הברכי יהושע· רבי יהושע טרייטיל מסוכצ'וב
מסכת עירובין · דף צד
בגמ' ולשמואל ל"ל הא וכו' החכ"ש הגיה דצ"ל והיכי עביד שמואל הכי וכן נ"ב בגמ' משמי' ולענ"ד איני מבין דנראה דהחכ"ש מפרש דקושיית הגמ' היכי עביד שמואל מחיצה בשבת (וקשה לי להבין) והא הכל מודים שאין עושין אהל עראי תחלה בשבת ולענ"ד צ"ל ג"כ דבדפנות שייך נמי איסור אהל בכל זה קשה לי להבין מאי זה דאסיק בקושייתי והא אמר זה מטלטל וכו' דמשמע מזה דאי הוי ס"ל כרב דאין מטלטלין בו אלא בד' אמות לא הוי מקשה היכי עביד הכי ולפי קט שכלי אדרבה הוי להקשות טפי היכי עביד מחיצה בשבת להתיר בכולו ועיין בתוס' בשבת דף קכ"ה ע"ב ד"ה בכל מודים:
שם בגמ' אלא ביותר מעשר א"ה אפילו מרוח אחד נמי ועיין ברש"י ז"ל דמפרש בד"ה משתי רוחות דקס"ד זה כנגד זה קאמר כגון מזרח ומערב עכ"ל ולע"ד יש להקשות והא שני ושני כשנפרץ יותר מעשר בב' רוחות דליכא אלא ב' מחיצות [וכדכתב רבינו יהונתן ז"ל על המשנה שיירא שחנתה בפרק ראשון וז"ל ואם היתה שם פרצה יותר מעשר אמות אף כנגד העומד אסור אעפ"י שהעומד רובה על הפרוץ דלגמרי נחשבת אותו דופן כאילו אינו וחצר שנפרצה במילואה למקום האסור לה דין הוא שתאסר שהרי אין לה ד' מחיצות וכו' עכ"ל] והשתא ר' יהודא לשיטתי' דס"ל ב' מחיצות דאורייתא [סוף פרקין] א"כ י"ל בדרבנן אמרינן כיון דהותרה הותרה ולר' יוסי דס"ל גימ"ל מחיצות דאורייתא:
ולהכי ס"ל דלא אמרינן בי' כיון דהותרה הותרה אבל כשנפרש רק מרוח אחת דאיכא שלש מחיצות גמורות י"ל דס"ל לר' יוסי נמי דאמרינן בי' כיון דהותרה הותרה ואין ליישב ולומר דא"א לומר דר' יוסי מודה בשלש מחיצות א"כ אמאי פליג במבוי שנטלו קורותיו או לחייו דע"כ מבוי זו כמבוי סתום איירי דהא במבוי מפולש הו"ל למימר שניטל הצה"פ דבמבוי מפולש הרי בעינן צה"פ אלא ע"כ במבוי סתום דאיכא ג' מחיצות מיירי ואפ"ה פליג ר' יוסי דלא אמרינן בי' כיון שהותרה הותרה דיש לומר דלעולם מיירי במבוי מפולש וכגון שראשו אחד פתוח לרה"ר וראשו השני פתוח לחצר שאינה מעורבת וכהאי גוונא ס"ל להסמ"ק דסגי בלחי או קורה בשני ראשין ופסקינן כוותי' בש"ע סי' שמ"ד, ואי משום דהא נמי מדרבנן הוא דמצריך לחי או קורה בב' ראשין במבוי המפולש כה"ג כדכ' הט"ז כר"ה שס"ד הנ"ל ואמאי פליג ר' יוסי במבוי כזה דלא אמרינן כיון שהותרה הותרה דלענ"ד י"ל דנהי דר' יוסי מודה וס"ל דבדרבנן אמרינן כיון דהותרה הותרה מ"מ במבוי מפולש דראשו אחד פתוח לרה"ר וראשו השני פתוח לחצר שאינה מעורבת בהא לא מודה דס"ל דיש לגור מפולש לחצר שאינה מעורבת שניטל התיקון אטו מפולש בשני ראשין לרה"ר שניטל התיקון ולענ"ד צ"ע ליישב, ועפ"י שכתבתי דיש לפרש דמבוי דמתני' מיירי במבוי מפולש ראש אחד פתוח לרה"ר וראש השני לחצר שאינה מעורבת דפסקינן כסמ"ק דסגי בלחי או קורה בשני ראשיו נוכל לקיים הגרסא שלפנינו במשנה שניטל קורותיו או לחייו דהקשו בתוס' לעיל דף י"ז דאיתא שם ג"כ הגרסא בגמ' ומקשים למה לי למנקט קורותיו כיון דבקורה אחד או לחי אחד נאסר המבוי והניחו בקושיא והגיהו דצ"ל קורתו או לחיו וכפירש"י בכתיבת ידו ועיי"ש וכאן הגיה רש"י ז"ל כמשנה ולולא דבריהם הקדושים הי' אפשר לומר דלהורות בא דהמשנה מיירי במבוי מפולש ובראש אחד פתוח לחצר שאינה מעורבת וכמו שכתבתי דסגי בבי לחין לחי לכל ראש ואי הוי תני קורתו או לחיו לא הוי מצינן למידק דבמבוי מפולש כגוונא דכתבתי מיירי ד' יאיר עיני בתורתו ויתן בי בינה להבין דרכי התורה א"ס: