אור ברסלב

הגהות מנחם ציון· רבי מנחם מאנדל קרנגל

מערכת ב

מערכת א

סעיף א

א ובX"X גט מקושר נדפס רק על ה' יוה"כ.

סעיף ב

ב ומ"ש בה"ט או"ח ס"ס רפ"ח מהר"י על שם סמ"ג צ"ל מהר"י על סמ"ג, גם חיבר ביאור על שערי דורא דו"ו שפ"ט וביאורי רש"י על התורה שע"ה.

סעיף ג

ג ד' ליסבון רמ"ט פיזארי רע"ד ויש בו שינויים הרבה מדפוסים האחרונים וז"ל ספר הכונות ביאור רמב"ן על התורה עמוק מאוד ואין מי שישיגנו והוא ספר גדול הערך ע"ש. והיש"ר מקנדיא כתב שבעל מעשה ה' חי' פי' על הרמב"ן על התורה עי"ש.

סעיף ד

ד פפד"א תכ"ה ותמ"ג והוא למו"ה אברהם במו"ה חיים לוסקר מפוזנא אבד"ק ראסיין ולא נדפס רק על ג' סדרים זמ"ן.

סעיף ה

ה והוא בה"ט הראשון על או"ח נכד הטו"ז ומש"ל בהג"ה מ"ץ ח"א יו"ד סי' למ"ד בשם בעל כתנות אור עלי' קאי ולפי"ז לא קשיא מידי מה שהקשתי שם ועי"ש עוד סי' שצ"ח. ומנ"ך בעיר קינגשבורג בש' תק"ח (ויכ"ר יוס"ף א"ת אחי"ו וה"ם ל"א) ולזה הערני ידידי מנוער מוהר"ם ענזיל בירנבוים נ"י ש"ץ דשם.

סעיף ו

ו והוא למו"ה זכרי' מענדל אבד"ק בעלזא (ומתחלה הי' רב בבהכ"נ גבוה פק"ק קראקא) בהג"מ אריה ליב הנזכר לעיל בטעות (ח"א מ' צ"ח) בשם הג"מ ליווא ודמות ארי' על קברו ע"ש והיה נקרא בשם טוב הויכר ר' ליב בהג"מ זכרי' הנביא. והגאון בעשו"ת חת"ם אה"ע כתב דאין לסמוך עליו להלכה מה שהביא בשם האחרונים דעיקרו לא בא רק לעורר על המעיין ולהראות לו מקום עיי"ש.

סעיף ז

ז להג"מ אברהם אופנהיים ר"י דק"ק מנהיים וחיבר גם ספר מרגניתא שפירא כמבואר בהסכמת הג"מ שאול הלוי אבד"ק האג (ש' שלח"ן מלכי"ם).

סעיף ח

ח וע"ל כ' ל"ב.

סעיף ט

ט למוהר"י איזק במוהרי"ל מים הלוי עפשטיין הי"ד אבד"ק מרגינטהיים וק"ק אופיבאך תלמידו של הג"מ אברהם ברודא.

סעיף י

י למו"ה חיים נחום רפאל מוצירו (שאלוניקו תקט"ו) ובו ג' ספרים נפתחים שו"ת מד' חלקי ש"ע וספר מעשה נסים דרשות וספר גירסא דינקותא ענינים נפרדים דפוס שאלוניקו תקנ"ב ונפטר ער"ה תקס"ב.

סעיף יא

יא ובספר ראש אפרים סל"ו (למהראז"ה) הביא ספר תקון הבית להג"מ מאיר (תלמידו של בעל שארית יוסף) לישב כל השגותיו של בעל בדק הבית.

סעיף יב

יב ועי' ברכ"י שם.

סעיף יג

יג וכ"כ בספר נר מצוה לר"י ן' סיד ח"ב בכללי הפוסקים ע"ש, ואך הרב בעל המעלות שלשמה גמגם בזה ועטו"ז או"ח (ס"ג סק"ה).

סעיף יד

יד גם בעל הב"ח ותיו"ט לא ראו אותו וכמ"ש הש"ך יו"ד הלכות טרפות ריש סימן ל"ד והבאתי גם כן סמוכות לזה ממ"ש הב"ח יורה דעה סוף סימן קצ"ד בנוסח רוב פדחת שכ' הרמב"ם עי"ש, ועיין פמ"ג יו"ד ריש סימן תרצ"ו עי"ש וצ"ע.

סעיף טו

טו וזה ודאי טעות סופר, וצ"ל שכ' וכמ"ש הדרכי משה יורה דעה קכ"ד סקי"ז בלשון הזה מצאתי בשו"ת הרלב"ח שנדפס ש"ם צ"ל ג"כ ש"כ (או שכ"ח כי הנמצא אתנו הוא משנת שכ"ח) ואח"ז מצאתי להדיא כדברי בספר טיב גיטין למהראז"ם שמות עיירות אות כ"ו ע"ש ועי"ל דהמעתיק היה כותב כן לפי שנתו שעמד בו. ועי' הקדמה למחזור קרבן אהרן למהראז"ם עי"ש או לדוגמא כ' כן כדמצינו בכמה מקומות ועל ו' י"ב ובהגה מ"ץ שם ועי' בה"ט או"ח סי' ת"ש(?).

סעיף טז

טז ואנא בריה קלה מצאתי ראיה לדבריו מיו"ד סי' צ"ז שהקשה הדרישה על הבית יוסף שם ולא ראה מה שבעל הבית בעצמו תיקן את ביתו שם.

סעיף יז

יז ובספר האמונות לרש"ט רפ"ט כתב בזאת הלשון: ספר הבהיר המיוסד בלשון ירושלמי וכו' והס' ההוא בא מא"י לחסידים הראשונים וכו' והס' ההוא מקצתו מצאוהו חכמי אשכנז הזקנים ומסרוהו מגאון לגאון עד גאוני פרובינציא הקדמונים ומשם לספרד ובו סוד האמונה והם בתכלית ההסתר עי"ש. ובס' דרך אמונה מ"כ ש"ג עי"ש ובווילנא נדפס ספר הבהיר השלם עם פי' אור הגנוז לא' מתלמידי הרשב"א ועם ביאור הגר"א ז"ל ותחת יריעות משכנותם נמצא ספר הבהיר כ"י ישן נושן על קלף ובדף האחרון איתא בזאת הלשון תפלת היחוד לר"י בן הקנה בא"י שדי טהור בטוהר המציאות ואדיר באחדות וכו' וכ"פ הביא שם בשם ר' יוחנן ור' רחומאי ור' ברכיה ע"ש.

סעיף יח

יח גם כאן צ"ע על המסדר בן יעקב שגרע וקלקול לשון חיי"ם כאשר הוא בשם הגדולים דפוס ליוארנא וז"ל שם שלימוד הזוהר הוא תיקון גדול וכו' וחמשה דפין של הזוהר וכו' ובמקום לימוד הזוהר וכו' כמה גדול כח הזוהר מכל וכו' אמנם אשר גדול לימוד הזוהר וכו' לא כן הזוהר שמדבר בסודי התורה וכו' ובצד מה דברי הזוהר סתומים וכו'

סעיף יט

יט אבד"ק טרלא גיסו של בעל מרכבת המשנה.

סעיף כ

כ ושמו היה חיים אברהם ישראל (נדפס בליווארנא תקמ"ו).

סעיף כא

כא מאסף ומקבץ מס' תולדות אהרן מראה מקום מבבלי ותולדות יעקב מ"מ מירושלמי עיני אברהם ?רבות תולדות יהודה מילקוט פתח עינים מזוהר והוסיף נופך משלו מכמה ספרים. והרי זה המבואר בהקדמתו לנביאים והוא למו"ה אהרן במו"ה שמואל מפוזנא (דפוס פפד"א ת"ן) ואח"כ בווילנא עם הוספות ותיקונים לח"א.

סעיף כב

כב נדפס גם בפ"ע בשם ס' הנחמד (שקלאוו תק"פ) וצ"ע על הג' יעב"ץ בהקדמתו לספר זמרת הארץ פי' לפרק שירה שלא הזכירו כלל ע"ש.

סעיף כג

כג שנת תצ"ד, והג"ה שבתוך הם המה לר"י הכהן ארדוט וכמש"ש בהקדמה והג' מהריט"א החזיק בידו הר"ש סנגויניטו להביא לדפוס פי' המאירי על מס' שבת שנת תקנ"ג ונתן כתב מליצה מפוארה בידו על מס' יומא נדפס בירושלים תרמ"ה ועל ביצה בברלין ועל מס' בבא בתרא בוויען ובליווארנא תקפ"א נדפס בית הבחירה לאבות עם סדר תולדות תנאים ואמוראים.

סעיף כד

כד וע"ל למ"ד ל"ח.

סעיף כה

כה על יו"ד ואה"ע זאלקאווי תנ"א וחי' גם כן על התורה, והמה בכתובים והי' אבד"ק ווילנא ושמ"ך כ"ב טבת ת"ן, ומה שכתבתי בח"א בהגה מ"ץ שנפטר בזאלקאווי הוא טעות.

סעיף כו

כו בק"ק פפד"מ תנ"ז ובשביל שהיה השער שבשו"ת הב"ח מצוייר בציורים שונים וכעין צלמי ע"ז שלהם על כן חכמים שבאותו הדור היו אוסרים מלבא שעריו בשער מחנה ישראל וע"כ בל יראה ובל ימצא שו"ת הב"ח עם השער.

סעיף כז

כז ג"? נדפסו שנת שצ"א שצ"ט ות"ד בש' קרק"א על ידי בנו ה"ר שמואל צ"ה וע' שארית ציון בסופו ע"ש.

סעיף כח

כח ונקרא גם בשם חי' מהר"י ר"ן דפוס דעסייא תנ"ח.

סעיף כט

כט ומ"ש בעל שפת"י (בית ד') לה"ר משה אלקבץ הלוי הוא ט"ס.

סעיף ל

ל והיה נקרא על שם חמיו מו"ה ישראל במוהר"י פו"מ דק"ק לבוב.

סעיף לא

לא בהג"מ יעקב מקראקא (ושמ"ך זאת חנוכה ת"ג) והי' בווילנא ובערי איטליא ואח"כ שב לארצו ונפטר שם (תנ"ח) והיה תלמידו של הג"מ יעקב שור בהמ"ס בית יעקב על סנהדרין.

סעיף לב

לב ואולי הוא בהמ"ס עטרת שלמה עה"ת וה' מגילות וה' נקרא על שם אביו מוהר"ש מבראדי.

סעיף לג

לג ועח"א אות צ' א' ולקמן ע' ל"ח, והגהות ותוס' חי' שבו הנקראים בשם שערי אפרים הוא למו"ה אפרים זלמן ב"ר אליקים פייביש אב"ד דמדינת קורלנד.

סעיף לד

לד הובא גם כן בשו"ת מהרי"ק שורש קנ"ב ובכ"מ [=כסף משנה?] פ"ז הי"ח מהלכות יום טוב. וע"ל ח"א ש' י"ט ד"ה הרשב"א חי' עבודת הקדש ע"ש.

סעיף לה

לה בשנ תסכ"ת עם פסקי מו"ה דניאל אשטרושיה (עח"א ד' נ"ה).

סעיף לו

לו וע' טיב גיטין למהרא"ז מרגליות בלקוטי שמות סק"ח, נדפס ראשונה בדיהרנפורט שנת תמ"ט ומהדו"ב בק"ק פירטה ש' תנ"ד, ולפי זה לא קשיא קושיית בעשו"ת שבות יעקב ח"ג סקי"ח עי"ש, ובשו"ת נו"ב אה"ע סי' ק"ד ע"ש.

סעיף לז

לז בשנת תק"ם והיה חתן הקצין מו"ה משלם ראטהשילד, (ומ"ש בספר רגלא דאמוראי משנת תרכ"ה דהג"מ יוסף בעהמ"ס פורת יוסף נפטר ש' תמ"ה יו"ד אדר ודאי כוון לאחר).

סעיף לח

לח ונדפס אח"כ בפראג ש' תקע"ט על ידי נכדו מו"ה גבריאל מדרעזדין עם הג"ה מהרב מו"ה אורי מדרזדן.

סעיף לט

לט עוד נדפס ממנו שו"ת בספר אבקת דרכים דרושים ושו"ת למו"ה ברוך קאלמוטי שאלוניקי תקע"ד.

סעיף מ

מ וכן כשמזכיר את הש"ך כתב "מו"ר הש"ך", ולפי זה באו גם מחכמי ספרד לישיבת הש"ך ואולי הוא ר"ת "מורינו ורבינו" ושם תפארת הוא. גם מצינו בו סי' ת"ך ותכ"א חו"מ מכנה"ג של"ה בדפוס ומ"ש בה"ט לאו"ח בני חייא צ"ל בני חיי.

סעיף מא

מא וגם על פרש"י עה"ת ועמ"ש בעל משכיל לדוד בראשית ע"פ נעשה אדם וגו' ע"ש.

סעיף מב

מב עש"ת כרם ש מה חו"מ סמ"ה וספר בני דוד על הרמב"ם.

סעיף מג

מג על בעל העיטור ועל הרמב"ם והטורים וגם שות (קושטא דע"ת).

סעיף מד

מד א"ד (תקל"ח) ועוד קודם זה נדפסו חי' עה"ת בשם חצר החדשה בתוך חומש אברבנאל (א"ד תקכ"ח) ומסרתיו לידידי א' להביאו לדפוס מחדש בלבוב.

סעיף מה

מה למו"ה יהושע פלק דיין דק"ק ליסא במוהר"י אייזק מברעסלא (זולצבך תצמי"ח) ועד היום נדפסו ד' פירושים על מס' קטנות לקח טוב למוהר"א ליפמן ש' תפ"א בנין יהושע נחלת יעקב וכסא רחמים להמחבר ז"ל.

סעיף מו

מו וכן על מס' ע"ז וקרא שמו בנין שלמה ע"ד מגיני שלמה על שבא לתרץ ולהציל דברי רש"י מקושי' התוספות וע' הג"ה ש"ץ בסופו.

סעיף מז

מז נדפס בשאלוניקו תקמ"ח.

סעיף מח

מח צ"ל בעל הנפש וע"ס תמיד דעים סל"ז.

סעיף מט

מט וה' נדה להרמב"ן וחי' הר"ן על נדה וכעת נדפס עם ביאור והג"ה לח"א.

סעיף נ

נ וא"ל עוד דמלת ברוך שאמר ר"ת רבי שמשון בן רבי אליעזר מורה וכותב (ר"ל מורה צדק וסופר).

סעיף נא

נא וצ"ע דכן הוא להדיא בר"ס ברוך שאמר שהעתק מתחלה דברי סופר מובהק הר' אברהם זינצהיים מפראג ע"ש ונדפס אח"כ גם עם סדר א"ב לר' ליפמאן בע"ס הנצחון (שקלאוו תקס"ד) ובווארשא ע"י ידידי מוהר"א וואלדען תרל"ח.

סעיף נב

נב ונדפס עם הג"ה לח"א (אופיבאך תקס"ב).

סעיף נג

נג וכבר זכינו לאורו כעת ונדפס בלבוב זה לא כביר.

סעיף נד

נד ולענ"ד גם לדבריו יסלח לי כבוד האדון המחבר ז"ל אחרי דשם חמאי גאון לא נמצא כלל בין שמות הגאונים ואף רבינו שרירא גאון באגרת רש"ג המונה במספר צבאם ולכולם בשם יקרא לא מצינו שם זה כלל, ואולי תיוהא קחזינא הכא דר"א ב"ר יצחק המחבר ברית מנוחה הי' חמיו של הראב"ד ואליהו זכור לטוב הי' נתגלה אליו (וע' בח"א א' ו') בהמ"ס האשכול, והראב"ד בס' תמים דעים מזכירו איזה פעמים בשם חמי הגאון ואף אתה אל תתמה על יחוס תואר גאון דכבר פסקה מימות רה"ג, דהרי גם כעת מיחסין בשם גאון, וע"כ א"ל דאיזה סופר או מעתיק שהי' רואה בשער ספר ברית מנוחה כתוב בכת"י הראב"ד דהוא מרב חמאי גאון הי' טועה וסובר שהי' נמצא איזה גאון בשם זה והוא המחבר ולא ידע במח"כ את אשר לפניו שהוא רק כינוי לחמיו. ולפי זה מה מאוד יתאימו לנו לשון ספר היוחסין וז"ל "ראב"י חיבר ספר האשכול וספר הברית בקבלה", ע"ש, וכונתו לספר ברית מנוחה. ואמנם ספר הברית שחבר ר"א ב"ר יצחק מרמון ספרד (גאראנאטה) שחבר ספרו בש' ק"ס והובא כ"פ בפי' ס' יצירה לבוטריל רק ע"ד חקירה הוא ולא ע"ד קבלה כספר ברית מנוחה (ואולם בספר הפרדס שער עשר ולא תשע הביא ס' העיון לר' חמאי גאון וכן בפ"ד לצחצחות הביא ספר היחוד לר' חמאי גאון). וראה נא דגם ספר האשכול אף שכל דבריו רק על הנגלות לנו עם כל זה נגובים גם שם איזה מקומות מדברי המקובלים כמו בה' מנחה וערבית לש"ק ובהל' תפלין וברכת הודאה עי"ש. ולפי זה מ"ש בעל סדר הדורות ברית מנוחה ר"א בר"י מרמון ספרד ס' עמוק בקבלה צ"ל ס' הברית והוא רק ע"ד המחקר ואין לו עסק בנסתרות שם ועם שמות המלאכים ופעולותיהם וגם הובא שם דברי המורה כ"פ, ועי' ש"ע להאר"י ד' פפד"א דכ"ו, (וע"ע בהג"V ש"ץ בסוף הספר).

סעיף נה

נה וגם לדבר זה יסלח לי כבוד האדון המחבר ז"ל, דנראה מזה דהמח' הי' מסכי"ם לפתחו ואמנם עכצ"ל דמהר"י צמח גופא רק לישנא קלילא נקיט, ודבריו המה מפורשים ומבוארים בספר עץ החיים למהרחו" ושם נאמר דהר"י ז"ל אמר רק דספר ברית מנוחה נעשה ע"פ גלוי נשמת צדיק קדמון מרשב"י ואם כן עדיין י"ל דהמח' חי אף אחר הגאונים וכנ"ל (וע"ד גלוי המגיד למרן הבית יוסף ז"ל וכעין רעיא מהימנא) ובפרדס שער הנקודות ובשער האותיות פ"א כתב וזה לשונו: ספר ברית מנוחה ודאי כ"ד דברי קבלה מפא"פ או מפי מלאך שאינם מושגים ברוב עיון ושכל רק השגה נפלאה ברוה"ק עי"ש, ובספר הכונות וספר לימודי האצילות, ועי' גם כן בהקדמת ספר זוהר חי ובהקדמת ספר קסת הסופר על שו"ת מן השמים לידידי הרב החכם הבלשן חוקר ומקובל כליל המדעים מו"ה אהרן מרקוס ז"ל מה שהאריך גם כן בזה והביא לנו הרבה סמוכות לזה עי"ש. וע"ל בח"א פליטת סופרים אות ח' סי' ט'.

סעיף נו

נו והג"מ אברהם ברודא ז"ל היה מעתיק דבריו על ידי ב' תלמידיו לסדרו לדפוס ואמר שם בזה"ל למו" יחזקאל בהרב המח' מהר"פ אבד"ק וולאדאווי ב"ר פילטא אם אראה עוד הספר ברית שלום בדפוס אזי תהיה שמחתי גדולה כ"כ כאשר ראיתי דברים חקוקים בעת ברזל וכו' ועי"ש בהקדמה.

סעיף נז

נז דו"ו שי"ב וחי' גם על הל' ברכות ועיין יו"ד ש"ך סי"ט סק"ב.

סעיף נח

נח ובנסוע לאה"ק נפטר בק"ק טוניס בתענית בתפלת מנחה בטלית ותפילין ובעמידה וכשסיים עושה שלום וכו' נח נפשי (וע"ס מעגל טוב להמחב' ז"ל) והי' מק"ק אוליינוב ואבד"ק קאלטשין ונתפס שם ע"ד מצוה וברח לאיטליא והולאנד והי' גם כן בתוך מליצי יושר בעד הג"מ יהונתן אייבשיץ ז"ל וע"ס לוחות הערות ובעל שער המלך (מוסר) למוהר"ם אבד"ק ווילקאטש אחים לי' הספידא עי"ש, וצ"ע על ידידי בעל שה"ג החדש שהביאו עוד הפעם וכתב שם גם כן שראה ממנו ס' בקבלה מעשיות כת"י, עי"ש.

סעיף נט

נט נדפס בראשונה בשנת ת"ל ועוד הפעם עם הג"ה עומר מן לבעל זרע ברך.

סעיף ס

ס גם חיבר ספר שער ההכנה כולל צוואות ווידויים ותפלת שונות יקרות על דרך שיר (ד' קושטא תצ"ד).

סעיף סא

סא וגם על מאמרי "אל תקרי" שבש"ס, ונדפס מחדש פה קראקא.

סעיף סב

סב להג"מ שאול אבד"ק פפד"א בהג"מ צ"ה אבד"ק ברלין וע"י שחיבר ספר מצפה (יקתאל) יקותיאל כולל השגות רבות ובתוכם חירופים וגידופים על ספר תורת יקותיאל ובזה משך על עצמו שנאה גדולה וגדולי הדור לבשו קנאה ורדפו אותו עד חרמ"ה לנקום נקמת כבוד הגאון הצדיק הזקן, ומצו"ת גוררות מצו"ת ויצאו עליו עוררין דכל ס' בשמים ראש שהוא ע"ש הרא"ש מזוייף מתוכו הוא ואיננה לרבינו הרא"ש כלל באשר כי באו בו גם דברים זרים ומרים, והגאו"ן בשו"ת חת"ס מכנהו להני כתבי הרא"ש בשם כזב"י הרא"ש (ועשו"ת תכלת מרדכי ס"ה להג"מ מרדכי בנעט וישועות יעקב יו"ד קפ"ז ושו"ת שו"מ ח"ב קפ"ו ומדו"ת ח"ב סנ"ה) וזה גרם לו ששינה מקומו והלך נדוד לק"ק לונדון לאחיו הג"מ שלמה האב"ד דשם, וגם שם לא מצא מנוחה, ונפטר באפס כח, ועמ"ש המח' בס' שיורי ברכה או"ח סי' ג"ן ויו"ד סי' קט"ז ונו"ב יו"ד ס"ד ואה"ע ס"ו.

סעיף סג

סג ומתוך ספרו התופת והעדן נראה שחי' פי' גם על ישעיה ירמיה ויחזקאל שיר השירים וקהלת וכמו כן חי' ספר אבן בוחן בדקדוק וספר סודות צורות האותיות עי"ש ובס' מקדש מעט לר"ס רואטי וס' מימי ישראל לר"י נאגרה ע"ש.

תוכן העניינים

הגהות מנחם ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה