מגיד · עָרֹב
מַכַּת עָרֹב – הַטַּעַם הוּא, כִּי הַמִּצְרִיִּים הָיוּ שׁוֹלְחִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַיְּעָרוֹת כְּדֵי שֶׁיָּצוּדוּ עֲבוּרָם חַיּוֹת רָעוֹת, וְכַוָּנָתָם הָיְתָה לְהַכְנִיסָם בְּסַכָּנָה וּלְהָטִיל בָּהֶם פַּחַד גָּדוֹל.
וְזֶה קְּנֵה-הַמִּדָּה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁלַּח בָּהֶם כָּל מִינֵי חַיּוֹת רָעוֹת. וְלָכֵן נִקְרָא ''עָרֹב'' מִלְּשׁוֹן ''''מְעֹרָב'', שֶׁהָיוּ שָׁם אֲרָיוֹת, נְמֵרִים, דֻּבִּים וּזְאֵבִים, וְכֵן נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וּשְׁאָר חַיּוֹת רָעוֹת הַמְּצוּיוֹת בָּעוֹלָם, וְכֻלָּם בָּאוּ לְמִצְרַיִם וְקָפְצוּ עַל הַמִּצְרִיִּים וְטָרְפוּ אוֹתָם.