פרשת ויצא · דף קסא.
וְהַיְינוּ דִּכְתִיב, (בראשית לא) וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ. מַאי וְאֶהְיֶה עִמָּךְ. אֶלָּא אָמַר לֵיהּ, עַד הָכָא, רָחֵל הֲוַת עִמָּךְ עִקְּרָא דְבֵיתָא. מִכָּאן וּלְהָלְאָה, אֲנָא אֱהֵא עִמָּךְ וֶאֱטוֹל בֵּיתָא בַּהֲדָךְ בִּתְרֵיסַר שִׁבְטִין. וְהַיְינוּ דִכְתִיב, וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל. עָלַי הֲוָה, וּבְגִינִי הֲוָה מִלָּה דְּאִתְדַּחְיָא אִיהִי וְאַתְיָא דִיּוּרָא אָחֳרָא, וְנָטְלָא בֵיתָא בְּגִינִי לְדָיְירָא עִמִּי. (בראשית ל) וַיֹּאמֶר נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי וְאֶתֵּנָה, מַאי נָקְבָה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, הַהוּא רָשָׁע אָמַר, אֲנָא חָמֵי, דְּיַעֲקֹב לָא אִסְתַּכֵּל אֶלָּא בְּנוּקְבֵי, (דף קסא ע"א) וּבְגִין כָּךְ יִפְלַח לִי. אָמַר נָקְבָה שְׂכָרְךָ, הָא נְקֵבָה דְּאִיהוּ שְׂכָרְךָ כַּד בְּקַדְמִיתָא. וְאֶתֵּנָה, אֵימָא מַאן נְקֵבָה אִסְתַּכַּלְתְּ בָּהּ, וְאֶתֵּנָה, וּפְלַח לִי בְּגִינָהּ. (שם) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לא תִתֵּן לִי מְאוּמָה, אָמַר יַעֲקֹב חָלִילָה, דְּהָא אֲנָא כָּל מַה דְּעֲבִידְנָא, לְשֵׁם יְקָרָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא עֲבִידְנָא, (ס"א ולאו לכסופא דגרמאי) וְעַל דָּא לא תִּתֵּן לִי מְאוּמָה, דְּהָא לַאו דַּעְתָּאי בְּהַאי, אֶלָּא אִם תַּעֲשֶׂה לִי (את) הַדָּבָר הַזֶּה וְגו'. (שם) וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים. רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, (תהלים טו) יְיָ מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ וְגו', הָא אוֹקִימְנָא, וְאוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא, (שם) הוֹלֵךְ תָּמִים, דָּא אַבְרָהָם, דְּכַד אִתְגְּזַר תָּמִים אִקְרֵי. וּפוֹעֵל צֶדֶק, דָּא יִצְחָק. וְדוֹבֵר אֱמֶת, דָּא יַעֲקֹב. וַדַּאי יַעֲקֹב בֶּאֱמֶת אִתְדָּבַּק, אִי הוּא בֶּאֱמֶת אִתְדָּבַּק, מַאי טַעֲמָא עֲבַד עִם לָבָן כְּגַוְונָא דָא.
וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית לא) וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךְ וּלְמוֹלַדְתֶּךְ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ. מַה זֶּה וְאֶהְיֶה עִמָּךְ? אֶלָּא אָמַר לוֹ, עַד כָּאן רָחֵל הָיְתָה עִמְּךְ עִקַּר הַבַּיִת, מִכָּאן וָהָלְאָה אֲנִי אֶהְיֶה עִמְּךְ וְאֶטֹּל אֶת הַבַּיִת עִמְּךְ עִם שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים. וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל. עָלַי הָיָה זֶה, וּבִגְלָלִי הָיָה הַדָּבָר שֶׁהִיא נִדְחֲתָה, וּבָאָה דַיֶּרֶת אַחֶרֶת וְנָטְלָה אֶת הַבַּיִת בִּשְׁבִילִי לָדוּר עִמִּי. וַיֹּאמַר נָקְבָה שְׂכָרְךְ עָלַי וְאֶתֵּנָה. מַה זֶּה נָקְבָה? אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אוֹתוֹ רָשָׁע אָמַר, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁיַּעֲקֹב לֹא מִסְתַּכֵּל אֶלָּא בִּנְקֵבוֹת, וּמִשּׁוּם זֶה יַעֲבֹד אוֹתִי. אָמַר נָקְבָה שְׂכָרְךְ, הִנֵּה נְקֵבָה, שֶׁהִיא שְׂכָרְךְ, כְּבָרִאשׁוֹנָה. וְאֶתֵּנָה, אֱמֹר בְּאֵיזוֹ נְקֵבָה הִסְתַּכַּלְתָּ וְאֶתֵּנָה, וַעֲבֹד אוֹתִי בִּשְׁבִילָהּ. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לֹא תִתֵּן לִי מְאוּמָה. אָמַר יַעֲקֹב, חָלִילָה, שֶׁהֲרֵי אֲנִי כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, לְשֵׁם כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ עָשִׂיתִי, וְעַל כֵּן לֹא תִתֵּן לִי מְאוּמָה, שֶׁהֲרֵי אֵין דַּעְתִּי בָּזֶה, אֶלָּא אִם תַּעֲשֶׂה לִי [את] הַדָּבָר הַזֶּה וְגוֹ'. וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים. רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, (תהלים טו) ה' מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךְ וְגוֹ'. הֲרֵי בֵּאַרְנוּ וּבֵאֲרוּ הַחֲבֵרִים, הוֹלֵךְ תָּמִים - זֶה אַבְרָהָם, שֶׁכַּאֲשֶׁר נִמּוֹל נִקְרָא תָמִים. וּפֹעֵל צֶדֶק - זֶה יִצְחָק. וְדבֵר אֱמֶת - זֶה יַעֲקֹב. וַדַּאי שֶׁיַּעֲקֹב נִדְבַּק בָּאֱמֶת. אִם הוּא בָּאֱמֶת נִדְבַּק, מָה הַטַּעַם עָשָׂה עִם לָבָן בַּצּוּרָה הַזּוֹ?
אֶלָא, יַעֲקֹב בָּחִין שַׁעְתָּא דְמַזְּלֵיהּ הֲוָה. דְּשָׁרֵי לֵיהּ לְאֵינַשׁ, לְמִבְחַן שַׁעְתֵּיהּ, עַד לָא יָתוּב לְאַרְעֵיהּ, וְאִי מַזָּלֵיהּ קָאִים בְּמָּה דְּעֲבִיד שַׁפִּיר, וְאִי לָאו לָא יוֹשִׁיט רַגְלוֹי עַד דְּיִסְלַק (ס"א דקאים במה דעביד) לְגַבֵּיהּ.
אֶלָּא יַעֲקֹב הִבְחִין אֶת שְׁעַת הַמַּזָּל שֶׁלּוֹ שֶׁהָיְתָה, שֶׁמֻּתָּר לָאָדָם לִבְחֹן אֶת שְׁעָתוֹ טֶרֶם יָשׁוּב לְאַרְצוֹ, וְאִם מַזָּלוֹ עוֹמֵד בְּמַה שֶּׁעוֹשֶׂה - יָפֶה, וְאִם לֹא - אַל יוֹשִׁיט רַגְלוֹ עַד שֶׁיַּעֲלֶה [שיעמד במה שעשה] אֵלָיו.
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב, (בראשית ל) וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר וְגו', דְּהָא אִיהוּ לָא עֲבַד בְּגִין דְּיִטּוֹל מִדִּילֵיהּ לְמַגָּנָא, אֶלָּא כֹּלָּא בְּקוּשְׁטָא וּשְׁלִימוּ דִּרְעוּתָא, וְלָא עוֹד אֶלָּא דְּאִיהוּ נָטִיל רְשׁוּ מִלָּבָן, וְעַל דָּא כְּתִיב, (בראשית ל) נִחַשְׁתִּי וַיְבָרַכֵנִי יְיָ בִּגְלָלֶךָ. כַּמָּה חֳרָשִׁין וְזִינִין עֲבַד לָבָן, וּבָחִין מַזָּלֵיהּ בְּגִינֵיהּ דְּיַעֲקֹב, וְהֲוָה אַשְׁכַּח בְּגִינֵיהּ דְּיַעֲקֹב, מְאָה עָאנָא כָּל יַרְחָא, וּמְאָה אִמְרִין וּמְאָה עִזִּין יַתִּיר עַל עָאנֵיהּ.
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר וְגוֹ'. שֶׁהֲרֵי הוּא לֹא עָשָׂה כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל מִשֶּׁלּוֹ לְחִנָּם, אֶלָּא הַכֹּל בֶּאֱמֶת וּשְׁלֵמוּת הָרָצוֹן, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהוּא נָטַל רְשׁוּת מִלָּבָן, וְעַל כֵּן כָּתוּב נִחַשְׁתִּי וַיְבָרֲכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךְ. כַּמָּה כְשָׁפִים וּמִינִים עָשָׂה לָבָן וּבָחַן אֶת מַזָּלוֹ מִשּׁוּם יַעֲקֹב, וְהָיָה מוֹצֵא בִּגְלַל יַעֲקֹב מֵאָה צֹאן כָּל חֹדֶשׁ, וּמֵאָה כְבָשִׁים וּמֵאָה עִזִּים יוֹתֵר עַל צֹאנוֹ.
רַבִּי אַבָּא אָמַר, אֶלֶף עָאנִין, וְאֶלֶף אִמְרִין, וְאֶלֶף עִזִּין, הֲוָה מַיְיתֵי לֵיהּ יַעֲקֹב יַתִּיר בְּכָל יַרְחָא וְיַרְחָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ל) כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי וַיִּפְרֹץ לָרֹב וַיְבָרֶךְ יְיָ אוֹתְךָ לְרַגְלִי, וּבִרְכְתָא דִלְעֵילָא לָאו אִיהוּ פָּחוֹת מֵאֶלֶף מִכָּל זִינָא וְזִינָא, מֵעָאנִין אֶלֶף אִשְׁתַּכַּח, מֵאִמְרִין אֶלֶף אִשְׁתַּכַּח, מֵעִזִּין אֶלֶף אִשְׁתַּכַּח. עַל כָּל מַה דְּשַׁרְיָא בִּרְכְתָא דִלְעֵילָא, לָא פָּחוֹת מֵאֶלֶף. עַד דִּבְגִינֵיהּ דְּיַעֲקֹב אִסְתַּלַּק לָבָן לְכַמָּה עוּתְרָא.
רַבִּי אַבָּא אָמַר, אֶלֶף צֹאן וְאֶלֶף כְּבָשִׂים וְאֶלֶף עִזִּים הָיָה מֵבִיא לוֹ יַעֲקֹב יוֹתֵר בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךְ לְפָנַי וַיִּפְרֹץ לָרֹב וַיְבָרֶךְ ה' אֹתְךְ לְרַגְלִי. וְהַבְּרָכָה שֶׁלְּמַעְלָה אֵינָהּ פָּחוֹת מֵאֶלֶף מִכָּל מִין וּמִין. נִמְצָא אֶלֶף מֵהַצּאן, מֵהַכְּבָשִׂים נִמְצְאוּ אֶלֶף, מֵהָעִזִּים נִמְצְאוּ אֶלֶף, עַל כָּל מַה שֶּׁשּׁוֹרָה הַבְּרָכָה שֶׁלְּמַעְלָה לֹא פָחוֹת מֵאֶלֶף, עַד שֶׁבִּשְׁבִיל יַעֲקֹב הִתְעַלָּה לָבָן לְעֹשֶׁר רַב.
וְכַד בָעָא יַעֲקֹב לְנַטְלֵיהּ אַגְרֵיהּ, לָא אַשְׁכַּח אֶלָּא עֲשָׂרָה מִכָּל זִינָא וְזִינָא, וְיַעֲקֹב חָשִׁיב לֵיהּ לְעוּתְרָא סַגִּי. חָמֵי כַּמָּה נָטִיל מִדִּילֵיהּ, מִמַּה דְּהֲוָה יָהִיב אִיהוּ בִּזְכוּתֵיהּ לְלָבָן. וְכָל דָּא דְּסָלִיק בֵּיהּ יַעֲקֹב, לָא הֲוָה אֶלָּא בִּזְרוֹעַ דְּאִינוּן מַקְלוֹת, דְּשַׁוֵּי לְגַבֵּי עָנָא.
וּכְשֶׁרָצָה יַעֲקֹב לִטֹּל שְׂכָרוֹ, לֹא מָצָא אֶלָּא עֲשָׂרָה מִכָּל מִין וּמִין, וְיַעֲקֹב חָשַׁב אוֹתוֹ לְעֹשֶׁר רַב. רָאָה כַּמָּה נָטַל מִשֶּׁלּוֹ מִמַּה שֶּׁהָיָה נוֹתֵן הוּא בִּזְכוּתוֹ לְלָבָן. וְכָל זֶה שֶׁעָלָה בּוֹ בְּיַעֲקֹב, לֹא הָיָה אֶלָּא בַּזְּרוֹעַ שֶׁל אוֹתָם מַקְלוֹת שֶׁשָּׂם אֵצֶל הַצֹּאן.
תָּא חֲזֵי, כַּמָּה טָרַח הַהוּא שְׁלֵימָא דְיַעֲקֹב, אֲבַתְרֵיהּ דְּלָבָן. כְּתִיב, (בראשית ל) וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים וְגו', וְהֲוָה אַיְיתֵי לֵיהּ כָּל הַאי עוּתְרָא. וְעִם כָּל דָּא, לָא בָעָא לָבָן דִּיהֵא אַגְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב הָכִי, אֶלָּא נְטַל עֲשָׂרָה מִן דָּא וַעֲשָׂרָה מִן דָּא וְיָהַב (בידא דבני) לֵיהּ. וְאָמַר לֵיהּ טוֹל הַנֵּי. וְאִי יוֹלִידוּ כְּמָה דַאֲמַרְתְּ, בְּהַאי גַוְונָא יְהֵא אַגְרָךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ל) וַתַּחְלֵף אֶת מַשְׂכּוּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מוֹנִים, (ובהני) עֲשָׂרָה מִן דָּא וַעֲשָׂרָה מִן דָּא, וּכְתִיב, (בראשית ל) וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִיף אֶת מַשְׂכּוּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מוֹנִים. (ובהני עשרה) אִשְׁתַּדַּל בָּתַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבָרְכֵיהּ. וּמִכָּל מַה דְּשַׁוֵּי לָבָן עִמֵּיהּ דְּיַעֲקֹב, אַהֲדַר בְּמִלּוּלֵיהּ, וְנָטִיל מִיַּעֲקֹב כֹּלָּא, עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עֲלֵיהּ, וְנָטַל מִדִּילֵיהּ בִּזְרוֹעַ.
בֹּא רְאֵה כַּמָּה טָרַח אוֹתוֹ יַעֲקֹב הַשָּׁלֵם אַחֲרֵי לָבָן. כָּתוּב וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים וְגוֹ', וְהֵבִיא לוֹ כָּל הָעֹשֶׁר הַזֶּה, וְעִם כָּל זֶה לֹא רָצָה לָבָן שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ שְׂכָרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, אֶלָּא נָטַל עֲשָׂרָה מִזֶּה וַעֲשָׂרָה מִזֶּה, וְנָתַן [בידי בניו] לוֹ וְאָמַר לוֹ: טֹל אֶת אֵלֶּה, וְאִם יוֹלִידוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ - בַּצּוּרָה הַזּוֹ יִהְיֶה שְׂכָרְךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים. [ובאלו] עֲשָׂרָה מִזֶּה וַעֲשָׂרָה מִזֶּה, וְכָתוּב וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים. [ובאלו העשרה] הִשְׁתַּדֵּל אַחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבֵרְכוֹ. וּמִכָּל מַה שֶּׁהִתְנָה לָבָן עִם יַעֲקֹב - חָזַר בְּדִבּוּרוֹ וְנָטַל מִיַּעֲקֹב הַכֹּל, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס עָלָיו וְנָטַל מִשֶּׁלּוֹ בִּזְרוֹעַ.
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר כָּל הַנֵּי קְרָאֵי, לְאַחֲזָאָה חָכְמָתָא קָא אַתְיָין. דְּתָנִינָן מִלִּין דִּלְעֵילָא, מִנְּהוֹן תַּלְיָין בְּעוֹבָדָא, וּמִנְהוֹן בְּמִלּוּלָא וּמִנְּהוֹן בִּרְעוּתָא דְלִבָּא. וּמַאן דְּבָעֵי לְאַמְשָׁכָא בִּרְכָאן, בִּצְלוֹתָא, בְּמִלּוּלָא, וּרְעוּתָא. וּמִנְּהוֹן דְּלָא בִּצְלוֹתָא, אֶלָּא בְּעוֹבָדָא תַּלְיָין.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּל הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ בָּאוּ לְהַרְאוֹת הַחָכְמָה, שֶׁשָּׁנִינוּ שֶׁדְּבָרִים שֶׁלְּמַעְלָה, מֵהֶם תְּלוּיִים בְּמַעֲשֶׂה, וּמֵהֶם בְּדִבּוּר, וּמֵהֶם בִּרְצוֹן הַלֵּב, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִמְשֹׁךְ בְּרָכוֹת בִּתְפִלָּה, בְּדִבּוּר וְרָצוֹן. וּמֵהֶם שֶׁלֹּא בִּתְפִלָּה, אֶלָּא תְּלוּיִים בְּמַעֲשֶׂה.
תָּא חֲזֵי, יַעֲקֹב שְׁלִים, כָּל מַה דְּעֲבַד, בְּחָכְמְתָא עָבִיד, כְּתִיב (בראשיתל) וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים בְּשִׁקַּתוֹת הַמַּיִם, כֹּלָּא בְּחָכְמְתָא, לְאַמְשָׁכָא בִּרְכָאן מִמַּבּוּעָא דְכֹלָּא, לְכֻלְּהוּ דַּרְגִּין עִלָּאִין דְּאִינוּן חוּלָקֵיהּ וְעַדְבֵיהּ.
בֹּא רְאֵה, יַעֲקֹב הַשָּׁלֵם, כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה, עָשָׂה בְּחָכְמָה. כָּתוּב וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם. הַכֹּל בְּחָכְמָה, לִמְשֹׁךְ בְּרָכוֹת מֵהַמַּעְיָן שֶׁל הַכֹּל לְכָל הַדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁהֵן חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ.
אֶת הַמַּקְלוֹת. מַאן מַקְלוֹת, אִלֵּין דַּרְגִּין דְּאִינוּן בֵּי דִינָא. אֲשֶׁר פִּצֵּל, דְּאַעֲבַר מִנְּהוֹן דִּינָא. בָּרְהָטִים, הַיְינוּ דִכְתִיב, (שיר השירים ז) מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, דְּהָא מֵהַהוּא מֶלֶךְ, אַתְיָין בִּרְכָאן לְכֻלְּהוּ עָלְמִין.
אֶת הַמַּקְלוֹת - אֵיזֶה מַקְלוֹת? אֵלּוּ הַדְּרָגוֹת שֶׁהֵן בֵּית הַדִּין. אֲשֶׁר פִּצֵּל - שֶׁהֶעֱבִיר מֵהֶן אֶת הַדִּין. בָּרְהָטִים - הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב (שיר ז) מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, שֶׁזֶּה מֵהַמֶּלֶךְ הַהוּא בָּאוֹת בְּרָכוֹת לְכָל הָעוֹלָמוֹת.