מגיד · שְׁחִין
מַכַּת שְׁחִין – הַטַּעַם הוּא, מִפְּנֵי שֶׁהַמִּצְרִיִּים הָיוּ מִשְׁתַּעְבְּדִים בְּעַם יִשְׂרָאֵל תַּשְׁמִישׁ שֶׁל בִּזָּיוֹן, שֶׁהָיוּ כּוֹפִין אוֹתָם שֶׁיִּרְחֲצוּ אֶת הַמִּצְרִיִּים וִינַקּוּ אֶת גּוּפָם.
וְזֶה הַקְּנֵה-מִּדָּה, שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת הַשְּׁחִין, דְּהַיְנוּ אֵפֶר חַם מְאֹד, עַל יְדֵי שֶׁלָּקַח משֶׁה אֵפֶר וּזְרָקוֹ הַשָּׁמַיְמָה, וְקִבֵּל הָאֵפֶר חֹם מֵהַשֶּׁמֶשׁ, וְהָיָה גּוֹרֵם לַמִּצְרִיִּים פְּצָעִים וּמֻגְלָה וְלֹא יָכְלוּ לִרְחֹץ גּוּפָם לֹא בְּחַמִּים וְלֹא בְּקָרִים.
וְחֹפֶן שֶׁל משֶׁה וְאַהֲרֹן, כִּסָּה אֶת כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁהָיְתָה עִם אֻכְלוּסִיָּה גְּדוֹלָה מְאֹד, וְזֶה הָיָה נֵס בְּתוֹךְ נֵס.