פרשת בלק · דף קפט.
אַתּוּן חַבְרַיָּיא, דְּלָא שְׁמַשְׁתּוּן לְרִבִּי (דף קפ"ט ע"א) שְׁמַעְיָה חֲסִידָא, אַמְרִין דִּבְחֲמֵשֶׁת זִינֵי דָּגָן, לָא אִית חוּלָקָא לִסְטַר אַחֲרָא. וְלָאו הָכִי, דְּהָא כָּל מַה דְּאִתְבְּלֵי בְּאַרְעָא, לִסְטַר אַחֲרָא אִית בֵּיהּ חוּלָקָא. וּמַאן חוּלָקָא אִית לֵיהּ. מוֹץ דְּתִדְּפֶנּוּ רוּחַ, דִּכְתִּיב, (תהלים א) לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמוֹץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. וְדָא הוּא רוּחָא דִּקְדוּשָּׁא, וּכְתִיב (תהלים קג) כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ וְגוֹ'. בְּגִין דְּרוּחַ קֻדְשָׁא מְפַזֵּר לֵיהּ בְּכָל סִטְרִין דְּעָלְמָא, דְּלָא יִשְׁתְּכַח. דָּא בְּנוּקְבָּא. דְּכוּרָא מַאי הוּא. תֶּבֶן.
אַתֶּם הַחֲבֵרִים, שֶׁלֹּא שִׁמַּשְׁתֶּם אֶת רַבִּי שְׁמַעְיָה הֶחָסִיד, אוֹמְרִים שֶׁבַּחֲמֵשֶׁת מִינֵי דָגָן אֵין חֵלֶק לַצַּד הָאַחֵר. וְלֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי כָּל מַה שֶּׁנִּבְלֶה בָאָרֶץ יֵשׁ בּוֹ חֵלֶק לַצַּד הָאַחֵר, וּמַהוּ חֶלְקוֹ? מוֹץ שֶׁתִּדְּפֶנּוּ רוּחַ, שֶׁכָּתוּב (תהלים א) לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ, וְזוֹהִי רוּחַ שֶׁל קְדֻשָּׁה. וְכָתוּב (שם קג) כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ וְגוֹ'. מִשּׁוּם שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְפַזַּרְתּוֹ בְּכָל צִדְדֵי הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יִמָּצֵא. זֶה בַּנְּקֵבָה. הַזָּכָר מַהוּ? תֶּבֶן.
וּמוֹץ וְתֶבֶן כַּחֲדָא אַזְלִין, וְעַל דָּא פָּטוּר מִמַּעֲשֵׂר. דְּלֵית בְּהוּ חוּלָקָא בִּקְדוּשָׁה. ה', דָּגָן בְּנַקְיוּ (דדגן) בְּלָא תֶּבֶן וּמוֹץ. חֵ"ט דְּכַר וְנוּקְבָּא, מוֹץ וְתֶבֶן, ה: בְּנַקְיוּ דְּדָגָן. וְעַל דָּא שְׁלִימוּ דְּאִילָנָא חִטָּה אִיהוּ וְאִילָנָא דְּחָטָא בֵּיהּ אָדָם הָרִאשׁוֹן חִטָּה הֲוָה. דְּכֹלָּא אִיהוּ בְּרָזָא, וּבְמִלָּה דְּחִטָּה. (ס"א בקדושה ה' נקיו דדגן בלא תבן ומוץ ועל דא שלימו דאילנא חטה איהו וכלא איהו ברזא דחטה) תָּוָוה רִבִּי אֶלְעָזָר, וְתַוְּוהוּ חַבְרַיָּיא, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי הָכִי הוּא.
וּמוֹץ וְתֶבֶן הוֹלְכִים כְּאֶחָד, וְלָכֵן פָּטוּר מִמַּעֲשֵׂר, שֶׁאֵין בּוֹ חֵלֶק בַּקְּדֻשָּׁה. ה' - דָּגָן בְּנִקָּיוֹן (של דגן) בְּלִי תֶבֶן וּמוֹץ. ח"ט - זָכָר וּנְקֵבָה, מוֹץ וְתֶבֶן. ה' בְּנִקְיוֹן הַדָּגָן. וְלָכֵן שְׁלֵמוּת הָעֵץ הוּא חִטָּה, וְהָעֵץ שֶׁחָטָא בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה חִטָּה, שֶׁהַכֹּל הוּא בְּסוֹד, וּבִדְבַר חִטָּה. (בקדשה ה' נקיון הדגן בלי תבן ומוץ, ועל זה שלמות האילן הוא חטה, והכל הואבסוד החטה) תָּמַהּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְתָמְהוּ הַחֲבֵרִים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי כָּךְ זֶה.
אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, הָכִי הוּא וַדַּאי, קְרָא דְּשָׁרֵינָן בֵּיהּ, דְּהָא שְׂעוֹרָה אַקְדִּים לְמֵיתֵי לְעָלְמָא. וְאִיהוּ מְתַתְקָּן לְמֵיכְלָא דִּבְעִירָא סְתָם, אִיהוּ רָזָא דְּאֶלֶף הָרִים, דְּמְגַדְּלִין בְּכָל יוֹמָא, וְהִיא אָכְלָה לוֹן. וְאִקְרֵי לֶחֶם תְּרוּמָה, מֵיכְלָא דְּהַהוּא תְּרוּמָה, (ס"א ואתקצר) וְאִתְקְרִיב בְּלֵילְיָא, דְּהָא כְּתִיב (ויקרא כב) וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים כִּי לַחְמוֹ הוּא. מִן הַקֳּדָשִׁים דָּא תְּרוּמָה. מִן הַקֳּדָשִׁים, וְלָא קֳדָשִׁים, דְּהָא קֹדֶשׁ סְתָם לָא אִקְרֵי תְּרוּמָה, דְּחוֹמֶר בַּקֹּדֶשׁ מִבַּתְרוּמָה תְּנָן.
אָמַר אוֹתוֹ תִּינוֹק, כָּךְ זֶה בְּוַדַּאי הַפָּסוּק שֶׁהָיִינוּ שְׁרוּיִים בּוֹ, שֶׁהֲרֵי שְׂעוֹרָה קָדְמָה לָבֹא לָעוֹלָם, וְהִיא מְתֻקֶּנֶת לְמַאֲכַל בְּהֵמָה סְתָם. הִיא סוֹד אֶלֶף הָרִים שֶׁמְּגַדְּלִים בְּכָל יוֹם, וְהִיא אוֹכֶלֶת אוֹתָם. וְנִקְרֵאת לֶחֶם תְּרוּמָה, אֹכֶל שֶׁל אוֹתָהּ תְּרוּמָה, (ונקצרת) וְנִקְרֶבֶת בַּלַּיְלָה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב (ויקרא כב) וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקְּדָשִׁים כִּי לַחְמוֹ הוּא. מִן הַקְּדָשִׁים - זוֹ תְרוּמָה. מִן הַקְּדָשִׁים וְלֹא קָדָשִׁים, שֶׁהֲרֵי קֹדֶשׁ סְתָם לֹא נִקְרָא תְרוּמָה, שֶׁחֹמֶר בַּקֹּדֶשׁ מִבַּתְּרוּמָה לָמַדְנוּ.
אַרְעָא קַדִישָׁא בִּרְשׁוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוַת, וּרְשׁוּ אַחֲרָא לָא עָאל תַּמָּן. הֵיךְ אִבְדִּיקַת אַרְעָא, אִי קַיְימַת בִּמְהֵימְנוּתָא, וְלָא אִתְחַבְּרַת בִּרְשׁוּ אַחֲרָא, בִּקְרִיבוּ דִּתְרוּמָה דָּא דִּשְׂעוֹרִים, כְּגַוְונָא דְּרָזָא דְּסוֹטָה. אָמַר רִבִּי אַבָא, וַדַּאי שִׁנָּנָא דְּחַרְבָּא לְגַבָּךְ, אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, וַדַּאי אִתָקַפְנָא בְּמָגֵן וְצִינָא לְאַגָּנָא מִנֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, אַרְעָא קַדִישָׁא לֵית בָּהּ רְשׁוּ אַחֲרָא, וְלָא עָאל תַּמָּן. מוֹץ וְתֶבֶן מִמַּאן הֲווֹ.
אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה בִּרְשׁוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיְתָה, וְרָשׁוּת אַחֶרֶת לֹא נִכְנְסָה לְשָׁם. אֵיךְ נִבְדֶּקֶת הָאָרֶץ אִם עוֹמֶדֶת בֶּאֱמוּנָה וְלֹא הִתְחַבְּרָה בְרָשׁוּת אַחֶרֶת? בְּהַקְרָבַת תְּרוּמָה זוֹ שֶׁל שְׂעוֹרִים, כְּמוֹ סוֹד הַסּוֹטָה. אָמַר רַבִּי אַבָּא, וַדַּאי שְׁנִינוּת הַחֶרֶב אֵלֶיךְ. אָמַר אוֹתוֹ תִּינוֹק, וַדַּאי הִתְחַזַּקְתִּי בְּמָגֵן וְצִנָּה לְהִתְגּוֹנֵן מִמֶּנּוּ. אָמַר רַבִּי אַבָּא, בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אֵין רָשׁוּת אַחֶרֶת וְלֹא נִכְנֶסֶת לְשָׁם. מוֹץ וְתֶבֶן מִמָּה הָיוּ?
פָּתַח הַהוּא יַנּוּקָא וְאָמַר, (בראשית א) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ וְגוֹ'. וּכְתִיב וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ. וְכִי אִי לָאו דְּאָתָא נָחָשׁ עַל חַוָּה לָא יַעְבִיד (נח ס"א ע"א) תּוֹלָדִין לְעָלְמָא, אוֹ אִי לָא חָאבוּ יִשְׂרָאֵל בְּעוֹבָדָא דְּעֶגְלָא, לָא יַעַבְדּוּן תּוֹלָדִין. אֶלָּא וַדַּאי, אִי לָא יֵיתֵי נָחָשׁ עַל חַוָּה, תּוֹלָדִין יַעְבִיד אָדָם מִיָּד וַדַּאי, דְּהָא גְּזֵרָה אִתְגְּזַר מִיָּד דְּאִתְבְּרֵי, דִּכְתִּיב פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. וְאִינּוּן תּוֹלָדִין יֵהוֹן כֻּלְּהוֹן בִּנְקִיוּ בְּלָא זוּהֲמָא כְּלַל. אוּף הָכִי אַרְעָא קַדִישָׁא, דְּהָא לָא עָאל בָּהּ רְשׁוּ אַחֲרָא, אִית בָּהּ מוֹץ וְתֶבֶן, דְּלָאו מֵהַהוּא סְטָר. וּלְבַר מֵאַרְעָא, הַהוּא מוֹץ וְתֶבֶן דִּסְטָר אַחֲרָא הֲוִי, דְּאַזְלָא בָּתַר קְדוּשָּׁה, כְּקוֹף בָּתַר בְּנֵי נָשָׁא.
פָּתַח אוֹתוֹ תִּינוֹק וְאָמַר, (בראשית א) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ וְגוֹ'. וְכָתוּב וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ. וְכִי אִם לֹא שֶׁבָּא נָחָשׁ עַל חַוָּה, לֹא יַעֲשֶׂה תוֹלָדוֹת לָעוֹלָם?! אוֹ אִם לֹא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בְּחֵטְא הָעֵגֶל, לֹא יַעֲשׂוּ תוֹלָדוֹת?! אֶלָּא וַדַּאי אִם לֹא יָבֹא נָחָשׁ עַל חַוָּה, יַעֲשֶׂה אָדָם תּוֹלָדוֹת מִיָּד וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי נִגְזְרָה גְזֵרָה מִיָּד שֶׁנִּבְרָא, שֶׁכָּתוּב פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. וְאוֹתָם תּוֹלָדוֹת הָיוּ כֻלָּם בְּנִקָּיוֹן לְלֹא זֻהֲמָה כְּלָל. גַּם כָּךְ הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהֲרֵי לֹא נִכְנְסָה בָּהּ רָשׁוּת אַחֶרֶת, יֵשׁ בָּהּ מוֹץ וְתֶבֶן שֶׁלֹּא מֵאוֹתוֹ הַצַּד. וּמִחוּץ לָאָרֶץ אוֹתוֹ מוֹץ וְתֶבֶן מִצַּד אַחֵר הוּא, שֶׁהוֹלְכִים אַחַר קְדֻשָּׁה כְּקוֹף אַחֲרֵי בְּנֵי אָדָם.
אָתוּ רִבִּי אֶלְעָזָר וְחַבְרַיָּיא וּנְשָׁקוּהוּ, אָמַר לֵיהּ, דָּאמֵי לִי, דְּרַוַוחְנָא בְּמָאנֵי קְרָבָא, נָהֲמָא דְּפָתוֹרָא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר ודָאי הָכִי הוּא, דְּהָא כָּל זִינֵי קְרָבָא בִּידָךְ אִינּוּן, וּמַצְלִחָן בִּידָךְ, אָתוּ וּנְשָׁקוּהוּ כְּמִלְּקַדְּמִין.
בָּאוּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְהַחֲבֵרִים וּנְשָׁקוּהוּ. אָמַר לוֹ, נִדְמֶה לִי שֶׁהִרְוַחְנוּ בִּכְלֵי הַקְּרָב לֶחֶם הַשֻּׁלְחָן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי כָּךְ זֶה, שֶׁהֲרֵי כָּל מִינֵי קְרָב הֵם בְּיָדְךְ וּמַצְלִיחִים בְּיָדְךְ. בָּאוּ וּנְשָׁקוּהוּ כְּמִקֹּדֶם.
פָּתַח אִיהוּ וְאָמַר, (בראשית מ) וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִים וְגוֹ'. עַד הָכָא חֶזְיוֹנָא דְּמִלָּה, דְּהָא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֶזְיוֹנָא דִּילֵיהּ הֲוָה, דִּכְתִיב וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי. אֲבָל חֶזְיוֹנָא דְּמִלָּה, בְּגִינֵיהּ דְּיוֹסֵף הֲוָה וּלְבַשְּׂרָא לֵיהּ, דְּיִשְׁמַע יוֹסֵף וְיִנְדַּע.
פָּתַח הוּא וְאָמַר, (שם מ) וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְגוֹ'. עַד כָּאן חֶזְיוֹן הַדָּבָר, שֶׁהֲרֵי מִכָּאן וָהָלָה חֶזְיוֹנוֹ הָיָה, שֶׁכָּתוּב וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי. אֲבָל חֶזְיוֹן הַדָּבָר הָיָה בִּגְלַל יוֹסֵף וּלְבַשְּׂרוֹ, שֶׁיִּשְׁמַע יוֹסֵף וְיֵדַע.
תָּנֵינָן, שִׁבְעָה רְקִיעִין אִינּוּן, וְאִינּוּן (שבעה) הֵיכָלִין. וְשִׁית אִינּוּן, וַחֲמֵשׁ אִינּוּן, וְכֻלְּהוּ נַפְקֵי מִגּוֹ יַיִן עַתִּיקָא עִלָּאָה. הַהוּא יַיִן מָשִׁיךְ לֵיהּ יַעֲקֹב מֵרָחִיק, וְסָחִיט לֵיהּ מֵעֲנָבִים דְּהַהוּא גֶּפֶן. כְּדֵין, יַעֲקֹב אַמְשִׁיךְ לֵיהּ הַהוּא יַיִן דְּקָא אִתְחֲזֵי לֵיהּ, וְחַדִּי וְשָׁתָה. (בראשית קמ"ב ע"ב) הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית כז) וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ. הָכָא אִתְכְּלִיל עֵילָּא וְתַתָּא. וְעַל דָּא אַרְחִיק מִלָּה, וּמָשִׁיךְ לָהּ בִּמְשִׁיכוּ דִּתְרֵי תְּנוּעֵי, וְהַיְינוּ לוֹ. לֵיהּ לְתַתָּא, לֵיהּ לְעֵילָּא. (בתרין סטרין אחיד)
שָׁנִינוּ, שִׁבְעָה רְקִיעִים הֵם, וְהֵם (שבעה) הֵיכָלוֹת. וְשִׁשָּׁה הֵם, וַחֲמִשָּׁה הֵם, וְכֻלָּם יוֹצְאִים מִתּוֹךְ יַיִן עַתִּיק עֶלְיוֹן. אוֹתוֹ יַיִן מְשָׁכוֹ יַעֲקֹב מֵרָחוֹק, וּסְחָטוֹ מֵעִנְבֵי אוֹתָהּ הַגֶּפֶן. אָז יַעֲקֹב הִמְשִׁיךְ אוֹתוֹ יַיִן שֶׁנִּרְאָה לוֹ, וְשָׂמַח וְשָׁתָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם כז) וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ. כָּאן נִכְלָל לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. וְלָכֵן הִרְחִיק הַדָּבָר וּמְשָׁכוֹ בִמְשִׁיכוּת שְׁתֵּי תְנוּעוֹת, וְהַיְנוּ לוֹ. לוֹ לְמַטָּה, לוֹ לְמַעְלָה. (בשני צדדים אחז).