הגהות מנחם ציון· רבי מנחם מאנדל קרנגל
מערכת ז
סעיף א
א צ"ל וזאת ליהודה ומקומו באות וי"ו.
סעיף ב
ב וכן על פרק אבות ועבודת יוה"כ.
סעיף ג
ג עם שיר לבנו בראשו בדפוס קושטא רס"ב ונקצר על ידי הרי"א ממודינא ונקרא בשם צלי אש נדפס כ"פ.
סעיף ד
ד וכן הרמ"א ביו"ד סי' רמ"ב.
סעיף ה
ה וע"ל ס' ס"א בסופו.
סעיף ו
ו עם סדר מלקות לר"א בר"א אשכנזי.
סעיף ז
ז ועח"א ט' ה'.
סעיף ח
ח מצינו דספר הזוהר היה נקרא בפי הראשונים בשם מדרש ויהי אור (יוחסין וסדר הדורות חלק תו"א) ונכתב על ידי ר' אבא וכמש"נ באדרא זוטא פ' האזינו והי' בבלאי ולכך יסדו בלשון ארמי ואולי גם משום דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרו בכתב, מה שאין כן בשאר לשון (עשו"ת רמ"א סל"ד) ואדרא רבא וזוטא א"ל דהוא מלשון מדרש שה"ש ע"פ שררך אגן הסהר אדרא דזהרא עי"ש.
סעיף ט
ט ובספר המטפחת ליעב"ץ האריך להשיג על הזוהר שלנו על שנמצא בו גם מאמרים הרבה שהמה מזמן האחרון וכתבו בתוכו ע"ש ואין זה תברא כ"כ דכמו כן מצינו גם בתלמוד שלנו שנסדר ע"י ר"א ונמצא בו רבנים שהי' אחר ר"א מחמת שהי' נמשך סדורו כ"כ, וראיתי רבים שהחליטו דספר הזוהר היה נגלה גם להרמב"ן ז"ל ויש להביא ראיה היפך זה ממ"ש ע"פ נעשה אדם בצלמנו בשם הר"י קמחי והשבח השביח פירושו עד למאוד ע"ש ולא זכר דכן הוא להדיא בזוהר שם ע"ש. ובספר יוחסין ד' לונדון צד רכ"ד עי"ש. (ובח"א אות מ' בהג"ה מ"ץ ס"צ"ד).
סעיף י
י וזה היה ש' שפ"ב כשלכד שר צבא מקסמיליאן דוכס בייערן עיר היידלברג ושלל אוצר ספרי ישראל ובתוכם רפ"ב כת"י ונתן אותם במתנה לרומי והמה מונחים שם עוד היום בוואטיקאן בשם ביבליאטהעקא פאליטינא.
סעיף יא
יא וז"ל היד"מ במדרש שה"ש ע"פ ודגלו עלי אהבה ע"ש שלא יאמר אדם אך ס' הזוהר יש בו כמה מאמרים וצריך אני לדלג אותם מ"מ עלי אהבה.
סעיף יב
יב ובס'(?) זהרי חמה פ' וישלח כ' דניתן רשות לאליהו ולכל נשמתין דמתיבתא עילאה לגלאה לרשב"י רזין טמירין, ולפעמים שהי' רשב"י טועה א"ל חזור בך, ועי"ז חזרה קבלת סתרי תורה לתוקפה ושכחו, וחזרו ויסדום ואח"כ ר' אבא ושאר תלמידי רשב"י חברו מהם ספר הזוהר והתיקונים ונתחכמו לכתבן באופן שלא יבינם רק מי שהוא חכם ומבין דרכי הקבלה מפא"פ, ואח"כ בזמן הגאונים חלקוהו לפרשיות והוסיפו קצת דברים בגליון ובאורך הזמן נכתבו פנים וכמקרה שאר ספרי חז"ל. וכמ"ש האר"י ז"ל בענין הקדיש ובספר שומר האמונים בהקדמה ב' ע"ש והר"ם בסולה כ' בהקדמת ספר התיקונים בזה"ל ספר הזוהר נמצא בזמן קדמון בעיר פיס וקרוב הדבר שבא לשם על ידי חכמי אפריקא תלמידי רה"ג רב נסים ואביו ר"י ע"ש, וקום קרא מ"ש בשו"ת גאוני קדמאי (בספר נהרות דמשק) ותמצא שם הרבה מאמרים כלשון הזוהר כתובים בלשון הארמי כאשר נמצא אתנו היום.
סעיף יג
יג המסדר הראשון המעריך והמגיה והמו"ל הוא מו"ה שלמה במו"ה יצחק כ"ץ (שאלוניקו ש' נשא"ו) וכעת נדפס בעיר מונקאטש עם הג"ה מהרמד"ל ונזר ישראל להמגיד מקאזניץ.
סעיף יד
יד והוא דפוס קושטא ש' הע"ר ומ"ש המח' לעיל (אות א' פ"ה) בשם א' דהרשב"ץ הוסיף באזהרות רשב"ג ח' בתי"ם לכוין המנין של הרמב"ם וסיים שם וכעת אין בידינו ספר זוהר הרקיע למען דעת בירורין של דברים ע"ש וב"ה נמצא אתנו ספר זוהר הרקיע ועכ"ז חפשתי ולא מצאתי בו מאומה ורק עשה ח' טורים בחרוזים יפים לסיים בדבר טוב ולת?ום בברכה ואינו כולל כלל מעניני התורה והמצוה וע' בהקדמתו שם וע"ל פתיל תכלת.
סעיף טו
טו גם זה נדפס מקרוב בק"ק פרמישלא.
סעיף טז
טז בתוך ספר האלפסי בשם מחסה ומגן (וויען תקס"ה).
סעיף יז
יז נדפס בוויען עם חי' הריטב"א נדה.
סעיף יח
יח וזוגתו ה' הרבנית מ' קרינדל אחותו של הג"מ ישעיהו פיק הי' מנשים חכמניות ודרשניות ובעל הגאון הביא משמה כמה דברי תורה עד שמתנגדיו כתבו לו מדוע לא קרא ספרו בשם "זכרון קריינדל".
סעיף יט
יט וכן חיבר ספר שמות הגיטין נדפס בלובלין והוא להג"מ משה אשכנזי היילפרין תלמיד הרמ"א, וחתן הג"מ משה ליפשיטץ והי' חותן מהרש"א ומנוחתו כבוד באה"ק כמבואר במצבת בנו הג"מ אברהם אבד"ק לבוב בהמ"ס אהבת ציון עה"ת ורש"י (ד' לובלין ש' בשע"ה טוב"ה) ושמ"ך י"ט טבת ש' הנ"ה א"ך חש"ך (ת"ט) ובסדר הדורות מיחסהו למו"ה משה ליפשיץ אבד"ק בריסק וזה טעות במח"כ.
סעיף כ
כ ולא כמ"ש בסדר הדורות דהוא למו"ה יצחק במוהר"א חיים ישרון אבד"ק המבורג דקהל ספרדים בהמ"ס פנים חדשות, ואולי ס' זכרונות שנים הם ואין זכרון אחד עולה לכאן ולכאן (ועמש"ל פ' ק"ג) ואמנם מצאתי דמהר"י ברא"ח ישרון הי' רק המביא לביה"ד, פראג ש' ת"א.
סעיף כא
כא וא"ל הטעם עפימשז"ל ע"פ ותאמר אסתר למלך בשם מדרכי דהאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם ואי' בתרגום שם שנכתב בספר על שמו עי"ש, ובאלשי"ך א"כ נשמע מזה דנכון לכתוב שמו על הספר להודיע לדור אחרון מי הוא המולידו ודין גרמ"א הגאולה בב"א ועמ"ש בהקדמת המו"ל ס' מכלל יופי (ד"א) בפי' הפסוק טוב שם משמן טוב עי"ש.
סעיף כב
כב ו???ר השגתו במ"ש כמנהג איטליא וזה אינו אחרי דהי' ספרדי ולפי זה לא קשיא מידי מ"ש ידידי הרב המשכי"ל בהגהותיו לסדר הדורות שם וז"ל והרב חיד"א התנגד לזה שהוא לר"י נאגרה שהי' ש"ץ בק"ק עזה עי"ש, נראה מזה דבסדר הדורות לא ס"ל כן, ובאמת כ"כ בעצמו בשמות ע"ש (ונמצא אצלי בכת"י קצור זמירות ישראל).
סעיף כג
כג וכן הרב מוהר"י בירב ע"ש והרי"א ממודינא כתב עליו בר"ס זמירות ישראל לא קם בישראל כישראל וכו' עי"ש.
סעיף כד
כד כמו ס' פצעי אוהב על איוב, ספר מקוה ישראל דרשות, וספר כלי מחזיק ברכה (דו"ו שע"ה) ודיני שו"ב בחרוזים מכונה בשם שוחטי הילדים (א"ד תע"ח).
סעיף כה
כה ונדפס זה מקרוב בווינא (תרח"י) חלקי משיריו היקרים מכונים בשם פזמונים ואולי הוא הח"ב שהי' נמצא בכתב"י ונקראים בשם שארית ישראל. גם נדפס ממנו סדר תנאים ראשונים ואחרונים בין ישראל לאביהם שבשמים ע"ד הלצה.
סעיף כו
כו והג' בעל בגדי אהרן העיד עליו שהיה יושב בתענית משבת לשבת ופי' הקצר ישועות יעקב הוא מלוקט מס' זקוקין דנורא.
סעיף כז
כז להרב מו"ה שלמה אוהב ולנכדו מו"ה אהרן הכהן דרושים סדר תנ"ך (ועח"א א' קכ"ט וש' כ"א).
סעיף כח
כח נקרא אל השמים טרם גמר ספרו זקנת שלמה ולפי זה יהי' מכאן עוד ראיה למ"ש המחבר לקמן (אות ע' ל"ב) בשם רבני קשישאי דספר העטור וספר ר"י ?מה מבחינת עלמא דאתכסיא דכל מי שעשה ביאור עליהם לא זכה לגמרה שנאבד הביאור או נפטר בחצי ימיו ע"ש, ובספר שנות חיים פ' חיי תמצא הספד על מטתו שלשלמה.
סעיף כט
כט לאביו ז"ל ומ"כ בעיר וויען י"ז טבת תפ"ו.
סעיף ל
ל בשנת ת"ו (ברך בני"ך בקרב"ך) ח"א עד פרשת דברים עם הג"ה עטרת צבי לגיסו מוהרצ"ה (במו"ה שלום מעליש) חתן הגאון בעל תיו"ט שנפטר בחצי ימיו בלי זרע ברך, וכמש"ש חמיו הגאון בהסכמתו ד' קראקא ובשנת תכ"ב (ר' בר"ך) נדפס בא"ד ח"ב, ומהדו"ב על כל התורה בהסכמת הג"מ יצחק אבוהב ונדפס פ"ב בהמבורג תמ"ז ובא"ד ת"ץ ות"ד לנכדו בן בתו על אגדות הש"ס פפד"א תצ"א.ובכ"פ הביא את המג"ע בשם מורי.
סעיף לא
לא והג"ה על טור וב"י נדפס בספר ארץ יהודה ועל הרמב"ם בספר יתר הבז ומ"כ בעה"ק ירושת"ו תע"ז (ועח"א צ' י"ג).
סעיף לב
לב בק"ק ליווארנא תקכ"ב בהסכמת דודו אחי אמו מו"ה מנחם עזריה פאדוואה.