אור ברסלב

הגהות מנחם ציון· רבי מנחם מאנדל קרנגל

מערכת י

מערכת ט

סעיף א

א ועס"ס בית לחם יהודה בשו"ת סי' כ' עי"ש.

סעיף ב

ב עם קונטרס מאמר חמץ ואפיקומן ופי' משנת איזהו מקומן וברייתא דר"י ותפארת ישראל להרשב"ץ ותקון סופרים לרשב"ש.

סעיף ג

ג עם מפתח גדול להרב יד מלאכי ליווארנא תקל"ב.

סעיף ד

ד צ"ל ידי אליהו (קושטא נחל"ת) ומקומו אחר סי"ב.

סעיף ה

ה נדפס בליווארנא (ש' תבענ"ה) גם עם הגהות הגאון ר"י פיק ברלין (תרי"ב) חי' גם ס' קול תפלה והוא לרבו חולאים ר"ל ולשונו לשון הזהב וההדר"ת ותסמר שערת בשר איש בקראו תפלתיו (ד' ליווארנא).

סעיף ו

ו ולפי הסדור שלנו הוא בסי' קס"ח והי' מתחלה אבד"ק בריסק וכמש"ש בשער הספר.

סעיף ז

ז מו"ה משה.

סעיף ח

ח למו"ה יעקב משה העלין במו"ה אברהם אשכנזי ז"ל מגלוגא (ומ"ש ידידי הרב בס' כלילת יופי ח"ב דנ"ט ע"א משה יעקב במו"ה משה טעות סופר הוא). ובנו הג"מ אברהם בהמ"ס זרע אברהם על הרבות ובעל משנת דר"א הי' חתן אחותו של בעל יד"מ, גם נדפס ממנו חי' על אגדות ירושלמי (א"ד תפ"ז).

סעיף ט

ט צ"ל יוסף אומץ והוא למו"ה יוזפא האן מו"צ דק' פפד"מ בהחסיד מו"ה פנחס מנוירלינגן ושמ"ך ש' ביר"ח ניס"ן ט' בו.

סעיף י

י צ"ל שס"ט בשנת (פ"ה פראג).

סעיף יא

יא צ"ל וכתוב שם וכו'. והרב גדולת מרדכי העתיק הרבה מהגהותיו שה"ל מדרכי עם הגהות של הג' הר"א אשכנזי (כמש"ש בהקדמתו עי"ש) גם חי' פי' על הרמב"ן עה"ת וע"ל אות ב' ג'.

סעיף יב

יב וע"ס נובלות חכמה דמ"ו שהאריך בגדולת שבחיו וז"ל גפן ממצרים תסיע וכו' עי"ש. (ועמ"ל בהג"ה ש"ץ בסופו ומש"ל ח"א א' קפ"ח בהג"ה מ"ן וש"ץ שם). ונשא ונתן עם הב"י והשיג עליו אלף השגות. גם מצינו אותו בשו"ת הרמ"א מהרש"ל ושארית יוסף. ושו"ת ב"י לאה"ע וכולם מכבדים אותו ביראת הכבוד.

סעיף יג

יג וע"ס הפרדס ערך חושך ובשער הצחצחות פ"ד וביסוד מורא להראב"ע סוף שער א' מיחסים ס' היחוד לרב חמאי גאון וכן בחלקת מחוקק אה"ע סי' א' ע"ש. ובספר עבודת הקודש ח' היחוד כתב בזה"ל: וכתב הרא"ש בס' היחוד עי"ש.

סעיף יד

יד נדפס בקראקא (שמ"ח) ובלובלין שס"ח ובעקד ספרי הגאון מוהר"ד אופנהיים הי' נמצא ממנו, גם על חמש מגלות בכת"י ובל"ס הוא כעת באוצר הספרים במינכן.

סעיף טו

טו ואולם נמצא בו כמה דברים מבהילים וזרים, בתחלת העיון אינם ישרים, ואינם נובעים ממעין טהורים, ורק ממקורות נשברים וה' הטוב יכפר.

סעיף טז

טז והי' נקרא ר"י טאמשיור אבד"ק סלוצק שהובא בברה"ז ונהרג בעו"ה בש' ת"ח הי"ד. ומו"ה נתן מפפד"מ בר' יעקב בון עשה בו נוספות.

סעיף יז

יז והוא הרב מו"ה ישראל אבד"ק בעלזיץ ובתוך גנזי אקספורד נמצא ממנו ס' כת"י תפארת ישראל עה"ת.

סעיף יח

יח ורש"י פ' מקץ הביא ס' א"ב של רבינו מכיר ואולי הוא בהמ"ס אבקת רוכל כולל מוסר ונחמת הגאולה וכ' שם בשער הס' דהוא לרבינו מכיר רבו דרש"י וכעת נדפס ס' ילקוט המכירי על תהלים וישעיה (ונדפס אודותיו קונטרס אגרת בקורת לח"א).

סעיף יט

יט והוא עה"ת נדפס כ"פ ובסופו ספר שכחת לקט ע"פ ערכין (ווילמרשדרף אמ"ת וא"ד ת"ס) גם נדפס ילקוט הראובני ע"פ ערכין כסדר א"ב ונמצא אצלי בכ"י.

סעיף כ

כ ועמ"ש הגאון בריש ס' נקודות הכסף יו"ד דילקוט שבידינו הוא בחזקת משובש ע"ש, וכבר הראתי לדעת גם אני העני בדעת איך נלקה הספ' היקר הזה בחסר וביתר והעיקר על ידי שמיטת כתבי"ם בהעתקתו מב' התלמודים והג"ה מדרשים, ועי"ז שאולי"ם הלכו בו, זה אל זה שואלים בכמה מקומות התמוהין שקשים להולמן בריש כל מראי"ן ולדוגמא ע' מ"ש בספרי הקטן זכר לפסח פי' הגדה של פסח ע"ד הילקוט ע"פ "ויאמינו בד' ובמשה עבדו אם במשה האמינו בה' לא כל שכן. אם כן מה תלמוד לומר ובמשה" ע"ש. דצ"ל "וכו'" אחר תיבת "לא כל שכן", והאי "מה תלמוד לומר ובמשה" קאי אמש"ה "וידבר העם בה' ובמשה - אם בה' דברו במשה לא כל שכן, אם כן מה תלמוד לומר ובמשה". ועי' הקדמת המקנה וצ"ע.

סעיף כא

כא ונדפס גם עם פי' ברית אברהם לר"א בר"ש גדליא (ליווארנא ת"י) ועם פי' זית רענן לבעל מגן אברהם ז"ל וע"ל חבר הקני.

סעיף כב

כב למו"ה ישכר בער מראפשוור ובסופו קונטרס מצודת יששכר מיץ תקכ"ט.

סעיף כג

א (כג) וזה לא כביר נדפס גם כן על מסכת כתובות והמ"א סי' תקי"ד סק"ה כתב דאף על פי שהב"ח כתב בשם מהרש"ל לאיסור, עם כל זאת בתר ספרו (יש"ש) אזלינן ובתרא הוא ועמ"ש הרב המגי' מוהר"י קאפל בס"ס יש"ש בהוצאה שני' סוף חולין בענין נס הנרות עי"ש.

ב ברם דא באתי לעורר את המעיין בס' יש"ש יבמות פ"א ס"ג שהביא שם את חמיו הג"מ קלמן הברקשטן (אבי הרבנית מ' ליפקא ע' טיב גיטין שמות נשים למ"ד סק"ג) ר"י דק"ק לבוב, ונסע לאה"ק והרתאה פנים שם עם האר"י ז"ל וכמ"ש בספ' לק"ת פ' בהעלותך ע"ש (ובעל דו"ד ודורשיו כ' שנפטר ש' רצ"ה). וראיתי בס' יד שאול יו"ד סי' רס"ב שהקשה על היש"ש של"ה דברי הב"י ע"ש וצ"ע והלא שניהם בזמן א' היו, ורק עם הרמ"א ה"ל חליפות מכתבים מחמת קרבות עירים ושאר בשרים.

סעיף כד

כד ובסדר הדורות כתב בזה"ל: ספר ימין ה' רוממה להרמ"ע ועוד הפעם הביא ספר ימין ה' רוממה הובא במ"א ע"ש כאילו שנים המה, והוא באחד, וצ"ע.

סעיף כה

כה קושטא ר"ל והמבורג תק"ל, ועם פי' לוית חן לח"א פראג תקצ"ג ופפד"מ ת"ר.

סעיף כו

כו נפטר בטלטולה ש' ע"ב ובין ציוני הנפשות שם נמצא גם מצבת בנו וכתוב עליו משכיל בכל חכמה הבחור נחמד ונעים ר' יוסף בר"י הישראלי ש' צ"א ליצירה, (וברשימת הרנ"ר מצאתי שנמצא תח"י ביאור ע"ס יסוד עולם מר' שלמה בר"א קורקס בכת"י) ובפאר הדור מצינו עוד חכם אחד בשם זה עי"ש.

סעיף כז

כז ש' תנ"ז, ומ"ש בסה"ד דהוא על מדרש רבה וה' מגילות -- צ"ל מדרש רבה ה' מגילות.

סעיף כח

כח וע' ספר הכריתות בהקדמה לח"ג נקרא נתיבות עולם ובכוזרי מאמר ד' ובפסק הגאון ר"י דלטאש בהקדמת הזוהר ובספר אור ה' להר' חסדאי ז"ל ונדפס בק"ק ווארשא בד' נסחאות שונות ועם עשרה פירושים ובהוראדנא תקס"ו ובלבוב עם פי' הר"א מגרמיזא ובברלין עם פי' ר"י ברזיליה מברצלוני, ובק"ק קאריץ (תקל"ה) עם פי' נחמד מבעל אוצר ה', ופי' הראב"ד ע"ס יצירה הפליג האר"י ז"ל בשבח חכמתו (ומש"ש בהקדמתו ש' הק"ץ הוא טעות סופר) ובספר הכונות מחליט דאינו להראב"ד עי"ש, וכן פי' המיוחס לרבינו סעדיא ע"כ אין זה רבינו סעדיא גאון שהרי נזכר בו האבן עזרא ור"ת ותלמידי ריב"א ע"ש. סנהדרין ס"ה וחגיגה י"ג. ובכוזרי מאמר ד' סכ"ה וס' ציוני פ' לך ע"פ ואת הנפש וכו'.

סעיף כט

כט נדפס בק"ק פרשבורג.

סעיף ל

ל נדפס בווילנא עם פי' לח"א ועמש"ל ערך ח' אות כ"ב ע"ש.

סעיף לא

לא דו"ו שכ"ו, וגם עם פי' שם חד"ש לחכם ספרדי מו"ה חיים דניאל שלמה פינסו ז"ל (ד' ירושת"ו תר"ג) וזה מקרוב נדפס בווילנא מכ"י, ועם ביאור לח"א נקרא תועפות ראם. ומכונה בשם ס' יראים השלם.

סעיף לב

לב ואולי הוא ס' יורה חטאים המיוחס לר"א מגרמיזא ונקרא גם בשם ספר הכפרות בספרי מוסר.

סעיף לג

לג רבים תמהו על קריאת שם התלמוד ירושלמי, והרי ישיבת ר' יוחנן ותלמידיו בטבריה היה ובימיו לא היה שום ישיבה בעזרה (עה"ק ירושלים), ויותר הו"ל לכנותו בשם "תלמודא דבני מערבא" או "תלמוד ארץ ישראל" כמו תלמוד בבלי. ואל"ק משום דהאי לישנא קלילא כלשון ירושלמי וכמו שאמרו ז"ל (בבא קמא ו, ב) "האי תנא ירושלמאה הוא דתני לישנא קלילא".

סעיף לד

לד לפי' המשנה, וא"ל דהי' כתוב רי"ש במילואה ונמחק ר"י ונשאר השי"ן עומד.

סעיף לה

לה ואולי לזה נתכוין בעל מגדל עוז הל' תפלין פ"ג שכתב בזה"ל: וכבר העיר עלינו רוח ממרום ומצאנו מדרש נסתר ונעלם והוצרכנו לשנות מה שהורגלנו ותפסנו והחזקנו בכסדרן עי"ש.

סעיף לו

לו וכן הרוקח בס' נ"ט מביא ירושלמי מנחות ע"ש, ואך מה שהביאו ראיה מדברי הערוך ערך גם ע"ש אינו ראיה כלל, דהני ב' תיבות "תלמוד ירולשמי" שכתב שם קאי אלמעלה ולא למטה כמבואר להדיא להמעיין. גם בתוס' נדה ס"ו הביא הירושלמי מפ' דם הנדה ולא נמצא לפנינו רק עד פ"ג. וכן בס' הפרדס לרש"י הביא לשון ירושלמי נדה מה דלא נמצא אתנו כלל ע"ש. ובפפד"מ נדפס ז' מסכתות קטנות ירושלמיות עם ביאור לח"א, וזה מקרוב נדפס במדינת הגר ירושלמי קדשים מכ"י וכבר יצא עליו עוררין שהוא בדוי ומזויף ויש שהעידו על אמיתתו.

סעיף לז

לז ובקראקא שס"ט נדפס הירושלמי עם פי' הקצר בהסתרת שם מחברו, ואח"ז נדפס עם פי' פני משה ומראה הפנים קרבן העדה ושיורי קרבן שדה יהושע ושלום ירושלים והג"ה נר המערבי, וכעת נדפס בווארשא פי' ירושלמי בשם הרידב"ז ותוס' רי"ד לח"א ושם הראה עוצם גבורתו ובפרט למס' יבמות כאשר שמעתי ממנו בעצמי ועח"א אות שי"ן נ"ה.

סעיף לח

לח ובאמת הג"ה לס' יש נוחלין הוא לבעל השל"ה ועם אחיו מו"ה יעקב משברשין נדפס בפראג שע"ה עם הסכמת הב"ח וסמ"ע ועוללות אפרים והעלים שמו בשביל כבוד אחיו הגדול ממנו, ונדפס גם בא"ד תנ"א עם צואת נכדו בעל ווי העמודים ז"ל. ובדפוס לבוב תר"ז כתוב על שער הספר יש נוחלין דהוא לשל"ה והוא טעות.

סעיף לט

לט והוא פי' על אזהרות ר"י בר ראובן ונדפס עם פי' זוהר הרקיע להרשב"ץ על אזהרות רשב"ג (א"ד תצ"ה).

סעיף מ

מ נדפס בוויען ש' תקע"א עם הג"ה לח"א, ובם(?) הג"ה מהרא"ז מרגליות ור' פייוש ראזנטאל (ברלין תרנ"ח).

סעיף מא

מא צ"ל היוני דהרי גם הוא היה מכונה בשם הרז"ה, ראשי תיבות: רבינו זרחיה היוני, ועח"א ז' סי"ג ע"ש. ואולי נצמח הטעות ממ"ש בהשגות הרז"ה על ס' בעל הנפש להראב"ד שער תקון הווסתות וז"ל ואין לי להאריך בזה הלא הוא כתובה על ס' הישר ואמנם הדברים מגיעים לספר הישר לרבינו תם הגדול.

סעיף מב

מב והגאון בעל סה"ד לא זז מחבבו והעתיק דבריו פעמים אין מספר ונדפס גם עם הג"ה לר' יוסף בר שמואל הקטן ומתרץ שם כמה דברים הצריכין עיון.

סעיף מג

מג נדפס באזמיר ש' יצי"ץ פר"ח ובסופו קונטרס באר לחי רואי וע"ל ב' כ"ב.

סעיף מד

מד ש' תקמ"ז והוא על מס' סנהדרין וזבחים ובסופו צדקה לחיים חי' קצת סוגיית לבנו הר' חיים נהוראי גארמון.

תוכן העניינים

הגהות מנחם ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה