אור ברסלב

הגהות מנחם ציון· רבי מנחם מאנדל קרנגל

מערכת ש

מערכת ר

סעיף א

א מו"ה אריה ליב במו"ה צ"ה אבד"ק קראקא בן חורגו של הטו"ז ומה שנדפס שם סי' ד' קצת ביאור לש"ע אה"ע סי' קמ"ט וסדר השמות ע"ס א"ב הוא מהט"ז ומש"ש בראשו הג"מ אריה ליב הוא בטעות וכמ"ש הג"מ הרא"ז מרגליות בספר טיב גיטין שמות נשים אות כ' סק"ט ע"ש.

סעיף ב

ב והיה שמו אברהם נתנטע בר' משה מייזילש נייאיויט תצ"ו.

סעיף ג

ג נדפס כעת בווילנא עם תוספת והג"ה לחכם אחד גם שו"ת ש"א החדשות וקונטרס נפלא חובת קרקע כולל דין חדש ערלה שמיטין ויובלות ועם הג"ה אשר לבנו הג"מ אשר אבד"ק קארלסרוהא ז"ל.

סעיף ד

ד וצ"ע דכבר הזכירו לעיל באות א' בשם אבקת רוכל. ואפשר דכוון לשו"ת ב"י וליקוטיו על אה"ע (סאלוניקו ישמ"ח).

סעיף ה

ה והיינו שו"ת הרא"ש (קושטא רע"ב וויניציא שי"ב ושס"ו) וע' נקה"כ יו"ד סק"י וע"ל בשמים ראש ושו"ת מהר"א מזרחי מוהר"א בן חיים מוהר"א אליגרי מו"ה ברוך אנגיל מו"ה בצלאל אשכנזי הרדב"ז (נדפס מחדש בה' חלקים) מהרד"ך מקורפו הריב"ש (נדפס מחדש עם הג"ה לח"א בשם בר ששת וצע"ק על הד"מ יו"ד סימן ל"ט סק"ג שכתב ע"ד ב"י שם והריב"ש נשאל ע"ז וכו' ואחר כך כתב וכ"ה בתשובת בר ששת) מהרי"ק מהרל"ח הרשב"א (נדפסו עד היום ששה חלקים זולת זו"ת המיוחסת) ונדפס כעת בק"ק פאדגורזע גם חלק ה"ז מכת"י (וראה נא מ"ש הג' הש"ך בסימן ס"א שנמצא הרבה דברים בשו"ת הרשב"א שהם לאיזה מי שהוא שהכניס דברי עצמו בתוך דבריו ע"ש) מהרשד"ם והרשב"ש בן התשב"ץ.

סעיף ו

ו והיינו ספר בית העזר בני שמואל ובעי חיי.

סעיף ז

א (ז) להני תרי אחי צנתרי דדהבא הר' יהודא ומר שמואל טאיטאצק (שאלוניקו ש"ס) עיין ש"ך יו"ד סק"י כלל ס"ס דין ט"ו.

ב (ז*) וגם נדפס אח"כ במנטובה ש' שמחה ומש"ש בשער הס' נר"ו טעות צ"ל ז"ל.

סעיף ח

ח ושמ"ך ש' ת"ק כ"ב שבט וחותם א"ע יעקב כ"ץ פאפרש מפראג ובעל פנ"י ממלא מקומו שמה, וידוע דהרב המקובל רמח"ל התודה לפניו שבל ישוב עוד ללכת לקראת חזיונותיו וכ' אגרת החבטה לפניו ולפני בית דינו וכ"ז היה ביום טו"ב טבת תצ"ה.

סעיף ט

ט גם נמצא ממנו בכ"י בפפד"מ ספר הקול קול יעקב כולל חי' תורה דרושים ופלפולים על הש"ס.

סעיף י

י כבר כתבנו בח"א דבשער הס' שנדפס בפיורדא תק"ו כתבו בטעות על המחבר נרו יאיר ע"ש אחרי דכבר הלך לעולמו בשנת תפ"ט ואך תפסו לשון השער מד' וויניציא שנדפס בחייו, וכן במש"ש שנדפס בסופו הרבה השמטות למדרש תלפיות בל יראה ובל ימצא שם אף אחד מהם וגם צריך למנדע דהנדפס באזמיר תקכ"ב סדורו משונה קצת משאר דפוסים.

סעיף יא

יא וליקוטי חי' ש"ס ודרושים (שאלוניקו משח"ר).

סעיף יב

יב וע"כ באתי כאן לעורר את המעיין דכ"פ נעתקו בשם דברי השב"ל בטעות וצריך לעיין בפנים דוקא כמו בב"י או"ח תצ"ד שהעתיקו דברי האגור בשם השב"ל דנהגו לומר צה"ד באס"ח ביחיד ע"ש ומעולם לא מצינו חי' בין יחיד לרבים ובפנים השב"ל סוף כלל פ' מצאתי כ' "ביחד" (תחת "יחיד") ועפמ"ש בטור יו"ד סי' ת"א בשם תשובת הגאונים דצה"ד בר"ח אם עונין כלן ביחד מותר ובא' מדבר וכולן עונין אסור ע"ש. וכן מש"ש הבית יוסף בשם בעל עין יעקב אי' להדיא שם גם בשה"ל ע"ש.

סעיף יג

יג וכעת נדפס ספר שבלי לקט השלם בק"ק ווילנא תרמ"ה מכ"י עם הג"ה והערות לחכם אחד, ויש בו כפלים לתושיה וכמה פעמים ראינו בבית יוסף שהביא בשם השב"ל מה דלא נמצא שם כלל ובל"ס הוא בשב"ל השלם, ועיין ב"י או"ח שמ"ו הביא ד"א בשמו באריכות מ"ש בשם רש"י ובשב"ל אשר לפנינו הוא בקצור מאוד וגם בשם ר"ח ע"ש וצ"ע על בעל עצי אלמוגים שרוצה לדחות דברי הבית יוסף והרמ"א או"ח שפ"ב לענין קניית רשות הספינה משום דלא מצא דבריו בשה"ל ע"ש ובשו"ת חיים שאל ח"ב ע"ש.

סעיף יד

יד ותשובת רבינו נסים בנבנשתי.

סעיף טו

טו היינו ספר דגלו אהבה המאור הקטן ושיח השדה. ומ"ש בשער ס' שדה הארץ ח"ב שנדפס על ידי בנו מו"ה יעקב מיוחס ח"ג צ"ל ח"ב.

סעיף טז

טז ומדפוסי האחרונים נשמטו קונטרס יקר "מבוא פתחים" וכן לא יעשה, וידוע מי שעמד נגדו הוא חכם בעיניו והדפיס ס' הוויכוח וכבר ענה לכסיל כאולתו בק' ענה כסיל ובספר אדרת אליהו ועוד ס' א' לח"א טריאסטי ע"ש ודי לרוות צמאונך.

סעיף יז

יז ולפי זה מ"ש בסה"ד בס' שושן סודות להרמ"ה וספר שושן סודות להרמב"ן טעה בשתים, וכעת נדפס ספר שושן סודות וכ' שם בשער הספר דהוא לר' משה בר' יעקב מארץ רוסיא ורוב דבריו שם נעתקו מס' הקנה, ורק ברמז הוא טמונה וש' רס"ג נרמז שם פרט השנה.

סעיף יח

יח נדפס כ"פ עם הג"ה וביאורים שונים כמו תיקוני זבח והג"ה מהרש"ל ומהרצ"ה מקראקא ור' ליברמן שו"ב ור' שמעלקי בר"ח שמש אהל יששכר אהל ישראל גבול בנימן שמלת בנימן גבול ישראל ומאמר קדושין וזולתם (ובש"ך יו"ד סימן מ"א הביא בשם שחיטת החדשות נדפס בברלין שנת תל"ד ע"ש וצ"ע דהרי ש"ך יו"ד נדפס שנת ת"ו).

סעיף יט

יט ובסה"ד כאן שכתב שי למורא למו"ה חיים שבתי נראה שמיחסו למוהרח"ש וכן בשמות המחברים שם הוא טעות, ואף שידידי הרב המשכי"ל בעסה"ד השלם הרגיש בזה בשמות הספרים כמה לא חלי ולא מרגיש עוד קודם לזה בשמות המחברים נדפס בשאלוניקו (תבי"א).

סעיף כ

כ למו"ה יצחק בר' מאיר.

סעיף כא

כא ועד היום נדפס על מס' ביצה כתובות ב"ק ב"מ ב"ב נדרים נזיר כתובות, ועל סוטה בשם יגל יעקב וליקוטי גאונים לנזיר וסוטה וליקוטי נזיר לר"א ן' מוסה, נדפס ע"ס בית יעקב דרושים לר"י בן אברהם פייתוסי (ליווארנא תק"ס) ועל מס' זבחים נספח לס' מזבח כפרה וכריתות ובאתי לעורר כאן אגב ארחא לקיים שמהראוי לקיים הפ' צאי לך בעקבי הצאן, ולחבר ס' שיטות מקובצת החדש ללקט גם ממיטב אורות ס' גאונים האחרונים על הש"ס שנדפסו עד היום ולמצוה גדולה יחשב, וכבר התחלתי אני עני לחבר על מס' ביצה ואולם הזמן בגד בי מרוב טרדותי ואינני מופנה אפילו מצד אחד. וה' הטוב יכפר.

סעיף כב

כב על ה' שו"ב לר"י ן' עטר.

סעיף כג

כג וחי' גם כן ספר אבן בוחן על שרשי לה"ק שנת ד"א תתק"ד והוא בכ"י בעיר מינכן והביא שם ספר שכל טוב כ"פ.

סעיף כד

כד וכן הרא"ש הל' תפלין ועב"י ר"ה ר"ה ובמהרי"ל ר"ה שבת וד"מ או"ח רע"א ע"ש. ואולי הוא ספר שכל טוב המיוחס לר' משה בר חסדאי מפוליניא נזכר ברמב"ן פ"ק דגיטין ע"ש (ופולוניא ודאי הכונה על עיר בולוניא הוא בולוגניא).

סעיף כה

כה ועי' בהקדמת ספר כלי פז.

סעיף כו

כו ובסה"ד מיחסהו להר' משה בן בתו של ר' גרשון ע"ש ובשה"ק ועמ"ש ב"י או"ח סי' רס"ח בשם הגאון מהרי"א ז"ל וע' ריב"ש סי' מ' הביא בשם שלחן ובסי' ק"ע הביא בשם ס' שלמן וצ"ע, ואל"ק עפמ"ש בש"ק דלא השלימו המח' והשלימו ר' שמואל בנו ועל אותה השלמה נקרא ח"ב בשם שלמן.

סעיף כז

כז וכ"כ בע"ס החייט דצ"ו ע"ש וכ"ה בשער הספר זולת בדפוס הראשון (מנטובה רפ"ד) מיחסהו לרמב"ן ונמצא שם הרבה דברים שנשמטו מדפוסי האחרונים, ואולם בסוף נרמז איזה פעמים השם בחיי בר"ת ע"ש.

סעיף כח

כח וגם על ש"ע או"ח ח"א (שאלוניקו תק"ס) גם חי' ספר זובח תודה על הל' שו"ב (שם תק"א).

סעיף כט

כט וזה לא כביר העתיק חכם אחד רוב ספר שלחן עצי שטים והדפיסו על שמו בשינוי השם מעדני אשר, וע"ד שעשה בע"ס דרך חיים שהעתיק דבריו משר האלף, ואולי משז"ל במדרש משלי אל תבוזו לגנב כי יגנוב זה הכותב ספרים ומעתיקו לאחרים ע"ש, לעצמם הם דורשים דר"ל אחרים למחבריו (וע"ל מ' ל"ב ובח"א ח' ל"ג).

סעיף ל

ל ועמ"ש בשו"ת פנ"י ח"ב סי' נ"א להגאון בעל מג"ש וז"ל לפי מנהג בני מדינתנו יצ"ו בדבר הנדפס בש"ע אין לשנות ח"ו שום דבר וכתורת משה, ואפילו בדברים המוכרחים מחוייבים אנו לעייל פילא בקופא זעירא דמחטא ע"ש. ובשו"ת צ"צ סס"ט ובשו"ת חתנו הגאון בעל עבוה"ג סמ"ח שכ' דכל הפורש ממנו כפורש מן החיים ע"ש, ובשו"ת שער אפרים סי' קי"ג ובשו"ת חו"י בהשמטות ע"ש, ובקיצור תקפו כהן סי' קכ"ג וקכ"ד וז"ל קיימו וקבלו חכמי הדור לשמור ולעשות ככל האמור במטבע הקצר הש"ע והרמ"א ז"ל ולדעתי אין ספק כי הכל בכתב מיד ה' עליהם השכיל ורוח ה' נוססה בם להיות לשונם מכוון להלכה וחפץ ה' בידם הצליח ע"ש ולא כמ"ש מהר"ם לובלין סי"א ק"ב וקל"ה ע"ש.

סעיף לא

לא ול"ק כ"כ דלא נמסר לדפוס רק עד שנת שכ"ה בוויניציא ונדפס באותיות מרובעות וכל עמוד נחלק לג' חלקים, ופ"ב בשנת שכ"ז ופעם ג' בשנת של"ד בחיי המחבר ובודאי תיקן ביתו בכ"פ שלא יצא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן ובררו כסולת נקיה ובקראקא ש"ס נדפס עם הג"ה רמ"א ובשנת שצ"ב נדפס בוויניציא אה"ע עם חי' דינים שהשמיט רמ"א ז"ל.

סעיף לב

לב ?"ל דעיקר דברי ס' המחלוקת נעקו תוך ס' שה"ג ולפי זה לק"מ על שנזכר כ"פ ס' המחלוקת גם כן, וע"ל ק' פ"ד, (ובעל ד"מ מכנהו בשם הג"ה אלפסי).

סעיף לג

לג ואולי צ"ל ונזכר בשה"ג.

סעיף לד

לד ונקצר על ידי חכם אחד וקראו בשם באר הגולה (מגנצא תרל"ז).

סעיף לה

לה ויש מיחסים אותו לבנו מהרי"ט גם נדפס ממנו ספר שלמי חגיגה מדיני תפלת כל השנה ימי החול שבת ומועדים. שאלוניקו תקנ"ה.

סעיף לו

לו להר' יצחק גייניבו על שי"ן שמאלית (קושטא תקנ"ו).

סעיף לז

לז והוא לרב האי גאון כ"כ הרב בעל מעלות שלשלמה בשם זקני הרב זרע בירך ע"ש.

סעיף לח

לח ועיקר שם הספר נקרא "ספר שמות", ומקומו לעיל באות ס' וכמש"ל בח"א ש' קפ"ז והיה חותן הג"מ יוסף אלמושנינו ועשו"ת שער אפרים סי' ק"ט וע' הקדמה שני' לשו"ת בית אפרים לנכדו הגאון מהרא"ז מרגליות ע"ש.

סעיף לט

לט ועיין שו"ת באר מים חיים יו"ד סי' ח' להר"ח מוצירו ואתו הסליחה וע"ל תבואות שור.

סעיף מ

מ וז"ל פנקס הזכרת נשמות דק"ק ווירמייזא הג"מ משה שמשון בהרב מו"ה אברהם שמואל בכרך בעבור שהיה רב פה עשרים שנה ומקודם הי' דרשן בפראג ורב בכמה קהלות מבן כ"ה שנה תיקון וחי' ספר שמן המאור עה"ת ושאר חי'.

סעיף מא

מא ועל חי' הר"ן שבועות עם ק' דבי שמשא לבעל פר"ח.

סעיף מב

מב ובאה"ט או"ח רכ"ג סקט"ו הביא בשם התשובה שבס"ס שמע שלמה למהרש"א דפסק דבמקומות שנוהגין לעשות הלבשה לנערים יתומים שיברכו ג' ברכות מלבוש ערומים שהחיינו הטוב ומטיב ע"ש חפשתי בב' דפוסים אלו ולא מצאתיו.

סעיף מג

מג והוא כללי הדקדוק לר' שמשון הנקדן ונקרא גם כן בשם ספר הקונים ואולי הוא ספר הקנינים שהביאו המדקדקים.

סעיף מד

מד וע"ל אות ת' ס"ו ובעשו"ת חקרי לב היה נכדו.

סעיף מה

מה נדפס ע"ס ווי העמודים לבנו הג"מ שעפטל (א"ד ת"ד) ונקצר על ידי מו"ה מיכל עפשטיין עם תוס' נופך משלו ונדפס כמה פעמים בשם קיצור של"ה ונקצר גם כן על ידי ר"ש שמואל צורף בשם מצרף לכסף ותוס' נופך משלו יכונה בשם כור לבחינה.

סעיף מו

מו וע"ל ספר בית לחם יהודה.

סעיף מז

מז ד' שאלוניקו תקל"א ואח"כ נדפס ע"ס טעם המלך וכעת נדפס עם עוד חי' לח"א.

סעיף מח

מח נדפס על ידי בנו מו"ה יעקב הו"ו ומנ"כ פה קראקא זאת חנוכה ת"ג והב"ח בהסכמתו שם כתב בזה"ל: הנני מבטיח המתפלל מתוך הסדור הזה אין תפלתו חוזרת ריקם ע"ש.

סעיף מט

מט ואתו הסליחה דאביו של הרלב"ג היה חתנו של הר' לוי כהן אשר נשא הרלב"ג את שמו, כמ"ש בפר' חיי ופר' תשא ע"ש. ואולי כאן בזווג ראשון וכאן בזווג שני. וצ"ע על בעל מאור עינים שרצה ליחסו לר"י ן' לטיף ע"ש. ואולם ר"י ן' לטיף חי' ספר השמים והעולם ע' הקדמת ספר החייט, ע"ש, ונדפס גם בעיר רעדלהיים תקס"א על ידי מהרזוו"ה וראיתי בספר מנורת המאור חתימה לנר ג' שקרא את ספרו גם כן בשם שער השמים.

סעיף נ

נ למו"ה שמעון וואלף בר' מאיר מניקלשבורג.

סעיף נא

נא ובכ"י נמצא בו הרבה הוספות כמעט פרקים שלמים.

סעיף נב

נב ולפי זה היה עוד קודם משנת רנ"ב ואפילו ק"י דהרי הר"י דמן עכו היה תלמידו של הרמב"ן כמו שהחליט המח' בח"א ע"ש, וכנראה גם מלשון ספרו דהי' גם תלמידו להר"א אבועלפיא בהמ"ס חיי עוה"ב שהיה בזמן הרשב"א ולפי זה צע"ק מ"ש ספר הברית (בהקדמתו לספר טעם עצו על משנת חסידים) דבעל שערי אורה הלך בעקבות קבלת הרמ"ק בספר הפרדס, ובעל משנת חסידים בקבלת האר"י ז"ל ע"ש. נדפס במנטובה שכ"א ואח"כ באופיבאך שנת ועת"ה עם ביאור והג"ה הר' מתתי' דלקראט בהמ"ס צל העולם והג"ה מהמקובל הר' אלי' ז"ל (ע' הג"ה ש"ץ סוף הספר).

סעיף נג

נג וע' גם מו"ה יצחק אריפול.

סעיף נד

נד וע"ל גימטריאות בקונטרס אחרון ע"ש דהוא על מגלת אסתר.

סעיף נה

נה והוא להג"מ יואב בהג"מ ירמי' אבד"ק מט"ד בהמ"ס מודעה זוטא על קונטרס מודעה ואונס למהרח"ש נדפס מחדש פה קראקא גם חד"ת לידידי הרב החו"ב מו"ה מרדכי טרעלער ז"ל.

סעיף נו

נו נדפס בקרוב בוויען מתוך כ"י והרמב"ם בשו"ת פ"ב הביא ממנו ס' מדיני ציצית ועשו"ת מהר"ם סי"ז ע"ש ובשה"ל.

סעיף נז

נז דו"ו שוב"ה ועם מבוא שערים להר"ן שפירא ועטרת שלמה למהרש"ל לובלין שנ"ט. ועם הג"ה הלבוש ור"ם בר"י מיכל מעזריטש יעסניץ תפ"ד.

סעיף נח

נח על טעמי אמ"ת עם הג"ה הר"ש מדובנאף (פפד"א תקכ"ו).

סעיף נט

נט ובסה"ד מיחסהו לר"י ן' קרניטול (ע' הג"ה ש"ץ סוף הספר).

סעיף ס

א (ס) ועד היום נדפסו שו"ת מגאוני קדמאי ואחד עשר אני יודע (זולת שו"ת שערי צדק), כמו

ב שו"ת חכמי צרפת וגדולי לותיר (ד' פ"ב),

ג שו"ת הגאונים נקבצו על ידי ר"י מוספיא

ד שו"ת גאונים הקדמונים נקבצו על ידי ר"י טוב עלם,

ה שו"ת הגאונים מכונה בשם חמדה גנוזה,

ו שו"ת הגאונים וה' בדיקת הסכין לר"י מכונה בשם שערי תשובה,

ז שו"ת הגאונים הישן (קושטא שכ"ה),

ח שו"ת הגאונים מכונה בשם נהרות דמשק (שאלוניקו תקס"ב),

ט שו"ת הגאונים מכונה בשם תוספתא עתיקא,

י שו"ת הקדמונים בשו"ת ר"י אבן לאטיש (ד' וויען),

יא שו"ת רבינו שרירא ורה"ג מכונה בשם זכרון לראשונים (ד' ברלין),

יב ותשובות גאונים קדמונים כולל דברי תורה וחכמה מכונה בשם גנזי ירושלים (נדפס בירושלים ת"ו).

יג ומי יתן שיעלה בלב איש חכם אחד ללקט אותם יחד ולאסוף אותם הביתה בספר אחד, תורתן של ראשונים.

סעיף סא

סא ונדפס ע"ס שער נוגה נלקט מספר עץ חיים (זולצבך שמע"ו בני"ם)

סעיף סב

סב נדפס מקרוב בווילנא עם פי' כנפי יונה לחכם אחד.

סעיף סג

סג ובקראקא שנ"ז נדפס בשם עשרים שערים לר"י בר ראובן.

סעיף סד

סד וכן בהג"ה הרמ"א יו"ד סי' ז"ן.

סעיף סה

סה למו"ה שבתי מכונה בס' מפראג כולל שמות המחברים והספרים ב"ח נדפס מחדש בוויען עם הוספות לחכם אחד מזמן המחבר עד זמנו.

סעיף סו

סו וראיתי בשו"ת מאמר מרדכי (דיסלדרף) שכתב וז"ל: ולהיות כי עיקר תלמודינו בש"ך אשתמטי מנאי דברי הט"ז ולכן חוזר אני מדברי הראשונים במה שהוריתי להתיר, ואם לענ"ד יש להשיב על דבריו אבל מי יקל ראשו נגדו שהוא שר התורה, אור ואורה המזריח לעולם כלו בתורתו ע"ש, וכן הגאונים בעשו"ת אבן השהם ומעיל צדקה נוטים יותר לדברי הט"ז, וכ"כ הגאון בעל הפלאה דברוב ארץ פוילין פוסקים יותר כהט"ז.

סעיף סז

סז ולפי זה מ"ש על מצבתו דלא הגיע אף לחצי ימיו לאו דוקא.

סעיף סח

סח בק"ק קראקא ולפי זה לא צדקו בזה דברי הגאון בעל מים רבים רו"ח סי' ל' שכתב חו"מ קדים ליו"ד ע"ש.

סעיף סט

סט והיה אב"ד דמדינת קראפפעלד והיה נקרא קראפפלדר ראש ישיבה ואני ראיתי כתב רבנות אשר כתבו לו אנשי במברג משנת תק"ג י"ט אייר ועי' בשער הספר שרש יוסף והסכמת מהר"ם ברודא ז"ל וכן בשער ספר כתנת יוסף ותולדות אברהם וצע"ק, ועיקר שמו היה יוסף משה ברעסלא.

סעיף ע

ע כולל ספר אור תורה, ספר המעריך, עבודת המקדש, דרך חיים, טובה תוכחת, תוצאות חיים, מדרש אגדת בראשית.

תוכן העניינים

הגהות מנחם ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה