הון עשיר על משנה יומא· רבי עמנואל חי ריקי
פרק ז · משנה ג
ושבעת כבשים תמימים בני שנה. סירכא דקרא נקט ואזיל, ובזה אזלא לההרגשת התי"ט, שכתב שצ"ע אמאי נקט הכי בכבשים ולא כן בשאר הקרבנות:
עם תמיד של בין הערבים. כתב התי"ט שהרמ"בם (ה' עבודת יוה"כ פ"ד ה"ב) פסק דהוצאת כף ומחתה היתה אחר תמיד של בין הערבים. והנה זה ירושלמי מפורש הוא (ה"ב לז:) אמר ר' יוחנן הכל מודים בהוצאת כף ומחתה שהיא לאחר תמיד של בין הערבים, ע"כ. ומשום הכי קשה על החולקים עליו על מה סמכו, שהרי בבבלי אין לנו חולק על זה: