אור ברסלב

הגהות מנחם ציון· רבי מנחם מאנדל קרנגל

מערכת ח

מערכת ז

סעיף א

א וכן הרדב"ז שם, וכעת העריכו לדפוס בווארשא על ג"ח הראשונים וכן הר"י קורקוס על ח"ג מהרמב"ם כמ"ש הגאון מלבוב בעשו"ת שו"ע בהסכמתו לספר ברכה המשולשת הנדפס שם.

סעיף ב

ב הנקרא ברית אברהם ואך הרב בעל המעלות שלשלמה כתב שזכה גם הוא לראות ספר חבר הקני מחובר הוא על הפטורת ולפמש"כ שם בפ' שמיני היה תלמידי של הג' בעל שטמ"ק ובהקדמתו שם מונה והולך עוד ס' שחי' והיינו חבר כהנים על הספרא וספרי חיים על הספרי עי"ש.

סעיף ג

ג למו"ה שמואל במו"ה עזריאל מלנצבורג ונדפס גם עם הלבוש (ברדיטשוב תקע"ט) גם נדפס לו ס' עמודי העולם על ג' עמודי עולם.

סעיף ד

ד גם נזכר לטובה בהראב"ע פ' האזינו ובספר כד הקמח וע' הקדמת ספר הישר לר"ת ובספר שתי ידות ח' דרך חיים ד' שאלוניקו ונדפס הרבה פעמים גם עם פירושים נחמדים כמו מנוח הלבבות מרפא לנפש טוב הלבנון ודרך הקודש ופחד יצחק וכו'.

סעיף ה

ה ועמש"ל ח"א ח' ז"ך בהג"ה מנחם ציון שם.

סעיף ו

ו ועוד ג' ספרים נפתחים לו ובתוכם ספר סדר שני הדורות וקורא הדורות מראש עד זמנו וע' בהקדמתו שם.

סעיף ז

ז וע' קצה"ח חו"מ סי' ע"ג ושו"ת שער אשר אה"ע סי' א'.

סעיף ח

ח וכ"כ הב"י או"ח ר"ס ש"א (ומצאתי בהל' תפילין להרא"ש שכתב וכן שמעתי ממורי אחי ע"ש).

סעיף ט

ט אבל ודאי ידע מזה שחברו תלמיד הרא"ש וכמ"ש בשו"ת בעי חיי יו"ד סר"ב עי"ש.

סעיף י

י והוא למו"ה שמואל בר"י וולריאו (דו"ו שמ"ו).

סעיף יא

יא קושטא תק"ח וכעת נדפסו בווילנא (תרמ"ז) עם המשניות.

סעיף יב

יב והוא דרשות עה"ת ועל שו"ת בשם חזון למועד למו"ה עובדיא בר"א הלוי (ליווארנא ישרא"ל) והי' מרבני ארם צובה ושמ"ך ח' אדר (תקמ"ד).

סעיף יג

יג ועח"א ח' כ"א ויו"ד קכ"א ובח"ב ג' ל"א עי"ש ובדפוס אוסטרהא תקנ"ו הסבו לו שם שבחי מהרחו"ו ומאז עד היום נדפס רק בשם זה ולמ"ש בהקדמת ספר זהרי חמה היה נקרא גם בשם מעשה נסים עי"ש.

סעיף יד

יד מליצה צחה מענין גן עדן וגיהנם נדפס בברלין תוך ספר חופש מטמונים עם הג"ה מהרזוו"ה ובסופו נמצא שיר לר' שבתי ע"ס חי בן מקיץ וג' שירים להראב"ע.

סעיף טו

טו גם נקבצו מחי' אגדות הש"ס ונסדרו על סדר פרשיות התורה ולקט גם איזה דברים מס' יפ"ת וספר שמע שלמה (אלגאזי) על ידי הרב מהרצ"ה והוסיף נופך משלו מה שחידש בטובו ונקרא בשם תאומי צבי' (פירטה תקכ"ד).

סעיף טז

טז וגם על אה"ע וקצת דרושים מבראשית עד שמות ודרוש לפ' ואתחנן פפד"מ ת"ע.

סעיף יז

יז ומחובר לו מהדורא בתרא לחתנו הג"מ משה ר"י ר' בונמש אבד"ק לובמילא ולובלין אחי חמיו של הש"ך. וראיתי בראש יוסף פסחים (כ"ז) שכ' בזה"ל ראיתי בספר מים עמוקים שתמה על מהרש"א כדרכו ונראה שלא טרח לעיין בדבריו ותמה אני על גדול כמוהו שלא עיין היטב בדבריו שכל דבריו ברוה"ק נאמרו ומי יתן שכל חכמי ישראל בזמנינו יבינו דבריו הקדושים וטוב להם עי"ש. ועיין שארית ציון בסופו. וכ"כ הג"מ יונה לנדסופר כי מבלעדי השגת רוה"ק אי אפשר שיעשה אדם ספר בדומה לזה והג"מ יואל בר"מ גד נכד הטו"ז כתב וכל החולק עליו כחולק על השכינה.

סעיף יח

יח והיה נקרא ר' וואלף אלעסקר ועשו"ת נו"ב סי' צ"ו‏ מה שהאריך בשבחיו.

סעיף יט

יט ונדפס על חו"מ בס"ס חיים שאל להמחבר ז"ל (ליווארנא תקנ"ה).

סעיף כ

כ וע' ח"א ג' ג' ואות ה' ב' ונו"ן יו"ד, וחי' הרשב"א יבמות נדפס מכ"י פיעטרקוב תרנ"ט וחי' הר"ן ר"ה מגילה וע"ז נדפס בירושלים.

סעיף כא

כא וע' מו"ה ברוך אנגיל.

סעיף כב

כב ועוד קודם לזה בסי' יו"ד, והוא נמצא בכ"י באוצר הספרים ומיוחס לר"י החסיד ז"ל והיינו רבינו יונה החסיד ויש מחליטים דהוא ספר היראה לרבינו יונה החסיד ועי' מנורת המאור נ"ו כלל א' ח"א פ"ד.

סעיף כג

כג קושטא תקי"ב.

סעיף כד

כד גם אני זכיתי לראותו והי' שאול אצלי זמן מה ובעקד הספרים בעיר מינכן נמצא לו עשרה ספרים שחי' ובתוכם ספר חיי הנפש על המו"נ ע"פ קבלה ולפי שיר הנכתב שם בסופו נקרא החיבור חיים אולם ואולי זולת ספר חיי הנפש חיבר גם ספר חיי עולם וחיי עולם הבא. ומעתה אין תפיסה כ"כ על בעל סדר הדורות במ"ש חיי עולם לר"א הרואה פי' על שם המפורש כת"י, הובא במגן דוד להרדב"ז, ובשמות שם כ' ר"א הרואה בהמ"ס חיי עולם הבא, ועי' בהקדמת ספר החייט.

סעיף כה

כה ובל"ס כונתו על הרמ"ק בספר הפרדס שער פרטי השמות ועי' גם בהקדמת ספר עמק המלך ובספר נוה שלום מ"ד פ"ה ומ"ט פ"ט ובספר שער החשק דל"ה.

סעיף כו

כו והוא ספר חקי חיים.

סעיף כז

כז נדפס בראשונה בוויניציא ש' רפ"ג ואח"כ בא"ד תע"ו וצ"ע על המו"ל בא"ד מ"ש בשער הספר ובהקדמתו וכן על הרב המסכי"ם מהר"ש אאיליון ז"ל דנראה מלשונם דהוא פעם ראשונה שבא לדפוס וע"ש לשון הזהב וההדר"ת מהרב מהר"ד וויטל חרוזי(?) מוהרי"א מודינא והי' מהראוי להביאם בכ"פ לדפוס, וכעת נדפס ספר החינוך בלבוב עם ביאור ארוך ונחמד ע"ד הפלפול להג"מ יוסף באבד אבד"ק טארניפאל ולא הניח זויות ופינה בלי ביאור השכל דעת ותבונה, ובשם מנחת חינוך יכונה, ויצא כגבור מזויין ובידו מגן וצינה.

סעיף כח

כח ולפי הסדר שלנו הוא באות קל"ב.

סעיף כט

כט ובספר שאילת שלום סקנ"ט נראה שהוא רק הגהות ומכנהו בשם ס' קטן שהגיה לחינוך ונדפס ביחד עם הגהות לבעל משנה למלך (וויען תקפ"ו) ואולם נשמטו הרבה דברים מהקדמת החינוך והנם בשלימות בד' א"ד (ועת"ה) ובפרט בדפוסי הראשונים וויניציא רפ"ג וש"ס.

סעיף ל

ל והוא להג"מ חנוך הענוך בהרב החסיד מו"ה אברהם דיין מפוזנא וח"ב נקרא ראשית ביכורים דרושים על המועדות ובתוכם נמצא גם חי' מבנו הג"מ יודא ליב אבד"ק פפערשי ומנכדו הג"N חנוך הענוך אבד"ק שנייטוך וצ"ע על המח' שלא נקבו בשמות בח"א שם וכן בסדר הדורות ומה שמציין שם אצל מו"ה יהודה בר' משה חינוך בית יהודה וראשית ביכורים צ"ע. (וע' שאילת יעב"ץ ח"א מש"ש על תשובת הג"מ געטשליק בשו"ת חינוך ב"י סס"ח עי"ש).

סעיף לא

לא וראיתי לח"א שרוצה להוכיח דספר חכם הרזים וסודי רזי אחד הוא, וע"ש שמתחיל ברוך חכם הרזים והוא לר"א מגרמיזא ואולם לא נראה כן מבעל ילקוט הראובני שהביאם כ"א ואחד בפני עצמו.

סעיף לב

לב למהר"ם הענדל והוא כעין ספר חכמת שלמה למהרש"ל על הש"ס (נדפס בשנת שמ"ה ופראג שע"ב).

סעיף לג

לג וצ"ע על כל המדפיסים שנשמטו על פ' חלק זולת בהוצאה ראשונה משנת ושלו"ה, ובש"ס ווילנא נדפס חי' מהרש"ל גם על הרא"ש למסכת שבת עירובין וגיטין, וזה לא כביר נדפס ספר צהר לבנין (פ"ב ת"ס(?)) לח"א לישב כל השגות מהרש"א על מהרש"ל.

סעיף לד

לד וי"א דהוא הנמצא אצלם בגופן שלהם כמו כתבי האפקריפא, ונעתקו ללה"ק על ידי ח"א ועם ביאור ופי' נדפס (שנת תקמ"א).

סעיף לה

לה והוא דרושים וחידושים על הגדת הפסח להקדוש מהר"א תאומים הי"ד ולהר"י במו"ה משה (א"ד תנ"ה).

סעיף לו

לו והוא עה"ת ולשונות הרמב"ם ותקנת אזמיר שם (תצ"ז).

סעיף לז

לז צ"ל חסד אברהם ומנ"כ בעה"ק חברון ומ"ש בעל בני יששכר על המשניות סוף מס' תמיד לעיין בס' "אשל אברהם" -- נ"ל דצ"ל "חסד אברהם" עי"ש.

סעיף לח

לח ועמש"ל אות א' אלימה.

סעיף לט

לט והוא על תוספתא ועל סדר נזיקין נדפס ליווארנא תקמ"ו ועל סדר זרעים ומועד ונשים בירושלים תר"ן.

סעיף מ

מ גם כאן נשמט מלשון המחבר וכצ"ל המחבר ספר חסידים רבינו יהודה בן רבינו שמואל קדושי עליונין והוא המחבר הצוואות וספר הכבוד וכ' בשו"ת מהרי"ל וכו'.

סעיף מא

מא ובמהרי"ל נראה קצת דספר חסידים חברו הרוקח תלמידו ויש להביא קצת ראיה לזה דמ"ש בספר חסידים סימן תתשכ"ט ולמ"ד אי' כן להדיא בספר הנפש לרוקח (וע' סדר הדורות) ואולי היה הוא רק המו"ל, ובב"י או"ח ס"א הביא בשם האגור שמכנה לספר חסידים בשם טעמי הרב ר"י החסיד עי"ש, וכ"ה בשבולי הלקט כלל ו' עי"ש, ונדפס כ"פ גם עם פי' קצר מלוקט מכמה ספרים ונקרא בשם משנת חסידים מר' סעדיא חלוונא בר' אהרן ז"ל מקראקא וע' נחלת שבעה סמ"ו אות ח' ובכל הדפוסים האחרונים נדפס הפי' בלי שם החיבור ובלי שם המחבר. ובפפד"מ (תפ"ד) נדפס עם פי' לר' דוד אפטרוד גם נדפס עם פירוש ברית עולם להרב המחבר ז"ל גם עם פירוש מלי דחסידותא להה"ג מוהרא"ד אבד"ק בוטשאטש, וכעת נדפס ספר חסידים בשלימות מכ"י ונמצא בו שינוי נסחאות עד למרבה ועם הג"ה לת"א(?), וע"ס הון יוסף סי' ט' יו"ד וי"א שהפריז מאוד על המדה עי"ש, ולקמן אות כ' א' בהג"ה מנחם ציון שם. וכעת נדפס מחדש בלבוב עם הג"ה מקור חסד ומ"מ לח"א ועוד כ"ב הוספות והג"ה מגאוני הזמן.

סעיף מב

מב ובהקדמת ספר חובת הלבבות הביא ספר החפץ שהוא על עניני מצות דרך קצרה לרב חפץ בן יצליח וכן בספר פאר הדור להרמב"ם סי' קמ"ב הביא רב חפץ בס' המצות כ' עי"ש, ואפשר דהוא ספר המצות שהביא הרמב"ם בהקדמת ספר המצות שלו עי"ש. ואולי הא דיש מיחסים לרבינו חננאל על שמצאו כתוב ספ' החפץ לר"ח וסברו דר"ת מרמזים לרב חננאל ואך הוא רב חפץ ועל שמו נקרא ספר החפץ ובערוך לר"ש הפרחין ערך עמר וקצע הביא רב חפץ סגי נהור ראש ישיבה ע"ש. ובספר נחל אשכול (ע"ס האשכול) ח"א דק"ח אות א' עי"ש.

סעיף מג

מג צ"K מברעסלא וכ"ה בסוף הקדמת ס' חק יוסף ושרש יוסף שחתם א"ע בזה"ל יוסף משה בר' דוד מברעסלא (ונדפס חק יוסף עם ה' חק יעקב ונקראים בשם הכולל חקים טובים טורקא תקכ"ז).

סעיף מד

מד והוא מחובר על כל הש"ע או"ח אבל לא זכינו לאורו רק על הלכות פסח לבד וכמה פעמים נעתקו דברי העט"ז בתוך דברי הח"י ומסיים וכ"כ מורי בב"ח וזהו שהביא לי לטעות בזה שהרב הח"י היה תלמיד הב"ח (ועח"א אות יו"ד סר"ט ובהג"ה מ"ץ עי"ש).

סעיף מה

מה נדפס בליווארנא ש' תקל"ו עם חי' מגדנות נתן על ב"מ לבנו הג"מ אלי'.

סעיף מו

מו נדפס מחדש בתוך חמשה קונטרסים (וויען תרכ"ד) ובהקדמת המו"ל החליט דהוא לר' אברהם במו"ה שלמה טאזרטי תלמיד הרשב"א ז"ל וכן הסכים עמו באור החיים (מיכל).

סעיף מז

מז ועח"א ק' ס"א בהג"ה מ"ץ שם והי' חתנו של הג' בעל מגן אברהם ז"ל.

סעיף מח

מח וראיתי בפי' תרגום יונתן פ' תצא שכתב בזה"ל מצאתי בספר חרדים והוא חי' קודש קדשים עי"ש. ונדפס קיצורו על ידי הגאון בע"ס חיי אדם בשם מצות משה (פירטה תר"ט).

סעיף מט

מט והוא על ע' שמות למט"ט לר' ישמעאל כה"ג, ועתו"ס חולין ד"מ ובהג"ה שם וביבמות ס"ז ע"ב ד"ה פסוק וצע"ק. ונדפס זה לא כביר בעיר לבוב מכ"י ישן נושן.

סעיף נ

נ בן ל"ח שנה, ונדפס אח"כ גם ח"ב וח"ג עד סי' רנ"ז שאלוניקו תקע"ט ואח"כ נדפס ס' מטה אשר בס"ס שער אשר להר"א קובו ולהשלים עבודתו גם עד סי' רפ"ב גם חי' פי' על תלים ודרושים וספר בית שלמה על ש"ע או"ח ומרכבת המשנה על הרמב"ם ושו"ת ושיטת התלמוד וכמ"ש בנו בהקדמת ספר חשק שלמה.

סעיף נא

נא ונדפס לו גם ספר שער החשק ליווארנא תע"ז וזה לא כביר גם בעיר הלברשטאט והוא חקירות בחכמת הקבלה ועמ"ש המח' בספרו צאוורי שלל פ' מקץ עי"ש.

תוכן העניינים

הגהות מנחם ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה