אור ברסלב
הברכי יהושע מסכת עירובין › דף לו ע"ב

הברכי יהושע· רבי יהושע טרייטיל מסוכצ'וב

מסכת עירובין · דף לו ע"ב

דף טז ע"ב

בעא מיני' רבא מר"נ ככר זו היום חול ולמחר קדש ואמר עירבו לי בזה מהו א"ל עירובו עירוב היום קודש ולמחר חול ואמר עירבו לי בזה מהו א"ל אין עירובו עירוב מאי שנא א"ל היום חול ולמחר קדש מספיקא [פי' בין השמשות] לא נחתא לי' קדושה היום קודש ולמחר חול מספיקא לא פקעה ליה קדושתי' וכו' שמעתי קושיא מרב אחד ששמע מפה הקדוש הרב הגאון הצדיק וכו' מ' אברהם זצ"ל האבד"ק טשעכנאווי לפי מה שכ' הר"ן בנדרים בסוגיא דבר פדא דף כ"א דלבר פדא האומר סל זו לצדקה לאחר שלשים יום דלא מצי הדר ביה דאמירה לגבוה כמסירה גמורה להדיוט דמי דהיינו דאע"ג דלא אמר מעכשיו כאומר מעכשיו וא"כ הכא באומר היום חול ולמחר קודש נמי אינו יכול לחזור בו ואמאי עירובו עירוב כך שמעתי הקושיא וכמדומה לי ששמעתי מהרב המאוה"ג וכו' מ' אפרים נ"י אבדק"ק קלאדעווי שבא לפה מטשעכנאווי שהי' שם על השבת שעבר ולענ"ד כוונת הקושיא כיון דאינו יכול לחזור בו הרי הוא וכ"ע אינם רשאים לאכלו מעתה ובעינן שיהא ראוי לאכול עכ"פ בין השמשות ואין מערבין בהקדשות אע"ג דאפשר לאתשולי עלייהו עיין לעיל דף למ"ד ע"ב סוף ד"ה ולפרוש הטעם דאינו מועיל מה שראוי לתקנו אלא במידי דחזי השתא לשום אדם כגון תרומה דחזיא לכהנים משא"כ הקדשות אבל לענ"ד ליישב קצת דהא דכ' הר"ן ז"ל דכאומר מעכשיו לאו דכאומר מעכשיו לחוד אלא דכאומר מעכשיו ולאחר שלשים יום דמי ולא מצי הדר בי' והפשיטות דלא מצי הדר בי' לענ"ד מהא דאיתא בקידושין דף ס' דהאומר לאשה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר ל' יום אמר ר"י אפי' מאה תופסין בה פי' אפי' מאה אנשים קידשו אותה כולם תופסין בה והטעם דס"ל לר"י דהמקדש צ"ל מעכשיו יתחילו הקידושין ולאחר ל' יום יגמרו עיי"ש בתוס' ובר"ן וא"כ כיון דמעכשיו התחילו הקידושין שוב אינו יכול לחזור וזה דכ' הר"ן כאן דאמירה לגבוה האומר הרי זו עולה לאחר ל' יום כמסירה גמורה להדיוט דמי כלומר כאומר הרי זו עולה מעכשיו ולאחר ל' יום דמי כלומר דלא מצי הדר בים עיי"ש ולענ"ד היכי זה שייך דוקא באומר הרי זו עולה לאחר ל' יום נוכל לומר דדעת המקדיש למעכשיו ולאחר ל' יום והיינו שיתחיל ההקדש מעכשיו ויוגמר לאחר ל' יום אבל באומר בפירוש בפיו שאינו רוצה שיתחיל ההקדש מהיום כמו בסוגיא דידן שאומר בפירוש ככר זו היום חול ולמחר קודש ודאי לא מבטלינן מה שהוציא בפיו ואיכא למימר דיכול לחזור בו ולפי דבריו הנ"ל של הגאון ז"ל דמדמה הך דסכא לדהתם איני מבין דהנה הר"ן ז"ל כ' שם על דבריו וז"ל אבל הרשב"א ז"ל כ' דאפשר דכי אמר הכי הנ"מ אליבא דבר פדא וכו' אבל לרבא ואביי וכו' דנהי דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט היינו כמסירה בלא מעכשיו אבל לא כמסירה מעכשיו וכו' הלכך לדידהו האומר הרי זו עולה לאחר ל' יום יכול לחזור בו ופלוגתא היא בירושלמי הרשב"א ז"ל עכ"ל ולפי דבריו הנ"ל של הרשב"א דלרבא יכול לחזור בו תיקשי לענ"ד מאי מקשה כאן רבא מאי שנא והא יש לחלק דבאומר היום חול ולמחר קודש דאפילו דנימא דמצד הספק של בין השמשות ניזיל לחומרא מ"מ כיון דיכול לחזור בו קודם ביה"ש י"ל כיון דאמר מבעוד יום עירבו לי בזה גלי דעתי' שאינו רוצה שיהי' קדוש ביה"ש ואלא רק בודאי חשיכה כי כל אדם יודע שאין מערבין בפת שלא ראוי לאכלה ודבעי ביה"ש שתהי' ראוי לאכלה ולרבא הרי יכול לחזור משא"כ בהיום קדש ולמחר חול ולענ"ד קצת צ"ע ולפי מה שכתבתי לדעתי הקלושה דאפילו לדעת הר"ן ואפילו לבר פדא יכול כאן לחזור קשיא לי נמי זאת מאי מקשה מ"ש ומאי משני לי' ר"נ והא פשוט לחלק כמו שכתבתי ה' יאיר לי:

תוכן העניינים

הברכי יהושע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה