אור ברסלב
הזהר המתורגם - במדבר פרשת בלק › דף קפט:

הזהר המתורגם - במדבר

פרשת בלק · דף קפט:

דף קפט.

חֲנוֹךְ מְטַטְרוֹן אָמַר, וַיָּבֵא לוֹ יַיִן, דְּאַרְמֵי מַיָּא בְּהַהוּא יַיִן, וְאִי לָאו דְּאַרְמֵי בֵּיהּ מַיִם, לָא יָכִיל לְמִסְבַּל, וְשַׁפִּיר אָמַר חֲנוֹךְ מְטַטְרוֹן. וּבְגִין כָּךְ אַמְשִׁיךְ לוֹ בִּתְרֵי טַעֲמֵי, דְּהָא בִּתְרֵין סִטְרִין אָחִיד, וְהַהוּא יַיִן אָזִיל מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וְכֻלְּהוּ טַעֲמִין בֵּיהּ, עַד דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא טָעִים לֵיהּ, דְּאִיהוּ דָּוִד נֶאֱמָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים ז) כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים. (דף קפ"ט ע"ב) מַהוּ כְּיֵין הַטּוֹב. דְּאָתָא יַעֲקֹב וְאַרְמֵי בֵּיהּ מַיָּא, דָּא הוּא יֵין הַטּוֹב וְהָכִי הוּא, כְּמָה דְּאָמַר חֲנוֹךְ מְטַטְרוֹן. תָּוָוה רִבִּי אֶלְעָזָר, וְתַוָּוה רִבִּי אַבָּא, אָמְרוּ הָא חַמְרָא (ס"י מלאך) דִּילָךְ, הוּא נַצְחַת מַלְאָכָא קַדִישָׁא, אַפּוּמָא (נ"א פומא) דְּרוּחַ קוּדְשָׁא.

חֲנוֹךָ מְטַטְרוֹן אָמַר, וַיָּבֵא לוֹ יַיִן - שֶׁשָּׂם מַיִם בְּאוֹתוֹ יַיִן. אִם לֹא יָשִׂים בּוֹ מַיִם, לֹא יָכוֹל לִסְבֹּל, וְנָאֶה אָמַר חֲנוֹךְ מְטַטְרוֹן. וּמִשּׁוּם זֶה הִמְשִׁיכוֹ בִּשְׁנֵי טְעָמִים, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁנֵי צְדָדִים אָחוּז, וְאוֹתוֹ יַיִן הָלַךְ מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה, וְכָל הַטְּעָמִים בּוֹ, עַד שֶׁיּוֹסֵף הַצַּדִּיק טָעַם אוֹתוֹ, שֶׁהוּא דּוֹד נֶאֱמָן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ז) כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים. מַהוּ כְּיֵין הַטּוֹב? שֶׁבָּא יַעֲקֹב וְשָׂם בּוֹ מַיִם. זֶהוּ יֵין הַטּוֹב וְכָךְ זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר חֲנוֹךְ מְטַטְרוֹן. תָּמַהּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְתָמַהּ רַבִּי אַבָּא. אָמְרוּ, הֲרֵי הַיַּיִן (ס"י מלאך) שֶׁלְּךְ הוּא נִצַּח מַלְאָךְ קָדוֹשׁ עַל פִּי (פה) רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

אָמַר לֵיהּ, עַד כְּעַן הַהוּא גֶּפֶן מְחַכָּא לְמֶעְבַּד פֵּירִין. וּבַגֶּפֶן: דָּא אִיהוּ גֶּפֶן דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָא בְּקוּדְשָׁא. בְּגִין דְּאִית גֶּפֶן אַחֲרָא, דְּאִיהוּ אִקְרֵי גֶּפֶן נָכְרִיָּה. וַעֲנָבִים דִּילָהּ לָא אִינּוּן עֲנָבִים, אֶלָּא קַשְׁיָן, אֲחִידִין לִבָּא, נַשְׁכִין כְּכַלְבָּא. אִינּוּן עֲנָבִים אִקְרוּן, (ירמיה ב) סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה. אֲבָל גֶּפֶן דָּא, עָלָהּ כְּתִיב וּבַגֶּפֶן, הַהִיא דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָא. הַהִיא דְּכָל קַדִישִׁין טָעֲמוּ חַמְרָא עַתִּיקָא, חַמְרָא טָבָא, חַמְרָא דְּיַעֲקֹב יָהִיב בֵּיהּ מַיָּא, עַד דְּכָל אִינּוּן דְּיַדְעִין לְטַעְמָא חַמְרָא, טָעֲמוּ לֵיהּ, וַהֲוָה טַב לְחִכָּא.

אָמַר לוֹ, עַד עַתָּה אוֹתָהּ גֶּפֶן מְחַכָּה לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת. וּבַגֶּפֶן - זוֹהִי גֶפֶן הַנּוֹדַעַת בַּקֹּדֶשׁ. מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ גֶּפֶן אַחֶרֶת שֶׁנִּקְרֵאת גֶּפֶן נָכְרִיָּה, וַעֲנָבֶיהָ אֵינָם עֲנָבִים, אֶלָּא קָשִׁים, אוֹחֲזִים הַלֵּב, נוֹשְׁכִים כַּכֶּלֶב. אוֹתָם עֲנָבִים נִקְרָאִים (ירמיה ב) סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה. אֲבָל גֶּפֶן זוֹ, עָלֶיהָ כָּתוּב וּבַגֶּפֶן, אוֹתָהּ הַיְדוּעָה, אוֹתָהּ שֶׁכָּל הַקְּדוֹשִׁים טָעֲמוּ יַיִן עַתִּיק, יַיִן טוֹב, יַיִן שֶׁיַּעֲקֹב נָתַן בּוֹ מַיִם, עַד שֶׁכָּל אֵלּוּ שֶׁיּוֹדְעִים לִטְעֹם טָעֲמוּ אוֹתוֹ, וְהָיָה טוֹב לַחֵךְ.

וְהַהִיא גֶּפֶן, כַּד מָטָא לְגַבָּהּ, אוֹשִׁיטַת תְּלָתָא שָׂרִיגִין, וְאִינּוּן תְּלַת דִּיּוּקְנָא דַּאֲבָהָן, דְּאִתְקַדְּשַׁת בְּהוּ. וְלֵית קְדוּשָּׁה אֶלָּא בְּיַיִן, וְלֵית בִּרְכָתָא אֶלָּא בְּיַיִן. בַּאֲתָר דְּחֶדְוָה שָׁארֵי. וְהִיא כְפוֹרַחַת, כְּכַלָּה דְּאִתְקַשְּׁטַת וְעָאלַת בִּרְחִימוּ, בְּחֶדְוָה דְּהַהוּא יַיִן דְּאִתְעֲרָב בְּמַיָּא. כְּדֵין עָלְתָה נִצָּהּ, סְלִיקַת רְחִימוּ דִּילָהּ לְגַבֵּי דּוֹדָהּ, וְשָׁרִיאַת לְנַגְּנָא וּלְאַעֲלָא בִּרְחִימוּ. וּכְדֵין, אִתְמַלְּיָין וְאִתְבַשְּׁלָן אִינּוּן עֲנָבִין, רְכִיכָן, וּמַלְיָין מֵהַהוּא חַמְרָא טָבָא עַתִּיקָא חַמְרָא דְּיַעֲקֹב אַרְמֵי בֵּיהּ מַיָּא.

וְאוֹתָהּ גֶּפֶן, כְּשֶׁמַּגִּיעַ אֵלֶיהָ, מוֹשִׁיטָה שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִים, וְהֵם שְׁלֹשׁ דְּמֻיּוֹת הָאָבוֹת שֶׁהִתְקַדְּשָׁה בָהֶם, וְאֵין קְדֻשָּׁה אֶלָּא בְּיַיִן, וְאֵין בְּרָכָה אֶלָּא בְּיַיִן, בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶדְוָה. וְהִיא כְפֹרַחַת, כְּמוֹ כַלָּה שֶׁמִּתְקַשֶּׁטֶת וְנִכְנֶסֶת בְּאַהֲבָה, בְּחֶדְוַת אוֹתוֹ יַיִן שֶׁהִתְעָרֵב בְּמַיִם, וְאָז עָלְתָה נִצָּהּ, עוֹלָה אַהֲבָתָהּ לְדוֹדָהּ וְשׁוֹרָה לְנַגֵּן וּלְהִכָּנֵס בְּאַהֲבָה, וְאָז מִתְמַלְּאִים וּמִתְבַּשְּׁלִים אוֹתָם עֲנָבִים, רַכּוֹת וּמְלֵאוֹת מֵאוֹתוֹ יַיִן טוֹב עַתִּיק, יַיִן שֶׁיַּעֲקֹב שָׂם בּוֹ מַיִם.

וְעַל דָּא מַאן דִּמְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן, וּמָטֵי עַל הָאָרֶץ, אִצְטְרִיךְ לְמִרְמֵי בֵּיהּ מַיָּא, בְּגִין דְּלֵית לֵיהּ לְבָרְכָא רַחֵם ה' עַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ, בַּר בְּמַיָּא גּוֹ חַמְרָא. וְאִי לָאו, מַאן יָכִיל לְמִסְבַּל. דָּא הֲוָה לְבַשְּׂרָא לְיוֹסֵף, בְּגִין דְּבֵיהּ הֲוָה תַּלְיָא מִלְּתָא.

וְעַל זֶה מִי שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וּמַגִּיעִים עַל הָאָרֶץ, צָרִיךְ לָשִׂים בּוֹ מַיִם, בִּגְלַל שֶׁאֵין לוֹ לְבָרֵךְ רַחֵם ה' עַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ, פְּרָט לְמַיִם תּוֹךְ הַיַּיִן. וְאִם לֹא, מִי יָכוֹל לִסְבּל? זֶה הָיָה לְבַשֵּׂר לְיוֹסֵף, מִשּׁוּם שֶׁבּוֹ הָיָה הַדָּבָר תָּלוּי.

חֲנוֹ"ךְ מְטַטְרוֹ"ן אָמַר, שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִים, ודַּאי. לָקֳבֵל תְּלַת אֲבָהָן, וְהָא אַרְבַּע אִינּוּן דִּילָהּ. אֶלָּא דָּא הוּא דִּכְתִיב, וְהִיא כְפוֹרַחַת. בְּזִמְנָא דְּאִיהִי סְלִיקַת וּפַרְחַת בְּכַנְפָהָא לְסַלְּקָא, כְּדֵין עָלְתָה נִצָּהּ, דָּא הוּא הַהוּא רְבִיעָאָה דְּאִשְׁתְּאַר, דְּסָלִיק בַּהֲדָהּ, וְלָא אִתְפְּרַשׁ מִנָּהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמואל ב כב) וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף. כַּד יָעוֹף. כְפוֹרַחַת, בְּזִמְנָא דְּפוֹרַחַת. וְשַׁפִּיר אָמַר חֲנוֹךְ מְטַטְרוֹן, וְהָכָא הוּא.

חֲנוֹךָ מְטַטְרוֹן אָמַר, שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם בְּוַדַּאי, כְּנֶגֶד שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת. וַהֲרֵי אַרְבָּעָה הֵם שֶׁלָּהּ? אֶלָּא זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְהִיא כְפֹרַחַת. בִּזְמַן שֶׁהִיא עוֹלָה וּפוֹרַחַת בִּכְנָפֶיהָ לַעֲלוֹת, אָז עָלְתָה נִצָּהּ. זֶהוּ אוֹתוֹ רְבִיעִי שֶׁנִּשְׁאָר, שֶׁעוֹלֶה אִתָּהּ וְלֹא נִפְרָד מִמֶּנָּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמואל ב כב) וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף. כְּשֶׁיָּעוּף כְפֹרַחַת, בִּזְמַן שֶׁפּוֹרַחַת. וְנָאֶה אָמַר חֲנוֹךְ מְטַטְרוֹן, וְכָךְ זֶה.

תָּוָוה רִבִּי אֶלְעָזָר, וְתַוָּוה רִבִּי אַבָּא, אָמְרוּ, מַלְאָכָא קַדִישָׁא, שְׁלִיחָא מִלְּעֵילָּא, הָא חַמְרָא דִּילָךְ, הוּא, נָצַחְתְ בְּרָזָא דְּרוּחַ קֻדְשָׁא. אָתוּ כֻּלְּהוּ חַבְרַיָּיא וּנְשָׁקוּהוּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּשָׁדַרְנִי הָכָא.

תָּמַהּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְתָמַהּ רַבִּי אַבָּא. אָמְרוּ, מַלְאָךְ קָדוֹשׁ, שָׁלִיחַ מִלְמַעְלָה, הֲרֵי יֵינְךְ הוּא נִצַּחְתָּ בְּסוֹד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. בָּאוּ כָּל הַחֲבֵרִים וּנְשָׁקוּהוּ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁשְּׁלָחַנִי לְכָאן.

אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, חַבְרַיָּיא. נָהֲמָא וְחַמְרָא עִיקָּרָא דְּפָתוֹרָא אִינּוּן, כָּל שְׁאַר מֵיכְלָא אֲבַּתְרַיְיהוּ אִתְמְשַׁךְ. וְהָא אוֹרַיְיתָא רַוְוחַת לוֹן, וְדִילָהּ אִינּוּן. אוֹרַיְיתָא בָּעָאת מִנַּיְיכוּ, בְּבָעוּ, בִּרְחִימוּ, וְאָמְרָה (משלי ט) לְכוּ לַחֲמוּ בְּלַחְמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי. וְהוֹאִיל וְאוֹרַיְיתָא זְמִינַת לְכוּ, וְהִיא בָּעָאת מִנַּיְיכוּ מִלָּה דָּא, אִית לְכוּ לְמֶעְבַּד רְעוּתָא דִּילָהּ. (נ"א הוא) בְּמָטוּ מִנַּיְיכוּ, הוֹאִיל וְאִיהִי זְמִינָא לְכוּ, דְּתָעֲבְדוּן רְעוּתָהּ. אָמְרוּ הָכִי הוּא ודַּאי. יָתְבוּ וְאַכְלוּ וְחַדוּ בַּהֲדֵיהּ. כֵּיוָן דְּאָכְלוּ אִתְעַכְּבוּ עַל פָּתוֹרָא.

אָמַר אוֹתוֹ תִּינוֹק, חֲבֵרִים, לֶחֶם וְיַיִן עִקַּר הַשֻּׁלְחָן הֵם. כָּל שְׁאָר הַמַּאֲכָלִים נִמְשָׁכִים אַחֲרֵיהֶם. וְהַתּוֹרָה הִרְוִיחָה אוֹתָם, וְשֶׁלָּהּ הֵם. הַתּוֹרָה רוֹצָה מִכֶּם בְּבַקָּשָׁה, בְּאַהֲבָה, וְאוֹמֶרֶת, (משלי ט) לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי. וְהוֹאִיל וְהַתּוֹרָה מְזֻמֶּנֶת לָכֶם וְהִיא רוֹצֶה מִכֶּם דָּבָר זֶה, יֵשׁ לָכֶם לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנָהּ. (הוא) בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, הוֹאִיל וְהִיא מְזֻמֶּנֶת לָכֶם, שֶׁתַּעֲשׂוּ רְצוֹנָהּ. אָמְרוּ, כָּךְ זֶה בְּוַדַּאי. יָשְׁבוּ וְאָכְלוּ וְשָׂמְחוּ אִתּוֹ. כֵּיוָן שֶׁאָכְלוּ, הִתְעַכְּבוּ עַל הַשֻּׁלְחָן.

פָּתַח אִיהוּ וְאָמַר. (במדבר כ"ב) וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן וְגוֹ'. וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְאֶל זִקְנֵי מִדְיָן לָא כְּתִיב, אֶלָּא וַיֹּאמֶר מוֹאָב. עוּלֵמִין נַטְלוּ עֵיטָא מִסַבְיָא, וְסַבְיָא אִתְמְשָׁכוּ אֲבַּתְרַיְיהוּ, וְאִינּוּן יַהֲבוּ לוֹן עֵיטָא. מַאי עֵיטָא יָהֲבוּ לוֹן. עֵיטָא בִּישָׁא נַטְלוּ לְגַרְמַיְיהוּ. אָמְרוּ לוֹן לְמוֹאָב, גִּדּוּלָא בִּישָׁא גִּדַּלְנָא בֵּינָנָא. וּמַנוֹ. מֹשֶׁה רַבֵּיהוֹן. עַל חַד כּוּמָרָא דְּהֲוָה בֵּינָנָא, דְּרַבֵי לֵיהּ וְגַדִיל לֵיהּ בְּבֵיתֵיהּ, וְיָהַב לֵיהּ בְּרָתֵּיהּ לְאִנְתּוּ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא יָהַב לֵיהּ מָמוֹנָא, וְשָׁדַר לֵיהּ לְמִצְרַיִם, לְשֵׁיצָאָה כָּל אַרְעָא. וְאִיהוּ, וְכָל בֵּיתֵיהּ, אִתְמְשָׁכוּ אֲבַּתְרֵיהּ. אִי לְהַהוּא רַבֵּיהוֹן, נֵיכוּל לְאַעְקְרָא מִן עָלְמָא, כָּל עַמָּא דִּילֵיהּ יִתְעַקְּרוּן מִיָּד מֵעָלְמָא. וְכָל עֵיטָא בִּישָׁא מֵהַהוּא מִלָּה דִּפְעוֹר, מִמִּדְיָן הֲוָה.

פָּתַח הוּא וְאָמַר, וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן וְגוֹ'. וַיּאמְרוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְאֶל זִקְנֵי מִדְיָן לֹא כָתוּב, אֶלָּא וַיֹּאמֶר מוֹאָב. עֲלָמִים לָקְחוּ עֵצָה מִסָּבִים, וְהַסָּבִים נִמְשְׁכוּ אַחֲרֵיהֶם, וְהֵם נָתְנוּ לָהֶם עֵצָה. אֵיזוֹ עֵצָה נָתְנוּ לָהֶם? עֵצָה רָעָה לָקְחוּ לְעַצְמָם. אָמְרוּ לָהֶם לְמוֹאָב: גִּדּוּל רָע גִּדַּלְנוּ בֵינֵינוּ. וּמִיהוּ? מֹשֶׁה רַבָּם. עַל כֹּמֶר אֶחָד שֶׁהָיָה בֵּינֵינוּ, שֶׁגִּדְּלוֹ וְהִגְדִּילוֹ בְּבֵיתוֹ וְנָתַן לוֹ בִּתּוֹ לְאִשָּׁה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא נָתַן לוֹ מָמוֹן וְשִׁלְּחוֹ לְמִצְרַיִם, לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הָאָרֶץ. וְהוּא וְכָל בֵּיתוֹ נִמְשְׁכוּ אַחֲרָיו. אִם נוּכַל לַעֲקֹר אוֹתוֹ רַבָּם מֵהָעוֹלָם, כָּל עַמּוֹ יֵעָקְרוּ מִיָּד מִן הָעוֹלָם. וְכָל הָעֵצָה הָרָעָה מֵאוֹתוֹ דְּבַר פְּעוֹר הָיָה מִמִּדְיָן.

תוכן העניינים

הזהר המתורגם - במדבר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה