תקונא שתין ותשעה · דף קיג:
וַיְהִי (דף קיג ע"ב) מִקֵּץ יָמִים וְגוֹמֵר, פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר מַאי מִקֵּץ יָמִים, אֶלָּא מֵהַהוּא אֲתַר דְּעָתִיד לְמֵימָר בֵּיהּ (שם ו יג) קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי, (איוב כח ג) קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ, וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל קֵץ כָּל בָּשָׂר, חֲבִילוּ דְכָל בִּשְׂרָא, מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, חָמָא דַעֲתִידִין לְמֵיפַּק מִנֵּיהּ מְחַבְּלִים כְּרָמִים, דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (ישעיה ה ז) כִּי כֶרֶם יהו"ה צְבָאוֹ"ת בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּגִין כַּךְ וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה, וְחָמָא דַעֲתִידִין לְמֵיפַק מֵהֶבֶל כַּמָּה צַדִּיקַיָּא, בְּגִין דָּא וַיִּשַׁע יהו"ה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ.
וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וְגוֹ', פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: מַה זֶּה מִקֵּץ יָמִים? אֶלָּא מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁעָתִיד לוֹמַר בּוֹ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי, קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ, וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל, קֵץ כָּל בָּשָׂר - הַמְחַבֵּל שֶׁל כָּל בָּשָׂר, מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. רָאָה שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנּוּ מְחַבְּלִים כְּרָמִים, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם כִּי כֶרֶם יהו"ה צְבָאוֹ"ת בֵּית יִשְׂרָאֵל, בִּגְלַל כָּךְ וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה, וְרָאָה שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מֵהֶבֶל כַּמָּה צַדִּיקִים, בִּגְלַל זֶה וַיִּשַׁע יהו"ה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ.
וְהָא בְּשַׁעִִתָּא דְאִתְיְלִיד קַיִן אִתְּמַר בֵּיהּ קָנִיתִי אִישׁ אֶת יהו"ה, וְלָא הֲוָה הָכִי, מִשּׁוּם דְּלָא אִתְבַּסְמַת, וְחִוְיָא תַּקִּיפָא אַטִּיל בָּהּ זוּהֲמָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, וּבְגִין דָּא לָא הֲוָה אִתְבַּסְמַת, וְכַד קַיִן מִסִּטְרָא דְנוּקְבָא נָפַק תַּקִּיפָא קַשְׁיָא בְּדִינוֹי, כֵּיוָן דְּנָפַק דָּא אִתְחַלְשַׁת אִיהִי וְאִתְבַּסְמַת, בָּתַר דָּא וְאַפִּיקַת אָחֳרָא בְּסִימָא יַתִּיר, וְסָלִיק קַדְמָאָה דַהֲוָה תַּקִּיף קַשְׁיָא עַל אָחֳרָא, דְּהָא כָּל דִּינִין אִתְעָרוּ עִמֵּיהּ.
וַהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַד קַיִן, נֶאֱמַר בּוֹ קָנִיתִי אִישׁ אֶת יהו"ה, וְלֹא הָיָה כָּךְ, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִתְבַּשְּׂמָה, וְהַנָּחָשׁ הַקָּשֶׁה הִטִּיל בָּהּ זֻהֲמָה שֶׁל הַדִּין הַקָּשֶׁה, וּמִשּׁוּם זֶה לֹא הִתְבַּשְּׂמָה, וּכְשֶׁקַּיִן מִצַּד הַנְּקֵבָה יָצָא תַקִּיף קָשֶׁה בְּדִינוֹ, כֵּיוָן שֶׁזֶּה יָצָא, הִיא נֶחְלְשָׁה וְנִתְבַּשְּׂמָה אַחֲרֵי זֶה, וְהוֹצִיאָה אַחֵר יוֹתֵר מְבֻשָּׂם, וְעָלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה תַקִּיף קָשֶׁה עַל הָאַחֵר, שֶׁהֲרֵי כָּל הַדִּינִים הִתְעוֹרְרוּ עִמּוֹ.
תָּא חֲזִי, מַה כְּתִיב (בראשית ד ח) וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, בַּשָּׂדֶה דְאִשְׁתְּמוֹדָע לְעִילָא, בַּשָּׂדֶה דְאִקְרֵי שָׂדֶה שֶׁל תַּפּוּחִים, וְנָצַח הַאי דִּינָא לַאֲחוֹי מִשּׁוּם דַּהֲוָה קַשְׁיָא מִנֵּיהּ, וְאַכְפִּיֵיהּ וְאַטְמְרֵיהּ תְּחוֹתוֹי, עַד דְּאִתְעַר בְּהַאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַעִִבְּרֵיהּ מִקַּמֵּיהּ וְשַׁקְעִיהּ בְּנוּקְבָא דִתְהוֹמָא רַבָּא, וּכְלִיל לְאָחוֹי בְּשִׁקּוּעָא דְיַמָּא רַבָּא דִמְבַסֵּם דִּמְעִין עִלָּאִין.
בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב? וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, בַּשָּׂדֶה שֶׁנּוֹדָע לְמַעְלָה, שֶׁנִּקְרָא שָׂדֶה שֶׁל תַּפּוּחִים, וְנִצַּח הַדִּין הַזֶּה אֶת אָחִיו, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה קָשֶׁה מִמֶּנּוּ, וְהִכְנִיעַ אוֹתוֹ וְהִטְמִין אוֹתוֹ תַּחְתָּיו, עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֶעֱבִירוֹ מִלְּפָנָיו, וְשִׁקַּע אוֹתוֹ בְּנֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה, וְכָלַל אֶת אָחִיו בַּשִּׁקּוּעַ שֶׁל הַיָּם הַגָּדוֹל שֶׁמְּבַשֵּׂם אֶת הַדְּמָעוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת.