הברכי יהושע· רבי יהושע טרייטיל מסוכצ'וב
מסכת עירובין · דף צו סוף ע"ב
אמר רב לא קשיא וכו' לענ"ד צ"ל רבה דלרב לא שייך. א"ל אביי דהא רבה רבו של אביי הי' ורבה גופא לא הי' בדור של רב ושמואל רש"י בכתובות ע"ג ד"ה טעות אשה אחד והבאתיו לעיל בסמוך על דף פ"ח עיי"ש ותוס' בעירובין דף זיי"ן ד"ה א"ר אילא א"ר כתבו וז"ל לאו משום קושיא דרבה משני רב הכי שהרי רבה שנים רבות אחר רב הי' עכ"ל. ולענ"ד נראה גם להוכיח קצת מירושלמי המובא ברבינו יונה פרק זיי"ן דברכות ד"ה אין המסובין רשאין לטעום וז"ל דגרס התם רבה בשם רב מסובין אסורין לטעום וכו' ומדלא גרס התם אמר רבה אמר רב משמע מזה נמי קצת שלא הי' בדורו של רב עיין במעדני יו"ט על הרא"ש בפ"ו דברכות אות ל"ה דכ' ירושלמי ר' זירא בשם ר' ירמי' משמע דלא הי' בזמני' דר' ירמי' מדאמר בשמו ועיין רש"י בחולין קי"ג ע"ב ד"ה הא דרבי' וז"ל וכל היכי דקתני משום פלוני לא שמע מפיו אלא מפי אחרים ששמעו מפיו וכו' ועיי"ש [ובחידושי על ברכות כתבתי בעז"ה ההפרש שיש בין משום לבין משמי' שם על דף מ' ואמנם לענ"ד קצ"ע מהא דאיתא לעיל דף פ"ח אמר רבה אמר ר' חייא ולקמן ק"ב איתא אמר רב משום ר' חייא ושם נסמך ועוד מהא דאיתא בפסחים דף כ"ו אמר רב יהודה אמר רב יוסף ורבה ורב יוסף היו בדור אחד [י"ל דתרי ר"י היו] ועוד מסוכה כ"ו ע"ב אמר אביי שינתי' דמר [פירש"י רבה בר נחמני כרב דממנו למד שינתי' שהי' ישן ביום כשיעור הזה] ולפי דרך הפשוט נראה שהי' אצל ר דלענין מה כ' רש"י ז"ל דממנו למד דאין לומר דכוונתו דלמד מהא דאמר רב דאסור לאדם לישן וכו' דזה לא שייך לומר דוקא על רבה מלבד זה דוחק הוא לפרש כן ואלא לענ"ד ר"ל שהי' אצל רב ואלא דרבה לא נתגדל אצל רב רק שהי' אצלו לעתים אבל על רב כ' רש"י שנתגדל אצל רבי ועל רבי דא"א לומר שהי' אצל דוד ולהכי כ' שקבל מאבותיו כך וכו' ולענ"ד צ"ע ליישב הרש"י בכתובות הנ"ל ה' יאיר לי: