הגהות מנחם ציון· רבי מנחם מאנדל קרנגל
מערכת ת
סעיף א
א וסהדא רבה פרת שמימיו פרין ורבין הגאון בעשו"ת נו"ב שכתב עליו בזה"ל: אם במאזנים ישאו יחד כל חכמי ישראל בכף אחד והוא בכף שניה מכריע את כולם. נכד הג"מ שמואל אחיו של בעל תו"ח עכ"ל. ונדפס כעת ע"ס לבושי שרד וספר דעת זקנים לגאוני אחרונים וספר דעת קדושים. ומ"כ בזאלקאווי.
סעיף ב
ב למו"ה יעקב יהודה ליאון (ד"א קדש"ו) וכ"כ בשפת"י וצ"ע על המח' שכתב דהוא בכ"י. גם נמצא ספר תבנית הבית למו"ה בנימין בר' משה מלבוב (ושמ"ך ב' ניסן ש"ם).
סעיף ג
ג ובעיר פאריז נדפס זה לא כביר מכ"י מדרש לר"ע על תגין וזייני"ן ואותיות גדולות וקטנות.
סעיף ד
ד וכ"כ בסדר עולם ספ"ז.
סעיף ה
ה ונדפס ע"ס כתונת יוסף עה"ת לחתנו (פיורדא תקכ"ט) וע"ל כ' ע"ט.
סעיף ו
ו וזכיתי לראותו מג' דפוסים מנטובה שנת ויש"ב וכן בריווא שי"ח וקראקא גש"ן, וז"ל בשער הספר: זה ספר תולדות יצחק עה"ת להחכם הכולל מו"ה יצחק קארו זצ"ל, זקנו של החכם השלם והחסיד מו"ה יוסף קארו. ומ"ש ב"י או"ח סל"א לענין תפילין בחוה"מ וכן בשו"ת אבקל רוכל סי' קמ"א בשם דודו ה"ר יצחק קארו צ"ל תרי הוו, ועמ"ש בספר מאור עינים, (וכן בהג"ה סה"ד לידידי מוהר"ן משכיל לאיתן שבשפלינו זכר לנו שם).
סעיף ז
ז למו"ה יצחק אברלס פפד"א תקנ"ו וע' הג"ה ש"ץ סוף הספר.
סעיף ח
ח נדפס זה מקרוב על מסכת זבחים.
סעיף ט
ט ועוד שם דפ"ב הביא תוס' ר"י מפ' הכונס ע"ש, וכעת נדפס תוס' ר"י חסיד לברכות.
סעיף י
י ושם בסימן תתקנ"ז הביא גם כן תוס' ר"י מפריש על מסכת ב"ב.
סעיף יא
יא וצ"ל דהתוס' יומא שבידינו הוא הקצר, דהרי הגה"מ פ"ג מהל' תפלה הביא כמה דברים בשם תוס' יומא ולא נמצא אצלנו כלל. ועברכ"י (או"ח סי' שכ"ה) ולפי זה ל"ק כ"כ קושיית בעל מלא הרועים ריש מערכת ישיבה בעזרה ע"ש.
סעיף יב
יב ותוס' ישנים נ"ה נמצא כ"כ בידי הראשונים, נדפס פעם ראשונה בשנת ת"פ, ולדוגמא אביא לך ראיה קטנה ממ"ש הטור או"ח תקנ"ט וז"ל: מעשה שחל ת"ב בשבת ונדחה למחרתו והיה רבינו יעב"ץ סנדק וכו' וכ"ה בהגה"מ ובמרדכי סוף תענית והוא להדיא בתוס' ישנים שבידינו עירובין (דף מ:) בשם ר"י בר יקר ע"ש, ולפי זה צע"ק מ"ש בעל בנין שלמה למהרש"ך ס"ח ע"ש, ובשדי חמד כללי ש"ס ותוס'.
סעיף יג
יג ואולם בדף ח' שם ד"ה ותסברא חתם א"ע בשם משה וממ"ש בדף י"ג ד"ה הלכה כתב בשם רבינו אריה (הוא רבינו גור אריה תלמיד ר"י שירליאון נפטר בפאריז בן ח"נ שנים עשו"ת מהרש"ל סי' כ"ט) ששמע בשם רבינו חיים אבי אמי נ"ע יש להחליט קצת דבעל הסמ"ג חברו דהיה בן בתו של רבינו חיים הכהן וכמ"ש כ"פ בסמ"ג וע' הג"ה לוית חן על הראבי"ה בהשמטות שם.
סעיף יד
יד ונדפס כעת תוס' ישנים גם על מסכת יבמות מכ"י.
סעיף טו
טו ונדפס תוס' ר"פ על מס' ביכורים בתוך ספר קבוצת הגאונים (לבוב תק"פ).
סעיף טז
טז נדפס תוס' שנץ על מסכת מכות בתוך ספר סם חיים (ליווארנא תקס"א) ועל מס' סוטה ופ' אנדרוגינוס בש"ס דפוס וויניציא חדש ועל מסכת עדיות בתוך ספר עדות נאמנה (דעסויא תקע"ג).
סעיף יז
יז וכ"כ מהרי"ק בתשובה בשרש ל"ב ושו"ת מהר"ם פאדווה סי' ע"ג ע"ש, וכן תוס' נזיר ומעילה נראה דהם גם כן לרבינו פרץ וע' הג"ה לוית חן (לידידי הרב המנוח מו"ה ח"ן [חיים נתן] דמביצר ע"ה) בסוף המפתחות שם.
סעיף יח
יח וע"כ הוא העיקר נגד תוס' דמסכת קטנות וע' יד מלאכי כללי תוס' סי' כ"ב ובברכ"י או"ח סי' כ"ה וכ"כ היש"ש יבמות פ"ד סל"ד ע"ש.
סעיף יט
יט ואולי הוא הנדפס בליווארנא תקע"ט.
סעיף כ
כ ולפי זה אין לו יסוד כ"כ מי שרוצה להחליט דתוס' מגילה לרוקח הוא וסמוכין שלו ממ"ש הפנ"י שם דט"ז ד"ה ודחי ע"ש, דאולי על אותו דיבור לבד כתב הפנ"י דהוא לרוקח והג"ה מבחוץ הוא, ובפרט לפמ"ש המח' לעיל וכן לקמן דמצינו דגם מחי' שאר גדולים מעורבין בו לפעמים, וע' ברכות דף מ"ח וטור או"ח קפ"ח ע"ש בשם אחיו ע"ש ובשו"ת פנ"י ח"ב ס"ד כתב דקבלה בידו דרש"י ותוס' ביצה המה מוטעים ומעורבבים מפירושים אחרים ע"ש.
סעיף כא
כא וזולת זה לק"מ דלפמש"ל ולקמן בסמוך דר"א מטוך היה תחלה לקוצרים וקיצר תוס' שנץ והוסיף מגדולים אחרים וגם מדיליה באיזה מקומן של שבחי"ם וכזה כתב מהרש"ל דהיה נמצא בידו תוס' ארוכים בכ"י עי"ש בשבת קי"ט וקל"ב וכ"כ התה"ד בסי"ט דתוס' משנץ היה מתחלה ארוכים ביותר ובא אחריו ר"א מטוך וקצרם ע"ש.
סעיף כב
כב וכן אין להקשות מרש"י דתענית על רש"י ממסכתא אחרת וכמ"ש הגאון המחבר דאינו לרש"י בח"א ולפי זה ל"ק קושיית המגן אברהם תקל"ד סקכ"ג וכן קושיית חתם סופר או"ח סי' ח' ע"ש, וראיתי בספר יד מלאכי שכתב דתוס' מעילה איננו מחכמי תוס' דשאר מסכתות עי"ש, ולפי זה לק"מ קושיית תפארת ישראל על משניות מס' מעילה פ"ה עי"ש.
סעיף כג
כג ועי' מהרי"ק שרש ע"ב.
סעיף כד
כד ואולם לפמש"ל דתוס' יומא הוא למהר"ם הרי לך דעוד לא נשתקעה שמשם של בעלי התוס' בש' י"ב לאלף הששי, דמהר"ם נפטר ה"א נ"ג ל"ד למב"י וכן תוס' מו"ק למהר"ם הובא במרדכי בשם תוס' הרב ז"ל ע"ש ואם כן אשתרבובי אשתרבוב להו מעט זמן יותר מהנ"ל.
סעיף כה
כה ותוס' הוריות נדפס בש"ס קטן (א"ד תפ"ז) וז"ל שם בשער הספר תוס' הוריות מכ"י הג"מ אלי' איטינגן בהמ"ס ברית הלוי (ומש"ש בסופו אלטינגן הוא טעות סופר).
סעיף כו
כו נדפס פעם ראשונה (פראג שע"ד) ואח"כ בקראקא שנת בקראק"א עם הוספות (ע"י בנו מוהר"י ליוא הובא בתוי"ט מקוואות פ"ט ע"ש, ולפי זה מיושב מה שהנחתי בצ"ע בח"א שארית ציון אות יו"ד סמ"ב ע"ש) רבות ע"י סיועת מרחמוהי מחותנו הרב מו"ה שלום מעליש חותנו של זקני הרב בעל זרע בירך ז"ל ונדפס אח"כ עיקר תיו"ט על ידי הרב מו"ה משלם הכהן (אחי הג"מ יצחק איזק הכהן) ומ"ש הג"מ יוסף ל"ש אבד"ק סעראצק בהערותיו לספר אנשי שם סי' תל"ב דהיה נקרא משולם בן ישעיה צ"ע.
סעיף כז
כז ובס"ס מגדנות נתן נדפס על מסכת מגילה ושבועות בשם ס' ש"ס עולם (ליווארנא תקמ"ה) ועל מס' ברכות הוריות נדה וקידושין בשם שמחה לצדיק ונדפס בס"ס מעשה רוקם למוהר"י קוריאט (פיסא תקס"ו) גם נדפס תוספי הרא"ש על ברכות בספר ברכה משולשת בק"ק ווארשא ועל מסכת סוכה בעה"ק ירושלים תרע"ג (ומצוה להדפיסם מחדש כולם יחד). וגם נדפס מקרוב תוספי הרא"ש על מסכת גיטין עם חי' הרמב"ן על גיטין מכתב"י בווארשא תרפ"ז.
סעיף כח
כח וכעת הוא בסי' רל"ו שהביא שם בשמו דהרא"ש עשה חיבורו מתחלה על הרי"ף כמו הר"ן ע"ש ובזה י"ל קושיית הב"ח על הטור או"ח סי' ק' עי"ש.
סעיף כט
כט למו"ה רפאל מייזלש מהארחוב אבד"ק פאריצק (פפד"א תקכ"ז) ומהדו"ב והג"ה על כל חלקי ש"ע ומכונה בשם פלאים (זאלקאווי תקס"ו).
סעיף ל
ל וז"ל ספר הכריתות ח"ד שער א' דמה שאנו קורין תוספתא אין זה תוספתא דר"ח רק הש"ס קרי תוספתא מה שהוסיפו על המשנה, וראיה מירושלמי דתוספתא לחוד ומשנת דר' חייא ור"א ובר קפרא לחוד, ותוספתא לא חיבר ר"ח כלל עי"ש, וצ"ע על המח' שנעלם ממנו כל זה, ועיין מ"ש הרשב"ם (בבא בתרא נב, ב) ד"ה בקידושין דבי לוי פי' תוספתא שסידר לוי למסכת קידושין כמו שסדרו ר"ח ור' אושעיא עי"ש.
סעיף לא
לא ובש"ס וויען (כת"ר) נדפס התוספתא בשלימות ומוגה מתוספתא המונח באוצר הספרים דשם והג"ה זו נקרא בשם אור הגנוז ואח"כ נדפס התוספתא עוד הפעם בשלימות והג"ה יתירה מהרבה כ"י על ידי חכם אחד בעיר פאזאוולק. גם נמצא תוספתא כולל חי' חמשים דינים שבין בני ארץ ישראל לבבל הובא ביש"ש סוף ב"ק ונדפס כעת עם פי' קצר לחכם אחד (בווארשא תרנ"ט) והובא גם כן בעטור בשער גט וחליצה.
סעיף לב
לב וכעת נדפס בעה"ק ירושלים גם על סדר קדשים וטהרות בשם חסדי דוד ובק"ק ווילנא נדפס עוד פירוש לזרעים ומועד לחכם אחד ונקרא בשם תנא תוספאה וכן עם פי' חשק שלמה ועוד על סדר זרעים כפי סדר זרעים בשם הגיון ארי' לחכם אחד, וזה מקרוב נדפס תוספתא בכרך קטן עם פירוש תכלת מרדכי לחכם אחד.
סעיף לג
לג ועיין שו"ת נ"ש סימן וי"ו.
סעיף לד
לד ועקרו הוא על פסקי דינים היוצאים מן התיו"ט ומראה מקום לחידושים היוצאים משם הנוגעים בש"ס ופרש"י עה"ת רמב"ם וב"י (כאשר העיד על זה בעל המעלות לשלמה). גם חיבר ספר שנתן שבת על הל' שבת בקיצור.
סעיף לה
לה נדפס איזה פעמים ועכ"ז ראיתי במחה"ש ס"ס ש"ל שכתב ס' תה"ח לא ראיתי מימי. (ואגב ארחא באתי לעורר כאן במ"ש בית יוסף או"ח סי' תקמ"ה בשם ס' תורת אדם טעות סופר וצ"ל תולדות אדם).
סעיף לו
לו גם חיבר ספר תורת המילואים ותורת המנחה (עסה"ד).
סעיף לז
לז וביותר יש לתמוה על מהרש"ל שגם הוא לא ראהו ועיין טו"ז או"ח סימן ק"ס ובית יוסף יו"ד סימן ק"ץ. ולא כמ"ש המח' בחלק א' ש' סי"ט עי"ש.
סעיף לח
לח ובשנת של"ז עם הוספות להמח' והג"ה ר' פתחיה אבד"ק (האנוי שפ"ח) ועם מנחת יעקב פראג תע"ט.
סעיף לט
לט ועיין מש"ל אות ה' סי' כ"ה בהג"ה מנחם ציון וש"ץ עי"ש, ושו"ת חי' באחרונה וכשמ"ש בסימן קל"א. ועיין פמ"ג יו"ד סמ"ג במשבצות סק"ו עי"ש.
סעיף מ
מ נדפס בלובלין שפ"ד על ב"ק וב"ב וראה נא מש"ש בהקדמה שראה בחזיון לילה שהסכימו בישיבה של מעלה שיבא הספר לידי דפוס והי' בקי בקבלה מעשיות, ואח"כ נדפס על ט' מסכתות ביחד (פראג תנ"ב) וע"ל ס' צאן קדשים.
סעיף מא
מא ונדפס אח"כ גם ח"ד על אה"ע.
סעיף מב
מב המה דרושים עה"ת (דו"ו תי"ד ושאלוניקו תע"ג) והוגה על ידי הרמ"ז ז"ל.
סעיף מג
מג למו"ה יוסף יוזל במו"ה משה מפפ"ד דיין דק"ק פיורדא חתן מו"ה לעמל גינצבורגר ולפמ"ש בהקדמת הספר (ווילמרשדרף תפ"ה) חי' גם ספר תורת משה על תרי"ג מצות.
סעיף מד
מד עם קונטרס שמות הגיטין בסופו (שאלוניקו תקפ"א).
סעיף מה
מה הובא בספרו מג"ע ואתחנן אופן רי"ד, ונדפס על ידי הג' מהרא"ז מרגליות בק"ק זאלקווי ומכונה גם כן בשם מגלה עמוקות ולא בשם תורת נתן וצ"ע.
סעיף מו
מו ואח"כ בעיר יאהנוסבורג עם ביאור לחכם אחד מכונה בשם אשי ישראל (ובספר שה"ג החדש לידידי המנוח מהראו"ו ז"ל הביא עוד ביאור ע"ס תורת העולה לחכם אחד נקרא בשם מנחת כהן עי"ש).
סעיף מז
מז ובעל סה"ד כתב עליו שהוא בעל שו"ת חק יעקב ט"ס הוא וצ"ל שו"ת שבות יעקב וספר חק יעקב.
סעיף מח
א (מח) גם כאן נהג המעתיק ב"י שמיטת כתבי"ם ויותר מחציו העלים קולמסו לשון הזהב של המחבר ושפתי צדיק אבד ואין איש שם על לב, ולכן אמרתי להחזיר העטרה ליושנה ולהעתיק כל לשון המחבר כל"ו כמות שהוא בדפוס הראשון וז"ל:
ב כתבו גורי האר"י ז"ל שהוא כנגד רגל ואפשר דמשו"ה כמעט כל העסק בתלמוד בבלי, וע' מאורי אור ערך גלות ובסוף הספר ביאיר נתיב והבן. ועוד כי תורה לשמה לבנות לאה ותלמוד בבלי כנגד רחל ועוסק בה לשמה מתקן שתיהן וא"ש ההי"ב והי"ע, והאמוראים הראשונים בתחלת הגלות שחיברו ירושלמי זכו לברר ניצוצות גדולים בסוד לאה ואח"כ שנתחזק מאוד הגלות הי' מבררים בטורח וחיברו תלמוד בבלי כמ"ש הרמ"ז ואח"כ האחרונים פי' הירושלמי ולזה הי' על ידי עסק הבבלי ומשם באו לפרש הירושלמי ועלו בידם שתים כהלכתן, ומזה תשכיל תוקף קדושת נשמת הרמב"ם שחיבר הלכות על הירושלמי ורבינו יהודה בר יקר שעשה פירוש לירושלמי, ומ"מ גם הם צריכין לעסוק ביותר בבלי והי"ע, ובהקדמה זו פי' מורינו הרב מוהר"א נחום שם שזה כיוונה לאה ברוה"ק ואמרה "באשרי כי אשרוני בנות", כי גיהנם נקרא "בנות" וכמשז"ל על הפסוק "לעלוקה שצי בנות" ולכן כשנולד אשר אמרה לאה כי עתה כשנולד אשר אשרוני בנות שהם הגיהנם, דעל ידי אשר ניצולים מגיהנם, עכ"ד.
ג ואפשר במ"ש הרב אספקלריא המאירה בסוף הספר דלעתיד הגיהנם יעשה ג"ע וא"כ על ידי אשר שמציל שונה משניות יתנו לבם ויבא משיח צדקנו כמ"ש גם כי יתנו בגוים, ואח"F יהיה גיהנם ג"ע. וז"ש באשרי להציל מגיהנם על ידי המשנה, על ידי זה ילמדו משנה ונגאל ואח"כ יעשה גיהנם ג"ע, וזהו כי אשרוני בנות, שמגיהנם יעשה ג"ע ואתחלתא דגאולה אשר, וז"ש אשרוני בנות. ועוד פי' מורינו הרב הנזכר בזה "ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו" דעל ידו נצולים מגיהנם בעבור "וטובל בשמן" שהוא המשנה, "רגלו", הרגלו עכ"ד. ואפשר וטובל גי' גן רמז לג"ן פרשיות המתפרשות בתורה שבעל פה שהוא המשנה. וז"ש וטובל בשמן. ה' יאיר עינינו באור תורתו אור החיי"ם.
סעיף מט
א (מט) ובדרך הזה דרך גם הרב בעל עקרי הד"ט ז"ל והוסיף מן דיליה לוח מחידושי הראשונים וגם האחרונים ומאסף אותם הביתה ומשום אל תמנע טוב אמרתי גם אלה לא תשכחנה להעתיק כאן אגב גררא:
ב
מה שמצאתי מכי"ק הרה"ג בעל עקרי הד"ט הלא הם כתובים על גליון ס' אדרת אלי' לבעל משנת חסידים זצ"ל שתח"י בריש כל מס', ורק השמטתי אותן חי' שכבר הביאם המחבר כאן, ולמען לא יחסר כל בו אמרתי גם אלה מוסיף על הראשונים שבח מאותן חי' סופרים אשר זכינו לאור הדפוס מני אז ועד היום, וזה לך האות מאלו אשר הכנסתי אותם בתוך חצאי לבנה לסימן כי מאתי יצאו הדברים ואף גם זאת בל נעלם מעין הקורא כי נדפס ש"ס דפוס ווילנא פי' רבינו חננאל כמעט על חצי הש"ס.
סעיף נ
א (נ)
ב ברכות - פני משה, מעשה חייא, קדשי דוד, דרך אניה, לוית חן, חפץ ה', סמיכת חכמים, ארץ יהודה, חק נתן, זרע יצחק, זרע אמת, מנחת כהן, ליקוטי רמב"ן, בית לוי, מקום שמואל, פרי עץ חיים, שדה הארץ, שבות יעקב, מירא דכיא, בנין אריאל, מלך שלם, פני יהושע, לחם כתרים, נטע שעשועים, רמת שמואל, צל"ח, באר אברהם, ברכת ראש, תוס' הרא"ש, שטמ"ק, ותוס' ר"י חסיד (נדפס בווארשא בספר ברכה המשולשת), ברכת ראש דו"ח.
ג שבת - פני משה, מעשה חייא, קדשי דוד, דרך אניה, לוית חן, שבת של מי, חפץ ה', פני יהושע, חק נתן, זרע יצחק, זרע אמת, מהר"ם שיף, קיקיון דיונה, מנחת כהן, בית לוי, מקום שמואל, חי' מהרי"ט, שדה הארץ, מהר"י הלוי (אחי הט"ז), עלה דיונה, מירא דכיא, נצח ישראל, בנין אריאל, מלך שלם, נטע שעשועים, מר דרור, רמת שמואל, מאיר עיני חכמים (רמב"ן ר"ן ריטב"א ועל ס' מפתח ושדה חמד ח"י כללי פוסקים ס"י אות ח' כ' דחי' הריטב"א לשבת הוא להר"ן ע"ש) גור אריה וחי' מהר"ש גרמיזן, יד דוד (זינצהיים), מנורה הטהורה, צל"ח דו"ח, חת"ס.
ד עירובין - מחנה ראובן, נחלה ליהושע, ארץ חיים, קיקיון דיונה, זרע אמת, ליקוטי רמב"ן, מקום שמואל, נצח ישראל, מלך שלם, נטע שעשועים, רמת שמואל, מאיר עיני חכמים (וע"ל ספר המפתח), רשב"א (וע"ס ברכה המשולשת ד' ווארשא בהסכמת הגאון בהמ"ס שואל ומשיב), גאון יעקב, מנחת זכרון דו"ח.
ה פסחים - פני משה, ברכת אליהו, מעשה חייא, קדשי דוד, דרך אניה, לוית חן, יד יהודה, מחנה ראובן, פני יהושע, צל"ח, ארץ יהודה, תורת חיים, חק נתן, זרע אמת, ליקוטי רמב"ן, פרי עץ חיים, שדה הארץ, מירא דכיא, נצח ישראל, בנין אריאל, מלך שלם, אור חדש, נטע שעשועים, מאיר עיני חכמים (ריטב"א, ר"ח בשם מגדל חננאל, רשב"א, הרא"ה), משיב נפש, חת"ס.
ו ביצה - בני שמואל, עצמות יוסף, דרך אניה, לוית חן, מחנה ראובן, פנ"י, פנים מאירות, ארץ יהודה, רמת שמואל, זרע יצחק, זרע אמת, מהר"ם שי"ף, פלג אלקי"ם, קיקיון דיונה, שדה הארץ, נחלה ליהושע, חי' מהר"י הלוי, מירא דכיא, נצח ישראל, בנין אריאל, מלך שלם, זרע אברהם, מנחת כהן, בית לוי, מקום שמואל, בינה לעתים, חי' מהר"ם גאלאנט, חי' רבי נחמן בן הרמב"ן, מאיר עיני חכמים, (אהלי יעקב למהר"י קשטרו עח"א יו"ד רנ"ט), בגדי יו"ט, כרם שלמה, מענה אליהו, מועד דוד, (בריש ספר מהר"י ר"ן), שמחת יו"ט, משיב נפש.
ז ראש השנה - פני משה, קדשי דוד, פני יהושע, רמת שמואל, לוית חן, ליקוטי רמב"ן, בית לוי, שמות בארץ, מנחת כהן, מקום שמואל, פרי עץ חיים, שדה הארץ, טורי אבן, מירא דכיא, המאירי (שטמ"ק), זרע ישראל, נצח ישראל, בנין אריאל, מלך שלם, נטע שעשועים, רמב"ם (בספר יין לבנון), ריטב"א.
ח יומא - פני משה, שיח יצחק, קדשי דוד, מחנה ראובן, לוית חן, בית לוי, ליקוטי ר' טודרוס הלוי (בספר סם חיים), שמות בארץ, זרע יצחק, זרע אמת, מנחת כהן, מקום שמואל, פע"ח, שדה הארץ, ושב הכהן, בנין אריאל, מלך שלם, פני יהושע, מהר"ם ברבי, נטע שעשועים, רמת שמואל (המאירי).
ט סוכה - פני משה, קדשי דוד, לוית חן, זרע יצחק, זרע אמת, פני יהושע, ארץ יהודה, שמות בארץ, מנחת כהן, בית לוי, מקום שמואל, פע"ח, שדה הארץ, מירא דכיא, נצח ישראל, בנין אריאל, חי' מהר"י עטייה, נטע שעשועים, (ליקוטי רמב"ן ועשו"ת שו"מ מדו"ב ח"ב ובית מאיר יו"ד סי' רכ"א ושו"ת כתב סופר או"ח סי' ק"ח), כפות תמרים.
י תענית - בית לוי, חי' מהרח"ש (תורת משה), מירא דכיא, מלך שלם, לוית חן, נטע שעשועים, ארץ יהודה, רמת שמואל, ליקוטי רמב"ן (פי' רגמ"ה בש"ס ווילנא), דקדוק חברים (לר"א מיראנדה), גבורת ארי (לבעל שאגת אריה).
יא מו"ק - זרע יצחק, ליקוטי רמב"ן, בית לוי, מקום שמואל, מירא דכיא, בנין אריאל, מלך שלם, פי' רגמ"ה (בש"ס ווילנא), בית מועד (לר"י גאטינייו שאלוניקו תקצ"ט).
יב שקלים - דרכוני זהב, תקלין חדתין, תוס' מהרי"ק מקראקא.
יג מגילה - פני משה, מעשה חייא, קדשי דוד, לוית חן, ליקוטי ר' טודרוס הלוי (בספר סם חיים), פני יהושע, ארץ יהודה, רמת שמואל, קיקיון דיונה, זרע אמת, כתונת יוסף, מקום שמואל, פע"ח, שדה הארץ, טורי אבן, נצח ישראל, מלך שלם, ליקוטי רמב"ן, נטע שעשועים, חי' ר"י בי רב (בספר מהררי נמרים), תוס' הרא"ש (שטמ"ק), חי' ר' מיכל מברלין (בש"ס ברלין תפ"ד), יזמרך כבוד (זאלקאווי תק"ב), זרע ישראל (אלטונא מתנ"ה), בית פרץ, זרע ישראל.
יד חגיגה - פני משה, בני שמואל, מעשה חייא, קדשי דוד, שיח יצחק, טורי אבן, רמת שמואל, זרע יצחק, מהררי נמרים, בית לוי, מירא דכיא, מלך שלם, נטע שעשועים, רמב"ן (בספר מהררי נמרים), זכר לחגיגה.
טו יבמות - אור יקרות, לשון חכמים, המאירי, מחנה ראובן, ארץ יהודה, רמת שמואל, זרע יצחק, יש"ש, פלג אלקי"ם, קיקיון דיונה, מנחת כהן, בית לוי, מקום שמואל, שדה הארץ, מהר"ם גאלאנטי, חי' מהר"י הלוי, מירא דכיא, נצח ישראל, בנין אריאל, מלך שלם, לחם אבירים, קדשי דוד, לוית חן, חי' ר' טודרוס הלוי, מאיר עיני חכמים, ישרש יעקב, חוסן ישועות, חמדת שלמה, נודע בשערים (רמב"ן עם נוספות), דו"ח, חי' הרי"ם.
טז כתובות - ברכת אליהו, אור יקרות, פרחי כהונה, מעשה חייא, קדשי דוד, לוית חן, אשה ה', אוהל עולם, ספר הפלאה, לשון חכמים, ארץ יהודה, רמת שמואל, זרע יצחק, מהר"ם שי"ף, לחם אבירים, קיקיון דיונה, תוס' הרא"ש, מנחת כהן, מהררי נמרים, פורת יוסף, בית לוי, המאירי, הריטב"א, כתונת יוסף, מקום שמואל, מהרימ"ט, שדה הארץ, שבות יעקב, מהריב"ל, הר"ב אנגיל מהראנ"ח, מוהר"י הלוי, עלה דיונה, מירא דכיא, נצח ישראל, בנין אריאל, מלך שלם, פני יהושע, מר דרור, אליהו רבא, חק נתן, נטע שעשועים, הרא"ה, חמדת שלמה, בית יעקב, גבורת ארי, הפלא"ה, ספר החכמה, חי' הרי"ם דו"ח, חתם סופר.
יז גיטין - ברכת אליהו, פרחי כהונה, לוית חן, באר מים חיים, חי' מהרד"ך, ים של שלמה, המאירי, פנים מאירות, אליהו רבא, ארץ יהודה, רמת שמואל, חק נתן, מהר"ם שיף, מגדל דוד, קיקיון דיונה, מנחת כהן, חי' מהריב"ל, הר"ב אנגיל, מהר"ם גאלאנטי, מהר"ם ברבי הרמ"ה, מר דרור, בית לוי, מקום שמואל, שדה הארץ, שבות יעקב, מלך שלם, פני יהושע, בעי חיי, יד המאיר, טיב גיטין, בגדי כהונה, זרע יצחק, בנין אריאל, מאיר עיני חכמים, (הרא"ה, הריטב"א, תלמידי מהרש"ק), גרש ירחים, חי' הרי"ם, חמדת שלמה, חתם סופר.
יח קידושין - ברכת אליהו, עצמות יוסף, פרחי כהונה, מעשה חייא, קדשי דוד, לוית חן, אוריין תליתאי, באר מים חיים, מעשה רקם, אור חדש, אלי' רבא, ארץ יהודה, זרע יצחק, לחם אבירים, קיקיון דיונה, מנחת כהן, מר דרור, בית לוי, מקוה שמואל, שדה הארץ, פני יהושע, חי' מהר"ם הלוי, המקנה, נצח ישראל, מלך שלם, מגדל דוד, רמת שמואל, נטע שעשועים, מאיר עיני חכמים, פנים מאירות, (חי' הרי"ד, ונדפס רק הקצור ולעיל ח"א יו"ד שצ"ג העיד המחבר שראה בעצמו הכת"י איך שהוא מתהלך בהרחבה ע"ש, תוס' הרא"ש, מעשה רק"ם הנ"ל), ספר חי' הרי"ם, חמדת שלמה.
יט נדרים - ברית יעקב (בספר יגל יעקב), בנין אריאל, מלך שלם, חי' הר"ן אמרות טהורות, לוית חן, אשי ה', מקום שמואל, נטע שעשועים, קדשי דוד (שטמ"ק הריא"ז), נדרי זריזין.
כ סוטה - לוית חן, ברית יעקב, לשון חכמים, ארץ יהודה, רמת שמואל, באר שבע, בית לוי, פע"ח, מקום שמואל, מלך שלם, נטע שעשועים, שטמ"ק (בספר ברית יעקב פייתוסי ליווארנא תק"ס), גליוני תוס' חיצונים ותוספת נופך מבעל לימודי ה' (בספר ברית יעקב) ושיטה אחרת, בספר יגל יגל יעקב, ריא"ז, מהר"ש גרמיזן, מנחת קנאות.
כא נזיר - לוית חן, אורח מישור, בית לוי, מקום שמואל, ליקוטי הגאונים (בספר ברית יעקב), ליקוטי הר"א בן מוסא (בספר יגל יעקב), נטע שעשועים, כתר תורה, תוס' הרא"ש, מהר"ש גרמיזן, ברכת ראש, שלמי נזיר.
כב ב"ק - ברכת אליהו, בני שמואל, חי' הר' ר' העשל, פרחי כהונה, מעשה חייא, אליהו רבא, רמת שמואל, חק נתן, תו"ח, בית לוי, מהר"ם שיף, כוס ישועות, לחם אבירים, רמב"ן (בספר מהררי נמרים), קיקיון דיונה, מנחת כהן, מר דרור, כתונת יוסף, מקום שמואל, פע"ח, שדה הארץ, שבות יעקב, חי' מהר"ם גאלאנטי, חי' הר"ב אנגיל, עלה דיונה, בנין אריאל, מלך שלם, פנ"י, פני אריה, קדשי דוד, לוית חן, זרע יצחק, ים התלמוד.
כג ב"מ - אשדות הפסגה, לוית חן, חי' הג"מ העשל, מגן גבורים, מעשה רוקם, תו"ח, רמת שמואל, חק נתן, פרחי כהונה, מעשה חייא, כוס ישועות, לחם אבירים, מהררי נמרים, קיקיון דיונה, עלה דיונה, מנחת כהן, מר דרור, בית לוי, פע"ח, שדה הארץ, מהר"ם גאלאנטי, חי' הר"ב אנגיל, חי' מהריט"ץ, מירא דכיא, עין יהוסף, מלך שלם, פני יהושע, קדשי דוד, לחם אבירים, עדות ביהוסף, זרע יצחק, (חי' הר"ן, ריטב"א מדו"ב ריא"ז), יד יוסף (הלוי זאלקאווי תקפ"ט), יד המאיר, בגדי כהונה, גאון צבי, מעין חכמה.
כד ב"ב - קדשי דוד, לוית חן, חי' הג"מ העשל, אליהו רבא, רמת שמואל, כוס ישועות, רפדוני בתפוחים, עלה דיונה, בית לוי, מקום שמואל, פע"ח, שדה הארץ, מהר"י הלוי, נצח ישראל, בנין אריאל, מלך שלם, חי' ה"ר טודרוס הלוי, נטע שעשועים, שטמ"ק (וכן על ג' פרקים האחרונים בס"ס המאירי), חי' רגמ"ה (בש"ס ווילנא) (וחי' לרשב"א ב"ב היה נמצא בכ"י לראשונים וכנראה משטמ"ק ועיין בית יוסף אה"ע סימן מ"ג, ושו"ת נו"ב מדו"ת אה"ע סימן ס"ג וצע"ק חת"ס).
כה סנהדרין - לוית חן, יתר הבז, יד רמ"ה, לשון חכמים, חי' רבינו יונה (בספר סם חיים), פלפלא חריפתא, שבעה עינים, תו"ח, רמת שמואל, חק נתן, זרע יצחק, מהר"ם שיף, באר שבע, מר דרור, בית לוי, מקום שמואל, פע"ח, שדה הארץ, עלה דיונה, נצח ישראל, מלך שלם, בעי חייא, נטע שעשועים, (יד רמ"ה), בית יעקב (שו"ח).
כו מכות - לוית חן, מגדנות נתן, שבעה עינים, רמת שמואל, חק נתן, כוס ישועות, בית לוי, עלה דיונה, מלך שלם, פנ"י, חי' הר"י, הישראלי, נטע שעשועים (תוס' שנץ ריא"ז), אור נוגה (א"ד תפ"ג), בית מועד.
כז שבועות - מעשה חייא, קדשי דוד, לוית חן, אוריין תלתאי, נחלה ליהושע, תו"ח, רמת שמואל, זרע יצחק, כוס ישועות, מהררי נמרים, פלג אלקי"ם, קיקיון דיונה, מנחת כהן, אלפי יהודה, מר דרור, בית לוי, שבעה עינים, הריב"ל, חי' הר"ב ענגיל, עלה דיונה, פני יהושע, חי' מהר"ם גאלאנטי, בעי חייא, מהר"ם ברבי, מגדנות נתן, מעשה צדידים, נטע שעשועים, הר"י מיגאש (ונדפס רק בקיצור ועח"א יו"ד קמ"ו), ריא"ז, יד יהודה (אשכנזי שאלוניקו תקע"ו).
כח עדיות - שושן עדות (פקש תרס"ג), והג"מ זו"ו מבסקוויץ.
כט עבודת אלילים - ריח שדה, פרחי כהונה, מעשה חייא, לוית חן, אוריין תליתאי, מעשה צדיקים, נימוקי שמואל, כוס ישועות, פלג אלקי"ם, מר דרור, כתונת יוסף, מקום שמואל, פרי עץ חיים, שדה הארץ, חי' מהר"ם גאלאנטי, מהריב"ל, הר"ב אנגיל, מהר"י הלוי, לחם סתרים, עלה דיונה, פרשת הכסף, חקרי לב, הר"י חזן (ירושלים תרל"ה ואולי הוא על שבועות, חתם סופר).
ל הוריות - בני שמואל, יתר הבז, לשון חכמים, מגן גבורים, שער יוסף, חק נתן, הורה גבר, באר שבע, בית לוי, פרטי פרטין (למהר"ם אבועלפיא והוא מהר"ם טודרוס הלוי או הרמ"ה), חפץ ה', פי' רבינו יהונתן (לונדון תר"ס).
לא אבות - בית דוד ושלמה, דרך חיים, שדה הארץ, מלך שלם, פרטי פרטין, חסדי אבות (חיד"א), חסדי אבות לריב"ש, יעב"ץ (נדפס שנת שמ"ג), זכות אבות (ירושלים תרנ"ד), מדרש שמואל, מגן אבות, עץ אבות.
לב חולין - עצמות יוסף, מעשה חייא, ראש יוסף, שער המים, אליהו רבא, תו"ח, רמת שמואל, חק נתן, זרע יצחק, מהר"ם שיף, באר שבע, דמשק אליעזר, קיקיון דיונה, מנחת כהן, מר דרור, בית לוי, חי' מהר"י הלוי, חי' הר"ב אנגיל, עלה דיונה, נצח ישראל, מלך שלם, פני יהושע, חי' מהר"ם ברבי, מאיר עיני חכמים, נטע שעשועים, מקום שמואל, פרי עץ חיים, שדה הארץ, (חי' הרמב"ן), שטמ"ק (בספר מזבח כפרה), תוס' מהרא"ם, חי' יעב"ץ, לב אריה, חי' הרי"ם, צל"ח, חת"ס.
לג זבחים - פנים מאירות, חק נתן, תורת יוסף, בית לוי, מקום שמואל, שדה הארץ, ושב הכהן, נצח ישראל, מלך שלם, צאן קדשים, רמת שמואל, ברכת הזבח, ים של שלמה, טהרת הקודש, שטמ"ק (בשם מזבח כפרה).
לד מנחות - ברכת הזבח, דרך אניה, יתר הבז, צאן קדשים, חק נתן, בית לוי, מקום שמואל, שדה הארץ, ושב הכהן, (רשב"א), טהרת הקודש, שטמ"ק, חי' רשב"א (וע"ס מנחה טהרה דל"א ושו"ת בנין ציון דף ט"ו).
לה בכורות - רמת שמואל, בית לוי, מקום שמואל, מלך שלם, צאן קדשים, הלכות יו"ט (אלגאזי).
לו ערכין - בני שמואל, ברכת הזבח, רמת שמואל, חק נתן, שדה הארץ, ושב הכהן, צאן קדשים, שטמ"ק.
לז מעילה - טורי אבן, חק נתן, ושב הכהן, צאן קדשים, ברכת הזבח, מתן בסתר.
לח כריתות - ברכת הזבח, רמת שמואל, חק נתן, באר שבע, ושב הכהן, אביר יעקב.
לט תמורה - בני שמואל, ברכת הזבח, מחזה ראובן, רמת שמואל, חק נתן, פרי עץ חיים, מתן בסתר.
מ מדות - לשון חכמים, צאן קדשים, ושב הכהן, מלך שלם, נר תמיד (בתבנית קטן).
מא תמיד - ברכת הזבח, לשון חכמים, באר שבע, (הראב"ד).
מב קנים - חק נתן, חי' הריטב"א, (תוס' הרא"ש), קן מפורשת, יעיר קנו, נחלת צבי.
מג נדה - חמש שטות, רמת שמואל, חק נתן, סדרי טהרה, מקום שמואל, מלך שלם, מאיר עיני חכמים, כו"פ, נטע שעשועים, (חי' הריטב"א), מי נדה, מתן בסתר.
סעיף נא
א (נא) גם כאן הרע וגרע המעתיק ב"י השמיט ולא העתק לשון המחבר ככתבו וכלשונו הזהב כאשר הוא בספר "ועד לחכמים" (ליווארנא תקנ"ו דף מ"ז ע"א) וברצונו מקצר ומסתפק א"ע בכ"מ רק בסיום מלת וכו' וז"ל שם: וקבלה בידי שאינו רואה פני גיהנם מי שהוא בקי במשניות וכו'. ומ"ש שקבלה בידו שהבקי במשניות אינו רואה פני גיהנם כן ראיתי בספר חזון נחום ס' קדשים למורינו הרב וכו' לאחר פטירתו של אדם כשדנין אותו לגיהנם קורא לכל שבט ושבט שיצילהו ואין עונה וכשקורא לאשר משיב קראת משנה מימיך, אם אומר לו "הן" מיד מוציא אותו מגיהנם בזכות המשנה, וזש"ה מאשר שמנה לחמו, אותיות משנה, והוא נותן מעדני מלך - עדן של מעלה וכו' ע"ש.
ב ואולי בשביל זה זכה התלמוד בבלי למלוך על הירושלמי ולנצחו שהלכה כמותו בכל מקום (וע' שבת קמ"ה, פסחים ל"ד, כתובות ע"ה, ב"מ פ"ה, וסנהדרין כ"ד) על שרחל היתה עקרת הבית ועי"ל על דהוא מאוחר בזמן והלכה כבתראי בכ"מ וכידוע דחתימת התלמוד בבלי נחתמו על ידי רבינא ור' אשי ור' יוסי (ד"א ר"ס) וע"כ עיקר תלמודנו ועסקנו אך בו הוא, ומ"ש המשכילים האחרונים החכמים בעיניהם בטעמא משום ששכן הענ"ן על שמי ארץ יהודה ור"ל ששמשו בו הקראים בראשונה בזמן שעלה ענן עם בנו לארץ ישראל וחששו החכמים אולי זייפו באיזה מקומן וח"ו לומר כן, ורחמנא ליצלן מהאי דעתא, אחרי דהחכמים הראשונים שהי' בו אז ודאי יותר הי' מרגישים בו ומריחים ריח רע של מינות שנקנט בו בחוש ריח החזק שלהם, וטובה צפורנן של הראשונים מכריסן של בנים (ושמעתי לפרש מליצה זו על פי משז"ל בשיעור חימום עד שכריסו של תינוק נכוית בו, ומשום דכריסו של תינוק מרגיש מהרה אף בחימום קצת, גם ידוע דצפורנן של אדם אינו מרגיש כ"כ כמו בשר האדם), ובפרט דמצינו כ"פ שהרגישו אפילו בבלי בכמה מקומות דאיזה יד תלמיד טועה שולט בו, וממנו יצאו הדברים, אזי מיד הודו ולא בוש דתלמוד חיצון או טועה כתב כן (ועיין רש"י ביצה ל"ד ותוס' זבחים ק"ד).
סעיף נב
נב וצ"ע של"ה דגם עוד בזמן רס"ג היה נמצא פי' לירושלמי לרבי יעקב בר אפרים ז"ל ומה שהאריך הקראי סב"י הידוע לברר בראי' קלושה וקל"ה כמות שהוא דלה ורזה דרס"ג לא היה בקי בירושלמי עי"ש ופשוט דממקום א' לבד עוד לא נוכחנו של"ה נמצא אתו הירושלמי ול"ה מעיין בו דאולם נעלם ממנו לפי רגע מאמר זה דהי' גם מלחמת חרב בין תלמידי ב"ש וב"ה בגזרת י"ח דבר עי"ש.
סעיף נג
נג ובשנת שס"ט נדפס פה קראקא ש"ס ירושלמי עם פי' קצר לא נודע למי וכעת זכינו לקרן אור "פני משה" על סדר זרעים ומועד גם כן ועל ש"ס ברכות לר"ש סיריליאוו מגנצא (תרל"ה) וכעת נדפס מחדש הירושלמי עם ב' פירושים יקרים בשם חי' רידב"ז לח"א זמנינו ואח"ז בווילנא עם המפו' ועם קצת הג"ה שלי גם כן.
סעיף נד
נד אספו ולקטו רבינו יעקב בר' חננאל צקלי או סקלי בהמח"ס תורת המנחה והובא לעיל סי' מ"ו וכמש"ש בהקדמתו דאסף מדרשי חז"ל עה"ת בספר מיוחד ונקרא בשם תלמוד תורה ע"ש, נמצא בכת"י בגנזי אוקספורד וכ' שם דהיה בשנת צ"ז לאלף (וזה לא כביר היה נמצא בכ"י בק"ק פ"ב תח"י מוכר בספרים א') מידידי מו"ה אלי' קאפל נ"י וע"ל אות יו"ד ל"ד ובאוצר הס' של הגביר גינצבורג פאריז נמצא כ"י על סדר ויקרא.
סעיף נה
נה באתי לעורר כאן דבסוף ספר שבט מוסר דו"ו נמצא הרבה השמטות לספר מדרש תלפיות (ועמש"ל אות שי"ן כ"ד).
סעיף נו
נו וגם לר"נ בן הקנה הוא מכונה, ונדפס מקרוב עם פי' לחכם אחד ורמזי שמואל יכונה.