אור ברסלב
הזהר המתורגם - בראשית פרשת ויצא › דף קס:

הזהר המתורגם - בראשית

פרשת ויצא · דף קס:

דף קס.

וְתָּא חֲזֵי, בַּר נָשׁ כַּד צַלֵּי צְלוֹתֵיהּ, לָא יֵימָא עֲלֵיהּ זָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי. בְּגִין דְּאִיכָּא זְכִירָה וּפְקִידָה לְטַב, וּזְכִירָה וּפְקִידָה (דף קס ע"ב) לְבִישׁ, וְזַמִּינִין לְנַטְלָא מִלָּה מִן פּוּמָא, וְאַתְיָין לְאַדְכָּרָא חוֹבוֹי דְּבַר נָשׁ וְלַעֲנָשָׁא לֵיהּ. בַּר אִי אִיהוּ זַכָּאָה שְׁלִים, דְּכַד בַּדְקֵי חוֹבוֹי, הַהִיא זְכִירָה וּפְקִידָה לְבִישׁ לָא יִשְׁכְּחוּן לוֹן, כְּגוֹן עֶזְרָא דְּאָמַר (נחמיה יג) זָכְרָה לִי אֱלהַי לְטוֹבָה.

וּבֹא וּרְאֵה, כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, אַל יֹאמַר עָלֶיהָ זָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי, מִשׁוּם שֶׁיֵּשׁ זְכִירָה וּפְקִידָה לְטוֹב, וּזְכִירָה וּפְקִידָה לְרַע, וַעֲתִידִים לִטֹּל אֶת הַדִּבּוּר מִפִּיו, וּבָאִים לְהַזְכִּיר חֲטָאֵי הָאָדָם וּלְהַעֲנִישׁוֹ. פְּרָט אִם הוּא צַדִּיק שָׁלֵם, שֶׁכַּאֲשֶׁר בּוֹדְקִים אֶת חֲטָאָיו, אוֹתָהּ זְכִירָה וּפְקִידָה לְרַע לֹא יִמְצְאוּ אוֹתָם, כְּמוֹ עֶזְרָא שֶׁאָמַר זָכְרָה לִי אֱלֹהַי לְטוֹבָה.

דְּהָא בְּכָל אֲתַר, דְּבַר נָשׁ צַלֵּי צְלוֹתֵיהּ, יַכְלִיל גַּרְמֵיהּ בֵּין סַגִּיאִין בִּכְלָלָא דְסַגִּיאִין. וְתָא חֲזֵי שׁוּנַמִּית, כַּד אָמַר לָהּ אֱלִישָׁע, (מלכים ב ד) הֲיֵשׁ לְדַבֵּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ אֶל שַׂר הַצָּבָא. הֲיֵשׁ לְדַבֵּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ, הַהוּא יוֹמָא, יוֹם טוֹב דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲוָה, וְהַהוּא יוֹמָא דְמַלְכוּתָא דִרְקִיעָא שָׁלְטָא לְמֵידַן עַלְמָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִקְרֵי מֶלֶךְ הַמִּשְׁפָּט בְּהַהוּא זִמְנָא. וּבְגִין כָּךְ אָמַר לָהּ, הֲיֵשׁ לְדַבֵּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ.

שֶׁהִנֵּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, יִכְלֹל אֶת עַצְמוֹ בֵּין רַבִּים, בַּכְּלָל שֶׁל הָרַבִּים. וּבֹא וּרְאֵה, הַשּׁוּנַמִּית, כַּאֲשֶׁר אָמַר לָהּ אֱלִישָׁע (מלכים ב ד) הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ אֶל שַׂר הַצָּבָא, הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ - אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁשּׁוֹלֶטֶת מַלְכוּת הָרָקִיעַ לָדוּן אֶת הָעוֹלָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר לָהּ הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ.

מַה כְּתִיב, (מלכים ב ד) וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יוֹשֶׁבֶת. מַאי קָאָמְרָה. לָא בָעֵינָא, לְמֶהֱוֵי רְשִׁימָאָה לְעֵילָא, אֶלָּא לְאַעֲלָאָה רֵישָׁאי בֵּין סַגִּיאִין, וְלָא לְאֲפָקָא מִכְּלָלָא דִלְהוֹן. וְכָךְ בָּעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ, לְאִתְכְּלָלָא בִּכְלָלָא דְסַגִּיאִין וְלָא לְאִתְיַיחֲדָא בִּלְחוֹדוֹי, בְּגִין דְּלָא יִשְׁגְּחוּן עֲלֵיהּ, לְאַדְכָּרָא חוֹבוֹי כִּדְקָאֲמָרָן.

מַה כָּתוּב? וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת. מָה אָמְרָה? לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת רְשׁוּמָה לְמַעְלָה, אֶלָּא לְהַכְנִיס אֶת רֹאשִׁי בֵּין רַבִּים, וְלֹא לָצֵאת מֵהַכְּלָל שֶׁלָּהֶם. וְכָךְ צָרִיךְ לְאָדָם לְהִכָּלֵל בִּכְלָל שֶׁל רַבִּים וְלֹא לְהִתְיַחֵד לְבַדּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַשְׁגִּיחוּ עָלָיו לְהַזְכִּיר חֲטָאָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַ רְנוּ.

פָּתַח רִבִּי יְהוּדָה וְאָמַר (איוב לח) הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי מָוֶת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה. הַאי קְרָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לֵיהּ לְאִיּוֹב, כַּד חָמָא דְּאִיּוֹב דָּחִיק גַרְמֵיהּ עַל דִּינוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר, (איוב לח) הֲנִגְלוּ לְךְ שַׁעֲרֵי מָוֶת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה. הַפָּסוּק הַזֶּה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאִיּוֹב כְּשֶׁרָאָה שֶׁאִיּוֹב דּוֹחֵק עַצְמוֹ עַל דִּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

תָּא חֲזֵי, אִיּוֹב אָמַר (איוב יג) הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲיַחֵל, כְּתִיב לא בְּאל"ף וְקָרֵי לוֹ בְּוא"ו, וְכֹלָּא אִיהוּ. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכִי אֲנָא קָטִיל בְּנֵי נָשָׁא, הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי מָוְת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה, כַּמָּה תַּרְעִין אִינוּן פְּתִיחָן בְּהַהוּא סִטְרָא. וּמוֹתָא שָׁלְטָא עֲלַיְיהוּ, וְכֻלְּהוּ סְתִימִין מִבְּנֵי נָשָׁא, (ס"א ולא יכלין לאסתמרא מנייהו בגין דאינון סתימין מבני נשא) וְלָא יָדְעִין אִינוּן שְׁעָרִים.

בֹּא רְאֵה, אִיּוֹב אָמַר הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲיַחֵל. כָּתוּב לֹא בְּאָלֶ"ף, וְקוֹרְאִים לוֹ בְּוָא"ו, וְהַכֹּל הוּא. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכִי אֲנִי הוֹרֵג בְּנֵי אָדָם!? הֲנִגְלוּ לְךְ שַׁעֲרֵי מָוֶת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה!? כַּמָּה שְׁעָרִים פְּתוּחִים בְּאוֹתוֹ הַצַּד, וְהַמָּוֶת שׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם, וְכֻלָּם סְתוּמִים מִבְּנֵי אָדָם, [ולא יכולים להשמר מהם משום שהם סתומים מבני אדם] שֶׁלֹּא מַכִּירִים אֶת אוֹתָם הַשְּׁעָרִים.

וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה. מַאן אִינוּן שַׁעֲרֵי מָוֶת ומַאן אִינוּן שַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת. אֶלָּא מָוֶת וְצַלְמָוֶת כְּחֲדָא אִינוּן, וְזִוּוּגָא חָדָא אִינוּן. מָוֶת הָא אִתְּמָר, דָּא מַלְאַךְ הַמָּוְת, וְהָא אוּקְמוּהָ. צַלְמָוֶת, צֵל מָוֶת. הַאי אִיהוּ מַאן דְּרָכִיב עֲלֵיהּ, וְאִיהוּ צִלָּא דִילֵיהּ, וְתוּקְפָא דִילֵיהּ, לְאִזְדַּוְּוגָא כְּחֲדָא, בְּקִשּׁוּרָא חַד וְאִינוּן חַד.

וְשַׁעָרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה. מִי הֵם שַׁעֲרֵי מָוֶת וּמִי הֵם שַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת? אֶלָּא מָוֶת וְצַלְמָוֶת הֵם יַחַד, וְהֵם זִוּוּג אֶחָד. מָוֶת - הֲרֵי נִתְבָּאֵר, זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. צַלְמָוֶת - צֵל מָוֶת, זֶהוּ מִי שֶׁרוֹכֵב עָלָיו, וְהוּא הַצֵּל שֶׁלּוֹ וְהַכֹּחַ שֶׁלּוֹ לְהִזְדַּוֵּג יַחַד בְּקֶשֶׁר אֶחָד, וְהֵם אֶחָד.

וְכָל אִינוּן דַּרְגִּין דְּנָפְקֵי מִנַּיְיהוּ וּמִתְקַשְּׁרָן בְּהוּ אִינוּן שְׁעָרִים דִּלְהוֹן כְּמָה דִלְעֵילָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים כד) שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְגו'. וְאִלֵּין (אינון שערים) אִיקְּרוּ נַהֲרִין וְנַחֲלִין, שִׁית סִטְרִין דְּעָלְמָא. אוּף הָכִי אִינוּן שַׁעֲרֵי מָוֶת, וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת מִסִּטְרָא אָחֳרָא, דַּרְגִּין יְדִיעָן דְּשָׁלְטִין בְּעַלְמָא. שַׁעֲרֵי מָוְת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת, דָּא נוּקְבָא וְדָא דְכוּרָא, וְתַרְוַויְיהוּ כְּחֲדָא.

וְכָל אוֹתָם הַדְּרָגוֹת שֶׁיּוֹצְאוֹת מֵהֶם וְנִקְשָׁרוֹת בָּהֶם הֵם הַשְּׁעָרִים שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כד) שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְגוֹ'. וְאֵלּוּ [אותם שערים] נִקְרָאִים נְהָרוֹת וּנְחָלִים. שֵׁשֶׁת הַצְּדָדִים שֶׁל הָעוֹלָם, אַף כָּךְ הֵם שַׁעֲרֵי מָוֶת, וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת מֵהַצַּד הָאַחֵר, דְּרָגוֹת יְדוּעוֹת שֶׁשּׁוֹלְטוֹת בָּעוֹלָם. שַׁעֲרֵי מָוֶת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת - זֶה נְקֵבָה וְזֶה זָכָר, וּשְׁנֵיהֶם יַחַד.

וְעַל דָּא, אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֵיה לְאִיּוֹב, בְּגִין כָּל אִינוּן מִלִּין, דְּאִיהוּ אָמַר (איוב ז) כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶה, וְכָל אִינוּן שְׁאָר מִלִּין. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי מָוֶת, לְמִנְדַע דְּהָא כֻּלְּהוּ בִּרְשׁוּתִי, וְכֻלְּהוּ זְמִינִין לְאִתְבַּעֲרָא מֵעַלְמָא, דִּכְתִיב, (ישעיה כה) בִּלַּע הַמָּוְת לָנֶצַח וְגו'.

וְעַל זֶה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאִיּוֹב בִּשְׁבִיל כָּל אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁהוּא אָמַר, (איוב ז) כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶה, וְכָל אוֹתָם שְׁאָר דְּבָרִים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲנִגְלוּ לְךְ שַׁעֲרֵי מָוֶת, לָדַעַת שֶׁהֲרֵי הַכֹּל בִּרְשׁוּתִי, וְכֻלָּם עֲתִידִים לְהִתְבַּעֵר מִן הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב (ישעיה כה) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וְגוֹ'.

תָּא חֲזֵי, (בראשית ל) וַיִּזְכֹּר אֱלהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלהִים וַיִפְתַּח אֶת רַחֲמָהּ. תְּרֵי זִמְנִין, אֱלֹהִים אֱלהִים, אַמַּאי. אֶלָּא, חַד מֵעַלְמָא דִּדְכוּרָא, וְחַד מֵעַלְמָא דְנוּקְבָא, בְּגִין דִּבְמַזָּלָא תַּלְיָיא מִלְּתָא.

בֹּא רְאֵה, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ. פַּעֲמַיִם אֱלֹהִים אֱלֹהִים, לָמָּה? אֶלָּא אֶחָד מֵעוֹלַם הַזָּכָר, וְאֶחָד מֵעוֹלַם הַנְּקֵבָה, מִשּׁוּם שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בְּמַזָּל.

וְכַד אִתְעָרַת רָחֵל בִּשְׁמָא דָא, דִּכְתִיב, (בראשית ל) יוֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר, יָדַע יַעֲקֹב דְּאִיהִי אִתְחַזְּיָיא לְאַשְׁלָמָא כֻּלְּהוּ שִׁבְטִין וְלָא תִתְקַיֵּים בְּעַלְמָא, בְּגִין כָּךְ בָּעָא לְמֵיזַל וְלָא יָכִיל. וְכַד מָטָא זִמְנָא דְּבִנְיָמִין, עָרַק וְאֲזַל לֵיהּ, בְּגִין דְּבְאַרְעָא אָחֳרָא לָא יִשְׁתְּלַם בֵּיתָא, לְאִתְקַשְּׁרָא עַלְמָא קַדִּישָׁא בֵּיהּ.

וּכְשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת רָחֵל בַּשֵּׁם הַזֶּה, שֶׁכָּתוּב יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר, יָדַע יַעֲקֹב שֶׁהִיא רְאוּיָה לְהַשְׁלִים אֶת כָּל הַשְּׁבָטִים וְלֹא תִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם, מִשּׁוּם כָּךְ רָצָה לָלֶכֶת וְלֹא יָכֹל, וּכְשֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, בָּרַח וְהָלַךְ לוֹ, כְּדֵי שֶׁהַבַּיִת לֹא יִשְׁתַּלֵּם בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת, לְהִתְקַשֵּׁר בּוֹ הָעוֹלָם הַקָּדוֹשׁ.

תוכן העניינים

הזהר המתורגם - בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה