אור ברסלב
הזהר המתורגם - במדבר פרשת בלק › דף קפח:

הזהר המתורגם - במדבר

פרשת בלק · דף קפח:

דף קפח.

אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, בְּרֵיחָא דִּלְבוּשַׁיְיכוּ חֲמֵינָא, דְּעַמּוֹן וּמוֹאָב מִתְגָרָן בְּכוּ, הֵיךְ אִשְׁתְּזֵבְתּוּן מִנַּיְיהוּ. מָאנֵי קְרָבָא לָא הֲווֹ בִּידַיְיכוּ. וְאִי לָאו, לְרָחְצָנוּ תֵּהֲכוּן, בְּלָא דְּחִילוּ. (דף קפ"ח ע"ב) תַּוְוהוּ רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי אַבָּא וְחַבְרַיָּיא. אָמַר רִבִּי אַבָּא, זַכָּאָה אָרְחָא דָּא, וְזַכָּאָה חוּלָקָנָא דְּזָכֵינָא לְמֶיחמֵי דָּא, אַתְקִינוּ פָּתוֹרָא כְּמִלְּקַדְּמִין.

אָמַר אוֹתוֹ תִּינוֹק, בְּרֵיחַ לְבוּשְׁכֶם רָאִיתִי שֶׁעַמּוֹן וּמוֹאָב מִתְגָּרִים בָּכֶם. אֵיךְ נִצַּלְתֶּם מֵהֶם? כְּלֵי קְרָב לֹא הָיוּ בִידֵיכֶם. וְאִם לֹא, לְבִטְחָה תֵּלְכוּ בְּלִי פַחַד. תָּמְהוּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אַבָּא וְהַחֲבֵרִים. אָמַר רַבִּי אַבָּא, אַשְׁרֵי הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ וְאַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ לִרְאוֹת אֶת זֶה. הַתְקִינוּ שֻׁלְחָן כְּמִקֹּדֶם.

אָמַר, חַכִּימִין קַדִישִׁין. תִּבְעוּ נָהֲמָא דְּתַפְנוּקֵי בְּלָא קְרָבָא, (ס"א או נהמא דקרבא ופתורא דמאני קרבא). אוֹ פָתוֹרָא דְּמָאנֵי קְרָבָא. אוֹ נָהֲמָא דִּקְרָבָא. אוֹ תִּבְעוּן לְבָרְכָא לְמַלְכָּא בְּכָל מָאנֵי קְרָבָא דְּהָא פָּתוֹרָא לָא אִסְתָּלִיק בְּלָא קְרָבָא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, בְּרָא רְחִימָא חֲבִיבָא קַדִישָׁא, הָכִי בָּעֵינָן, בְּכָל הָנֵי זִינֵי קְרָבָא אִשְׁתָּדַּלְנָא בְּהוּ, וְיַדְעֵינָן לְאַגָחָא בְּחַרְבָּא, וּבְקַשְׁתָּא, וּבְרוֹמְחָא, וּבְאָבָנִין דְּקִירְטָא. וְאַנְתְּ רַבְיָא, עַד לָא חָמִית, הֵיךְ מַגִיחִין קְרָבָא, גּוּבְרִין תַּקִּיפִין דְּעָלְמָא.

אָמַר, חֲכָמִים קְדוֹשִׁים, תִּרְצוּ לֶחֶם תַּפְנוּקִים לְלֹא קְרָב (או לחם קרב ושלחן של כלי קרב) וְשֻׁלְחָן שֶׁל כְּלֵי קְרָב, אוֹ לֶחֶם קְרָב, אוֹ תִרְצוּ לְבָרֵךְ לַמֶּלֶךְ בְּכָל כְּלֵי הַקְּרָב, שֶׁהֲרֵי הַשֻּׁלְחָן לֹא עוֹלֶה בְּלִי קְרָב? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בֵּן אָהוּב חָבִיב קָדוֹשׁ, כָּךְ אָנוּ רוֹצִים, בְּכָל הַמִּינִים שֶׁל הַקְּרָב הָאֵלֶּה הִשְׁתַּדַּלְנוּ בָהֶם, וְיוֹדְעִים אָנוּ לַעֲרֹךְ בְּחֶרֶב וּבְקֶשֶׁת וּבְרֹמַח וּבְאַבְנֵי בְלִיסְטְרָאוֹת, וְאַתָּה תִּינוֹק עוֹד לֹא רָאִיתָ אֵיךְ עוֹרְכִים קְרָב גְּבָרִים חֲזָקִים שֶׁל הָעוֹלָם.

חַדֵּי הַהוּא יַנּוּקָא, אָמַר וַדַּאי לָא חֲמֵינָא, אֲבָל כְּתִיב (מלכים א כ) אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ. אַתְקִינוּ פָּתוֹרָא בְּנַהֲמָא, וּבְכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כַּמָה חֵדוּ אִית בְּלִבָּאִי בְּרַבְיָא דָּא, וְכַמָה חִדּוּשִׁין יִתְחַדְּשׁוּן עַל פָּתוֹרָא דָּא, וְעַל דָּא אֲמָרִית, דְּיָדַעְנָא דְּזָגֵי פַּעְמוֹנֵי רוּחָא קַדִישָׁא, הֲווֹ אָזְלִין בֵּיהּ.

שָׂמַח אוֹתוֹ תִּינוֹק, אָמַר, וַדַּאי שֶׁלֹּא רָאִיתִי, אֲבָל כָּתוּב (מלכים א כ) אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ. הַתְקִינוּ שֻׁלְחָן בְּלֶחֶם וּבְכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כַּמָּה שִׂמְחָה יֵשׁ בְּלִבִּי בְּתִינוֹק זֶה, וְכַמָּה חִדּוּשִׁים יִתְחַדְּשׁוּ עַל שֻׁלְחָן זֶה, וְלָכֵן אָמַרְתִּי שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁזּוּג פַּעֲמוֹנֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָיוּ הוֹלְכִים בָּהּ.

אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, מַאן דְּבָעֵי לְנַהֲמָא, עַל פּוּם חַרְבָּא יֵיכוּל. חַדֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר, אַהְדָר וְקָרִיב יַנּוּקָא לְגַבֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ, בְּגִין דְּשַׁבְחַת גַּרְמָךְ, אִית לָךְ לְמֵיגַח קְרָבָא בְּקַדְמִיתָא, וַאֲנָא אֲמָרִית בְּקַדְמִיתָא, דִּקְרָבָא לִיהֱוִי בָּתַר אֲכִילָה. אֲבָל הַשְׁתָּא, מַאן דְּבָעֵי סוֹלְתָא, תוֹלֶה (נ"א ייתי) מָאנֵי קְרָבָא בִּידוֹי. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, לָךְ יֵאוֹת לְאַחֲזָאָה מֵאִינּוּן מָאנֵי קְרָבָא דִּילָךְ.

אָמַר אוֹתוֹ תִּינוֹק, מִי שֶׁרוֹצֶה לֶחֶם עַל פִּי הַחֶרֶב - יֹאכַל. שָׂמַח רַבִּי אֶלְעָזָר, חָזַר וְקֵרַב הַתִּינוֹק אֵלָיו, אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁשִּׁבַּחְתָּ עַצְמְךְ, אַתָּה צָרִיךְ לַעֲרֹךְ קְרָב בַּתְּחִלָּה, וַאֲנִי אָמַרְתִּי בַּתְּחִלָּה, שֶׁהַקְּרָב יִהְיֶה אַחֲרֵי הָאֲכִלָה. אֲבָל כָּעֵת, מִי שֶׁרוֹצֶה סֹלֶת, תּוֹלֶה (יביא) כְּלֵי הַקְּרָב בְּיָדָיו. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לְךְ רָאוּי לְהַרְאוֹת מֵאוֹתָם כְּלֵי הַקְּרָב שֶׁלְּךְ.

פָּתַח הַהוּא יַנּוּקָא וְאָמַר, (במדבר טו) וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְּרוּמָה לַיְיָ. קְרָא דָּא עַל עוֹמֶר הַתְּנוּפָה אִתְּמַר, מַאי תְּנוּפָה, אִי בְּגִין דְּאָנִיף לֵיהּ כַּהֲנָא לְעֵילָּא אִיהִי תְּנוּפָה. מַאי אִכְפַּת לָן, אִי אָנִיף אִי מָאִיךְ.

פָּתַח אוֹתוֹ תִּינוֹק וְאָמַר, (במדבר טו) וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'. פָּסוּק זֶה נֶאֱמַר עַל עֹמֶר הַתְּנוּפָה. אֵיזוֹ תְנוּפָה? אִם בִּגְלַל שֶׁהֱנִיפָהּ הַכֹּהֵן לְמַעְלָה, הִיא תְּנוּפָה. מָה אִכְפַּת לָנוּ אִם הֵנִיף אוֹ הִנְמִיךְ?

אֶלָּא וַדַּאי אִצְטְרִיךְ לְאַרְמָא לָהּ לְעֵילָּא, וְהַיְינוּ תְּרוּמָה. וְאַף עַל גַּב דְּדַרְשֵׁינָן תְּרֵי מִמְּאָה, וְהָכִי הוּא, אֲבָל תְּנוּפָה מַאי (ס"א דא) הוּא אַרָמוּתָא. וְרָזָא דְּחָכְמְתָא הָכָא. אִי חֲסִידֵי קַדִישִׁין, מָארֵי דְּרוֹמְחִין, לָא שְׁמַשְׁתּוּן לְרִבִּי שְׁמַעְיָה חֲסִידָא, דְּאִי לָאו תִּנְדְּעוּן תְּנוּפָה מַאי הִיא. חִטָּה מַאי הִיא. שְׂעוֹרָה מַאי הִיא.

אֶלָּא וַדַּאי צָרִיךְ לַהֲרִימָהּ לְמַעְלָה, וְהַיְנוּ תְּרוּמָה. וְאַף עַל גַּב שֶׁדָּרַשְׁנוּ שְׁנַיִם מִמֵּאָה וְכָךְ זֶה, אֲבָל תְּנוּפָה מַהִי הֲרָמָה (זו) ? וְסוֹד חָכְמָה כָּאן. אִי חֲסִידִים קְדוֹשִׁים, בַּעֲלֵי רְמָחִים, לֹא שִׁמַּשְׁתֶּם אֶת רַבִּי שְׁמַעְיָה הֶחָסִיד, שֶׁאִם לֹא תֵדְעוּ מַהִי תְנוּפָה, מַהִי חִטָּה, מַהִי שְׂעוֹרָה.

תְּנוּפָה דְּקָאָמְרֵינָן, הַיְינוּ תְּנ"וּ פֶּ"ה. וְרָזָא דִּילֵיהּ (ירמיה י"ג) תְּנוּ כָּבוֹד לַיְיָ אֱלֹהֵיכֶם. דְּהָא פֶּה (עלאה) הַיְינוּ כָּבוֹד, דְּבָעֵינָן לְמֵיהַב לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְעַל דָּא אִבְעֵי לָן לְאַרְמָא לְעֵילָּא, לְאַחֲזָאָה (ס"א דלית אינון יהבין אלא להאי פה) דִּלֵּיהּ אֲנָן יָהֲבִין לְהַאי פֶּה. דְּלֵית שְׁבָחָא לְמַלְכָּא עִלָּאָה, אֶלָּא כַּד יִשְׂרָאֵל מְתַקְּנֵי לֵיהּ לְהַאי כָּבוֹד, וְיָהֲבֵי לֵיהּ לְמַלְכָּא כָּבוֹד. וְדָא הוּא תְּנוּ פֶּה, תְּנוּ כָּבוֹד, וְאָרָמָא אִיהוּ וַדָאי.

תְּנוּפָה שֶׁאָמַרְנוּ, הַיְנוּ תְּנ"וּ פֶ"ה. וְסוֹד שֶׁלּוֹ - (ירמיה יג) תְּנוּ כָבוֹד לַה' אֱלֹהֵיכֶם. שֶׁהֲרֵי פֶּה הַיְנוּ כָבוֹד שֶׁרוֹצִים לָתֵת לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלָכֵן צְרִיכִים לְהָרִים לְמַעְלָה, לְהַרְאוֹת (שאינם נותנים אלא לפה הזה) שֶׁאָנוּ נוֹתְנִים שֶׁלּוֹ לַפֶּה הַזֶּה. שֶׁאֵין שֶׁבַח לַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מְתַקְּנִים לוֹ לַכָּבוֹד הַזֶּה וְנוֹתְנִים כָּבוֹד לַמֶּלֶךְ. וְזֶהוּ תְּנוּ פֶה, תְּנוּ כָבוֹד, וַהֲרָמָה הִיא בְּוַדַּאי.

קְרָא דְּשָׁרֵינָן בֵּיהּ, וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ. וְכִי לָכֶם הָאָרֶץ שְׂעוֹרָה אִיהוּ, לָאו הָכִי. וַאֲנָן שְׂעוֹרָה מְקָרְבֵינָן, בְּגִין דִּשְׂעוֹרָה קַדְמָאָה לִשְׁאַר נָהֲמָא דְּעָלְמָא. שְׂעוֹרָה אִיהוּ (ס"א שיעור ה"א, דהא אתר) שְׂעוֹרָה דְּה"א יְדִיעַ הוּא, בְּשִׁיעוּרָא דְּהֵ"א. (ס"א חטה בה"א נקודה וכו') חִטָּה נְקוּדָה בְּאֶמְצָעִיתָא, דְּלֵית חוּלָקָא לְסִטְרָא אַחֲרָא דְּחוֹבָא תַּמָּן. (אלא) חִטָּה בְּרָתָּא דְּמִתְחַטְּאָה לְקַמֵּי אֲבוּהָ, וְעָבִיד לָהּ רְעוּתָא, וּמַה חִטָּה. כְּלָלָא דכ"ב אַתְוָון.

הַפָּסוּק שֶׁהִתְחַלְנוּ - וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ. וְכִי לֶחֶם הָאָרֶץ הִיא שְׂעוֹרָה? לֹא כָּךְ. וְאָנוּ מַקְרִיבִים שְׂעוֹרָה מִשּׁוּם שֶׁשְּׂעוֹרָה קָדְמָה לִשְׁאָר הַלֶּחֶם שֶׁבָּעוֹלָם. שְׂעוֹרָה הוּא (שעור ה"א, שהרי מקום) שְׂעוֹרָה שֶׁל הֵ"א יָדוּעַ הוּא בַּשִּׁעוּר שֶׁל הֵ"א. (חטה בה"א נקודה וכו') חִטָּה נְקוּדָה בָּאֶמְצַע, שֶׁאֵין חֵלֶק לַצַּד הָאַחֵר שֶׁחֵטְא שָׁם. (אלא) חִטָּה בַּת שֶׁמִּתְחַטֵּאת לִפְנֵי אָבִיהָ וְעוֹשֶׂה רְצוֹנָהּ. וּמַה חִטָּה? כְּלַל עֶשְּׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת.

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אַף עַל גַּב דְּהֲוָה לָן לְמִשְׁמַע. הָכָא אִית לָן לְמֵימַר, וּלְדַרְכָא קַשְׁתָּא. אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, הָא מָגִנָּא לָקֳבֵל גִּירָא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי חִטָּה הָכִי קָרֵינָן לָהּ. אֲבָל חֲמֵינָן בַּשְׁבָטִים כֻּלְּהוּ דְּלֵית בְּהוּ חֵ"ט, וּבָהּ אִית חֵ"ט, וְקָרֵינָן חִטָּה. אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, וַדַּאי הָכִי הוּא, דְּהָא חֵ"ט שַׁרְיָא סָמִיךְ לָהּ. בְּהוּ בְּשִׁבְטִין, לָא הֲווֹ אַתְוָון אִלֵּין, דְּקָא אָתוּ מִסִּטְרָא דִּקְדוּשָּׁה דִּלְעֵילָּא, אֲבָל לְגַבָּהּ שַׁרְיָא.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַף עַל גַּב שֶׁהָיָה לָנוּ לִשְׁמֹעַ, כָּאן יֵשׁ לָנוּ לוֹמַר וְלִדְרֹךְ קֶשֶׁת. אָמַר אוֹתוֹ תִּינוֹק, הֲרֵי מָגֵן מוּל הַחֵץ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי חִטָּה כָּךְ קוֹרְאִים לָהּ. אֲבָל רָאִינוּ שֶׁבַּשְּׁבָטִים כֻּלָּם אֵין חֵ"ט, וּבָהּ יֵשׁ חֵ"ט, וְקוֹרְאִים חִטָּה. אָמַר אוֹתוֹ תִּינוֹק, וַדַּאי כָּךְ זֶה, שֶׁהֲרֵי חֵ"ט חוֹנֶה סָמוּךְ לָהּ. בַּשְּׁבָטִים אֵין הָאוֹתִיּוֹת הָאֵלּוּ, שֶׁהֲרֵי בָּאוּ מִצַּד קְדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה, אֲבָל אֵלֶיהָ יֵשׁ.

וְאִי בָּעִית לְאַפָּקָא חַרְבָּא, וְתֵימָא אֲמַאי נַקְטַת אַתְוָון אִלֵּין הַהִיא בְּרַתָּא, אֶלָּא אִי תִּנְדַּע חוֹבָא דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, דְּאָמְרוּ חִטָּ"ה הֲוָה, תִּנְדַּע הָא. וְאִילָנָא דָּא כַּד נָצַח, כֹּלָּא סִטְרָא דְּטוֹב, נָקִיט לְכָל סִטְרָא אַחֲרָא, וְכַפְיָיא לֵיהּ.

וְאִם תִּרְצֶה לְהוֹצִיא חֶרֶב וְתֹאמַר לָמָּה נָקְטָה אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ הַבַּת הַזּוֹ, אֶלָּא אִם תֵּדַע חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמְרוּ חִטָּה הָיָה, תֵּדַע זֶה. וְעֵץ זֶה כְּשֶׁנָּצַח, הַכֹּל צַד הַטּוֹב נָקַט לְכָל הַצַּד הָאַחֵר, וְכוֹפֵף אוֹתוֹ.

חַבְרַיָּיא קַדְמָאֵי פְּרִישׁוּ מִלָּה דָּא, וְשָׁרוּ לָהּ מֵרָחִיק, חִטָּה סְתָם. אָתוּ בַּתְרָאֵי וְאָמְרוּ, חִטָּה מַמָּשׁ. אָתָא יְשַׁעְיָה וּפָרִישׁ לָהּ, דִּכְתִּיב, (ישעיה נד) וּמִמְּחִתָּה כִּי לֹא תִקְרַב אֵלָיִךְ, וְעַל כֵּן נְקוּדָה בְּאֶמְצָעִיתָא, דְּלָא יְהֵא חַטָּאָה, דְּאִלּוּ נְקוּדָה לָא הֲוִי, חַטָּאָה לֶהֱוִי. וְחִלּוּפָא בֵּין ט' לְת', תָּבִירוּ לְסִטְרָא אַחֲרָא, בְּרִירוּ (ס"א דילה) דְּמִילָה.

הַחֲבֵרִים הָרִאשׁוֹנִים פֵּרְשׁוּ דָבָר זֶה וְשָׂמוּ אוֹתָהּ מֵרָחוֹק, חִטָּה סְתָם. בָּאוּ אַחֲרוֹנִים וְאָמְרוּ חִטָּה מַמָּשׁ. בָּא יְשַׁעְיָה וּפֵרְשָׁהּ, שֶׁכָּתוּב (ישעיה נד) וּמִמְּחִתָּה כִּי לֹא תִקְרַב אֵלָיִךְ. וְלָכֵן נְקוּדָה בָּאֶמְצַע, שֶׁלֹּא תִהְיֶה חַטָּאָה. שֶׁאִלּוּ לֹא הָיְתָה נְקוּדָה, תִּהְיֶה חַטָּאָה. וְחִלּוּף בֵּין ט' לְת' שָׁבְרוּ אֶת הַצַּד הָאַחֵר, בֵּרוּר (שלה) שֶׁל הַדָּבָר.

תוכן העניינים

הזהר המתורגם - במדבר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה