אור ברסלב

הגהות מנחם ציון· רבי מנחם מאנדל קרנגל

מערכת כ

מערכת י

סעיף א

א ועיין ספר חסידים סי' קצ"ז תמ"ט ותס"ב אי' כן להדיא, ואם כן צע"ק על המח' (בחלק א' יו"ד ט"ז) כמסתפק בזה. וכן ברבינו ירוחם ח"ב נתיב כ"ח נראה דצואות ר"י החסיד לקוחים מס' הכבוד עי"ש. ובשו"ת מהר"י מולין סקי"א ובאמרי שפר עה"ת פ' חיי.

סעיף ב

ב ועיין לעיל יו"ד נ"ד, ולקמן ק' פ'.

סעיף ג

ג צ"ל פרצוויר.

סעיף ד

ד וזה מקרוב נדפס עם ביאור לח"א.

סעיף ה

ה ונדפס גם עם ספר אמרי שפר דרושים לחותני מהרש"פ (קושטא ת"ק).

סעיף ו

ו ונדפס עם פירושים יקרים כמו קול יהודה מוסקאטי נצח ישראל ואוצר נחמד ומתחלה העתיקו ר"י הלוי לערבי ואח"ז על ידי ר"י אבן תבון לעברי. נדפס בראשונה בעיר פאנו ש' רס"ו ואח"ז דו"ו שנ"ד וסדילקאב תקצ"ד.

סעיף ז

ז והוא לר' משה טרייקו תלמיד האר"י ז"ל, ובשערי תשובה או"ח סל"ב סק"ג מסיים שם בזה הלשון: "עכ"ל פרי עץ חיים הנקרא בפוסקים ספר הכוונות", עי"ש, וע"ל פ' ק"מ.

סעיף ח

ח ונדפס גם עם פי' מרבנן בעלי הפרשי"ם המקובלים מלוקט על ידי מהר"י צבע (שאלוניקו תקע"ג) ועם הג"ה הג"מ פתחי' אבד"ק פפד"מ וע"פ הסכמת רבני פפד"מ.

סעיף ט

ט וע"ל א' קל"ז.

סעיף י

י וזולת זה הי' הריב"ש תמיד מתנגד להמקובלים וכנראה מתשובותיו לא פעם ושתים אשר כתב מרורות עליהם וכ' שהם כעין מאמיני עשיריית עי"ש, ובד"מ אות רע"ד בשם הכלבו דבליל יו"ט בוצעין על העליונה והטעם ע"פ הקבלה ע"ש נדפס פעם ראשונה בנאפולי ר"ן ע"ש. וכן נקרא בשם ס' הכללי וע' מל"מ שגגות פי"ג ה"ח. (וע"ע בהג"ה ש"ץ בסופו).

סעיף יא

יא וכן כל מקום שמוזכר "וכ' הר"י" כונתו על הר"י מקורבל בעל הסמ"ק, ולכן צע"ק על הבית יוסף יו"ד סימן נ"ח שכתב בזה"ל "כתב הכלבו בשם הר"י דעקרה רגלי' וכו'" ומסיים "וכ"כ הסמ"ק", עי"ש. וכן שם בסימן ל"ט כתב וזה לשונו: "וכתב הסמ"ק והכלבו בשם הר"י", עי"ש.

סעיף יב

יב דו"ו ש"ז, וכל הכלים הללו נדפסו בתוך התנ"ך קהלת משה ועיין לקמן ק' וי"ו עיי"ש.

סעיף יג

יג ומ"ש בסדר הדורות כאן בתחלה שמעתי ומיד אח"ז כ' וראיתי א"ל משום דרוב דבריו בזה נעתקו משפתי ישנים ומ"ש כאן וראיתי וכו' המה דברי בעל סדר הדורות.

סעיף יד

יד דברים מהופכין ראיתי כאן, ואין סדר למשנה, וצ"ל מתחלה "ואח"כ ראיתי וכו'" עד עין זוכר, ודעתי הקצרה נוטה וכו'.

סעיף טו

טו וראיתי בהסכמת הג' מלבוב בעשו"ת שו"מ על מדרש רבה ד' לבוב שמתמה על הגאון בעל חמדת שלמה על שנתן הסכמה ע"ס כללי מדרש רבה לר'"א ן' עקרא ונעלם ממנו דהוא בשל"ה עי"ש, וצ"ע והרי השל"ה בעצמו כתב מפורש דהעתיקו מס' ישן שנמצא והוא לר"א ן' עקרא ואך תיקון דבריו באיזה מקומות ואולי כונתו דהו"ל להעיר מזה.

סעיף טז

טז וצע"ק על בעל סדר הדורות דלא הביאו בפ"ע ורק אגב גררא בס' תמת ישרים עי"ש.

סעיף יז

יז וע"ל ס' ח'.

סעיף יח

יח ומ"ש היד מלאכי בכללי שאר מחברים סמ"ו בטעמא דאין כנה"ג הביא דברי הרמ"א והלבוש בחלק או"ח על שחברו בקושטא דמתנהגים שם רק על פי ב"י, מה שאין כן בח' חו"מ חברו במקום שמתנהגים גם על פי הרמ"א והלבוש עי"ש, ובמחילת כבודו א"פ [=אבל פה?] נעלם ממנו מ"ש המח' בעצמו בהקדמתו לחושן משפט עי"ש.

סעיף יט

יט כולל תפלות שירים וזמירות להעומדים בבית ה' בלילות ראש אשמורות, והוא להרב מו"ה יוסף ידידיה קרמי (עח"א יו"ד תל"ח) ואך הקונטרס בית תפלה שנדפס שם בתחלת הספר הוא להרב מוהר"א ן' טרבוטו (דו"ו שפ"ז) וע"ס זאת חקת התורה בהקדמה שם.

סעיף כ

כ נדפס מחדש עם ביאור והג"ה לח"א מכונה בשם יונה תמה, ולפמ"ש בספ' ע"ב ידיעות להרמ"ע (הובא בספ' ויקהל משה פ"ד) נראה דספר כנפ"י איננו להרמ"ע דכתב שם בזה"ל "וכבר מבאר רבינו כ"ז בספר כנפי יונה" עי"ש. ואולם לפמ"ש כאן בסמוך בשם מג"ע דיש ספ' כנפ"י מהאר"י ז"ל אם כן אפשר לומר דהרמ"ע כוון גם כן לזה.

סעיף כא

כא והוא על ד' חלקי שו"ע (שאלוניקו לישרא"ל) נדפס על ידי בנו ז"ל והג"ה שם ממנו הוא, גם חיבר ספר צפחת אליהו עה"ת, דבר המלך על הרמב"ם. ויצא בשליחות מצוה למצרים ונפטר שם בנא אמון ט' שבט תקמ"ד.

סעיף כב

כב וכ"כ המעי"ט בל"ח סוף ברכות ולח"מ פ"ה מה' אבל עי"ש. וכן כתב המ"א ה' שבת שם רמ"ז סק"ג וז"ל: "הסמוך לחומה שם וכ"כ הכ"מ ודחה מ"ש בב"י וכ"כ הרלב"ח סק"ה וב"ח ע"ש".

סעיף כג

כג וב"י או"ח סי' קע"ח כתב וז"ל: "ובביאורי להרמב"ם פ"ד מה"ב דחיתי הכרעתו וקיימתי פסק הרי"ף".

סעיף כד

כד והיה מורה צדק בק"ק קאליש ופראג. וחיבר ספר חבורי לקוטים על גפ"ת (דו"ו תצ"ה). ובס"ס מביא עטרת סמיכת זקנים שניתן לו מאת הגאון הר"א ברודא ז"ל שנת אתן ובשער הספר כ' שהג' מו"ה ברמן מהלברשטט נתרצה לשלוח לו ב' מאות ר"ט לשנה וכל מחסורו עליו עי"ש (אס"א).

סעיף כה

כה דו"ו ש"ו, והוא לר' יצחק אישתורי בר' משה הפרחי, ועי' תיו"ט רפ"ו דשבועות ושו"ת חו"י דף ד', ול"ה בשום פעם דבר בשם הרמב"ם ורק מה שראה בפירושיו בכתב ידו, ומ"ש המחבר דהי' בשנת ס"ו -- יותר הו"ל מ"ש בספרו פנ"א דשנה שעמד בו הוא שנת פ"ב עי"ש.

סעיף כו

כו מתחלה היה שם הספר "ישרש יעקב", ואח"כ נשתנה שמו לשם "קהלת יעקב" (לוצאטי) וכעת הוא מכונה "כפתור ופרח" או "אסיפת כונות האגדות לחכמי אשכנז ספרד וצרפת". ובסדר הדורות הביא ספר קהלת יעקב על התלמוד וספר כפתור ופרח על האגדות כאילו שנים המה ואמנם אינו אלא גוף אחד.

סעיף כז

כז קושטא רע"ו עם הקדמה ומפתחות ארוכות ושיר ארוך לר"ם היילפרון ובא"ד תס"ט עם אסיפת הכללים והוספות לר"ם חאגיז.

סעיף כח

כח שאלוניקו תע"ט ובנו הג"מ משה אמארילייו בהמ"ח ספר הלכה למשה ודבר משה.

סעיף כט

כט ד' המבורג תצ"ח. והוא למו"ה שלמה זלמן גייגר מו"ץ דק"ק פפד"מ.

סעיף ל

ל בש' תקכ"ג ומיד חגרו מתנגדיו את כחם למצא בו איזה שגיאה ולא מצאו רק בסי' ס"ה מ"ש אודות המנקר שהראה לו שגיה"נ נוהג בזכר ונקבה עי"ש. ואולם כבר יישבו הג' מקידאן בטטו"ד ע"ש בסוף הגהותיו על בה"ג. וכן מה שתפסו מ"ש בסי' ק"ב לענין ביצה שיש בו אפרוח ונדפס על זה קונטרס שלל בצים (בס' מו"ק) וגם מזה אין תפיסה כ"כ כד עיין בס' תבואות שור ע"ש.

סעיף לא

לא ונקרא בשם תפארת ישרלא ע"ש נכדו המו"ל שהיה אבד"ק ליכטנשטט.

סעיף לב

לב והוא פי' על הזוהר ונדפס רק עד פרשת לך (ליווארנה תקנ"ה).

סעיף לג

לג והיה נקרא ר' יוזף ר' פאליקש (בעל הסמ"ע) וכן היה נקרא בש"ט ר' יוסף הצדיק.

סעיף לד

לד ונדפס מתחלה בפ"ע לובלין תנ"א ועמש"ל בח"א יו"ד ק"ה ובהג"ה שם.

סעיף לה

לה וכן בשבט מוסר פ"ז ואשרי להמורגל בו אזי מרחקתו מן החטא ומלבשתו ענוה ויראה טהורה.

סעיף לו

לו דו"ו ש"ו והוא לר' ש"ט בר"י בר ש"ט מלמד, ובסדר הדורות בשמות המחברים כתב רש"ט ברש"ט בעל ספר האמונות ודרשות על המו"נ ואח"כ הביא הר' ש"ט בעל כתר ש"ט ומאמר מרדכי והוא באחד.

סעיף לז

לז דפוס קושטא רצ"ו, ומיוסד על תרי"ג מצות וז' דרבנן (כת"ר) וכמנין אותיות עשרת הדברות‏. וכל אות מתחיל ברמז נגד מצוה א' וע"ד הרמב"ם ועמ"ש על זה הרי"א ממודינא בהקדמת ספרו לב הארי' עי"ש. גם נדפס ממנו שיר חרוזי במשקל כול כל דיני ע' טרפות ובדיקת הריאה והוא בס' ימין משה דיני שו"ב לר"מ ווינטורה (מנטובה שפ"ד) ומ"ש בעה"ט פ' יתרו בעשרת הדברות יש כתר אותיות כנגד תרי"ג מצות וז' בני נח עי"ש אפשר דצ"ל "וז' דרבנן".

סעיף לח

לח והי' חתן המלך בעל או"ח ואביו של הג' בעל מים חיים ליווארנא תקס"ו ועח"א פליטת סופרים שי"ן ל"ז.

תוכן העניינים

הגהות מנחם ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה