מגיד · בְּכוֹרוֹת
מַכַּת בְּכוֹרוֹת – הַטַּעַם הוּא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה ''וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל. וָאֹמַר אֵלֶיךָ שַׁלַּח אֶת בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ'' (שְׁמוֹת ד, כב-כג). דְּהַיְנוּ, כְּנֶגֶד מַה שֶּׁהֶעֱבִידוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּכוֹרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּנֶגֶד זֶה הִכָּה בָּהֶם כָּל בְּכוֹר וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה שְׁפָטִים.
וּמַכָּה זוֹ הָיְתָה חֲמוּרָה שֶׁבְּכֻלָּן, לָכֵן נִקְרֵאת ''מַכַּת בְּכוֹרוֹת'', מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר הַמַּכּוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בִּסְתָמָא - דָּם, צְפַרְדֵּעַ, כִּנִּים וְכוּ'.
וּבְמַכָּה זוֹ מֵתוּ כָּל הַבְּכוֹרוֹת, אַף בְּכוֹר שֶׁאֵינוֹ מִצְרִי שֶׁבָּא מִמָּקוֹם אַחֵר לְמִצְרַיִם, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְמִצְרַיִם מֵת בְּמַכָּה זוֹ.
וּבְאוֹתוֹ לַיְלָה קָם פַּרְעֹה וְהֵחֵל לְסַבֵּב בְּבָתֵּי עֲבָדָיו, וּבִרְחוֹבוֹת הָעִיר, וְחִפֵּשׂ אֶת משֶׁה וְאַהֲרֹן וְצָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל: ''משֶׁה וְאַהֲרֹן! הֵיכָן אַתֶּם?'' כִּי בְּאוֹתוֹ לַיְלָה נִשְׁאֲרוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן לָלוּן בְּתוֹךְ מִצְרַיִם, וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת קוֹלוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, פָּתְחוּ אֶת חַלּוֹנוֹתֵיהֶם וְהָיוּ אוֹמְרִים לְפַרְעֹה: מַה תְּבַקֵּשׁ? לְפִי שֶׁאָסוּר הָיָה לְשׁוּם יִשְׂרָאֵל לָצֵאת מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר.
וְאָמַר לָהֶם פַּרְעֹה: אֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶת משֶׁה וְאַהֲרֹן!
אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ בְּאוֹתָהּ סִמְטָה שֶׁהוּא גָּר שָׁם.
וְהוּא הוֹלֵךְ וְצוֹעֵק: משֶׁה וְאַהֲרֹן הֵיכָן אַתֶּם?
וְהָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְשִׁיבִין לוֹ: לֹא כָּאן גָּרִים משֶׁה וְאַהֲרֹן. לֵךְ לְחָצֵר אַחֶרֶת וְתִמְצָא אוֹתָם שָׁם.
וְכָךְ הָיוּ מְשַׂחֲקִים עָלָיו. וְהָיָה מְהַלֵּךְ מֵחָצֵר לְחָצֵר וּמְיַבֵּב כְּמוֹ קוֹף וְצוֹעֵק: ''קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי וְגּוֹ', גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ וָלֵכוּ'' (שְׁמוֹת יב, לא-לב). דְּהַיְנוּ, מִשּׁוּם שֶׁיָּרֵא פַּרְעֹה לְנַפְשׁוֹ כִּי הָיָה בְּכוֹר.
וּכְשֶׁמָּצָא אֶת משֶׁה, בָּא פַּרְעֹה וְהִתְחַנֵּן לְרַגְלָיו שֶׁיֵּצֵא עַם יִשְׂרָאֵל תֵּכֶף וּמִיָּד, כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים.
אָמַר לוֹ משֶׁה: אָנוּ מְצֻוִּים שֶׁלֹּא לָצֵאת מִפֶּתַח הַבַּיִת עַד הַבֹּקֶר, וְלֹא נֵצֵא כְּגַנָּבִים בַּלַּיְלָה, אֶלָּא נַמְתִּין עַד הַבֹּקֶר לְעֵינֵי כָּל מִצְרַיִם!
בָּא פַּרְעֹה וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו שֶׁיַּשְׁאִיר אוֹתוֹ בַּחַיִּים כִּי הוּא בְּכוֹר.
הֵשִׁיב לוֹ משֶׁה: אַל תִּירָא, אַתָּה לֹא תָּמוּת כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַשְׁאִיר אוֹתְךָ בַּחַיִּים כְּדֵי שֶׁתִּרְאֶה אֶת הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְתֵדַע גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא!
וְשׁוּב אָמַר לוֹ פַּרְעֹה: אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתֵּצְאוּ מִיָּד, כִּי כָּל רֶגַע שֶׁאַתֶּם נִשְׁאָרִים, הַמִּצְרִיִּים מַמְשִׁיכִים לָמוּת.
עָנָה לוֹ משֶׁה: אִם אַתָּה רוֹצֶה שֶׁהַמַּכָּה תִּפָּסֵק, עָלֶיךָ לוֹמַר בְּקוֹל רָם שֶׁיִּשְׁמְעוּ כָּל הַמִּצְרִים: ''הֲרֵי אַתֶּם בְּנֵי חוֹרִין וְאַתֶּם עַבְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא!''
פַּרְעֹה אָמַר דְּבָרִים אֵלּוּ, וְשָׁמְעוּ כָּל מִצְרַיִם, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִגְבִּיהַּ קוֹלוֹ שֶׁל פַּרְעֹה בְּכָל מִצְרַיִם.
וְטַעַם שֶׁל מַכָּה זוֹ, שֶׁהָיְתָה בַּלַּיְלָה וְלֹא בַּיּוֹם לְעֵינֵי כֻּלָּם, כִּי בְּכָל הַמַּכּוֹת נֶעֶנְשׁוּ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וּבְעִנְיַן הַזְּמַן עֲדַיִן לֹא נֶעֶנְשׁוּ, כִּי יָדוּעַ שֶׁפַּרְעֹה גָּזַר עֲלֵיהֶם שֶׁיַּעַבְדוּ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְהָיוּ הַמִּצְרִיִּים מְעוֹרְרִים אוֹתָם בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה לָעֲבוֹדָה, לָכֵן הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מַכַּת בְּכוֹרוֹת דַּוְקָא בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה.
שְׁאַל בְּנִי
בְּכָל הַמַּכּוֹת נֶאֶמַר רַק שֵׁם הַמַּכָּה: דָּם, צְפַרְדֵּעַ וְכוּ', וְרַק בְּמַכַּת בְּכוֹרוֹת נֶאֶמְרָה הַמִּלָּה ''מַכַּת'' שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה בִּשְׁאָר הַמַּכּוֹת. מַדּוּעַ? וְעוֹד, שֶׁרַבִּי יְהוּדָה לֹא הִכְנִיס אֶת הַמִּלָּה ''מַכַּת'' בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת?
תְּשׁוּבָה:
בַּסֵּפֶר ''רל''ח פֵּרוּשִׁים לְהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח'' מְבֹאָרִים דְּבָרָיו שֶׁל הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק ר' בָּרוּךְ מִקָּאסִיף זַצַּ''ל, שֶׁזּוֹ מַחֲלֹקֶת בֵּין תַּנָּא קַמָּא לְרַבִּי יְהוּדָה לְגַבֵּי מַכַּת בְּכוֹרוֹת. תַּנָּא קַמָּא סוֹבֵר שֶׁהָיוּ כָּאן שְׁתֵּי מַכּוֹת, אַחַת שֶׁהַבְּכוֹרִים הִכּוּ אֶת הַמִּצְרִים, וּמַכָּה נוֹסֶפֶת שֶׁה' הִכָּה אֶת הַבְּכוֹרִים. וְאִלּוּ רַבִּי יְהוּדָה סוֹבֵר, שֶׁהָיְתָה מַכָּה אַחַת - שֶׁה' הִכָּה אֶת כָּל הַבְּכוֹרִים.
רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִמָּנִים:
דְּצַ''ךְ. עַדַ''שׁ. בְּאַחַ''ב.
רבי יהודה היה נותן בהם סימנים...