אור ברסלב

הגהות מנחם ציון· רבי מנחם מאנדל קרנגל

מערכת ע

מערכת ס

סעיף א

א בשנת ת"ס ומחדש בעה"ק ירושלים.

סעיף ב

ב למו"ה יהודה ליב בר' אליהו עם בניו הרבנים מו"ה וואלף ומו"ה שלמה וואלטיראן וגם פי' ע"פ סוד לאבי זקנו.

סעיף ג

ג נדפס באזמיר שנת תצ"ז וע"ל עיני ישראל.

סעיף ד

ד ומש"ש לתרץ קושיית בעל המאיר על בעלי הקרובץ מיסדי הפיוטרים על שהכניסו סדר הפייס בסדר עבודת יוה"כ דהא כל עבודת היום לא היה כשר רק בכהן גדול לבד עי"ש, ובתוי"ט ותוס' חדשים פ"ב דיומא מ"ב, ונעלם ממנו במחכ"ת לפי שעה דהם הם דברי תוס' ישנים שם דף כ"ו ע"ב סוף ד"ה דלא כראב"י בשם הר"י עי"ש. (ועיין מ"ש בזה עוד בזה בהג"ה ש"ץ בסוף הספר).

סעיף ה

ה ואדרבה נדפס פעם ראשונה בקושטא שנת ר"פ ואח"כ בוויניציא ובא"ד (שנת ת"ו) בשם מורה צדק וע"ש מו"ה צדוק במו"ה אשר הלוי ומה שהעלימו את שם הלוי לגמרי אין זה צדק.

סעיף ו

ו שו"ת וחי' ב"מ (נדפס קושטא תע"א) עם ספר לקח טוב מבנו.

סעיף ז

ז ליווארנא שנת ומלכות"ו בכ"ל משלה.

סעיף ח

ח וביאורים לספר העטור (סאלוניקו עדו"ת).

סעיף ט

ט וכתב שם דלא נמצא בשלימות רק מקצתו והשאר גנבוהו עכו"ם עי"ש.

סעיף י

י בוויניציא שפ"ז למו"ה מנחם ציון פורטא (עסה"ד ושפת"י) והיה תחת ידי לפי שעה ועיין קונטרס העורבים ובני יונה (וכדבריו מצאתי בספר קול שמחה (פרוסטיץ שס"ג) חרוזים לש"ק ע"ס א"ב נלקטים מפסוקי תנ"ך שנזכר בהם מלת שמחה עם פי' למו"ה שמחה בר' גרשון הכהן פורט).

סעיף יא

יא צ"ל אדר שני ולא כמ"ש בעל דור ודור ודורשיו אות שי"ן סי' תל"ו הל' אלול עי"ש.

סעיף יב

יב עם ספר מנחת שמואל דרושים שאלוניקו תקל"ו.

סעיף יג

יג וע"ל ח"א רמב"ם ד"ה וראה וכו' עי"ש והוא למוהר"א גבישון.

סעיף יד

יד ובספר המאירי לאבות כתב דהוא לישב השגת הרז"ה על הרי"ף וע"ס השלמה והיה תלמיד הראב"ד.

סעיף טו

טו וגם עם המסורה נדפס בליק תרכ"ד.

סעיף טז

טז וספר העטור נדפס פעם ראשונה בוויניציא שס"ח ונדפס כעת בלבוב עם ח"ב וח"ג ועם הג"ה לח"א. חלק א' נקרא בשם העטור כולל דיני ממונות וגיטין כתובות קידושין, חלק ב' מדיני שחיטה מילה ציצית ותפילין וברכות, וחלק ג' נקרא עשרת הדברות מדיני יו"ט חנוכה ופורים. ואולם לפמ"ש בהגה"מ פרק י"ד מה' אישות אות ל' בשם ספר העטור שחי' רבינו פרץ עי"ש וכן בהל' מילה וכ"כ רבינו שמחה בספר העטור הרי לך דהי' נמצא בידי הראשונים תרי תלתא ספרי שנקראים בשם ספר עטור סופרים ולפי זה ל"ק על הבית יוסף כל כך, ובכגון דא צריכנא למנדע גם כן דספ' העטור ל"ה שכיח כ"כ אצל הרמ"א מהרש"ל ומהרש"א הש"ך המבי"ט הבית שמואל והפנ"י (וכמ"ש בהג"ה ש"ץ בסוף הספר בשם הגאון בעל שערי תורה עי"ש ובח"י ר"ס תמ"ח).

סעיף יז

יז וכעת הוא באות רע"א.

סעיף יח

יח וכן היה נקרא בפי המגיד למר"ן.

סעיף יט

יט כן כ"ד שנה וכמ"ש הרב חתנו בהקדמה לספר דמר חמיו שאליניקו תק"ח גם נדפס ביאורי העטור לבעל עדות ביעקב לר"י די בוטון והנם בספרו, כנ"ל וזה לא כביר נדפס גם בווילנא עם ביאור לח"א ותולדות המחבר.

סעיף כ

כ בשנת תצ"ח ובסבייניטא שט"ז.

סעיף כא

כא וממקומות הרבה נראה דהוא רק הקצור מעטרת זקנים שחי'.

סעיף כב

כב וגם על שו"ת נדפס ביעסניץ תפ"ב ופולנאה תק"ע.

סעיף כג

כג ועיין מ"ש עליו הגאון בצל"ח ברכות מ"ט בענין כל ברכה שאין בה מלכות עי"ש.

סעיף כד

כד הובא בבית יוסף סוף הל' פסח וכמה שמות נקרא לו -- עין ישראל, ובית ישראל, ובית יעקב. גם נדפס עם הג"ה מוהר חאגיז ווירונה ת"ה, ועם פירוש מלוקט בשם עין ישראל לר' זלמן הכהן ברגר א"ד נח"ת.

סעיף כה

כה ונדפס גם כן עם ספר המזכיר לר' זכריה פורטו ואסיפת שלמה לר"ש פרופס (מראה מקומות למפרשי האגדות) א"ד תפ"ה ועם קהלת שלמה שם תקמ"ד וכעת נדפס בווילנא גם עם פירוש חדשים כמו אהבת איתן ועץ יוסף והג"ה הגאון מהר"י ברלין ז"ל.

סעיף כו

כו ועי' גם כן שמן למאור.

סעיף כז

כז ונדפס אח"כ בשאלוניקו תקע"א.

סעיף כח

כח דו"ו רפ"א וקראקא שנ"ט פרייבורג שד"ם. והעיקר מהעקרים הוא הנדפס בלובלין שנ"ז והוא השלם שלא נחסר בו כלל משמיטת כתבי"ם ולא שלטה בו עין הקוצ"ר (צענזר) שנשמטו ג' פרקים ממאמר ג' ונדפס עליו גם פי' אהל יעקב לר' קפלמן מבריסק דקויא, גם נדפס בלשון קל וקצר בשם נבחר מחריץ (זאלקאווי תקל"ו).

סעיף כט

כט ומ"ש בספר בן שמואל להרשד"ם דף צדי"ק שהרמב"ם חיבר שיר יגדל על י"ג עקרים -- ל"ד‏, ורק שנתחבר על פי י"ג עקרים להרמב"ם והמה לרבי דניאל בר' יהודה הדיין כידוע.

סעיף ל

א (ל) ואל"ק די"ג עקרים אלו עיקר יסודם להאמין בהם תמיד במחשבה ודי בזה אם לא יסיח דעתו מהם, והן הן הדברים הנקנין רק בהרהור ובאמירה בלב, (ועד"ש הגאון מהרש"ק בספר אמרי שפר סוף פרשת ויחי בטעמא דאחז"ל דאין הקב"ה מצרף מחשבה למעשה זולת בעבודה זרה משום דבזה אך ההרהור הוא העיקר וכדכתי' ולא תתורו אחרי לבבכם וכיוצא בזה שמעתי מכאדמו"ר בעשו"ת מהרי"ם זצ"ל בענין מחז"ל אל יאמר אי אפשי בבשר חזיר וכו' דל"ש כזאת גבי עריות וע"ז).

ב וכעין דברי הרדב"ז מצאתי בליקוטי מהרי"ל אחר הל' פדיון הבן ובזה הלשון: אותן חרוזות ומשקלות שעושין בלשון אשכנז על הי"ג עקרים הלואי שלא יעשו מפני שרוב ע"ה סבורים שבהם תלוי כל המצות ומתיאשין מכמה מצות עשה ול"ת וכו', וסבורין לצאת ידי חובתם באמירת אותן חרוזות בכונה, ולא רמוז בהן רק עיקר אמונת ישראל ולא א' מתרי"ג מצות שישראל מצווין עליהם, עי"ש דברים היקרים.

סעיף לא

לא בשנת תע"ט, והמחבר זכה רק לסדר אותו ולא לעשותו ככל משפטו וחקתו והתחיל רק בהדפסתו, ובנו הג"מ פתחי' ברך על המוגמר (עח"א ד' ל"א).

סעיף לב

לב ועיין ח"א ט' כ"ח, גם חיבר ספר באר מים חיים על ש"ע או"ח וכבר לקח הסכמת מגאונו דורו וחכמי זמנו כמו בעל עבה"ג ומטה אהרן וכדומה ונדפסו בראש ספר עיר דוד וז"ל בעל עה"ג וכבר אתמחי גברא ליחיד מומחה לרבים והראה ידו החזקה בנסתרות בספר מגדל דוד עי"ש ואולם עיקר ספר במ"ח לא נדפס (ועשו"ת מהר"ם זיסקינד סי' ד').

סעיף לג

לג ובד"מ [=דרכי משה?] הביאו בשם על הכל.

סעיף לד

לד והיה אבד"ק טרלא מחותנו של הגאון בעל בית שמואל וכמ"ש בהסכמתו שם (פיורדא תנ"ד).

סעיף לה

לה וע"ד ס' תועליות הרלב"ג דאחר כל סוגיא מסיים עלה בידינו וכו'.

סעיף לו

לו ועיין ח"א מ' פ' וקע"ח נדפס (בקושטא שנת ע"ר) ובהקדמה שם כתב שבא הספר לפני מהר"ם ב"ב ואמר שראוי לסמוך עליו ע"ש, ונקצר על ידי מו"ה יקותיאל בר' משה (עסה"ד) וכמה הג"ה נכתבו בתוך הסמ"ק כאלו הוא גוף הסמ"ק ועיין ש"ך יו"ד סל"ב.

סעיף לז

לז פראג שע"ח ועם הוספות הג"מ שאול אבד"ק א"ד ובעל המו"ל (א"ד תקי"ג).

סעיף לח

לח וחיברו בהיותו עוד רך בשנים יניק וחכים וכמש"ש בשער הספר (פראג כד"ת).

סעיף לט

לט הובא בספר קרבן שבת כ"פ.

סעיף מ

מ והיה מתלמידי הרמ"א כנראה מספרו כ"פ, ועי' פי' היונתן פ' קדושים שכ' ע"ד מ"ש מ"ו חותני הגאון נרו בס' עמק ברכה והג"ה דשם הוא לבנו בעל השל"ה שחיברו בהיותו עוד צעיר לימים בבית אביו שהיה דר אז בלבוב.

סעיף מא

מא וכנראה דהוא ספר עמק יהושע עה"ת (א"ד ת"ח) ולמהר"י פלק במוהרי"ל מלבוב ושמ"ך ה' אייר ת"ס.

סעיף מב

מב למו"ה נפתלי הירץ מפפד"מ במו"ה יעקב אלחנן בכרך א"ד ת"ח וחי' גם כן ספר מי מנה והובא שם, ועיין מש"ל אות ק' בקונטרס אחרון ד"ה קבלה בשם ספר מקור חיים להר"ח כהן תלמיד מהרחו"ו זצ"ל.

סעיף מג

מג והיינו במש"ש באגרת אחרונה דהרב היש"ר, דל"ה רב מעיקרו בחכמת הפנימה ורק בחכמת התכונה וכו'.

סעיף מד

מד נדפס זה מקרוב בווילנא תרמ"ג.

סעיף מה

מה תלי תניא בדלא תניא אחרי דל"ה כלל ספר איומה כנדגלות ורק כלאחר יד בח"א מ' קס"א והוא לר' יצחק עונקירה ע"ש, והוא בהמ"ס צפנת פענח ע"ס ראומה.

סעיף מו

מו עם הג"ה הג"מ צבי אבד"ק ברלין בשנת תקצ"ד.

סעיף מז

מז נדפס מקרוב בזאלקווא תרל"א.

סעיף מח

מח נדפס מכ"י בתוך חמשה קונטרסים וויען תרכ"ד וע"ש בהקדמת המו"ל.

סעיף מט

מט נדפס כעת בווארשא עם הג"ה לח"א ידידי הרב מהר"ם מענכן ממינסק ועי' הקדמת ספר נובלות חכמה.

סעיף נ

נ כולל ב' פירושים שרשים וענפים וע"ל סי' נ"ב.

סעיף נא

נא להג"מ נח חיים צבי במוהר"א מאיר מברלין אבד"ק אה"ו בהמ"ס עצי ארזים על אה"ע (פיורד תק"ן) וכן ספר היקר מעין חכמה תרי"ג מצות בחרוזים וחרוזים המה בתלמוד בבלי וחדושים יקרים (רעדלהיים תקס"ד).

סעיף נב

נב ונדפס פי' עליו נקוב בשם ברורי המדות לח"א וזה מקרוב נדפס העקידה בק"ק פ"ב עם פי' מקור חיים לח"א וגם נקצר ספר העקידה ע"י הר"ש יפה (עסה"ד).

סעיף נג

נג הובא בתיו"ט סוף מס' תמיד לענין אמירת חי העולמים אם בציר"י או בפת"ח בזה"ל: וכבר השיב ע"ז המדקדק מוהרש"א ר"ת שמואל ארקוולטי במהדורותיו ששלח לי ע"ס ערוגת הבושם ע"ש.

סעיף נד

נד וגם בדרך נגלה על דרך הפשט נקרא בשם פרי מגדים והוא למו"ה מוהר"ש אוסטרר ובעלי מקובלים מפליאים אותו מאוד, וזה מקרוב נדפס בק"ק ?רעמיסלא בתוך סדור עולת תמיד גם חי' ס' דרש משה פי' על תהלים.

סעיף נה

נה ונדפס פעם ראשונה פיזארו רע"ו ואח"ז כמה פעמים ובכל פעם עם הוספות שונות כמו המעריך מערכי לשון ושריד וזה מקרוב נדפס ספר ערוך השלם עם מוסף הערוך הפלאה שבערכין ועוד עם הוספות רבות ומועילות על ידי חכם אחד וגדול בכמות כפלים לתושיה ורבת האיכות. גם נדפס הערוך ומסודר כסדר המסכתא עם הערות לחכם אחד נקרא בשם למוד ערוך (פירטה תרכ"ח).

סעיף נו

נו נדפס בקושטא רע"ו ועוד כמה פעמים ועד אחרון עם הג"ה לחכם אחד ומראשי החרוזים שבראש הספר נראה דשם המחבר היה אליהו עי"ש.

סעיף נז

נז שנת לח"ם לנערי"ם ובעל המעלות שלשלמה כתב כשהביא בעל ערך לחם דבר בשם הג"ה ש"ע כונתו על מרן בית יוסף בספר בדק הבית ולא על הרמ"א עי"ש.

סעיף נח

נח ובא"ד נדפס ש"ע עם ערך לחם וטוב לכת וע"ל ספר באר היטב וע"ל ספר אהלי יעקב.

סעיף נט

נט נדפס זה מקרוב בקראקא (תרס"ג) עם הערות יקרות לחכם אחד כולל דיני עירובי תחומין ועירובי חצרות ושיתופי מבואות יקר מאוד.

תוכן העניינים

הגהות מנחם ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה