הלל · כּוֹסוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ
רַבִּים הֵמָּה הַסִּפּוּרִים עַל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר זָכוּ לְגִלּוּי אֵלִיָּהוּ. אֶחָד מֵהֶם שֶׁזָּכִינוּ לִרְאוֹתוֹ בְּדוֹרֵנוּ בִּשְׁנוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת הוּא הגה''צ רַבִּי אֵלִיָּהוּ לַאפְּיָאן זַצַּ''ל (נִלְקַח לְבֵית עוֹלָמוֹ בִּשְׁנַת תש''ל זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים) וּמוּבָא בַּהַקְדָּמָה לְסִפְרוֹ ''לֵב אֵלִיָּהוּ'':
בִּימֵי חָרְפּוֹ חָלְתָה אִשְׁתּוֹ הַצְּעִירָה בְּמַחֲלָה קָשָׁה. וְהָיוּ בְּנֵי בֵּיתָהּ מִתְפַּלְלִים וּבוֹכִים לְיַד מִטָּתָהּ.
וְהִנֵּה נִכְנַס יְהוּדִי אֶחָד וְשָׁאַל: ''עַל מָה וְלָמָּה בּוֹכִים אַתֶּם?''
סִפְּרוּ לוֹ עַל מַצָּבָהּ הָאָנוּשׁ שֶׁל הָאִשָּׁה.
אָמַר לָהֶם הַיְּהוּדִי: ''צְאוּ הַחוּצָה וּקְחוּ פְּרִי אֲשֶׁר גָּדֵל עַל הָעֵץ וּתְנוּ לָאִשָּׁה לֶאֱכֹל וְתַבְרִיא.''
וְכָךְ הָוֵי...
לְאַחַר זְמַן נָסַע רַבִּי אֵלִיָּהוּ זַצַּ''ל אֶל הגה''צ בַּעַל הַ''שְּׂפַת אֱמֶת'' מִגּוּר וּבִקְשׁוֹ שֶׁיְּבָרְכוֹ. אָמַר לוֹ הַ''שְּׂפַת אֱמֶת'': ''מִי שֶׁזָּכָה לְגִלּוּי אֵלִיָּהוּ אֵין צֹרֶךְ שֶׁאֲנִי אֲבָרְכוֹ!''
הֵשִׁיב לוֹ רַבִּי אֵלִיָּהוּ: ''כֵּיוָן שֶׁהָרַבִּי יוֹדֵעַ שֶׁהָיָה לִי גִּלּוּי אֵלִיָּהוּ וַדַּאי וּוַדַּאי שֶׁמִּן הָרָאוּי לְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכָתוֹ''.
שְׁאַל בְּנִי
לָמָה אוֹמְרִים הַלֵּל בְּפֶסַח, הֲרֵי טְבִיעַת הַמִּצְרִים הָיְתָה בִּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח וְדַוְקָא אָז הָיָה רָאוּי לוֹמַר הַלֵּל?
תְּשׁוּבָה:
כֵּיוָן שֶׁבְּלֵיל שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח רָדְפוּ הַמִּצְרִים אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטָבְעוּ בַּיָּם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָכִים: מַעֲשֵׂי יָדַי טוֹבְעִים בַּיָּם וְאַתֶּם אוֹמְרִים שִׁירָה?
אִם כֵּן, גָּרְמָה יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁבַּלַּיְלָה הַזֶּה לֹא תֵּאָמֵר שִׁירָה לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ וְלָכֵן מַשְׁלִימִים אֶת הַחִסָּרוֹן בְּלֵיל פֶּסַח. (אֵזוֹר אֵלִיָּהוּ)
את עיני מן דמעה