הון עשיר על משנה יומא· רבי עמנואל חי ריקי
פרק ז
משנה ב
אלא שהיתה דרך רחוקה. ואי אפשר לראותם מהעזרה:
משנה ג
ושבעת כבשים תמימים בני שנה. סירכא דקרא נקט ואזיל, ובזה אזלא לההרגשת התי"ט, שכתב שצ"ע אמאי נקט הכי בכבשים ולא כן בשאר הקרבנות:
עם תמיד של בין הערבים. כתב התי"ט שהרמ"בם (ה' עבודת יוה"כ פ"ד ה"ב) פסק דהוצאת כף ומחתה היתה אחר תמיד של בין הערבים. והנה זה ירושלמי מפורש הוא (ה"ב לז:) אמר ר' יוחנן הכל מודים בהוצאת כף ומחתה שהיא לאחר תמיד של בין הערבים, ע"כ. ומשום הכי קשה על החולקים עליו על מה סמכו, שהרי בבבלי אין לנו חולק על זה:
משנה ה
בשמנה כלים. ירושלמי (ה"ג לח.) ר' חנניה חברין דרבנן אמר כנגד המילה שהיא לשמונה ימים, על שם בריתי היתה אתו, ע"כ. ונראה לומר דתלו בגדי כהן גדול בברית על כי נקרא שלום כדכתיב (במדבר כה, יב) הנני נותן לו את בריתי שלום. וכה"ג הראשון שהיה אהרן היה אוהב שלום ורודף שלום (אבות פ"א מי"ב), וה"ט דלא כן מצינו לכהן הדיוט דאהרן כ"ג היה ולא כהן הדיוט: