אור ברסלב

האמונה והבטחון מיוחס לרמבן· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן] (מיוחס לו)

פרק כ

פרק יט

קרוב לומר כי המלאך שנשתלח להם לישראל הוא המלאך הממונה על הסרת העון וכפרת החטא והוא השרף שראה ישעיהו הנביא ע"ה עף אליו ברצפה אשר בידו שלקח במלקחיים מעל המזבח כמו שנאמר ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה וגו' שאם לא היה זה המלאך המשתלח להם לישראל הממונה על הסרת העון וכפרת החטא וסליחת הפשע לא היה אומר להם כי לא ישא לפשעכ' כי אין בזה תימה אם לא יעשה דבר שאינו ממונ' עליו כי אין לו רשו' לעשותו על כן ראיתי לומר כי זה המלאך הנז' בכאן בתורה הוא השרף שראהו ישעיהו והוא מיכאל כמו שנראה ממה שאמר בברכות גדול שנאמר במיכאל יותר ממ"ש בגבריאל דאלו בגבריאל כתיב האיש גבריאל אשר ראיתי בחזון ואלו במיכאל כתיב ויעף אלי א' מן השרפים וגו' וידענו כי זה המלאך הוא מכח החסד והוא שר של ישראל שנאמר כי אם מיכאל שרכם והוא שר צבא ה' אשר בא אל יהושע אחרי מות משה כמש"כ עתה באתי ולפי זה הפי' נאמר שלכך נקרא שרף אע"פ שהוא של מים לפי שבא ברצפה של אש. ועוד לפי שנהפכה מדת הרחמים למדת הדין כמו שיורה עליו ענין הפרשה שנאמר לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וע"כ בא אליו ברצפה והמלקחיים סימן לחום גדול ולא בגחלי אש של יחזקאל שנאמר ויאמר אל האיש לבוש הבדים וגו' ומלא חפנך גחלי אש מבינות לכרובים וכתיב וישלח הכרוב את ידו מבינו' לכרובים אל האש אשר בינות הכרובים וישא ויתן אל חפני לבוש הבדים של ישעיה נקרא שרף מעל המזבח לכך היו שם מלקחים. של יחזקאל נקרא לבוש הבדים מבינות לכרובים לא הוצרך למלקחים שהגחלים היו עוממות ועל כן לקחם בחפניו או נאמר כי תבנית יד הכרוב במקום מלקחים ונקראו האצבעות מלקחים ניז הם הלוקחי' והמזבח הוא האמצעי ועליו אש תמי' תוקד על המזבח והשרף לקח משם במלקחים. ועתה הבן כי השרף הוא המלאך שהבטיח לישראל ללכת לפניהם ועכ"א להם לא ישא לפשעכם כלומר אפילו מה שהוא ממונה עליו אינו יכול לעשות בלא רשותי.

ויתכן לפרש אותו על דרך הודעה כלומר אע"פ שאמרתי לך שאני שולחו לשמרך בדרך אל תחשיבנו בעבור שהוא שומר אתכם עכ"פ היה לו לסבול כל אשר תמרו בו כי השמירה אינה מאתו אלא מאתי והוא שלוחי ומה שהרשיתיו והשלטתיו עליו הוא עושה אבל דבר זה לא מסרתי בידו. ואמר כי אינו ממונה על הכפרה ואין זה המלאך אותו השרף גם זה טוב. וז"ש בהגדה אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע למלאך אתה מוסרני שאינו נושא פנים אם עונות תשמר יה אדני מי יעמוד שמא תאמ' אין הסליחה מסורה לך כי עמך הסליחה למען תורא לא מסרת אותה שנאמר כי לא ישא לפשעכם וכתיב בענין בקשת כפרה וסליחה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב וגו' הזכיר הענין כמו שהוא זה למעלה מזה ואמר תחלה כל תשא עון ואחר וקח טוב כלו' קח ראיה ממדת הטוב דומה לו ויקחו האנשים מצידם ואת פי ה' לא שאלו כלומר לקחו ראיה מצידם שהיה יבש נקודים והאמינו לדבריהם שאמרו להם כי באו מארץ רחוקה ואת פי ה' לא שאלו לדעת האמת וכן אמר בכאן וקח טוב דברי טוב כמו ואתה תשמע (מן) השמים מכון שבתך. ובהגדה בענין את השמי' ואת הארץ אלו נאמר שמים וארץ שמו של הקב"ה הם עכשיו שנאמר את השמים ואת הארץ שמים שמים ממש וארץ ארץ ממש ואמרו אין טוב אלא הקב"ה שנאמר טוב ה' לכל וגו' ואחר שאמר וקח טוב אמר ונשלמה פרים שפתינו השפתים הם המדות הרוחניות שבהם גבול המדות הגופניו' והם תחלתם זהו ה' שפתי תפתח הם מודים לך ואכנס ופי יגיד תהלתך וכבר פירשתי פסוק זה בפ"ה. וצריכין אנו לומר כי אין נשיאות העון אלא אחר התשובה וקרבן כמו שהורה ונשלמה פרים שפתינו כלומר פרים ואלים תחת שפתינו. ואם תרצה לומר כי הנסתר בפ' כי לא ישא לפשעכם אינו חוזר אל המלאך הנזכר אלא לנסתר כגון כי בצלם אלהים עשה את האדם וכן פסוקים הרבה בתורה ג"כ נכון לשניהם אם יהיה המלאך הוא השרף או מלאך אחר:

תוכן העניינים

האמונה והבטחון מיוחס לרמבן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה