אור ברסלב
הזהר המתורגם - ויקרא פרשת קדושים › דף פז:

הזהר המתורגם - ויקרא

פרשת קדושים · דף פז:

דף פז.

בָּתַר ג' שְׁנִין, אִתְפְּקָּדַת עָלֵיהּ (ס"א אתפקד עלה) חֵילָא עִלָּאָה לְעֵילָּא. וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית, יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים. מַאי קֹדֶשׁ הִלּוּלִים. תּוּשְׁבְּחָן, לְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. עַד הָכָא. מִכָּאן וְאֵילָךְ רָזָא דְּמִלָּה, דְּבַשָּׁנָה (דף פ"ז ע"ב) הָרְבִיעִית מִזְדְּוָּוגַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהִלּוּלָא חַד אִשְׁתְּכַח. דִּכְתִּיב קֹדֶשׁ הִלּוּלִים, הִלוּלָא וְחֶדְוָה בְּזִמְנָא (ס"א בזווגא) חֲדָא.

אַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים הִתְמַנָּה עָלָיו (התמנה עליה) כֹּחַ עֶלְיוֹן לְמַעְלָה, וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים. מַהוּ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים? תִּשְׁבָּחוֹת לְשַׁבֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. עַד כָּאן. מִכָּאן וְאֵילָךְ סוֹד הַדָּבָר, שֶׁבַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית מִזְדַּוֶּגֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהִלּוּלָה אַחַת נִמְצֵאת, שֶׁכָּתוּב קֹדֶשׁ הִלּוּלִים, הִלּוּלָה וְשִׂמְחָה בְּפַעַם (בזווג) אַחַת.

מַאי שָׁנָה (הרביעית) דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְתָנֵינָן, שָׁנָה הָרְבִיעִית, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דְּאִיהִי קַיְּימָא רְבִיעָאָה לְכוּרְסְיָיא, וְכֹלָּא חַד, דְּהָא כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִזְדַּוַּוג בָּהּ בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּכְדֵין הִיא קֹדֶשׁ, וְהִלּוּלָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּכַח, (וקודשא בריך הוא אזדווג בהדה) וּכְדֵין חַיָּילִין אִתְמָנָן עַל עָלְמָא, עַל כָּל מִלָּה וּמִלָּה כַּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ מִכָּאן וּלְהָלְאָה מִתְבָּרְכָאן כֻּלְּהוּ, וְשָׁארִי לְמֵיכַל, דְּהָא כֻּלְּהוּ בִּשְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא, בִּשְׁלֵימוּתָא דְּעֵילָּא וְתַתָּא.

מַה זֶּה הַשָּׁנָה (הרביעית) ? זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְשָׁנִינוּ, שָׁנָה הָרְבִיעִית זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא עַמּוּד רְבִיעִי לַכִּסֵּא, וְהַכֹּל אֶחָד, שֶׁהֲרֵי אָז מִזְדַּוֵּג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְאָז הִיא קֹדֶשׁ, וְנִמְצֵאת הִלּוּלָה קְדוֹשָׁה, (והקדוש ברוך הוא מזדוג עמה) וְאָז הַחֲיָלוֹת מִתְמַנִּים עַל הָעוֹלָם, עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר כָּרָאוּי לוֹ. מִכָּאן וָהָלְאָה כֻּלָּם מִתְבָּרְכִים וּמֻתָּרִים לְמַאֲכָל, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם בִּשְׁלֵמוּת הַכֹּל, בַּשְּׁלֵמוּת שֶׁל מַעְלָה וּמַטָּה.

וְעַד לָא אִשְׁתְּלִים בְּכֹלָּא מִתַּתָּא וּמֵעֵילָּא, אָסִיר לְמֵיכַל מִנֵּיהּ. וּמַאן דְּאָכִיל מִנֵּיהּ, כְּמַאן דְּלֵית לֵיהּ חוּלָקָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּהָא הַהוּא אִיבָּא בְּלָא רְשׁוּתָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא קַיְּימָא, דְּלָא שָׁארֵי עָלֵיהּ עַד דְּיִשְׁתְּלִים. וּבְלָא רְשׁוּתָא. תַּתָּאָה, דְּהָא לָא אִסְתַכְּמַת (ס"א אתבסמת) חֵילָא דְּאַרְעָא בֵּיהּ. וְהַהוּא דְּאָכִיל מִנֵּיהּ, אַחְזֵי גַּרְמֵיהּ דְּלֵית לֵיהּ חוּלָקָא לְעֵילָּא וְתַתָּא, וְאִי בָּרִיךְ עָלֵיהּ, בְּרָכָה לְבַטָּלָה הוּא. דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַד כָּען לָא שַׁרְיָא עֲלוֹי, וְלֵית בֵּיהּ חוּלָקָא. רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבִינָן מֵאִינּוּן דְּלָא מַשְׁגִּיחִין לִיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן.

וְעַד שֶׁלֹּא נִשְׁלָם בַּכֹּל מִמַּטָּה וּמִמַּעְלָה, אָסוּר לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ. וּמִי שֶׁאוֹכֵל מִמֶּנּוּ, כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ הַפְּרִי עוֹמֵד בְּלִי רְשׁוּת עֶלְיוֹנָה קְדוֹשָׁה, שֶׁאֵינָהּ שׁוֹרָה עָלָיו עַד שֶׁיִּשְׁתַּלֵּם. וּבְלִי רְשׁוּת תַּחְתּוֹנָה, שֶׁהֲרֵי לֹא הִסְכִּימָה (התבשמה) כֹּחַ הָאָרֶץ בּוֹ. וְאוֹתוֹ שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ, מַרְאֶה אֶת עַצְמוֹ שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְאִם בֵּרַךְ עָלָיו, זוֹ בְּרָכָה לְבַטָּלָה, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד עַכְשָׁו לֹא שׁוֹרֶה עָלָיו, וְאֵין בּוֹ חֵלֶק. הָרַחֲמָן יַצִּילֵנוּ מֵאוֹתָם שֶׁאֵינָם מַשְׁגִּיחִים לִכְבוֹד רִבּוֹנָם.

זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, עָלַיְיהוּ כְּתִיב (משלי ד) וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נוֹגַהּ. בְּגִין דִּבְהַהוּא זִמְנָא, יִסְתָּלַק חִוְיָא דְּשַׁרְיָא בְּנוּקְבָּא בְּקַדְמִיתָא, וְיֵיתֵי דְּכוּרָא לְמִשְׁרֵי בְּאַתְרֵיהּ כַּד בְּקַדְמִיתָא, וְכֹלָּא יְהֵא שְׁלִים. תָּאנָא בְּזִמְנָא דְּזַכָּאָה שָׁארֵי בְּעָלְמָא וְכוּ' עַד צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח. (אמר המגיה המאמר הזה ימצאהו המעיין בפרשת ויקרא דף י"ד ע"ב שורה כ"ד ומשלים דף י"ו ע"א שורה כ"ב)

אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, עֲלֵיהֶם כָּתוּב (משלי ד) וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ. מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן יִסְתַּלֵּק הַנָּחָשׁ, שֶׁשָּׁרָה עִם הַנְּקֵבָה בָּרִאשׁוֹנָה, וְיָבֹא הַזָּכָר לִשְׁרוֹת בִּמְקוֹמוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְהַכֹּל יִהְיֶה שָׁלֵם. לָמַדְנוּ, בִּזְמַן שֶׁצַּדִּיק שׁוֹרֶה בָּעוֹלָם וְכוּ', עַד צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח.

רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח קְרָא וְאָמַר, (ויקרא יט) לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם. הָא בְּכַמָּה אֲתַר אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, וְכָל הָנֵי קְרָאֵי אֲבַתְרֵיהּ. וְכָל חַד וְחַד בְּאִתְגַּלְיָיא. אֲבָל הַאי קְרָא אִית לְאִתְעָרָא בֵּיהּ, דִּכְתִיב מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְגוֹ'. מִפְּנֵי שֵׂיבָה, שֵׂיבָה דְּאוֹרַיְיתָא סְתָם. תָּקוּם, מִכָּאן דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמֵיקָם בְּקִיּוּמָא (מכאן דבעי בר נש למיקם) מִקָּמֵי סֵפֶר תּוֹרָה, וְהָכִי רַב הַמְנוּנָא (ס"א ייסא) סָבָא, כַּד הֲוָה חָמֵי סֵפֶר תּוֹרָה, הֲוָא קָם מִקַּמֵּיהּ, וְאָמַר מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם. (כד הוה חמי חומש דאורייתא הוא קם מקמיה) (ס"א עביד ליה הדורא) (והוי אמר והדרת פני זקן) כְּגַוְונָא דָּא, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְמֵיקָם בְּקִיּוּמֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְתַּלְמִיד חָכָם, בְּגִין דְּאִיהוּ קָאִים בְּקִיּוּמָא (נ"א בדיוקנא) קַדִּישָׁא עִלָּאָה. וְרָמַז לְכַהֲנָא עִלָּאָה (ס"א והכא רמיז לעתיקא) קַדִּישָׁא עִלָּאָה, דִּכְתִיב וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן, דְּאִיהוּ בְּעָלְמָא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִכָּאן רֶמֶז לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְרֶמֶז לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.

רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח בְּפָסוּק וְאָמַר, לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם. הֲרֵי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים, וְכָל הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ אַחֲרָיו, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּגָלוּי. אֲבָל יֵשׁ לְהִתְעוֹרֵר בַּפָּסוּק הַזֶּה, שֶׁכָּתוּב מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְגוֹ'. מִפְּנֵי שֵׂיבָה, שֵׂיבָה שֶׁל הַתּוֹרָה סְתָם. תָּקוּם, מִכָּאן שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לַעֲמֹד בְּעָמְדוֹ (מכאן שצריך אדם לעמד) מִלִּפְנֵי סֵפֶר תּוֹרָה, וְכָךְ רַב הַמְנוּנָא (ייסא) סָבָא, כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה סֵפֶר תּוֹרָה, הָיָה קָם מִלְּפָנָיו וְאוֹמֵר: מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם. (כשהיה רואה חמש של התורה, היה עומד מלפניו) (עושה לו הדור) (והיה אומר, ' והדרת פני זקן) כְּמוֹ כֵן צָרִיךְ אָדָם לַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ מִלִּפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּמָקוֹם (בדיוקן) קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן. וְרָמַז לַכֹּהֵן הָעֶלְיוֹן (וכאן רמז לעתיק) הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּתוּב וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן, שֶׁהוּא בָּעוֹלָם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִכָּאן רֶמֶז לַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְרֶמֶז לַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.

וְתוּ תָּנֵינָן, הַאי קְרָא לִדְרָשָׁא הוּא דְּאָתָא, מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, כְּמָה דְּאִתְעֲרוּ בֵּיהּ חַבְרַיָּיא, מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, אַזְהַר לֵיהּ לְבַר נָשׁ, עַד לָא יִסְתָּלַק בְּסִיבוּתָא, דִּיְקוּם בְּקִיּוּמָא טָבָא בְּעָלְמָא, בְּגִין דְּדֵין הוּא הִדּוּרָא לֵיהּ, אֲבָל לְסוֹף יוֹמוֹי לֵית שְׁבָחָא לֵיהּ לְבַּר נָשׁ כָּל כַּךְ, כַּד אִיהוּ סִיב וְלָא יָכִיל לְמֶהֱוִי בִּישׁ. אֶלָּא שְׁבָחָא דִּילֵיהּ, כַּד אִיהוּ בְּתוּקְפֵיהּ, וְאִיהוּ טַב. וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא צָוַוח וְאָמַר, (משלי כ) גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר וְגוֹ'. כְּגַוְונָא דָּא כְּתִיב, (קהלת יב) וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֶךָ בִּימֵי בְּחוּרוֹתֶיךָ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי (הכי הוא) אוֹרְחָא דָּא מְתֻקָּנָא קָמָן, וְהַאי אוֹרְחָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

וְעוֹד שָׁנִינוּ, הַפָּסוּק הַזֶּה בָּא לִדְרָשָׁה. מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, כְּמוֹ שֶׁהֵעִירוּ בוֹ הַחֲבֵרִים, מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, הִזְהִיר אֶת הָאָדָם טֶרֶם שֶׁיַּעֲלֶה לְשֵׂיבָה שֶׁיַּעֲמֹד בְּקִיּוּם טוֹב בָּעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁזֶּהוּ הַהִדּוּר שֶׁלּוֹ. אֲבָל לְסוֹף יָמָיו אֵין לָאָדָם שֶׁבַח כָּל כָּךְ, כְּשֶׁהוּא זָקֵן, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רַע. אֶלָּא הַשֶּׁבַח שֶׁלּוֹ כְּשֶׁהוּא בְּכֹחוֹ, וְהוּא טוֹב. וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר, (שם ב) גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר וְגוֹ'. כְּמוֹ כֵן כָּתוּב, (קהלת יב) וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךְ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךְ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי (כך הוא) שֶׁהַדֶּרֶךְ הַזּוֹ מְתֻקֶּנֶת לְפָנֵינוּ, וְזוֹהִי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

תוכן העניינים

הזהר המתורגם - ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה