אור ברסלב
הברכי יהושע מסכת עירובין › דף צו

הברכי יהושע· רבי יהושע טרייטיל מסוכצ'וב

מסכת עירובין · דף צו

דף קב סוף ע"א

תוס' ד"ה ר"ש אומר [נ"ב שייך לעיל שם במשנה] וז"ל נראה דאם אין שם חבירים היה מתיר ר"ש להוליך פחות פחות מד' אמות דלא גרע מכיס דפרק מי שהחשיך דף קנ"ג וכו' עכ"ל ולענ"ד משמע מתוס' דגבי תפילין דהכא יש להתיר טפי מכיס [אכן בפי' המשניות לרמב"ם נראה דלא כתוס' דכתב דר"ש חולק ולית ליה דמוליכין פחות פחות מד"א לפי שהוא אומר חיישינן שמא ילך בהם ד' אמות ברה"ר וכו' עיי"ש] וא"כ כיון דאתמר התם במי שהחשיך באם אין עמו ע"ג ויש עמו חמור וחרש ושוטה וקטן לחמור יהבינן ליה וכו' חרש ושוטה לשוטה שוטה וקטן לשוטה ואיבעיא להו חרש וקטן פליגי שם איכא דאמרי לחרש יהיב ליה ואיכא דאמרי לקטן יהיב ליה וכו' עיי"ש ופסקינן בש"ע סי' רס"ו סעיף ה' בחר וקטן יתן לאיזה שירצה עיי"ש ולענ"ד לשיטת התוס' דנהי גבי תפילין לא אתמר הך תקנתא דחשו"ק לא בש"ס ולא ברי"ף ורמב"ם ולא בפוסקים אחרונים אפ"ה י"ל דסמכו הכא בעירובין גבי תפלין על הא דאתמר במי שהחשיך גבי כיס ונלמוד במכש"כ ואפילו להרמב"ם דס"ל דר"ש לית ליה האי תקנתא דמוליכין פחות פחות מד' אמות וא"כ י"ל דלא ס"ל לרמב"ם דבתפילין יש להתיר טפי אפ"ה כיון דפוסק שם בפי' המשניות להלכה דמותר להוליך פחות פחות מד"א או ניתנו לחבירו וחבירו לחבירו עיי"ש וכן פוסק בחיבורו הגדול פרק י"ט מהלכות שבת הלכה כ"ד ואיתא שם בפ' מי שהחשיך דהך תקנתא דאדם אחד יכול להוליכם פחות פחות מד' אמות הוא רק באין שם לא ע"ג ולא חמור ולא חרש ולא שוטה ולא קטן אזי יש להתיר בתקנתא זו ואיתא שם דתקנה דהולכה פחות פחות מד"א לא רצו חכמים לגלותה ועיין בש"ע סי' שמ"א סעיף גימ"ל מותר לו לאדם לעקור חפץ מרה"ר וליתנו לחבירו וכו' וחבירו לחבירו וכו' ובסוף הסי' זה כ' אסור להוליך חפץ פחות פחות מד' אמות ואפילו בין השמשות ואפילו בכרמלית עכ"ל ועיין בט"ז שם ועיין בפמ"ג או"ח סי' רס"ו במשבצות אות ד' דכ' והכלל בזה באדם אחד פחות פחות מד"א שבות חמור הוא יותר משאר שבותים לדידן וא"כ כיון דהרמב"ם מתיר בתפילין להוליכם פחות פחות מד"א לא כש"כ דמתיר ע"י חשו"ק ובש"ע נמי יש לומר כן כיון דכתב בתפילין ההיתר להוליכם פחות פחות מד"א או ליתנם לחבירו וכו' בסי' ש"א סעיף מ"ב ממילא שוב לא היה לו מהצורך לכתוב בתפילין התקנה ע"י חשו"ק ממילא ידעינן וסמך על סי' רס"ו, ובעת כתבי עלה על רעיוני דמה שכתבתי דהרמב"ם לא ס"ל כתוס' יש לדחות דהרמב"ם נמי אפשר ס"ל דר"ש מתיר באם אין לו חבירים ור"ש רק פליג באם יש שם חבירים וסבר ר"ש דנותנו לחבירו וכו' עדיף כדאיתא בגמ' ובזה באם אין לו חבירים לא כ' הרמב"ם בהדיא דפליג ר"ש אפילו בהא שאין להוליכן פחות פחות מד"א ולענ"ד קצ"ע בדבריו הנ"ל של הרמב"ם ה' יחנני וילמדני:

שם במשנה עד שמגיע לחצר החיצונה וכו' ומאי יעשה שמה. עלה על רעיוני לכתוב כאן מה דמבואר בש"ע של הרב זצ"ל סי' ש"א סעיף נ"ב וז"ל וכשיגיע לפני חצר ההוא יושיט אותן לחבירו העומד בחצר וחבירו יטלן מידו בשעה שהוא הולך שנמצא שהוא עשה עקירה מרה"ר וחבירו עושה הנחה ברה"י או יכניסו אותן זוג זוג דרך לבישה אם יש שהות ביום להכניס כולן אבל לא יזרקם לחצר כלאחר יד וכמש"כ בסי' רס"ו מפני בזיון דתפילין כמש"כ ביו"ד סי' רפ"ב עכ"ל וקצת חידוש הוא בעיני הא דמדמה לענין בזיון תפילין לס"ת והלא מצינו דמותר לתלות כיס עם תפילין בתוכו ובס"ת אסור גם לענין תה"מ בבית שיש בו תפילין מועיל כלי בתוך כלי ובס"ת צריך דוקא לעשות מחיצה בפניו וכן לענין לאחוז ס"ת אפילו שכרוך במטפחת ולכנס לבהכ"ס או למרתף עיין סי' רפ"ב ביו"ד ובתפילין בידו עיין באו"ח סי' מ"ג וכמה חילוקים יש בין קדושת ס"ת לקדושת תפילין מ"מ הרב זצ"ל מדמה כאן לענין לזרוק כלאחר יד כבוד תפילין לכבוד ס"ת. ולולא דמסתפינא הייתי אומר דמה דכ' הרב זצ"ל אבל לא יזרקם לחצר כלאחר יד כוונתו שלא להקל כאן גבי תפילין שלא לעשות שום תקנה אחרת להכניסם לחצר כ"א דרך זריקה. כלאחר יד וכמו דמקילין גבי כיס בסי' רס"ו דלא כתוב שם הך דיושיט הכיס לחבירו ולא נזכר שם רק הך דיזרקנו וכו' משום דהתם ליכא שום חשש איסור בזיון משא"כ גבי תפילין הכא כל כמה דמצינן למעבד תקנה להכניסם לחצר בלי לזרקם מחוייבין למעבד ולפ"ז אין חידוש מה דמדמה קדושת תפילין לכבוד ס"ת ולענ"ד אף בספרים הנדפסים הדין כן ועיין ביו"ד בס"ס רע"א בט"ז:

תוכן העניינים

הברכי יהושע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה