הגהות מנחם ציון· רבי מנחם מאנדל קרנגל
מערכת ר
סעיף א
א נדפס עוד בשנת רס"ה בקושטא בחיים חיותו.
סעיף ב
ב וכעת הדפיסו גם על מס' ברכות שבת מגילה פסחים וביצה.
סעיף ג
ג קושטא תק"י ועל מס' ברכות אדעסא תרכ"ז וליקוטי תנ"ך קושטא תקי"א ופולנאה תקס"ט וכנראה משם שהי' תחת ידו עוד ספרים בכתב והוא הראשון שנדפס אחר בואו לציון.
סעיף ד
ד והוא דרשות לזמנים לר"י ליב אבד"ק פפערשי בהמ"ס חב"י (פפ"ד תס"ח).
סעיף ה
ה באתי להעיר כאן דבר אחד דפ' גידול בנים (בתוך ס' ר"ח) כלו מועתק מספר מנורת זהב כולה (קראקא גש"ן) למו"ה ישראל בר"י אלנקווה הי"ד שנשרף על קד"ה בטלטולא קנ"א בהמ"ס מנורת המאור כ"י וספר מנורת זהב הוא חלק ממנו, וע"כ התחיל בעל ר"ח בזה"ל ואני המעתיק הצעיר אליהו וכו' ונדפס עם מלואים לבעל ספר תפוחי זהב א"ד תס"ח ועם חי בן מקיץ קושטא תצ"ז ועם ביאור קצר לדעת חכמה א"ד תקל"ו לר' מנחם הלוי.
סעיף ו
ו וע"ל אות ק' פ"ט בהג"ה מ"צ שם.
סעיף ז
ז ונ"ל דצ"ל בהקדמת ספר מתנת כהונה שהביא כן מהקדמת ספר הרוקח.
סעיף ח
ח וז"ל הרמב"ם בהקדמתו לספר היד וחכמי המשנה חברו חבורים לפרש התורה כמו ר' אושעיא תלמידו של רבינו הקדוש חבר ביאור לספר בראשית ור"י לספר שמות וכן רבי עקיבא מכלתין ע"ש (ועמש"ל סדר תנאים ואמוראים בהג"ה מ"צ שם), נראה מזה קצת דל"ה נמצא אצלו רק בראשית רבה ולא יותר ואולם פרש"י סנהדרין דף כ' ול"ח ע"א ורשב"ם בבא בתרא קלד ופסחים קי"ב ע"א וכן בערוך נזכר גם ויקרא רבה ומדרש חזית ואיכה הובא ברש"י וברשב"ם בבא בתרא קנ"ב ורמב"ם במורה וקהלת רבה נמצא בח' פרקים להרמב"ם.
סעיף ט
ט וראה זה חדש דהרמב"ם ניחא ליה יותר להביא דבר בשם הב"ר אף שהוא נמצא בש"ס בבלי משום דנסדר לפני חכמי התלמוד ועיין מל"מ פ"ה מהל' כלי המקדש דהרמב"ם סומך אמ"ש במדבר רבה. והיטב חרה לי על בעל מבוא המדרש דבשביל השערה קל"ה כמות שהוא עלה ונסתפק על קדמות המדרש רבה והחליט מדעתו דרק הבראשית רבה ישן נושן הוא וראייתו על שרש"י עה"ת לא הביא רק מבראשית רבה ולענ"ד כל אדם יכול לקעקע ולסתור בנינו זה דידוע דיותר חביבא ליה לרש"י עה"ת להביא דברים בשם המכילתא ת"כ ספרא וספרי אף דהוא נגד הלכה שבש"ס על שהמה מחוברים ומוסדרים ביחוד עה"ת בפשטי הכתובים וגם מנחל קדומי"ם המה יהלכון, משא"כ ספר בראשית דלא נמצא רק המדרש הזה וכן הדברים אמורים במ"ר ה' מגלות (וע' חי' הרד"ל נשא אות מ"ח).
סעיף י
י ואולם שמות רבה ומדבר רבה ודברים רבה לקוחים המה גם משני התלמודים ותנחומא (וח"א רוצה להחליט שנסדרו על ידי ר"מ הדרשן) ובפרט דברים רבה רובו הולך ואור ע"ד התנחומא וגם פתח לה פתחא בכל פרשתא ילמדנו רבינו כפתיחת התנחומא, וה' מגילות נראה קצת דלא ממעיין אחד יהלכון וגם הלשון לא קרב זה אל זה ומגילת רות הוא הקדום לכלהון ורוב דבריו מקורם בבבלי ומדרש אסתר מצינו ממנו הרבה ביוסיפון, ובס"ס שתי ידות למהר"ם די לונזאנו נדפס ספר תשלומין כולל כל מה שחסרו במ"ר תנחומא ספרא וכו'.
סעיף יא
יא נדפס קיצור יפ"ת עם המ"ר ר"פ והג"ה שבתוכו המה להר"ם הגר וצ"ע על המח' שלא חשב גם הפי' והג"ה אות אמת להג"מ מאיר בר' שמואל בן באן (שאלוניקו שכ"ה) ובעל מ"כ לא זז מחבבו וכן פי' הקצר אילה שלוחה לקוטים להג"מ נפתלי הירש במו"ה שמשון לנגלזי ממגורשי ווינא מק"ק שווערזענץ נדפס עם הרבות (פפד"א תנ"ב) וכן פי' נחמד למראה לא נודע מקדושים ואת שמו לא הגיד לנו והמדפיסים דאמשטרדם כללו בתוכו גם חי' רבים למהר"ש שלם אבד"ק א"ד ודברים הרבה למהרש"ז הענא המדקדק (ד"א תקל"ז).
סעיף יב
יב נדפס בקראקא שצ"ד והוא להג"מ נח במו"ה פסח ז"ל גם אנכי הדל חברתי בעזרת מוציא אורה ואזכה להוציאם לאורה ביאור ופירוש על מד"ר ובשם פני רבה יכונה, אלקי"ם יכוננה, ועל ה' מגילות בית מנחם, וה' יעזור לי להביאו לבית הדפוס.
סעיף יג
יג נדפס בשל"ה חלק תורה שבפע"פ וצ"ע על המחבר אשר מקורו לא הערה ורבים רוצים ליחסהו בשביל זה להשנ"ה וזה טעות וגם נדפס בספר ארזי הלבנון (וע"ל א' קל"ז) ולפי זה ל"ק קושי' בעל שואל ומשיב בהסכמתו למדרש רבה ד' לבוב שמתמה על הגאון בעל חמדת שלמה עי"ש.
סעיף יד
יד גם עם קונטרס תוך כדי דיבור (שאליניקו תקל"ב) ובסופו בית המדרש עה"ת.
סעיף טו
טו נדפס בשם הכולל אמת ושלום וג' ספרים נפתחים: אמת ושלום ביאור והג"ה על ספר עץ חיים, נהר שלום על ספר כונת האר"י, רחובות הנהר על הקדמת האר"י (שאלוניקו תקס"ו).
סעיף טז
טז קושטא שנת מנח"ת.
סעיף יז
יז הנה המחבר במחילת כבודו בנ"ס רק מפי השמועה כתב כן (וכמש"ל מ' קכ"א) ואמנם אני עני זכיתי לראותו בכ"י תח"י ש"ב הרב המנוח מהרצ"ה ליפשיץ ז"ל ונמצא בו יותר מב' אלפים מספרים ולאו דוקא על שמות הקדושים המה ערוכים, ואך ערוכה בכל היא ושמורה, ולכל דבר טוב ומועיל המה נוחים, ונראה גם כן דאיננה להרמ"ז ורק לבעל מג"ע שהרי נמצא בו דברים הרבה שהמה מובאים בספר מג"ע וכמעט דומין זל"ז בלשון וכ"נ קצת מהקדמת ספר מג"ע לבנו הג"מ שלמה ז"ל ע"ש, וכן מעיד עליו גם כתב ידו היוצאת ממקום אחר ובפרט דהלין כתבא דנא אשכנזית היא ולא ספרדית, וגם נמצא בו הוספות מא' מרבני אשכנז ועל שער הספר נכתב מבוא שערים ורמז הרומז.
סעיף יח
יח ועיין מש"ל בח"א ובהג"ה מ"ץ שם סי' קכ"ד וכן הרב המחבר לקט ממנו מלא האומ"ר בפי' נחל קדומים עה"ת.
סעיף יט
יט וגם על מס' ר"ה ומס' קנים (ד' ליווארנא תק"ה).
סעיף כ
כ למו"ה שמואל במו"ה בועז מליסא (א"ד תע"ד).
סעיף כא
כא נדפס מחדש עם איזה הוספות בק' פאדגורזע.
סעיף כב
כב ומיוסדים על אגדות הש"ס.
סעיף כג
כג נדפס בראשונה בפאנו רס"ה על ידי המגיה מו"ה יהודה יעלה והוא עולה על כל הדפוסים.
סעיף כד
כד ודבריו צע"ק וכי מחליט בעל הש"ק דר"א בעל הרוקח הוא ר"א מורדון בעצמו ורק שהרוקח הי' ממשפחת ורדון שבאשכנז וז"ל בעל ספר חכ"א סוף הל' אבילות וידוע דכ"ד הרוקח הם מוקבלים בידו וזכה לגלוי אליהו ואין לשנות.
סעיף כה
כה צ"ל שע"ט.
סעיף כו
כו צ"ל מאיר.
סעיף כז
כז וכן אולי הוא רבינו יב"ק בר' מאיר הנ"ל הנזכר בסי' שט"ו או כונתו לרבינו יב"ק ממגנצא הנזכר בסי' שכ"ט ע"ש ובסי' שכ"ט משמע דג' ריב"ק הי' ע"ש.
סעיף כח
כח הובא גם כן בהקדמת ספר חובת הלבבות דהוא לבאר עניני הלשון והדקדוק והשמוש לכל עבריו וצדדיו לתקון המלות ע"ש, ואברבנאל עה"ת פ' וירא ע"ש והר' יעקב רומא העתיקו ללה"ק וכמו כן ס' הקירוב והישר על דקדוק להר"י ב"ג (ועסה"ד), ובפפד"מ נדפס כעת ספר הרקמה מלשון ערבי מתורגם עברית על ידי ר"י אבן תבון ועם הוספות תיקונים וביאורים לח"א.
סעיף כט
כט גם חיבר ספר בית יעקב אש.
סעיף ל
ל ומיוסד רק על טעמי מצות התורה ע"פ קבלה.
סעיף לא
לא ולפי זה מ"ש בפר' בהעלותך וז"ל: ועוד בפ' הרואה הרואה תמרים בחלום וכו' ע"ש יש למחוק וכ"כ שם הגר"א בפירושו ע"ש, ובעקד הספרים אשר בפאריז נמצא ספר רעיא מהימנא בכ"י ישן נושן ויש שם כו"כ שינויים ומצוה להעתיקו.