אור ברסלב
הגדה של פסח – אור דניאל הלל › בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי

הגדה של פסח – אור דניאל

הלל · בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי

כּוֹסוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ

הַהַקְדָּמָה - לְכֹל וּלְרֹאשׁ - לַעֲרִיכַת הַסֵּדֶר (עוֹד קֹדֶם אֲמִירַת הַהַגָּדָה) הִיא הַהַכְרָזָה ''כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵכוֹל''. לְלַמֶּדְךָ: יְהוּדִי אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת ''בֶּן חוֹרִין'' אֲמִתִּי - גַּם אַחַר יְצִיאַת מִצְרַיִם- כָּל עוֹד יְהוּדִי אַחֵר נָתוּן בְּמַצָּב קָשֶׁה וְדָחוּק שֶׁאֵינוֹ מְאַפְשֵׁר לוֹ לִהְיוֹת בֶּן חוֹרִין.

מֵחוֹבָתֵנוּ לִדְאֹג בְּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה לְאוֹתוֹ יְהוּדִי וּלְהַזְמִינוֹ אֶל שֻׁלְחַן הַסֵּדֶר - ''כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵכוֹל'' - וְרַק אָז אָנוּ נוּכַל לְהַתְחִיל וּלְקַיֵּם אֶת הַסֵּדֶר עַל מְנָת שְׁנִהְיֶה בִּבְחִינַת בֶּן-חוֹרִין אֲמִתִּי.

סִפְּרוּ לְמָרָן הָרַב שָׁךְ זַצַּ''ל, שֶׁפְּלוֹנִי הִתְאַלְמֵן מֵאִשְׁתּוֹ וְנִתְקַף דִּכָּאוֹן. פָּסַק לְתַפְקֵד, אֵינוֹ מְדַבֵּר וְאֵינוֹ אוֹכֵל, מִתְכַּנֵּס בְּעַצְמוֹ וְדוֹמֵם.

קָם וְהָלַךְ אֵלָיו, נָקַשׁ עַל הַדֶּלֶת וְאֵין עוֹנֶה. צָעַק הַמְלַוֶּה: ''הָרַב שָׁךְ בָּא!'' וְלֹא בָּאָה תְּגוּבָה.

נִסָּה מָרָן וְרָאָה שֶׁהַדֶּלֶת אֵינָהּ נְעוּלָה. נִכְנַס וְהִתְיַשֵּׁב לְיַד הָאִישׁ הַמִּצְטַנֵּף עַל הַסַּפָּה. הִנִּיחַ יָדוֹ עַל זְרוֹעוֹ, וְאָמַר בְּרֶגֶשׁ: ''אֲנִי מֵבִין אוֹתְךָ כָּל כָּךְ! דַּע לְךָ, גַּם אֲנִי אַלְמָן, גַּם עָלַי חָשַׁךְ הָעוֹלָם. 'אֵין אִשָּׁה מֵתָה אֶלָּא לְבַעְלָהּ', אַחִים אָנוּ לְצָרָה... 'כָּל הַשָּׁרוּי בְּלֹא אִשָּׁה שָׁרוּי בְּלֹא שִׂמְחָה', אַתָּה זָקוּק לְשִׂמְחָה, וַאֲנִי זָקוּק לְשִׂמְחָה''...

הָאִישׁ נָשָׂא רֹאשׁוֹ, נִיצוֹץ נִדְלַק בְּעֵינָיו הַכְּבוּיוֹת. הִנֵּה, יֵשׁ מִי שֶׁמְּבִינוֹ.

וּמָרָן הִמְשִׁיךְ: ''יֵשׁ לִי רַעְיוֹן כֵּיצַד נִתְחַזֵּק יַחְדָּו. אֲנִי, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי, יוֹדֵעַ אֲנִי לְהָכִין תַּבְשִׁיל חַמִּין מְיֻחָד לְשַׁבָּת! אֲבַשֵּׁל אֶת הַחַמִּין בְּיוֹם שִׁשִּׁי וְאֶשְׁלַח אוֹתוֹ לְכָאן, וּבְשַׁבָּת אָבוֹא אֵלֶיךָ וְנֹאכַל יַחְדָּו! נִסְעַד יַחַד אֶת סְעוּדַת הַשַּׁבָּת, נָשִׁיר יַחְדָּו זְמִירוֹת וְנִתְעוֹדֵד בְּצַוְתָּא. מַה דַּעְתְּךָ?''

וְלָרִאשׁוֹנָה, הוֹפִיעַ בְּדַל חִיּוּךְ עַל הַשְּׂפָתַיִם הַחִוְרוֹת... בְּשָׂפָה רָפָה מָחָה: ''הֵן לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת, רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן''...

''אָז תַּחְשֹׁב עַל עֵצָה אַחֶרֶת'', הֱשִׁיבוֹ מָרָן, ''מִכָּל מָקוֹם, אָבוֹא מָחָר. אֲנִי מִתְעוֹדֵד בִּמְחִצָּתְךָ...''

סָח לוֹ מָרָן: ''בְּבַחֲרוּתִי, לֹא הָיְתָה לִי אֶלָּא חֻלְצָה אַחַת. בְּכָל שָׁבוּעַ הָיִיתִי מְכַבְּסָהּ בְּהֵחָבֵא, וּמִצְטַמְרֵר בַּקֹּר עַד אֲשֶׁר יָבְשָׁה בָּרוּחַ הַמַּקְפִּיאָה. מֵרֹב שִׁמּוּשׁ בָּלְתָה הַחֻלְצָה, וְנִפְעַר חוֹר גָּדוֹל בְּגַבָּהּ. מְמַהֵר הָיִיתִי לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹן בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וּבְמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת לֹא קַמְתִּי מִמְּקוֹמִי, כְּדֵי שֶׁגַּב הַסַּפְסָל יַסְתִּיר אֶת הַקֶּרַע... נוֹדַע הַדָּבָר לְאַחַת מִנְּשׁוֹת הַקְּהִלָּה וְשָׁלְחָה לִי שְׁתֵּי חֻלְצוֹת! עַתָּה בָּאָה הָרְוָחָה: יָכוֹל הָיִיתִי לַעֲמֹד בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד וְלָגֶשֶׁת כִּרְצוֹנִי לַאֲרוֹן הַסְּפָרִים, וּכְשֶׁכִּבַּסְתִּי אֶת הַחֻלְצָה הָאַחַת לוֹבֵשׁ הָיִיתִי אֶת הַשְּׁנִיָּה!''

אָכֵן, זֶה הָיָה הַמַּצָּב פַּעַם - חֻלְצָה אַחַת וְתוּ לֹא וְאַתָּה צָרִיךְ לְהִסְתַּדֵּר עַד שֶׁנִּקְרַעַת הַחֻלְצָה וְגַם אָז, לָרֹב, אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲלִיפָהּ בְּאַחֶרֶת.

לֹא תָּמִיד הָיָה מִי שֶׁיִּדְאַג לְתִלְבּשֶׁת, וְלֹא רַק זֹאת אֶלָּא אַף לְגַבֵּי הַמָּזוֹן הָיוּ נוֹהֲגִים בַּחוּרֵי הַיְשִׁיבוֹת לְהִתְאָרֵחַ וְלִסְעֹד עַל שֻׁלְחָנָם שֶׁל בַּעֲלֵי-בָּתִּים שֶׁהִזְמִינוּ אוֹתָם, הָיוּ גַּם פְּעָמִים שֶׁהָיוּ בַּחוּרִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ יוֹם אוֹ יוֹמַיִם לְלֹא מַזְמִינִים... וְאֵין פּוֹצֶה פֶּה וּמְצַפְצֵף.

בָּרוּךְ ה', זֶה לֹא הַמַּצָּב כַּיּוֹם אַךְ עֲדַיִן יֵשׁ מִשְׁפָּחוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶן, שֶׁהָעֹל הַכַּלְכָּלִי רוֹבֵץ עֲלֵיהֶן קָשׁוֹת וְהֵן הִגִּיעוּ אַף לְמַצָּב שֶׁל... יֵאוּשׁ.

אָמְנָם, בָּרוּךְ ה', זָכִינוּ וְאָנוּ עֵדִים כַּיּוֹם לְאִרְגּוּנִים רַבִּים הַנּוֹטְלִים עַל שִׁכְמָם לִדְאֹג לְחַלֵּק מִצְרָכִים לְמִשְׁפָּחוֹת בְּרוּכוֹת-יְלָדִים וּלְמִשְׁפָּחוֹת נִזְקָקוֹת.

אַךְ עֲדַיִן יֶשְׁנָן מִשְׁפָּחוֹת הַמִּתְבַּיְּשׁוֹת לְבַקֵּשׁ, כִּי עַד עַכְשָׁו חָיוּ, בָּרוּךְ ה', בְּרָמַת חַיִּים טוֹבָה וּפִתְאֹם נֶהְפַּךְ עֲלֵיהֶן הַגַּלְגַּל, וְאִם אָנוּ לֹא נִדְאַג לָהֶן מִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד יַעֲבֹר עֲלֵיהֶן ''לֵיל הַסֵּדֶר'' הַשָּׁנָה.

דַּוְקָא הַלַּיְלָה הַזֶּה, לֵיל הַסֵּדֶר, מְחֻיָּבִים אָנוּ לָתוּר וּלְחַפֵּשׂ, לִשְׁאֹל וּלְהִתְעַנְיֵן... לִמְצֹא אֶת אֵלֶּה שֶׁאֵין לָהֶם הֵיכָן לַעֲרֹךְ אֶת הַ''סֵּדֶר'' וּמִתְבַּיְּשִׁים לְבַקֵּשׁ לְהִתְאָרֵחַ.

זוֹ חוֹבָתֵנוּ לִמְצֹא אֶת אוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁבְּלֵית בְּרֵרָה עֲשׂוּיִים לְהִשָּׁאֵר לְבַדָּם בְּבֵיתָם בְּלֵיל הַסֵּדֶר.

רַק כָּךְ נוּכַל לִזְכּוֹת שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּנוּ שֶׁנִּהְיֶה בְּנֵי חוֹרִין אֲמִתִּיִּים!

מה אשיב לה'

תוכן העניינים

הגדה של פסח – אור דניאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה