הגהות מנחם ציון· רבי מנחם מאנדל קרנגל
מערכת ט
סעיף א
א והוא קיצור ספר מראה הצדק ועבודת הלוי למו"ה ירמי' ברלין נדפס בס"ס של"ה (א"ד נח"ת).
סעיף ב
א (ב) ספר נחמד מאוד (א"ד תצ"ג) כולל מוסר הנהגת קדושה ויראת שמים למו"ה בנימן וואלף במו"ה מתתי' מא"ד וח"ב הוא פי' ארוך לווידוי הגדול וראוי לכל יר"ש להתמיד לקרות בו ובפרט להרגיל ולחנך בניו לעיין בו בכ"י ולחלקם לימות החודש, ואין זה ספר טהרת הקודש שמיחס אותו בסדר הדורות לר"ש צרצא ע"ש.
ב גם נמצא ספר טהרת הקודש על מס' זבחים (לבוב תקנ"ב) להג"מ יצחק אשכנזי אבד"ק חודרוב ומו"ץ דק"ק לבוב (ושמ"ך ז"ך ניסן תקס"ז ומ"ש בשם הגדולים החדש תקע"א -- הוא טעות). וזה לא כביר נדפס גם על מנחות.
סעיף ג
ג ובזה מצאו בעלי השגות מקום לספקתם נגד הזוהר הקדוש, עד שנמצא בש' תר"ם ב' דפים מס' החשמונאים, הראשון כתובה בלשון הארמי ומנוקדת, וקמ"ץ משם הוא רקיע ע"ג נקודה כזה: [ציור של קמץ] וכמ"ש בתיקונים ועיין אגרת הטעמים. וגם ידוע דהכותים חמסו התורה, וזו תחלת שליטת יד האומות בתורה שבכתב ואח"כ תרגום יוני עד שנתפשט הביבל בש"ן לשון.
סעיף ד
ד והוא לר' משה פ"פ (א"ד תק"ו).
סעיף ה
ה גם הי' מגיה תהלים עם פי' הרד"ק (פפד"מ תס"ב).
סעיף ו
ו טור או"ח פייביא די'שקו רל"ה, וי"ד פירארא רל"ד וד' טורים שונצין ר"ן, ועם ב"י דו"ו שי"א, ועם דו"פ לובלין שצ"ה, ועם ב"ח קראקא שצ"א, ועם ד"מ וב"ה ברלין תע"ב.
סעיף ז
ז וצ"ע על בעלי המדפיסים שהשמיטו ציוני הסעיפים מספרי הטורים שהי' מסומנים בטורי הראשונים ולא נשאר עד אחד שהוא טור חו"מ, ואך עם הב"ח עדיין עומדים בצביונם, ומצויינים המה בסימנים וסעיפים בכל ד"ח ש"ע.
סעיף ח
ח ונדפס אח"כ גם על מס' תענית.
סעיף ט
ט וע"פ עדותו של הגאון מלבוב בעשו"ת שואל ומשיב קרה מקרה בימיו שנפתח קבר הטו"ז ומצאו אותו שלם בגופו ולבושו ולא שלט בו תולעה ורימה, וכאיש אלקי"ם דמה, (וע"ל באות למ"ד י"ב) וזה פלא.
סעיף י
א (י) ובספר טיב גיטין למהרא"ז מרגליות שמות אנשים אות ב' סק"ט כ' דהטו"ז על אה"ע נעשה ב' מהדורות ומדו"ב הי' נמצא תת"י הבית שמואל והנדפס על ידי נכדו מו"ה יואל (בהמ"ס חי' הלכות על סדר נזיקין) עם הגהותיו רק מהדו"ק ולפי זה לק"מ כל הקושיות של בעל המגיה עי"ש. וגם בל נעלם מאתנו דסי' א' ור"ס ב' הי' חסר בראשו ונשלם מנכדו הנ"ל ואינו להטו"ז כלל וכמש"ש בנו הרב מו"ה גד בהקדמה עי"ש.
ב וגם צריך למנדע דטו"ז חו"מ ח"ב היה מתחלה ס' בפ"ע ונקרא בשם ערך לחם ונ"ה נמצא תחת ידי הגאון ח"צ רק ח"א לבד הנדפס בהמבורג עם הגהותיו היקרות בלי פנים מש"ע ונכללו בתוכם גם חי' מהגאונים בעל ברה"ז והקיקיון דיונה וח"ב הי' מונח תח"י הג"מ משה בהרא"ש אבד"ק שינאווי חתן הג"מ ישעיה בן הטו"ז ונדפס אח"כ על ידי בנו הג"מ שמואל אבד"ק שטערליטץ בשלימות עם ח"א (ברלין תקכ"א) ויו"ד נכתב בקראקא כמש"ש סק"ח סק"ד והי' נראה להמג"א מה שאין כן טו"ז או"ח דהרי בסי' של"ט הביא בשם הטו"ז יו"ד מש"ש באו"ח במקומו.
ג ובשנת תפ"ה נדפס ס' זהב מזוקק כולל הגהות והשמטות אשר נעתקו מכת"י הטו"ז, וגם הגהות ליו"ד ונכד הטו"ז חי' ספר מגיני זהב לישב השגות נקודות הכסף על הטו"ז.
סעיף יא
יא ועח"א ה' ז'.
סעיף יב
יב נדפס בשאלוניקו תק"ס ובש"ס ווילנא נדפס עם הרי"ף.
סעיף יג
יג ומ"ש נדפס שנית לא דק דהרי נדפס זה ה' פעמים: לובלין ש"ד, קושטא של"א, בזיל שמ"א, המבורג תס"ז וא"ד תס"ח. וכעת נדפס מחדש עם ביאור והג"ה לח"א ומ"ש בשער הס' טעמי מצות לר"מ הבבלי ריקנטי צ"ע שנראה כאילו מרועה אחד נתנו ולא קרב זה אל זה -- טעמי מצות לר"ם הבבלי לחוד שהיה בזמן הב"י, וטעמי מצות לר"ם ריקנטי לחוד שהי' בזמן הרשב"א ומחובר על דרך האמת (וע"ל סל"ג) ונדפס (בסיליאה שמ"א). וגם על הרבנים בהסכמתם שם צ"ע. ואולי משום דבכל מצוה טעמא טעים גם ע"פ הרקנטי עה"ת ע"ש.
סעיף יד
יד ועד היום נדפס גם שער המצות והוא שער החמשית(?) לספר פרי עץ חיים (שאלוניקו תרי"ב).
סעיף טו
טו נדפס בזאלקאווי ש' תרכ"ב.