אור ברסלב

הגהות מנחם ציון· רבי מנחם מאנדל קרנגל

מערכת ק

מערכת צ

סעיף א

א נדפס בקושטא תצ"ב עם הוספות לחכם אחד גם חי' ספר עופר האילים הובא בספרו פ"ט ע"ש.

סעיף ב

ב הוא מקראות גדולות עם ל"ה פירושים א"ד (תפ"ד ותפ"ח) והרב משה פ"פ בהמ"ס זה ינחמנו הוא אספם וקבצם והביאו לביה"ד והוסיף מדיליה גם כן פי' מלוקט על תנ"ך ונקראו על שמו קהלת משה.

סעיף ג

ג גם חיבר פירוש על אבות בשם דוד במצודה שאלוניקו תק"ה.

סעיף ד

ד ומענה לשון שאליניקו (תקו"ם).

סעיף ה

ה וכאשר ידענו כעת מחי' הנדפסים (זולת ספר קול אליהו) המה ספר אדרת אליהו על סמ"ג והרא"ם, עוגת אליהו שו"ת, שני אליהו דרשות, דבר אליהו על הרמב"ם ודרשות שונות (נדפס ס"ס שער אשר). גם הובא בספריו ספר מזבח אליהו על גיטין, כסא ישראל ע"ס התרומות, אזור אליהו על ספר מקח וממכר לרה"ג, צפחת אליהו על התורה, ארעא דישראל ומחנה ישראל. וצ"ע על הרב בעל המעלות לשלמה שלא חישב אלו ב' האחרונים.

סעיף ו

ו דו"ו שמ"ט ובסופו פי' הרמ"ע ע"פ ישעיה כ"ו י"ט ומתחלה היה נדפס ביחד עם פירוש ר"י ן' שועיב וע"ש שניהם נקרא בשם קול בוכים עי"ש בכי' בכפלים מה שאין כן פירוש הגאלאנטי לבד נקרא רק בשם קינת סתרים (ע"ל סי' ס"ה). וכשנדפס אח"כ בפ"ע עדיין שמו עליו וצ"ע (וז"ל בסה"ד בשמות המחברים "ר"י ן' שועיב נורא תהלות עולת שבת פי' על קול בוכים" עכ"ל. וידידי הרב המשכי"ל הגיה דצ"ל "פי' על איכה מחו' לספר קול בוכים למוהר"א אזולאי" ע"ש, ודבריו יותר צ"ע במה שמיחס ספר קול בוכים למוהר"א אזולאי).

סעיף ז

ז ובהקדמה שם חושב כל הס' שחיבר ומסיים וחותם פה ירושלים ה' מנחם ת"ג נאום יעקב בר' חיים צמח, נראה מזה דשם צמח שם משפחה הוא.

סעיף ח

ח גם נדפסו חידושיו ועלו ובאו בספר יד המלך להר"א פאלומבו אבד"ק קושטא (שאולוניקו תקס"ד) וגם שו"ת לאחיו מו"ה גרשון.

סעיף ט

ט נדפס בא"ד עם הג"ה לר' שמואל ברז"וו מקראקא ובמנהיים מושבו, והיה מכונה בשם חכם זכותא (זאקוטא) ומ"ש בספר הכונות ושמעתי בשם החכם יאקוטא צ"ל זאקוט"א ורמז למ"ש במס' פאה דמי שי"ל מאתיים זוז לא יטול מן הצדקה דמלת צדקה עולה מאתיים פחות א'.

סעיף י

י וזה לא כביר נדפסו מחדש בק"ק ברדיטשוב בשם קול הרמ"ז או שפ"ר התיקונים עם פי' להמקובל מהר"י קאפל (בהמ"ס שג"ע) ועם סדר עבוד עורות עד"ה להמקובל מהר"ש פייביש מזברז ז"ל.

סעיף יא

יא נקראם בשם מודעה ואונס נדפס גם בפ"ע עם פלפולים יקרים להני תרי צנתרא דדהבא המה רמוני זהב הג"מ ירמיה ובנו מו"ה יואב אבד"ק מט"ד נקראים בשם מודעה רבא ומודעה זוטא בהמ"ס שערי בינה על השערים ועד אחרון נדפס עוד הפעם על ידי ידידי הה"ג החו"ב מו"ה מרדכי טרעלער והוסיף נופך משלו פלפולים יקרים באיזה סוגיות עמוקות.

סעיף יב

יב וגם ע' מו"ה משה בנבנשת בח"א.

סעיף יג

יג גם בס' רוח אליהו (חאקי) נדפס קונטרס תוך כדי דבור.

סעיף יד

יד והוא היה מסדר סדר מערכת בעלי תוספות וחכמי הדורות שלאחריהם עד זמנו דו"ו תק"ו.

סעיף טו

טו והוא למו"ה מרדכי בר' נפתלי הירש איש קרמזיר מקראקא תלמיד מהר"ש שעפטיל הו"ו, גם חי' ספר קטורת המזבח על האגדות וספר מירא דכיא. וצ"ע על בעל סה"ד דבשמות המחברים מזכיר ספר מירא דכיא זה ג' רגלים מוהר"ם מרקיל בהמ"ס מירא דכיא מו"ה מרדכי בר"נ הירש בהמ"ס מירא דכיא ומו"ה מרדכי מסלאוויטיטש בהמ"ס מירא דכיא ובשמות הספרים אינו מזכיר ספר מירא דכיא כלל ואפילו פעם אחת.

סעיף טז

טז ונקרא גם בשם קול בוכים (לעיל סי"ב) כולל גם פי' איכה לר"י ן' שועיב וזוהר לאיכה (דו"ו שמ"ט) ומ"ש בפ' צעק לבם וגו' מש"ש בשם אחיו מהר"ם גאלאנטי וא"כ צע"ק מ"ש המח' ח"א א' סל"ו בשם י"א.

סעיף יז

יז וכן הביאו השפת"י והוא בכ"י להרמ"ע מפאנו והי' נמצא בגנזי הספרים להג"מ דוד אופנהיים.

סעיף יח

יח וע' עשרה מאמרות מאמר אם כל חי סי"ז ושו"ת הרדב"ז ח"א ס"פ ובית יוסף או"ח סס"א עי"ש. ונקרא גם בשם ספר הפליאה (קאריץ תקמ"ד) ועל שער הספר מיחסהו לר' קנה אבן גדור ובתשובת הגאונים (ובס"ס נהרות דמשק נקרא בשם שערי תשובה) סי' של"ט הביא תשובת רה"ג וז"ל ור' נחוניא החסיד אשר קבלנו רוב הקהלות הערוכות לו מימי התנאים ז"ל ע"ש. ובשו"ת מהר"ם אלשקר סי"ח עי"ש, ואולם מס' הפרדס להרמ"ק וכן מהרדב"ז הנ"ל נראה דהמחברו היה ר"א קרא מפראג המחבר ספר הפליאה ע"ש ומכנהו בשם ספר אלקנה ובספר מאור עינים ימי עולם פל"ה כתב ובמדרש נחום בן הקנה ע"ש. ובל אמנע מלהעיר את הקורא דמאמר הידוע בפי העולם בשם מחז"ל חזור חזיר ואל תצטרך לבלזר לא נמצא בשום מקום ואך בספר הקנה שם מקומו קנ"ה ועמ"ש בשדי חמד סוף ח"י כללי הפוסקים אות מ"ט בשם הרב אהלי שם ע"ש.

סעיף יט

יט והוא כעין הקדמה לספר הקנה הגדול וכמו שנראה בשער הספר ונדפס גם בפאריצק תקל"ו עם ביאור לח"א.

סעיף כ

כ והיה רבו לר"א הבדרשי (אבי בעל בח"ע) והיה נמצא בא"ד בכ"י.

סעיף כא

כא והוא הר"י מפאנו, גם נקצר ע"י מו"ה יעקב צהלון נקרא בשם מרגליות טובות ובראשו איזה תפלות ישרות וכן נקצר ע"י מו"ה יעקב פאן כ"ץ (עסה"ד) וכמו כן נקצר איזה שערים כמו שער הבטחון אהבה וחשבון הנפש על ידי הגאון יעב"ץ בספרו היקר מגדל עוז ע"ש.

סעיף כב

כב ומ"ש השפת"י קצור מזרחי לר"י מרקריאה לא דק דהוא לא חי' רק דקדוקי רש"י בעניני דקדוק.

סעיף כג

כג ונקרא גם בשם מרדכי הקטן וברשימת הרב מוהרנ"ר נ"י מצאתי דנמצא תח"י ספר מרדכי הקצר סדר מועד בכ"י משנת ק"ן ונמצא בו יותר מהנקצר ע"י הרש"ש ומהנדפס.

סעיף כד

כד וכאשר אדמה נ"ל דהר"י בועז מברוך הי' המקצר ה' הרי"ף בשם פסקי הרי"ף וסדרם על סדר הרמב"ם.

סעיף כה

כה נדפס ראשונה בבזיל רצ"ב ובודאי לא קרא המח' את הקדמה שם שנכתב בלשון רומי (על ידי חכם נוצרי אחד ושמו ז' מינסטר שר"י) והוא קצרו והדפסו ורק לשחק בנו בא האיש הזה להראות העמים והצרי"ם איך טחו בנ"י עיניהם ומהשכיל לבותם, אחרי שנמצא בו דברים מרבים הבל וכאחוכא ואטלולא כמו האיסור לצוד פרעוש בשבת וכדומה ע"ש, וכן צ"ע על בעל שר המסכי"ם (כשבא פ"ב לדפוס וואנדזבק תפ"ז) על שעלה בהסכמ"מ וסמך ידיו עליו ולא ידע למי הוא ולמי אלה לפניו (מהרא"פ) וע"ל שארית ציון אות ק'. ועד אחרון בא חכם הרב מוהר"ש פריינד ראבד"ק פראג וטרח לבאר דבריו מרישא ועד גמירא וסמך א"ע רק על שר המסכים ולישר"י לן מר, וכן מזכיר שם בהקדמה מגירוש פורטיגאל שהיה זמן רב אחר הסמ"ג.

סעיף כו

כו קושטא ער"ה ונקרא גם כן בשם הרמזים (עיין מ"א או"ח סימן רי"ח סקי"ט) ונראה משם כ"פ שהי' לפניו דברים הרבה בהרא"ש מאשר הוא לפנינו (ע' הג"ה מהרל"ח רו"ח רנ"ז) ולפי זה קושי' הבית יוסף על הטור או"ח סי' תרל"א בענין מעובה כמין בית ע"ש וצ"ע על מהרל"ח שם שהאריך לתרץ קושייתו שם ע"ש, והבית יוסף או"ח שי"ח כתב דברמזיו מצינו כ"פ דהמה נגד דברי עצמו שסותם בטור להלכה ע"ש, ובשו"> אורי וישעי סק"ו החליט דחי' הרמזים הי' אחר שחי' הטור ע"ש ובנדרים פ"ג ס"ג ע"ש.

סעיף כז

כז ונדפס בפראג עם ביאור לח"א.

סעיף כח

כח ונדפס גם עם הג"ה יקרות להר' מוהר"ד לידא (פירטה תנ"ג ומנטובה תק"ל) וברשימת הרב מוהרנ"ר נמצא בכ"י קיצור ר"ח שנקצר על ידי הרב מו"ה מתתי' בר"י פואה, ובמק"א מצאתי שהביאו קיצור ר"ח להר"א הלוי ברוכים.

סעיף כט

כט וכ"ה להדיא בשער הספר וז"ל תי"ח הקצר שקצרו ידי הרמ"א בעצמו ובק"ק ווילמרשדרף (תע"ז) נדפס תו"ח הקצר ע"ס א"ב מכונה בשם קרבן אהרן.

סעיף ל

ל ועמש"ל בח"א אצל זכרון שמותם בהג"ה מ"ץ וש"ץ שם ונ"ב א"ך אלול תקכ"ד וראה זה פלא שנפטרו שניהם בשנה א' ובמותם עשו שלו ביניהם וקנו מקומם זא"ז בעיר אלטונא.

סעיף לא

לא וכן כאן צע"ג על המאסף בן יעקב ששינה מלשון המחבר ז"ל דבשם הגדולים הראשון איתא כאן על גלות השכינה ע"ש.

סעיף לב

לב וכנראה מלשון הב"י או"ח סי' ז"ך נקצרו גם שו"ת הרשב"א כעין שו"ת הרא"ש.

סעיף לג

לג וז"ל התיו"ט בבא בתרא פ"ח מ"א ומקרוב נדפס ספר קרבן אהרן הוא ביאור נחמד אף נעים לכל הברייתות דתו"כ וכו' ע"ש גם חי' ספר מדות אהרן על י"ג מדות והוא יקר מאוד וע"ל אות ס' בסופו.

סעיף לד

לד נדפס בשאלוניקו שנת שכ"ן טו"ב והוא חי' על מסכת ע"ז וסוגי' דברירה.

סעיף לה

לה נדפס בוויניציא ש"פ על ידי נכדו מהר"ם חאגיז עם קונטרס פרפראות לחכמה.

סעיף לו

לו ע' באה"ט או"ח רפ"ח סק"ח. ונדפס בוויניציא שנ"ו.

סעיף לז

לז ונדפס אח"כ עם הרא"ש תוך הש"ס ואולם בעו"ה קצרו דבריו בהרבה מקומות ואינו בדין שיניף המקצר על המאריך (והוא בשלימות בדפוס קארלסרוהא שנת תקס"ו).

סעיף לח

לח ורוב דבריו לקוחים המה מספר קרבן נתנאל ולא שינו לשונו.

סעיף לט

לט ואולם קריא"ה נאמנה הוא נקראת ולפי"ז קנה מקומו לעיל קודם ס' קריאת השמירה.

סעיף מ

מ נדפס בקושטא בשנת אשר"י וח"ב תקכ"ה.

סעיף מא

מא ובל"ס דלזה כיון בעשו"ת זקן אהרן סל"א שהביא בשם ספר קרית ספר מדיני ס"ת ע"ש ובחנם חשבו בעסה"ד לשנים ע"ש ובשו"ת הרלב"ח ס"א ע"ש נדפס (באזמיר תקכ"ג) עם קונטרס כסא דברכתא לחכם אחד.

סעיף מב

מב נדפס ע"ס בראשית וצ"ע על המחבר שכ' דבעליו אין עמו והלא מבין שירותיו יצהירו שם שם מאיר בן יצחק כ"פ וכמו כן מספרו קול יעקב דרשות למועדי השנה (המבורג תקס"ג) וקרא שם הספר קרן אור פני משה ע"ש הנדיק מוהר"ם הויזן ז"ל וקול יעקב ע"ש הבחור הגבי"ר יוקיל במוהר"ם.

סעיף מג

מג דפוס פפד"א תפ"ז למו"ה שלמה זלמן אשכנזי בר' חזקי' העשל ממרצבך ועשו"ת דברי דוד מילדולה סל"ה.

סעיף מד

מד גם עד השלישי הוא בא בדפוס עם פי' פרשת אליעזר (זיטאמיר תקס"ה) ובפעם הד' עם פי' נחמד קרן הצבי למוהר"ש שמאמה מתוניס (ליווארנא תקפ"ה).

סעיף מה

מה כמו ספר כתרו ישועה‏ וספר פרח ציץ‏.

סעיף מו

מו וכן דרוש לפ' האזינו וקונטרס חלי וכתם (אלטונא תקל"ז), שערי עזרה, שמש צדקה, תמת ישרים.

סעיף מז

מז הוא השמטות לספר מגן אבות (מיץ תקמ"ה) וע"ל ס' מלחמת מצוה והג"ה מ"צ שם.

סעיף מח

מח ובר"ס לימודי האצילות כ' בזה"ל: וכ"כ ר' אברהם מרמון הספרדי בספר ברית מנוחה שלו ע"ש.

סעיף מט

מט ואפשר דצ"ל בס' הפרדס שער הנתיבות פ"א.

סעיף נ

נ וראה נא מ"ש בעל ווי העמודים עמוד התורה פ"ה שמאריך בשבחי תהלות ספר שבע טל שהתחיל לגלות חכמה זו בלישנא קלילא וצחות הלשון ומי שבקי בספרו יודע אח"כ ללמוד ולהבין בספר הפרדס מעצמו בלי שאלת רב ע"ש. ואולם הרמ"ע בהקדמת ספר פלח הרמון כתב דבתחלה בנו רוב דבריהם על יסודות הקבלה של הרמ"ך ואח"כ עזבו והלכו לאור באור החיים (וויטל) כתבי האר"י ז"ל.

סעיף נא

נא ובדבר קדמות חכמת הקבלה אמרתי להעתיק כאן איזה מקומות ממדרשי חז"ל זולת זוה"ק שנרמז חכמה זו כמו במדרש שוח"ט אר"י בא וראה כמה קשה יום הדין שעתיד הב"ה לדון העולם בעמק יהושפט כיון שת"ח באים לפניו א"ל כלום עסקת בתורה מי שיש בידו א"ל צפית במרכבה צפית בשיעור קומה, ע"ש -- הרי לך דת"ח מחויב לעסוק גם בסתרי תורה . וברבות פרשת נשא כף אחת עשרה כנגד עשר ספירות בלימה ע"ש. ובילקוט מלכים סי' קפ"ו כ' בשם מדרש תדשא וז"ל: הים זה העולם וכו' עשר אמות משפתו -- אלו עשר ספירות בלימה שהעולם עומד עליהם ע"ש. (וע' הג"ה ש"ץ סוף הספר אות ק' קבלה ע"ש).

תוכן העניינים

הגהות מנחם ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה