש בדילוג - דהיינו, שראייתה מתאחרת בכל חודש בתאריך יום אחד מהראיה הקודמת בסדר קבוע, כגון שבחודש אחד ראתה ב-ד׳ לחודש, ובחודש השני ראתה ב-ה׳ לחודש, ובחודש השלישי ראתה ב-ו׳ לחודש. (קא)

וסת הסרוג - וסת הבא אחת לחודשיים בתאריך קבוע בחודש. כגון שראתה ב-ג׳ תשרי, ולאחריו ב-ג׳ כסלו, ולאחריו ב-ג׳ שבט. (קב)

כיצד נקבע הוסת כקבוע?

ז. אשה נחשבת כ״בעלת וסת קבוע״ רק אם קיבלה שלוש פעמים ברציפות בקביעות מסוימת כנ״ל, וכן בתנאי שבשלושת הפעמים היא ראתה את הוסת באותה עונה , כלומר בעונת היום או בעונת הלילה, שאם לא כן לא קבעה לה וסת, והרי היא נחשבת כ״בעלת וסת שאינו קבוע״. (קה)

דין אשה בעלת וסת קבוע: אשה בעלת וסת קבוע, צריכה לפרוש מבעלה בחודש הבא אך ורק באותה עונה שקבעה לה, שבה בעצם היא אמורה לקבל את הוסת. אם קרה ולא קיבלה את וסתה באותה עונה, עליה לבדוק את עצמה בסוף אותה עונה, [כפי שיתבאר להלן בסעיפים כ-כב], ולאחר מכן אם יצאה הבדיקה נקייה, מותר לה לשמש עם בעלה, כל עוד שלא קבלה וסת בפועל.

למשל: אשה שראתה שלוש פעמים ב-ד׳ לחודש ביום, קבעה לעצמה ׳וסת החודש׳, וצריכה לפרוש בכל ד׳ לחודש ביום, ואינה צריכה לפרוש בשום זמן נוסף. אולם אם ראתה שלוש פעמים בד׳ לחודש, אך פעם ביום ופעם בלילה, הרי שלא קבעה לעצמה וסת, ודינה כדין אשה בעלת וסת שאינו קבוע, שיבואר להלן.

* ׳וסת ההפלגה׳ - לקביעתו דרושים ארבעה תאריכים, כדי לברר שלוש פעמים ברציפות את ההפרשים ביניהם. כגון שראתה בתאריך מסוים ביום, ולאחר 28 יום ראתה שוב ביום, ולאחר 28 יום שוב ראתה ביום, ולאחר 28 יום שוב ראתה ביום. נמצא ששלוש פעמים ראתה ביום לאחר 28 יום, ממילא קבעה לעצמה את ׳וסת ההפלגה׳, ומכאן והלאה צריכים בני הזוג לפרוש לאחר 28 יום, בעונת יום. (קה)

* ׳וסת הגוף׳ - אם שלוש פעמים הרגישה את אותה הרגשה, ולאחר מכן [תוך 24 שעות] קיבלה וסת, הרי שקבעה לעצמה ׳וסת הגוף׳, ובפעמים הבאות כשתרגיש את אותה הרגשה, צריכים בני הזוג לפרוש. אבל אם פעם חשה בצמרמורות וראתה דם, ופעם חשה בכאבי גב וראתה דם, לא נקבע לה בכך ׳וסת הגוף׳. ואין צריך שתראה ג׳ פעמים ביום דוקא או בלילה דוקא, כי בוסת זה אין ראייתה תלויה בזמן, אלא כל שתרגיש את המחוש המסוים צריכה לחשוש. (ע״ה סה)

עקירת וסת קבוע

ח. כשם שנקבע הוסת בשלוש פעמים רצופות, כך נעקר [מתבטל] הוסת בשלוש פעמים רצופות, כגון: אם היתה רגילה לראות בכל ד׳ לחודש, ופתאום ארע שראתה ב-ו׳ לחודש, ובחודש שלאחריו ב-ה׳ לחודש, ובחודש שלאחריו ב-ח׳ לחודש, הרי שלאחר שלוש פעמים אלו נעקר ממנה הוסת הקבוע, ואין צריך בעלה לפרוש ממנה עוד ב-ד׳ לחודש. אך כל עוד שלא נעקר ממנה הוסת בשלוש פעמים רצופות, פורש ממנה ב-ד׳ לחודש, וגם לפי ראייתה החדשה כדין וסת שאינו קבוע, שיבואר להלן. (קו, קז)

ואולם יש לדעת, כי מה שנעקר ממנה הוסת הקבוע, הוא דוקא אם בדקה את עצמה בעד בכל פעם כשהגיעה העונה שאמורה לראות בה ולא מצאה כלום, אבל אם לא בדקה את עצמה בעד, אע״פ שלא הרגישה דם כלל, אינה עוקרת את הוסת הקבוע שלה, וצריכה להמשיך לחשוש ולפרוש בו. ועל כל פנים, בכל חשש של עקירת וסת, כדאי להתייעץ עם רב מורה הוראה. (קז)

דיני הפרישה לבעלת וסת שאינו קבוע

זמן הפרישה

ט. בזמנינו רוב הנשים וסתן אינו קבוע. למשל: יכולה אשה לראות פעם לאחר 28 יום, ופעם לאחר 32 יום, ופעם לאחר 31 יום. ואפילו אם יש לה יום קבוע שרואה בו, אך העונה אינה קבועה, דהיינו שרואה פעם ביום ופעם בלילה, נחשב לה גם כן כוסת שאינו קבוע. וכבר בארנו, כי אשה שאין וסתה קבוע, צריכה לפרוש בשלוש עונות, שבהן קיימת סבירות גבוהה יותר שתקבל את וסתה, ועתה נבאר את אופן חישובן אחת לאחת:

עונה בינונית [ממוצעת] - על האשה לספור שלושים יום מהיום שבו התחילה לראות וסת בפעם האחרונה [יום קבלת הוסת האחרון, נחשב אף הוא בספירת השלושים], וביום השלושים יפרשו בני הזוג. כגון: אם ראתה בפעם האחרונה ביום א׳ לחודש ניסן, סופרת שלושים יום, כולל יום א׳ בניסן, ופורשת ביום השלושים שהוא ל׳ בניסן. (קח)

עונת החודש - על האשה לפרוש באותו תאריך עברי שבו ראתה וסת בפעם האחרונה. כגון: אם ראתה בא׳ בניסן, פורשת בחודש הבא בא׳ באייר. ואם ראתה בכ׳ בתשרי, פורשת בחודש הבא בכ׳ בחשוון, וכן על זה הדרך. (קט) [ואם ראתה ביום ל׳ לחודש, והחודש שלאחריו הוא חסר, כך שאין בו ל׳ לחודש, יש אומרים שצריכה לפרוש ביום א׳ לחודש. (עיין ערוך השלחן יו״ד סימן קפט סעיף כח)]

עונת ההפלגה - יש לחשב את מרחק הימים שהיו בסה״כ מהראיה האחרונה לראיה שקדמה לה, ובחודש הבא יפרשו בני הזוג לאחר שיעברו כמספר אותם הימים. לדוגמא: אם מרחק הימים בין הראיה האחרונה לראיה הקודמת לה הוא 28 יום [כגון שראתה בפעם האחרונה ביום כ״ח בניסן, וקודם לכן ראתה ביום א׳ בניסן], אזי עליה לספור כעת 28 יום מהפעם האחרונה שקבלה וסת, וביום העשרים ושמונה [כ״ה באייר] היא פורשת. (קט)

כפי שבארנו לעיל, משך זמן הפרישה בכל אחת מהעונות הנ״ל הוא עונה אחת בלבד, דהיינו יום שלם או לילה שלם. ועונת הפרישה נקבעת לפי ראייתה האחרונה , שאם ראתה בפעם האחרונה ביום, פורשים בני הזוג ביום. ואם ראתה בלילה, פורשים בלילה, בשלושת התאריכים הנ״ל. (קט)

לדוגמא:

ראתה בא׳ באדר, ולאחר מכן ראתה בג׳ בניסן, אימתי תפרוש בחודש אייר?

* הפרישה הינה מתשמיש בלבד, למשך עונה אחת - יום או לילה. אם בחודש ניסן התחילה לראות בעונת לילה, תהיינה שלוש הפרישות של חודש אייר בעונת לילה, ואם בחודש ניסן התחילה לראות בעונת יום, תהיינה הפרישות בעונת היום. ובסוף כל אחת משלוש עונות הפרישה הללו, אם עדיין לא ראתה, בודקת את עצמה לברר אולי קיבלה וסת. אם יצאה הבדיקה נקייה מדם, יהיו מותרים בני הזוג בתשמיש כשתסתיים עונת הפרישה, עד שתגיע עונת הפרישה הבאה, או עד שתראה האשה דם וסת.

* יתכן מאוד ששתיים ואפילו שלוש מתאריכי הפרישה יהיו חופפים. במקרה כזה יפרשו בני הזוג רק שתי עונות, או עונה אחת. כגון: אשה שראתה בפעם האחרונה ביום י׳ באייר, ובפעם שלפניה ראתה ביום י״א בניסן. פרישתה בחודש הבא הינה כך: עונה בינונית - כעבור שלושים יום מיום י׳ באייר - ביום י׳ בסיון. עונת החודש - אף היא ב -י׳ בסיון. עונת הפלגה - הפרש הימים שבין י״א בניסן ל-י׳ באייר הינו שלושים יום. עכשיו, עליה לספור שלושים יום החל מ-י׳ באייר, ושוב היא מגיעה ל -י׳ בסיון. נמצא שצריכה לפרוש בחודש זה רק יום אחד, באותה עונה שבה ראתה בפעם האחרונה - אם ראתה ב-י׳ באייר ביום, תפרוש ב-י׳ בסיון ביום. ואם ראתה בלילה, תפרוש ב-י׳ בסיון בלילה.

שכחה את זמן וסתה

י. אשה שזוכרת אימתי ראתה בפעם האחרונה, אך אינה זוכרת את הראיה הקודמת לה, נמצא שאינה יודעת את ׳עונת ההפלגה׳, עליה לפרוש ב׳עונה בינונית׳ ו׳עונת החודש׳ בלבד. (קיא)

יא. אשה ששכחה אימתי ראתה בפעם האחרונה, אינה פורשת כלל, ותשים לב להבא לרשום את תאריכי קבלת הוסת. (ע״ה נט)

וסת חצי קבוע

יב. אשה שרגילה לראות תמיד לאחר יותר מ- 30 יום מתחילת ראייתה הקודמת, אך אין לה יום קבוע, פעמים רואה לאחר 31 יום, ופעמים לאחר 33 יום, וכיוצא בזה, הרי היא מוחזקת שאינה רואה ב׳עונה בינונית׳, ולכן אינה צריכה לחשוש לעונה זו. דהיינו שלא יפרשו בני הזוג מתשמיש ביום ה- 30, וכן אין האשה צריכה לעשות בדיקה ביום זה. והוא הדין שאין להם לחוש ל׳עונת החודש׳, אלא יפרשו ב׳עונת ההפלגה׳ בלבד. (קי)

טעות

יג. אם טעו בני הזוג ושכחו שעתה היא עונת הוסת שצריכים לפרוש, ושמשו בה, ותוך כדי התשמיש נזכרו - צריך הבעל לפרוש מיד אפילו באבר חי. ואם חושש שיצא זרע לבטלה, ינעץ צפרני רגליו במטה וימתין עד שימות האבר, ויפרוש. (צח)

ליל טבילה בעונת הוסת

יד. אשה שראתה כתם טמא, ובדקה את בדיקות ה׳הפסק טהרה׳ וה׳שבעה נקיים׳, ועתה חל ליל טבילתה בעונת הוסת - אם יש לה וסת קבוע, אסור להם לשמש יחד, מחשש שמא תראה דם דוקא בשעת התשמיש מחמת חום התשמיש, אבל בשאר קריבות מותרים. ואם אין לה וסת קבוע, מותרים אף בתשמיש, אך לא ב׳עונה בינונית׳. (צו, צז)

מחושים קודם הוסת

טו. אשה שראתה דם וסת, ותוך 24 שעות שלפני ראייתה, או בשעת הראייה עצמה, הרגישה הרגשה מסויימת בצורה מתמשכת, כגון שראשה ואיבריה כבדים עליה או שחשה צמרמורת שלא מחמת הקור, או כאבים בגב או ברחם, וכיוצא בזה, אם בחודש הבא תרגיש שוב את אותה הרגשה, צריכים בני הזוג לפרוש מתחילת הרגשת המיחושים, עד סוף העונה שבה פסקו המיחושים הללו. [ופשוט שפרישה זו היא לבד משלושת הפרישות שיש לבעלת וסת שאינו קבוע.] ואם לא ראתה דם בשעת המיחושים הללו, תבדוק את עצמה בסוף עונה זו. ואם יצאה הבדיקה ללא דם, אינה צריכה לחשוש יותר למיחושים אלו, אם תרגיש אותם פעם אחרת. ואם עברה העונה ושכחה לבדוק, מאחר ולא ראתה דם, אינה צריכה לבדוק יותר, ומותרים בני הזוג בתשמיש. (ע״ה סא)

מעוברת

טז. אשה [שאין לה וסת קבוע] שהתברר לה על ידי בדיקה רפואית שהיא בהריון: בחודש הראשון להריונה, פורשים בני הזוג בשלושת עונות הפרישה [עונה בינונית, עונת החודש ועונת ההפלגה]. ואם לא קיבלה וסת בחודש הראשון, אינם צריכים לפרוש בחודש השני. אך אם קיבלה וסת בחודש הראשון, פורשים בשלושת העונות בחודש השני. ואם קבלה וסת גם בחודש השני, פורשים שוב בשלושת העונות בחודש השלישי. אך מעת שהתחילה את החודש הרביעי להריונה, הרי היא בחזקת שאינה רואה דם וסת, ואין צריך לפרוש ממנה בעונות הפרישה, אף אם ראתה וסת בחודש השלישי. [אולם פשוט שאם ראתה דם או כתם - נאסרת לבעלה, וצריכה לעשות את שלושת שלבי הטהרה].

מעוברת שהיא בעלת וסת קבוע [וסת החודש], אף אם לא ראתה כלל משנכנסה להריון, פורשת בזמן הראוי לקבלת הוסת, בשלושת החדשים הראשונים להריונה. (ע״ה סב)

כל מעוברת שארע פתאום וקבלה וסת בחודש הרביעי או באחד משאר החודשים, יש לפרוש ממנה בחודש שלאחריו בעונת החודש ובעונה בינונית. (שו״ע יו״ד קפט לג. אבני שהם. צב)

מניקה

יז. האשה לאחר לידתה, [תוך 24 חודש מהלידה, אף אם אינה מניקה בפועל], כל עוד שלא קבלה וסת לאחר הלידה, הרי היא בחזקת שאינה רואה דם וסת, ואין צריכים בני הזוג לפרוש בעונת וסתה, אפילו אם היא בעלת וסת קבוע.

אולם כאשר תתחיל לראות וסת [שאז כמובן אסורה היא לבעלה וצריכה לעשות את שלושת שלבי הטהרה], בחודש הבא פורשים בני הזוג בעונות וסתה כרגיל. דהיינו שאם לא היה לה וסת קבוע, פורשים בעונת החודש ועונה בינונית. ואם היה לה וסת קבוע, פורשים בזמן הוסת הקבוע. [ופשוט שגם אשה מניקה שראתה פתאום כתם, הרי היא אסורה לבעלה, וצריכה לעשות את שלושת שלבי הטהרה]. (צג. ע״ה סב)

מבוגרת

יח. אשה מבוגרת שעברו עליה תשעים יום שלא ראתה בהם דם, הרי היא בחזקת שאינה רואה דם, ואין צריכים בני הזוג לפרוש שוב, אפילו אם היה לה בעבר וסת קבוע. [ומכל מקום פשוט שאפילו זקנה מאוד שראתה פתאום דם או כתם, נאסרה על בעלה וצריכה לעשות את שלושת שלבי הטהרה]. (צג, צד)

אשה מבוגרת שחזרה וראתה שלוש פעמים בקביעות וקבעה לה וסת חדש, פורשים בני הזוג בעונת החודש הבא. אבל אם לא קבעה לה וסת, אינם צריכים לפרוש בחודש הבא. (ב״י שו״ע ורמ״א יו״ד סימן קפט סעיפים כח, ל. מחה״ש)

גיל הזקנה [מבוגרת] : כתב בספר שבט הלוי, קשה לקבוע בוודאות את גיל הזקנה, כי המציאות שונה אצל הנשים, ישנן שפוסק מהן הדם בגיל 45 וישנן בגיל 55. ובדרך כלל אין סילוק הדמים בא בבת אחת, אלא מתמעט הוסת מעט מעט, פעם לאחר חודשיים, ופעם לאחר שלושה חודשים, ופעם בששה חודשים, עד שנפסק לגמרי. ומכל מקום בגיל 60-65 בודאי יש לדונה כזקנה. ולכן בכל מקרה, יש להתייעץ עם מורה הוראה. (טה״א פז)

כדורים

יט. אשה הלוקחת כדורים לדחיית הוסת, אין צריכים בני הזוג לפרוש בעונת וסתה כלל, מאחר שהוכח שכדורים אלו דוחים בוודאות את הוסת. (צד)

דיני הבדיקה בעונת הוסת

הבדיקה

כ. כבר בארנו לעיל, שלבד מהפרישה שפורשים בני הזוג מתשמיש בעונת הוסת, צריכה האשה לבדוק את עצמה בסוף העונה, כדי לברר אם אומנם היא ראתה דם במשך העונה או לא, מאחר והיתה אמורה לראות דם באותה עונה. [וטוב שתבדוק גם בתחילת העונה].

אשר על כן, אשה שיש לה וסת קבוע, בודקת בעונת הוסת הקבועה שלה. ואשה שאין לה וסת קבוע, בודקת בשלוש עונות הפרישה, שהן: עונה בינונית, עונת הפלגה, ועונת החודש. (קיב, קיג)

זמן הבדיקה

כא. הבדיקה צריכה להעשות קרוב לסוף העונה. ולכן אם עונתה ביום, צריכה לבדוק בסוף היום סמוך לשקיעה. [וטוב שתבדוק גם בבוקר]. ואם עונתה בלילה, תבדוק בסוף הלילה קודם הזריחה. אולם באופן הרגיל שנוהגת לקום אחר הזריחה, אינה צריכה לקום מוקדם במיוחד, אלא תבדוק קודם שתלך לישון. [וטוב שתבדוק גם בתחילת הלילה]. (קיד)

אופן הבדיקה

כב. אופן הבדיקה בעונת הוסת, הוא כמו בדיקה רגילה של שבעה נקיים. דהיינו שתקח האשה ׳עד בדיקה׳ [בד לבן, רך ונקי], תכרוך סביב אצבעה, תכניס בעומק הנרתיק עד מקום שידה מגעת, ותסובב סיבוב מלא בכל הפינות.

שכחה לבדוק

כג. אשה שיש לה וסת קבוע ושכחה לבדוק בעונתה, אע״פ שלא הרגישה דם כלל, אסור להם לשמש עד שתבדוק, ואפילו עברו כמה ימים ולא בדקה, תבדוק עתה, ואם לא תמצא דם, תהא מותרת לבעלה. (קטו)

אשה שאין לה וסת קבוע ושכחה לבדוק ב׳עונת הפלגה׳ ו׳עונת החודש׳, ולאחר זמן נזכרה, אינה צריכה לבדוק את עצמה, ודי שתסמוך על הבדיקה של ׳עונה בינונית׳. אולם אשה ששכחה לבדוק ב׳עונה בינונית׳, אע״פ שלא הרגישה דם כלל, אסור לה לשמש עם בעלה עד שתבדוק, ואפילו עברו כמה ימים ולא בדקה, תבדוק עתה, ואם לא תמצא דם, תהא מותרת לבעלה. (קיג, קטו)

שהיה במים בעונת הוסת

כד. היות והבדיקה בעונת הוסת נועדה לבדוק אם אכן החל להגיע הוסת, לכך על האשה להמנע בכל שעות העונה, מלשהות במים רבים כבריכת שחיה או ישיבה באמבטיה, פן יבוא מעט דם וסת וירד בשהייתה במים. ומכל מקום מותר לשהות במים לצורך רפואה, רק שתבדוק את עצמה לאחר מכן, ואם נמצא העד נקי הרי היא טהורה. אך אסורים עדיין בתשמיש, כל שלא עברה עונת הוסת. (קטו. ע״ה סא)

נאמנות האשה

כה. אשה שיש לה וסת קבוע, והגיעה עונת וסתה שצריכה לבדוק בו, או אשה שאין לה וסת קבוע, והגיעה העונה הבינונית - כשתסתיים עונת הפרישה, אסור לבעלה לשמש עימה עד שישאל אותה אם בדקה את עצמה ונמצאה טהורה. ומכל מקום אם הוא יודע שהיא בקיאה בהלכה ויודעת בודאי שעליה לבדוק ושהבדיקה מעכבת, ובאה ושוכבת אצלו, אינו חייב לשאול אותה, אלא סומך עליה שבודאי בדקה ולא מצאה דם. ומכל מקום טוב ונכון ולשאול אותה בכל פעם. (קטז)

תוכן העניינים

הטהרה בהלכה ובאגדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה