תקונא שתין ותשעה · דף קיג.
וּמִיָּד דְּלָא אִתְקַבַּל קָרְבָּנָא דְקַיִן, וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיֹּאמֶר יהו"ה לְקַיִן לָמָּה חָרָה לָךְ דְּלָא מִתְקַבַּל קָרְבָּנָךְ, אִם תֵּטִיב עוֹבָדָךְ בְּגִלְגּוּלָא, שְׂאֵת לָךְ בְּעָלְמָא, וְתִתְקַבַּל בִּתְיוּבְתָּא, וְאִם לַאו לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הָכָא לָא צָרִיךְ לְאִתְכַּסְיָא רָזָא, מַאי שְׂאֵ"ת, וְלָא אָתֵינָא לִדְרָשָׁא בְּהַאי קְרָא, אֶלָּא דְהָא שְׂאֵת מַשָּׂא אִיהוּ וּבְהִפּוּךְ אַתְוָון, שְׂאֵ"ת אִיהוּ אֵשֶׁ"ת, הָכָא רָמִיז דְּעָבַר עַל (ויקרא יח כ) וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ כו', דְּאָתָא עַל תְּאוֹמָתוֹ שֶׁל הֶבֶל, וְדָא אִיהוּ (בראשית ד ח) וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל, קָם עַל תְּאוֹמָתוֹ, וּלְבָתַר קָטִיל לְבַעִִלָהּ, כְּגַוְונָא דְמִצְרִי, וְרָזָא דְמִלָּה (שמות ב יב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וְאָמְרוּ קַדְמָאִין מַאי וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, אֶלָּא רָאָה מֶה עָשָׂה בְּבַיִת (דף קיג ע"א) וּמֶה עָשָׂה בַשָּׂדֶה, וְלֵית שָׂדֶה אֶלָּא אִשָּׁה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים כב כז) כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ד ח) וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, אִסְתַּכַּל אִם הֲוָה בֵּיהּ מִסִּטְרָא דְטוֹב, דִּלְזִמְנִין אִתְפָּרַשׁ טוֹב מִן רָע וּמִתַּמָּן אִינוּן גֵּרִים, וּבְגִין דָּא אִסְתַּכַּל מִכָּל סִטְרָא עַד שִׁתִּין רִבּוֹא, וְלָא חָזָא תַמָּן גִּיּוֹרָא דְנָפִיק מִנֵּיהּ, וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי.
וּמִיָּד שֶׁלֹּא הִתְקַבֵּל קָרְבָּנוֹ שֶׁל קַיִן, וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיֹּאמֶר יהו"ה לְקַיִן לָמָּה חָרָה לָךְ שֶׁלֹּא מִתְקַבֵּל קָרְבָּנְךְ? אִם תֵּיטִיב מַעֲשֶׂיךְ בְּגִלְגּוּל - שְׂאֵת לְךְ בָּעוֹלָם וְתִתְקַבֵּל בִּתְשׁוּבָה, וְאִם לֹא - לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּאן לֹא צָרִיךְ לְכַסּוֹת אֶת הַסּוֹד מַה זֶּה שְׂאֵ"ת, וְלֹא בָאנוּ לִדְרשׁ בַּפָּסוּק הַזֶּה, אֶלָּא שֶׁשְּׂאֵת זֶה הוּא מַשָּׂא, וּבְהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת שְׂאֵ"ת הוּא אֵשֶׁ"ת. כָּאן רָמַז שֶׁעָבַר עַל וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךְ לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךְ כוּ', שֶׁבָּא עַל תְּאוֹמָתוֹ שֶׁל הֶבֶל, וְזֶהוּ וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל, קָם עַל תְּאוֹמָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ הָרַג אֶת בַּעְלָהּ, כְּמוֹ הַמִּצְרִי, וְסוֹד הַדָּבָר - וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וְאָמְרוּ הָרִאשׁוֹנִים מַה זֶּה וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה? אֶלָּא רָאָה מֶה עָשָׂה בַּבַּיִת וּמֶה עָשָׂה בַּשָּׂדֶה, וְאֵין שָׂדֶה אֶלָּא אִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה. וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, הִסְתַּכֵּל אִם הָיָה בּוֹ מִצַּד הַטּוֹב, שֶׁלִּפְעָמִים נִפְרָד טוֹב מֵרָע, וּמִשָּׁם הֵם הַגֵּרִים, וּמִשּׁוּם זֶה הִסְתַּכֵּל מִכָּל צַד עַד שִׁשִּׁים רִבּוֹא וְלֹא רָאָה שָׁם גֵּר שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי.
וּלְבָתַר מַה כְּתִיב וְאִם לֹא תֵיטִיב, אַל תִּקְרֵי וְאִם אֶלָּא וְאֵם, דְּאִיהוּ (שם מט ג) יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, מַאי רוֹבֵץ, אֶלָּא (שמות כג ה) כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רוֹבֵץ כו', דְּאִיהוּ לָא יָכִיל לְמִסְבַּל עַל כְּתֵפוֹי חֻמְרָא דְאוֹרַיְיתָא, לָא יָכִיל לְמִסְבַּל עֲלֵיהּ עוֹל מַלְכוּת בְּגָלוּתָא, וְחָדַלְתָּ מֵעֲזוֹב לוֹ, הָכָא אַחֲזֵי לְקַיִן דַּעֲתִידִין לְמֶהֱוִי יִשְׂרָאֵל בְּדוֹחֲקָא בְגָלוּתָא, עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר, דִּיְהוֹן כַּחֲמוֹר מַשָּׂאוֹי עַל כְּתֵפוֹי, מֵעוֹל הַמַּס בְּגָלוּתָא וּמִכּוֹבֶד הַמְּלָאכָה, וְדָא אִיהוּ רוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹי בְגָלוּתָא, וּבְנוֹי דְּקַיִן דַּהֲווֹ עֲתִירִין וְתַקִּיפִין כַּמְּלָכִים בְּתוּקְפָא סַגִּיא, וּבְגִין דָּא אָמַר הֲלֹא אִם תֵּטִיב שְׂאֵת, הֲלֹא אִם תֵּטִיב לְמֶהֱוֵי שְׂאֵת לַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן כְּבֵדִים בְּמַשָּׂא כָבֵד (יכבדו ממני), אֲנָא אַסְבִּיל לִבְרִיךְ בְּעָלְמָא, וּמַאֲרִיךְ עֲלַיְיהוּ, וְאִם לַאו, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, לְתַרְעָא דְגֵיהִנָּם אִתְפַּתְּחַת, לְנַטְלָא נוּקְמָא מִנָּךְ וּמִבְּרָךְ.
אַחַר כָּךְ מַה כָּתוּב? וְאִם לֹא תֵיטִיב, אַל תִּקְרֵי וְאִם אֶלָּא וְאֵם, שֶׁהוּא יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז. לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, מַה זֶּה רֹבֵץ? אֶלָּא כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שׂנַאֲךְ רֹבֵץ וְכוּ', שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל לָשֵׂאת עַל כְּתֵפוֹ חֻמְרַת הַתּוֹרָה, לֹא יָכוֹל לָשֵׂאת עֹל הַמַּלְכוּת בַּגָּלוּת, וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹּב לוֹ, כָּאן הֶרְאָה לְקַיִן שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת בְּדחַק בַּגָּלוּת, עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר, שֶׁיִּהְיוּ כַּחֲמוֹר, שֶׁמַּשָּׂאוֹ עַל כְּתֵפוֹ מֵעֹל הַמַּס בַּגָּלוּת וּמִכֹּבֶד הַמְּלָאכָה, וְזֶהוּ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ - בַּגָּלוּת, וּבְנֵי קַיִן שֶׁהָיוּ עֲשִׁירִים וַחֲזָקִים כִּמְלָכִים בְּחֹזֶק רַב, וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת, הֲלֹא אִם תֵּיטִיב לִהְיוֹת שְׂאֵת לַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם כְּבֵדִים בְּמַשָּׂא כָבֵד (יכבדו ממני), אֲנִי אֶסְבֹּל אֶת בָּנֶיךְ בָּעוֹלָם וּמַאֲרִיךְ עֲלֵיהֶם, וְאִם לֹא - לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, לְשַׁעַר הַגֵּיהִנֹּם נִפְתְּחָה, לִטֹּל נְקָמָה מִמְּךְ וּמִבָּנֶיךְ.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרִיךְ בְּרִי לְעַתִּיק יוֹמִין, דְּהָא רוּחַ קַדִּשָׁא אִתְעַר לְגַבָּךְ, לְגַלָּאָה הָכָא חִדּוּשִׁים דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדְעוּ עַד הַשְׁתָּא, אָמַר וַדַּאי דָּא אִיהוּ (בראשית ד י) קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צוֹעֲקִים אֵלַי, אִינוּן דָּמִים דְּיִשְׂרָאֵל, דַּעֲתִידִין לְמִגְזַל לוֹן בְּנוֹי דְּקַיִן עִרֶב רַב רַשִּׁיעַיָּיא חַיָּיבַיָּא בְגָלוּתָא, וְדָא אִיהוּ (שם ו יג) כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם, וְדָא הוּא קָטוֹלָא דְקַיִן לְהֶבֶל דְּעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בָּרוּךְ בְּנִי לְעַתִּיק הַיָּמִים, שֶׁהֲרֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הִתְעוֹרְרָה אֵלֶיךְ לְגַלּוֹת כָּאן חִדּוּשִׁים שֶׁלֹּא נוֹדְעוּ עַד עַתָּה. אָמַר: וַדַּאי זֶהוּ קוֹל דְּמֵי אָחִיךְ צעֲקִים אֵלַי, אוֹתָם דָּמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲתִידִים לִגְזֹל אוֹתָם בְּנֵי קַיִן, עֵרֶב רַב, הַחַיָּבִים הָרְשָׁעִים בַּגָּלוּת, וְזֶהוּ כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם, וְזֶהוּ הַהֶרֶג שֶׁל קַיִן אֶל הֶבֶל, שֶׁעָנִי חָשׁוּב כְּמֵת.