פרשת קדושים · דף פז.
כְּתִיב וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וּמַה עַל דָּא גָּרִים אָדָם מִיתָה בְּעָלְמָא, מַאן דְּאַחְזֵי עוֹבָדָא אָחֳרָא דְּלָא אִצְטְרִיךְ, עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה. שׁוֹר וַחֲמוֹר אוֹכָחָן. מִסִּטְרָא דָּא אִקְרֵי שׁוֹר, וּמִסִּטְרָא דָּא אִקְרֵי חֲמוֹר, וְעַל דָּא כְּתִיב (דברים כב) לֹא תַחֲרוֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּו. לָא תַּעֲבִיד עִרְבּוּבְיָיא כַּחֲדָא, בְּגִין דְּאִתְעַר לְאִתְחַבְּרָא סִטְרָא אָחֳרָא כַּחֲדָא, לְאַבְאָשָׁא עָלְמָא. וּמַאן דְּפָרִישׁ לוֹן, אַסְגֵּי שְׁלָמָא בְּעָלְמָא. אוּף הָכָא, מַאן דְּפָרִישׁ לוֹן בְּהַהוּא גַּוְונָא כְּמָה דְּאָמְרוּ, דְּלָא אִשְׁתְּכַח שׁוּעַ (דף פ"ז ע"א) טָווּי וְנוּז כַּחֲדָא, הַאי בַּר נָשׁ אַסְגֵּי שְׁלָמָא עָלֵיהּ, וְעַל כָּל עָלְמָא.
כָּתוּב וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וּמָה עַל זֶה גָּרַם אָדָם מִיתָה בָּעוֹלָם - מִי שֶׁמַּרְאֶה מַעֲשֶׂה אַחֵר שֶׁלֹּא צָרִיךְ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. שׁוֹר וַחֲמוֹר מוֹכִיחִים. מִצַּד זֶה נִקְרָא שׁוֹר, וּמִצַּד זֶה נִקְרָא חֲמוֹר. וְעַל כֵּן כָּתוּב, (דברים כב) לֹא תַחֲרשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו. אַל תַּעֲשֶׂה עִרְבּוּבְיָה יַחַד, מִשּׁוּם שֶׁמִּתְעוֹרֵר לְהִתְחַבֵּר הַצַּד הָאַחֵר כְּאֶחָד לְהָרַע לָעוֹלָם. וּמִי שֶׁמַּפְרִידָם, מַרְבֶּה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. אַף כָּאן מִי שֶׁמַּפְרִיד אוֹתָם בְּאוֹתוֹ גָוֶן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ, שֶׁלֹּא נִמְצָא שׁוֹעַ טָווּי וְנוּז כְּאֶחָד, זֶה אָדָם שֶׁמַּרְבֶּה שָׁלוֹם עָלָיו וְעַל כָּל הָעוֹלָם.
קָרְבְּנָא דְּקַיִן הֲוָה פִּשְׁתִּים, וְקָרְבְּנָא דְּהֶבֶל הֲוָה צֶמֶר, לָאו דָּא כְּדָּא, וְלָאו דָּא כְּדָּא. רָזָא דְּמִלָּה, קַיִן כִּלְאַיִם הֲוָה, עִרְבּוּבְיָא דְּלָא אִצְטְרִיךְ, סִטְרָא אָחֳרָא, דְּלָא זִינָא דְּחַוָּה וְאָדָם. וְקוּרְבָּנֵיהּ מֵהַהוּא סִטְרָא קָא אַתְיָא. הֶבֶל מִזִינָא חֲדָא דְּאָדָם וְחַוָּה. וּבְמֵעָהָא דְּחַוָּה אִתְחַבָּרוּ אִלֵּין תְּרֵין סִטְרִין. וּבְגִין דְּאִתְחַבָּרוּ כַּחֲדָא, לָא אַתְיָא מִנַּיְיהוּ תּוֹעַלְתָּא לְעָלְמָא, ואִתְאֲבִידוּ.
קָרְבָּנוֹ שֶׁל קַיִן הָיָה פִּשְׁתִּים, וְקָרְבָּנוֹ שֶׁל הֶבֶל הָיוּ צֶמֶר, לֹא זֶה כְּזֶה, וְלֹא זֶה כְּזֶה. סוֹד הַדָּבָר - קַיִן הָיָה כִּלְאַיִם, עִרְבּוּבְיָה שֶׁאֵינָהּ נִצְרֶכֶת, הַצַּד הָאַחֵר, שֶׁאֵינוֹ מִינָם שֶׁל אָדָם וְחַוָּה, וְקָרְבָּנוֹ מֵאוֹתוֹ הַצַּד הוּא בָּא. הֶבֶל מִצַּד אֶחָד שֶׁל אָדָם וְחַוָּה. וּבְמֵעֶיהָ שֶׁל חַוָּה הִתְחַבְּרוּ שְׁנֵי הַצְּדָדִים הַלָּלוּ. וּמִשּׁוּם שֶׁהִתְחַבְּרוּ כְאֶחָד, לֹא בָאָה מֵהֶם תּוֹעֶלֶת לָעוֹלָם וְנֶאֶבְדוּ.
וְעַד יוֹמָא דֵּין, סִטְרָא דִּלְהוֹן קַיְּימָא. וּמַאן דְּאַחְזֵי גַּרְמֵיהּ בְּעוֹבָדָא דְּחִבּוּרָא דָּא, אִתְּעַר עָלֵיהּ אִינּוּן סִטְרִין כַּחֲדָא, וְיָכִיל לְאִתְזְקָא, וְשָׁארִי עֲלוֹי רוּחָא אָחֳרָא, דְּלָא אִצְטְרִיךְ. וְיִשְׂרָאֵל בָּעָאן לְאִתְּעָרָא עָלַיְיהוּ רוּחָא קַדִּישָׁא לְמֶהֱוִי קַדִּישִׁין, לְאִשְׁתַּכְּחָא בִּשְׁלָמָא, בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה הַצַּד שֶׁלָּהֶם קַיָּם. וּמִי שֶׁמַּרְאֶה אֶת עַצְמוֹ בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַחִבּוּר הַזֶּה, מְעוֹרֵר עָלָיו אֶת אוֹתָם הַצְּדָדִים כְּאֶחָד, וְיָכוֹל לְהִנָּזֵק, וְשׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ אַחֶרֶת שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה. וְיִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם רוּחַ קְדֻשָּׁה לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים, לְהִמָּצֵא בְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
כְּתִיב (ויקרא ו) וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַּד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ (ובאבנט בד יחגור) אֲמַאי אִקְרֵי בַּד, יְחִידָאי. בְּגִין דְּלָא בָּעֵי לְחַבְּרָא לְהַאי פִּשְׁתִּים בְּאָחֳרָא, וְעַל דָּא לָא כְּתִיב מִדוֹ פִשְׁתִּים, אֶלָּא בַד יְחִידָאָה.
כָּתוּב (ויקרא ו) וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ, (שם טז) וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר. לָמָּה נִקְרָא בַּד, יְחִידִי? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא צָרִיךְ לְחַבֵּר אֶת הַפִּשְׁתִּים הַזֶּה עִם אַחֵר, וְעַל כֵּן לֹא כָתוּב מִדּוֹ פִּשְׁתִּים, אֶלָּא בַּד, יְחִידִי.
וְכַהֲנָא אֲמַאי אִיהוּ בָּעֵי לְאִתְחֲזָאָה בְּהַאי. אֶלָּא אִלֵּין מָאנֵי בַּד, בָּעֵי לְאִתְחֲזָאָה בְּהוּ עַל מִזְבַּח הָעוֹלָה, כַּד הֲוָה מַפְנֵי קִטְרָא (ס"א קטמא) דְּדִשְׁנָא דְּעוֹלָה, דְּהָא עוֹלָה מִסִּטְרָא דְּעֲבוֹדָה זָרָה וְהִרְהוּרָא בִּישָׁא קָא אַתְיָא. וּבְגִין כָּךְ, בָּעֵי לְאִתְחֲזָאָה בְּהוּ בִּלְחוֹדַיְיהוּ, וְלָא בְּעִרְבּוּבְיָא כְּמָה דְּאַמָרָן, בְּגִין דְּיִתְכַּפָּר לֵיהּ לְבַּר נָשׁ כָּל אִינּוּן חוֹבִין דְּאַתְיָין מֵהַהוּא סִטְרָא.
וְלָמָּה הַכֹּהֵן צָרִיךְ לְהֵרָאוֹת בָּזֶה? אֶלָּא לְבוּשֵׁי הַבַּד הַלָּלוּ צָרִיךְ לְהֵרָאוֹת בָּהֶם עַל מִזְבַּח הָעוֹלָה, כְּשֶׁהָיָה מְפַנֶּה אֶת הַדֶּשֶׁן (האפר) שֶׁל דֶּשֶׁן הָעוֹלָה, שֶׁהֲרֵי הָעוֹלָה בָּאָה מֵהַצַּד שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה וְהִרְהוּר רַע. וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ לְהֵרָאוֹת בָּהֶם בִּלְבַדָּם, וְלֹא בְּעִרְבּוּבְיָה כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ, כְּדֵי שֶׁיִּתְכַּפְּרוּ לָאָדָם כָּל אוֹתָם חֲטָאִים שֶׁבָּאִים מֵאוֹתוֹ הַצַּד.
וְכַד עָיֵיל לְמַקְדְּשָׁא, אֲתַר דִּשְׁלִימוּ אִשְׁתְּכַח, וְכָל אִינּוּן פּוּלְחָנֵי דִּשְׁלֵימוּתָא, אַף עַל גַּב דְּאִתְחַבָּרוּ, לֵית לָן בָּהּ, כְּמָה דְּאַמָרָן בְּצִיצִית, בְּגִין דְּתַמָּן אִשְׁתְּכָחוּ וְאִתְחֲבְּרוּ כָּל אִינּוּן זַיְּינִין דִּלְעֵילָּא, וְכָל אִינּוּן מָאנֵי מַקְדְּשָׁא, מִשְׁתַּכְּחִין בֵּיהּ כַּמָה זַיְּינִין מְשַׁנְּיָין דָּא מִן דָּא, וְכֻלְּהוּ אִתְכְּלִילוּ תַּמָּן כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב לְהוּ אוֹרַיְיתָא דִּקְשׁוֹט, אוֹרַיְיתָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְרִיחַם לְהוּ מִכָּל שְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִּיב, (מלאכי א) אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ'.
וּכְשֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ, הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם נִמְצֵאת הַשְּׁלֵמוּת וְכָל אוֹתָן עֲבוֹדוֹת הַשְּׁלֵמוּת, אַף עַל גַּב שֶׁהִתְחַבְּרוּ, אֵין לָנוּ בָּזֶה עִנְיָן, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ בְצִיצִית, מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם נִמְצְאוּ וְהִתְחַבְּרוּ כָּל אוֹתָם הַמִּינִים שֶׁלְּמַעְלָה, וְכָל אוֹתָם כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ, נִמְצָאִים בּוֹ כַּמָּה מִינִים שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה, וְכֻלָּם נִכְלְלוּ שָׁם כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לָהֶם תּוֹרַת אֱמֶת, תּוֹרָה שֶׁל אֱמוּנָה, וְאָהַב אוֹתָם מִכָּל שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁכָּתוּב (מלאכי א) אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'.
פָּתַח רִבִּי חִיָּיא אֲבַתְרֵיהּ וְאָמַר, כִי תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וְגוֹ'. וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַיְיָ'. כִי תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ, הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהָא אִילָנָא לָא עָבִיד פֵּירִין, אֶלָּא בְּאַרְעָא. וְאַרְעָא אַפִּיק לְהוֹן, וְאַחְזֵי הַהוּא אִיבָּא לְעָלְמָא. וְאַרְעָא לָא עַבְדָּא פֵּירִין אֶלָּא מִגּוֹ חֵילָא אָחֳרָא דְּעָלָהּ. כְּמָה דְּנוּקְבָּא לָא עַבְדָּא פֵּירִין, אֶלָּא מִגּוֹ חֵילָא דִּדְכוּרָא.
פָּתַח רַבִּי חִיָּיא אַחֲרָיו וְאָמַר, כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וְגוֹ', וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'. כִּי תָבאוּ אֶל הָאָרֶץ, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים. אֲבָל בּא רְאֵה, שֶׁהֲרֵי הָאִילָן אֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵרוֹת, אֶלָּא בָּאָרֶץ, וְהָאָרֶץ מוֹצִיאָה אוֹתָם וּמַרְאָה אֶת אוֹתוֹ הַפְּרִי לָעוֹלָם. וְאֵין הָאָרֶץ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת אֶלָּא מִתּוֹךְ אוֹתוֹ כֹּחַ אַחֵר שֶׁמֵּעָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁהַנְּקֵבָה אֵינָהּ עוֹשָׂה פֵּרוֹת אֶלָּא מִתּוֹךְ כֹּחַ הַזָּכָר.
וְהַהוּא אִיבָּא, לָא אִשְׁתְּלִים בְּאַשְׁלְמוּתָא, עַד תְּלַת שְׁנִין. וְחֵילָא לָא אִתְפָּקְדָא עָלֵיהּ לְעֵילָּא עַד דְּאִשְׁתְּלִים. בָּתַר דְּאִשְׁתְּלִים אִתְפָּקְדָא עָלֵיהּ חֵילָא וְאַרְעָא אִתְתְּקָנַת בֵּיהּ. דְּהָא עַד תְּלַת שְׁנִין אַרְעָא לָא אִתְתְּקָנַת בֵּיהּ וְלָא (אשתכחת) אִשְׁתְּלִימַת (ס"א אתבסמת) (נ"א אסתכמת) עִמֵּיהּ. בָּתַר דְּאִשְׁתְּלִים וְאִתְתְּקָנוּ כַּחֲדָא כְּדֵין הוּא שְׁלֵימוּתָא.
וְאוֹתוֹ הַפְּרִי לֹא נִשְׁלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְהַכֹּחַ לֹא נִפְקָד עָלָיו לְמַעְלָה עַד שֶׁנִּשְׁתַּלֵּם. אַחַר שֶׁהִשְׁתַּלֵּם, נִפְקָד עָלָיו הַכֹּחַ, וְהָאָרֶץ מִתְתַּקֶּנֶת בּוֹ. שֶׁהֲרֵי עַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵין הָאָרֶץ מִתְתַּקֶּנֶת בּוֹ וְלֹא (נמצאת) מִשְׁתַּלֶּמֶת (מתבשמת) (מסכימה) עִמּוֹ. אַחַר שֶׁהִשְׁתַּלְּמוּ וְהִתְתַּקְּנוּ כְאֶחָד, אֲזַי זוֹ שְׁלֵמוּת.
תָּא חֲזֵי, נוּקְבָּא, עַד תְּלָת זִמְנִין דְּאִתְעַבְּרָא, אִיבָּא דִּמְעָהָא לָא אִשְׁתְּלִים. בָּתַר ג' עִידוּאָן, נוּקְבָּא אִתְתְּקָנַת בְּהַהוּא אִיבָּא, וְאִסְתְּכָּמוּ כַּחֲדָא. כְּדֵין הַהוּא אִיבָּא שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא, וּשְׁפִּירוּ דְּכֹלָּא. בָּתַר דְּנָפַק, עַד ג' שְׁנִין לָא אִית לֵיהּ חֵילָא לְעֵילָּא, דְּהָא כְּדֵין אִשְׁתְּלִים בִּשׁוּלָא דִּילֵיהּ. לֵוִי אִתְרְעֵי מִכֹּלָּא, תְּלִיתָאָה לְאִמֵיהּ, דְּאִתְתָּקָּנַת בֵּיהּ, וְאִסְתַכְּמַת ס"א (ואתבסמת) בַּהֲדֵיהּ.
בֹּא רְאֵה, הַנְּקֵבָה, עַד שֶׁמִּתְעַבֶּרֶת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, פְּרֵי מֵעֶיהָ לֹא נִשְׁלָם. אַחַר שְׁלֹשָׁה הֶרְיוֹנוֹת הַנְּקֵבָה מִתְתַּקֶּנֶת בְּאוֹתוֹ הַפְּרִי, וּמַסְכִּימִים כְּאֶחָד. אֲזַי אוֹתוֹ הַפְּרִי הוּא שְׁלֵמוּת הַכֹּל וְהַיֹּפִי שֶׁל הַכֹּל. אַחַר שֶׁיָּצָא, עַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵין לוֹ כֹּחַ לְמַעְלָה, שֶׁהֲרֵי אָז הִיא הַבְשָׁלָתוֹ. לֵוִי נִרְצָה מֵהַכֹּל, שְׁלִישִׁי לְאִמּוֹ, שֶׁהִתְתַּקְּנָה בוֹ וְהִסְכִּימָה (והתבשמה) עִמּוֹ.