הגהות מנחם ציון· רבי מנחם מאנדל קרנגל
מערכת א
סעיף א
א בעזרת זרח בחשך אור לישרים, נתחיל ונסיים במערכת ספרים, ובחסדך חייני, בחלק שני:
ב (א) והוא בספ' מאזניים:
סעיף ב
ב וז"ל סדר הדורות: אבא גוריון והוא כמו מדרש כ"מ עכ"ל. וכ' שם המגי' שצ"ל כ"י והוא ר"ת כתב יד, ולענ"ד אין כאן ט"ס וכ"מ ר"ת כן מצאתי והוא בילקוט אסתר וכמ"ש המח' לקמן אות מ' ס"ב עיי"ש.
סעיף ג
ג עשו"ת מהר"י מינץ ס"י דראבי' הוא אבי העזרי בר"י הלוי חתנו של הראב"ן ז"ל ואבי העזרי הוא אבי אסף ועפמ"ג בהקדמתו ליו"ד אות יו"ד ע"ש ובשו"ת מהר"ם ב"ב החדשות הועתק הרבה דינים מס' אבי אסף עי"ש.
סעיף ד
ד נדפס זה לא כביר פה קראקא ח"א עם הגה' לוית חן לידידי המנוח הרב מוה"ר ח"ן [חיים נתן] דמביצר בעשו"ת דברי חן, ושמעתי דכבר התחילו להדפיסו בשלימות. ועי' הגה' שבס"ס מגן אבות להמאירי צד ק"ס.
סעיף ה
ה והוא חי' על ש"ס וש"ע או"ח. פפד"א תקי"ד.
סעיף ו
ו צ"ל אבן השהם והוא להרב מוהר"א געץ אבד"ק הולדסהיים (בהג"מ מאיר אבד"ק פילא בהג"מ אליקים געץ ר"מ דק"ק פוזבא אחי הג' מהרל"ח על הטור בני הרב מו"ה מאיר מטנהויזן) נדפס בדיהרנפורט תצ"ג ע"י בנו מהר"ם אבד"ק לאסק וכ"כ המח' לקמן (אות ר' כ"ט) ואמנם ס' אבני שהם הוא דרושים עה"ת וכמ"ש לאות נו"ן כ' עיי"ש.
סעיף ז
ז בק"ק סאלוניקי תקנ"א. גם נדפסו שו"ת ביחוד לחלק אה"ע בק"ק וויניציא ובלבוב.
סעיף ח
ח בק"ק אזמיר על סדר זרעים, ובשאלוניקי תקפ"ה על סדר מועד.
סעיף ט
ט עם הגה' והערות.
סעיף י
י והגאון בעל שארית יוסף היה הראשון ממזכי הרבים להביא ספר האגודה לדפוס (קראקא של"א) והוא יגע והגיה בו הרבה, וזה מחדש התחילו להדפיסו עם ציונים והערות שונות לח"א ונגמר רק על מס' ב"ק.
סעיף יא
א (יא) ואולי בשביל שהדפיס ספרו בנאפולי מש' ר"ן ע"כ הגי' שם אגב ארחא פי' רד"ק על תהלים שנדפס שם גם כן בזמן זה. ובסדר הדורות כ' אגור דינים ומנהגים מאו"ח יו"ד ואה"ע, עכ"ל. וצ"ע דלא נמצא בו דבר מחלק אה"ע. גם מש"ש שס' חזון הוא לבעל האגור גם זה אינו במח"כ ורק אביו ה"ר יהודה הורתו ולידתו והוא על חידות ופתרונים מחי' דינים הנראים לכאורה כחידה בלי פתרון וע"ד היכא תמצא. וכן מ"ש הב"י או"ח סי' נ"ה כתב האגור בחידותיו (ומש"ש בחידושיו הוא טעות סופר) לא דוק דהוא רק לאבי בעל האגור.
ב והנה ספר האגור מחובר ביקצור גדול עד שאי אפשר להבינם לכאורה במעט עיון בהרבה מקומות וזולת זה נפל בו הרבה טעותים על ידי עצלות המדפיסים שנדפסו איזה פעמים ופרצים תצאנה. עד שרחמתי וחמלתי עליו וקרמתי עליהם או"ר חדש ועשיתי עליו ביאור והגה עד מקום שידי מגה"ת. ומכונים בשם "אגורת כסף" .ונא יזכני ה' להוציאם לאורה במהרה. והראיתי לדעת דכמה פעמים הביא בית יוסף בשמו ולא נמצא שם רק בשה"ל, ואולי משום דרוב דברי האגור לקוחים משם, ולדוגמא ראה נא בית יוסף או"ח קל"ט לענין נוסח ובא לציון והוא בשבלי הלקט כלל י"ד, וכפי"ז יבוארו דבריו היטב, וכן מ"ש הדרכי משה סי' ר' בשם האגור לענין זימון גם כן לא מצאתי שמה כלל. גם הביא הבית יוסף כמה פעמים דברי האגור והניחם בצריך עיון וכשתעיין מקור הדברים בשבלי הלקט עצמו אזי תבין ותראה שנעתקו הדברים בטעות ונלקו בחסר ויתר ולק"מ. וכזה תמצא גם כן בבית יוסף או"ח של"ח לענין איסור לשחוק בשבת בתם וחסר עי"ש.
סעיף יב
יב ובסדר הדורות מסיים כאן ועי' דברי האגור עי"ש, וצ"ע כונתו בזה, וידידי הרב המשכי"ל המגי' לא העיר על זה כלל, והוא ספר השרשים כתוב בב' חלקים מהודר ע"פ א"ב ונקרא גם כן ס' השיר.
סעיף יג
יג נדפס כמה פעמים בפ"ע(?) ובשער הספר מדפוס הראשון איתא בזה הלשון: "אגרת התוכחה והמוסר שעשה החכם מו"ה שלמה ן' לחמיש", והיא נדפסה גם כן בסוף ספר תיקון שובבי"ם (דו"ו תע"ב) ובסוף המחזור שער בת רבים לספרדים (דו"ו תע"ז).
סעיף יד
יד נדפס מחדש פה קראקא עם הגה' הרמ"ז.
סעיף טו
טו והיה נקרא נסים חיים משה (נח"ם) מזרחי. ומצאתי בספר מעגל טוב להרב המחבר שכתב בזה הלשון: כשה"ל לפעמים צער גדול וראיתי להרב מהר"ם מזרחי בחלום ה"ל שמחה גדולה דכ"פ ה"ל הדבר הזה לישועה, עי"ש.
סעיף טז
טז גם שו"ת ופרפראות לחכמה עם איזה ציורים ליו ארנא תק"ב.
סעיף יז
יז גם חי' ספר תולדות יעקב מראה מקומות בתנ"ך מש"ס ירושלמי (ד"א הבי"ת) וכן ספר עדות ביעקב שו"ת וקו' ציצת נובל צבי.
סעיף יח
יח צ"ל תע"ה והי' אבד"ק טוטשין.
סעיף יט
יט וכן בספר עבודת הקודש להר"ם ן' גבאי ע"ש נדפס בלבוב ובנאוזידוואהר והיה בן אחי הרמ"ה ובמח"כ בעלי המסכימים שיחסו לאבי הרמ"ה שהי' נקרא גם כן רבינו טודרוס הלוי.
סעיף כ
כ וז"ל סדר הדורות ובס' זרע קודש הג"מ יעקב גר צדק עשה הגה ט"ס אוצ"ח ועץ חיים עי"ש נ"ל דצ"ל ובספר זרע קודש כתב שהג"מ וכו'.
סעיף כא
כא ואנו זכינו לאורו כעת נדפס ח"א בק"ק זיטאמיר (תרכ"ד) ואח"כ ח"ב בעה"ק ירושלים על ג' בבות סנהדרין וע"ז ומתוס' ע"ז נ"ח ע"ב ושו"ת הרשב"א סי' תקע"א ובמרדכי ע"ז סי' תשצ"ג (וכן נדפס שו"ת לבנו הר' חיים אור זרוע עם הגה' לח"א לייפציס תרכ"ה) ואלו היה ראה המ"א האו"ז הנדפס לא היה חולק על הד"מ בסי' רמ"ט בענין הגרימז"ל שלא לאכלו בשבת בין קדוש לסעודה, דהד"מ הביא שם מתחלה בשם האו"ז לאיסור ומסיים להיתר וסבר המ"א דהד"מ משיג עליו והמעיין שם בפנים ה' ע"ש סכ"א יראה דכל דברי הד"מ מתחלה ועד סוף לשון האור זרוע הם.
סעיף כב
כב גם חיבר ספר רוח חיים נפטר בפיורדא (י"ט שבט תמ"ד) ועיר מולדתו היה פה קראקא.
סעיף כג
כג גם נדפס תי' על מס' קידושין (ד' וויען ולבוב) וספר חקר הלכה שיטות ודרושים ע"ד הפלפול.
סעיף כד
כד ועוד מקדם קדמתה (פירארה שי"ד) וראיתיו תת"י גיסי מו"ה עקיבא דו"ב נ"י וכן הביאו בעל שפת"י (מ' כ"ז) ונדפס כעת מחדש עם הערות שונות ויקרות להג' בעל בני יששכר גם חי' ס' מאמר האחדות, ויסוד האמונה ופי' על תהלים ואיוב וה' מגלות (שאלוניקו של"א).
סעיף כה
כה וראה זה דבשנת תק"ג פ' פנחס בש"ק בסעודה ג' שהי' מאריך בשלחנו אמר הרה"ק מהרר"י בעל שם טוב להמסובין כדמדומה היום כבה נר המערבי ואחר הבדלה שלאו תלמידיו כונתו בזה א"ל דאו"ח נסתלק באותה שעה משום דיש סוד אחד בנטילת ידים שאין מוסרין אותו רק לא' שבדור ועד היום הי' ביד האו"ח וכעת נגלה לו סוד זה, מזה נודע לו דרבינו חיים איננו עוד בחיים. והיה זה במוצ"ש ט"ו תמוז תק"ג. *ובפעם הראשון נדפס עם חומש ופרש"י על חצי בויגן והי' מדקדק שפרש"י יהי תמיד על צד ימין בין בעמוד א' או ב' וזה פלא.
סעיף כו
כו וצע"ק איך נרמז שם דהר"ם חי' ס' קול בוכים דל"כ שם רק אור החמה הובא בס' קול בוכים להרמ"ג ועי"ש בהגה, ונדפס עד פ' ויקרא (שאלוניקו תר"ג) וכעת בעה"ק ירושת"י ע"י השתדלות הרה"ק מו"ה יחזקאל שרגא אבד"ק שינאווא ז"ל נדפס בשלימות, וצע"ק דבשער הספר שם נותן זכות הקדימה למהרח"וו נגד האר"י ז"ל רבו עי"ש.
סעיף כז
כז ועל שרשי עקרי האמונה ויסודותיו והוא ספר יקר מאוד וראוי לכל יר"ש להתמיד בו וישכון עליו אור ה' (והי' רבו של בעל העקרים). נדפס כעת בוויען.
סעיף כח
כח ר"ת לא ימושו מפיך ומפי זרעך.
סעיף כט
כט נתחבר מהני תרי גיסי צנתרי דדהבא הג"מ יוסף בנימין זאב אבד"ק שינאווא (חתן הרב מהר"ח הענוך מזאלקוואי נכד הב"ח) ומהאי גיס"א הג"מ נפלתי הירץ. ומ"ש בשם הגדולים החדש לוין חן ואור יקרות חברו אב ובנו הרב מו"ה ארי"ה יהודה ליב במו"ה שמואל גרשון איש ירושלים ובנו מו"ה יוסף בנימין עה"ת וקצת תי' וקושי' להרב מו"ה נפתלי הירץ ע"ש וצ"ע מרישא עד סיפא. ובל"ס לא ראה אור יקרות ואף לא בא שעריו וגם כבר הובא בשם הגדולים הראשון כאן.
סעיף ל
ל נדפס עם חי' הריטב"א ליומא (קושטא תקי"ג).
סעיף לא
לא נדפס בא"ד (תס"ט) על ידי מו"ה צבי הירש במו"ה חיים, חזן ודיין בפוזנא.
סעיף לב
לב כולל כונת התפלה ופירושו והאריך במעלת לימוד הקבלה והוא קציר ס' פרדס רמונים (ד"וו שד"ם).
סעיף לג
לג ועל המאמרים המתחילות גדול או גדולה ונראה שהוא לבהמ"ס ראשית חכמה בעצמו ובהקדמת ספר אור עולה יש שם ט"ס עי"ש.
סעיף לד
לד נדפס בראשונה המבורג ת"ן עם כונת תפלות ומצות להרי"ל קראטאשין ונדפס כעת בווארשא בשמו העצמי אור צדיקים ובהג"ה מדוייקת ואח"ז בפרמיסלא בתוך הסידור הרמ"ק ז"ל.
סעיף לה
לה ובשער הספר (ד"א תס"ג) מפורש להדיא דהוא להרדב"ז ז"ל.
סעיף לו
לו המ"כ ושאר מפורשים הביאו רק בשם אבא (ר"ת אברהם בן אשר) ובל"ס דבן אשר הי' שם משפחה דבאמת הי' בן ר' גדליה.
סעיף לז
לז והרב אם למסורת כ' בהקדמתו בזה הלשון: דברי אור תורה ככתובים וכנתונים מסיני דמי עי"ש, ועם ק' שברי לוחות (הומבורג תצ"ח) ועם תורה אור מדיני קריאה וכתיבה ונגינות לבעל נחלת אריאל (ברלין תק"ה) ועמ"ש עליו הגאון בעל תורת הרא"ם בשו"ת שבסוף הספר בנידון מספר האותיות שבתורה עי"ש, ומ"ש אני עני בר"ס דבש וחלב עי"ש.
סעיף לח
לח גם הכלבו מזכירו כמה פעמים בשם ר"ש ולא רש"י, ונראה דאינו לרש"י ז"ל.
סעיף לט
לט גם דינים לפורים ושם הכולל לחמש מגלות הוא דנא פשר"א לווארנא ש' שמר"ו (וע"ל ד' ל"ג) ר"ת פ'ורים ש'יר השירים ר'ות א'יכה.
סעיף מ
מ והוא שו"ת למהר"י זאבי וחידושים ודרושים ועח"א יו"ד סי' תי"ב עיי"ש.
סעיף מא
מא ובקראקא (של"ט) נדפס בהרבה שינויים וזה מקרוב נדפס בירושלים ע"פ איזה כתבי ידות עם הגה והערות לח"א.
סעיף מב
מב ועי' גם כן סוכה מ"ט ע"א ובבא בתרא קמ"ה ע"ב ומכות ג' ע"ב ונדה ע"ב ע"ש, ואזהרות שלו מתחלת אמת יהגה חכי נדפס בברלין בתוך קובץ מעשה ידי גאונים ומ"ש המח' דהחזיקו בו בני אשכנז ופולין כבר השיג עליו הרז"ה בזה במבוא למחזור קרובות שלו דרק בצרפת החזיקו במו אבל בני אשכנז ופולין החזיקו רק באזהרות אתה הנחלת וכו' וע"ה צדה לדרך בחג השבועות עי"ש. ומאוד עגמה לה נפשי על בעל ליקוטי אורות (כולל תרי"ג מצות בדרך שיר) שכ' בזה"ל וכאשר ראו חכמים ונבונים את השיר הזה אמרו מעתה לא נאמר עוד במוסף דשבועות אזהרות אתה הנחלת ורק נאמר השירים האלה ע"ש, ואיך יעיז איש בזמננו לומר כן כדברים האלה ולהוציא ישן מפני חדש, וכבר אמרו חז"ל טובה צפורנן של ראשונים מכריסן של אחרונים, ק"ו אנן יתמי דיתמי.
סעיף מג
מג המתחלת איש אוכלה וכו' נדפס גם כן בתוך קובץ מעשה ידי הגאונים הנ"ל מיוסדים על עשרת הדברות שהם אבות לכל התרי"ג מצות (וע"ד ס' מאמר השכל להראב"ן). גם חי' תרי"ג מצות בחרוזים בפ"ע המתחלת את ה"א תירא, ומ"ש אבודרהם לומר סדר מ"ע ביום ראשון של שבועות ומצות ל"ת ביום ב', וכן יסד רס"ג ע"ש, וצ"ע דסדר אזהרות לרס"ג איננה מסודרה בסדר מ"ע ול"ת, רק כסדר התורה, ועי' ראב"ע פ' יתרו.
סעיף מד
מד ש' ער"ה וכן ר"ש אבן תבון עשה פי' עליו והי' נמצא בכת"י תת"י בעל המעלות שלשמה וכן נמצא ברשימת הרב מוהרל"ר ז"ל ונזכר להדיא בהקדמת ס' זוהר הרקיע, וע"כ שם דגם הוא חי' אזהרות המתחלת שולמית שחרחרת, ע"ש גם נדפס פי' על אזהרות רשב"ג בשם משיבת נפש (קושטא תק"ג) למו"ה שבתי וויטאש תלמיד הר"ש אלגאזי.
סעיף מה
מה ראיתי העתק לשון המח' ז"ל אשר כ' בגליון אזהרות שלו בזה"ל אלו הח' בתים לא חלו בה ידים אשר בנה שלמה (רשב"ג) שירי"ם במדבר במתק ודשן, נאות מדבר העומדים ברומו, שירותם יזהירו אזהרות מזהירות שככה לו בעולמו, ואולם תמניא אינון בתי מלכות רבן שמעון (רשב"ץ), גדול מרבן שמו, וכך הי' מונה אלה הפקידים ונימוקו עמו, דברי החיד"א ס"ט עכ"ל.
סעיף מו
מו דו"ו שי"ב ראיתי לת"א שרוצה לפקפק על זה אם יצאו הדברים אלו מפה קדוש, ולא אדע איה מקום ספק, ראשית שכל דבריו יחדרו חדרי בטן והמה קודחים להבת אש כדרכו בקדש, שנית לשונו זהב וההדר"ת והוא באחד עם ס' מנות הלוי ושרש ישי ועוד בה שלישיה דספר אילת אהבים נזכר כ"פ בתוך ס' ברית הלוי שחי' על הגדת פסח (לבוב תרכ"ג) וגם הביא בס' אילת אהבים שחי' ס' עבותות אהבה וכן ס' סכת שלם ע"ש בפ' לריח שמניך וגו' ע"ש, והמה נזכרים גם כן בס' ברית הלוי ובשאר ספריו ובפרט דספר אילת אהבים נדפס בחייו (ש' שי"ב) דאז ודאי א"א לחשוש בו ולומר שנתיחס ס' על שמו ויהי' שותק.
סעיף מז
מז על מגילת איכה (דו"ו תע"ב) ועם הוספות זונדזבק (תפ"ז).
סעיף מח
מח ס' אלי' זוטא הוא על לבוש (פראג תס"ח) ואלי' רבא על ש"ע או"ח. ומ"ש בסדר הדורות אלי' רבא פיו"ד צ"ע, ונדפס ס' אליה רבא גם על ש"ס (פיורדא תקנ"ד). ובאמת גם ספר אליה רבא היה מחובר מתחלה רק על לבוש ורק המו"ל סדרו על ש"ע שיהי' חריפא לזבינא וע"כ עלה בו הרבה דברים, בלי משטר וסדרים.
סעיף מט
מט והי' אבד"ק המבורג ובש' תי"ב נקרא למדינת פולין במצות המלך ראדזוויל להיות לו לרופא קבוע ובהקדמת ס' האלים שנדפס מחדש מונה והולך שם כ"ח ספרים שחיבר בכל החכמות וצ"ע שלא חשב שם גם ספר נובלות חכמה.
סעיף נ
נ ובק"ק בראדי התחילו לדפוס ס' אלימה וגמרו והשלימו בלבוב שנת תר"ס ואחרי העיון מצאנו בו הרבה דברים שהמה בס' חס"ל וכמו שנעתקו זמ"ז אות באות ואכמ"ל וצע"ק.
סעיף נא
נא ובמק"א ראיצי מיחסים אותו לאבי הבדרשי ז"ל והוא על עניני תשובה ונדפס עם ס' הנמצא להרמב"ם וזה מקרוב נדפס בווארשא עם ביאור והג"ה לח"א בשם אבנט ב"ד.
סעיף נב
נב נדפס בירושלים (תרמ"ה) וכעת בק"ק מונקאטש על מס' ברכות.
סעיף נג
נג העתקת ר"י אבן תבון קושטא שכ"ב ובברלין תקמ"ט בשם אמונות ודעות ועם ביאור לח"א. וגם נדפס כעת עם הג"ה לח"א.
סעיף נד
נד ונדפס שם ש' ת"ץ ועם ביאור לח"א בק"ק ווארשא, ולי מה יקרו כונת תקון התשובה ע"ש, והוא בסדר תקון שובבי"ם דק"ק מנטובה, יקרה הוא וחביבה.
סעיף נה
נה ועוד קודם זה (קושטא רע"ח) וכמ"ש בהקדמת ס' פסקי חלה ד' ירושלים ומש"ש דהמח' לא ראה בעיניו ספר אמרות טהורות ל"נ כן מלקמן אות ה' סי' ע"ז ונפטר א' סוכות תק"ד.
סעיף נו
נו נדפס זה מקרוב עם המ"ר.
סעיף נז
נז נדפסו בס"ס שו"ת כהונת עולם לחתנו ז"ל (קושטא ת"ק).
סעיף נח
נח גם נזכר במהרי"ל כ"פ, נדפס בוויען תרכ"ד בתוך ספר חמשה קונטרסים וע"ש בהקדמת המו"ל הרב נחמן נתן קורוניל ע"ש.
סעיף נט
נט קושטא תקכ"ד, ונקצר ע"י המח' ז"ל ונדפס שנת תקמ"ו עם קונטרס תורת השלמים מדיני מועדים למהר"א חיון והג"ה לספר שלמי צבור למוהריט"א וליקוטים לכותב ס"ת על דרך האמת להרמ"ז ז"ל והג"ה לספר לב דוד וברית עולם, מנהגים להוצאות ס"ת וברכותיו שם תקנ"ו.
סעיף ס
ס ונקרא בשם עטרת שלמה (וע"ל ע' מ"ב) והי' נמצא תת"י הגאון הש"ך או"ה של מהרש"ל והי' מוסיף עליו הג"ה על הגליון עש"ך יו"ד סק"ב, ותדע דהנדפס בברלין יש כמה שינויים מדפוסים אחרים ועיו"ד סקי"ז ובהג"ה ברוך טעם שם.
סעיף סא
סא וצ"ע לפי זה על הטו"ז ה' פסח (תמ"ז סקי"ד) שכתב דא"ח שהובא באו"ה כונתו על טור או"ח, ואם כן אינו לר"י גירונדי החסיד, ונדפס גם בווארשא עם ביאור לח"א בשם זר זהב.
סעיף סב
סב וע"ס מגן אבות לרשב"ץ פ"ג דאבות משנת ג' שאכלו וכו' ע"ש ובספר תמים דעים ס"ט ע"ש.
סעיף סג
סג למו"ה משה במו"ה אהרן צ"ה ראש ונאמן דד"א (ד"א תצ"ב) נדפס איזה פעמים.
סעיף סד
סד להג"מ יצחק חיות מגזע חסידי פרובינצא אבד"ק פראג ושמ"ך ח"י אלול שע"ג (ומ"ש בהקדמת ס' מצודת דוד על תנ"ך לנכדו שהי' אבד"ק קראקא ולבוב הוא טעות ואולי כונתו לאביו בה ?? הולך תמים (וע"ל ה' נו"ן) וידוע דכ"ד לקוחים המה מאו"ה ועמ"א סי' תנ"א ס"ק ז.
סעיף סה
סה בק"ק פראג שנת ת"ס והוא למו"ה ישכר בער בהמקובל מו"ה אלחנן גם חי' ספר שלשה שריגים.
סעיף סו
סו ויותר הול"ל דהוא עה"ת ורק ח"ב הנקרא דברי שמואל הוא על דרושים (שאלוניקי תקט"ז).
סעיף סז
סז ובדפוס קראקא ת"ח השמיטו ק' כללי המדרש וכן לא יעשה.
סעיף סח
סח חבר אותו במיורקא שנת ק' לאלף הששי, ובסדר הדורות הביא לו עוד ס' יורה דעה ע"ש ח"א נדפס בפארינצי תק"י וח"ב ברלין תרס"ב עם הגהות לח"א.
סעיף סט
סט ועמ"ש בזה ידידי המנוח הרב המשכי"ל בהגהותיו לסדר הדורות ע"ש וע"ס ארצות החיים (מלבי"ם) ה' נט"י ע"ש ועד היום נדפסו ג' פירושים עליו.
סעיף ע
ע ועם הג"ה עפרא דארעא לר"י עייאש (ליווארנא תקמ"ג) וע"ל ע' ע"ד.
סעיף עא
עא נדפס בק"ק הלברשטט תרכ"ח עם ביאור והגהות יקרות לח"א בשם נחל אשכול וע"ל אות ב' קי"ג בהג"ה מ"צ שם.
סעיף עב
עב וצ"ע וע"ל ב' י"ז בסופו ע"ש.