אור ברסלב

האמונה והבטחון מיוחס לרמבן· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן] (מיוחס לו)

פרק טז

פרק טו

הצדיקים הדבקים נקרא מרכבה אך האח' יקרא לבדו כסא כמו המושג אליו שאין דרך הא' להקרא מרכבה שאין מרכבה פחותה מד' והמרכבה כוללת הכסא והחיות והכסא אע"פ שהוא כולל הכל הוא תאר מיוחד, למדה אחת אי זה מהן שתהיה. והמדות נתנו לאבות כמו שנ' תתן אמת ליעקב חסד לאברה' ועוד כתיב תנה עוזך לעבדך וגו' וכתיב אלהים משפטיך למלך תן וגו' ותתן לי מגן ישעך וגו' וישעך במקום זה מדת הדין כי התיבות הנזכר במקום אחד למדת הדין לבד נזכר במקום אחר לרחמים והכל לפי הענין ולפי הצריך. כמו השם הנכבד בן ד' אותיות שהוא נאמר ברוב המקומות על הרחמים ופעמים נזכר על הדין ושם של אדני שהוא מדת הדין ונזכר על הדין בהרבה מקומות. פעמים שהוא נזכר על הרחמים. והוא שאמרו גדולים צדיקים שמהפכין מדת הדין למדת הרחמים והרשעים מהפכין מדת הרחמים למד"ה ע"ד הפי' האחד מב' הפירושים שיש לי בזה המאמר וכן כל שאר המדות זולתי המדות שפירושן כמשמען כמו חסד ושלום ורחמים והדומה להם שלא יתכן לומר שהם נאמרים על הדין אך יתכן לומר כי הם מדות הרחמים הבאות מכח הדין ואותו החסד הוא בדין וכן שאר המדות הדומות לאלו או נאמר כי הדין נוהג שיתנהג העולם או האדם עם חברו בחסד ולא יתכן לומר כי הבורא מרחם שלא כדין כי אין לפניו משוא פנים וכשהוא מרחם בדין הוא מרחם. ואמרו ואכנס לבני לפנים משורת הדין אם לא היה לפניו הדין כך לא היה אומר כך וזהו שאמר היה הכסא מתמוטט עד שסמכו בחסד וחסד הוא לפנים משורת הדין ולולי החסד לא היה עולם מתקיים ולא נברא שנא' עולם חסד יבנה ואומר והוכן בחסד כסא נמצא שיש לו מן הדין להתנהג עם כל בריותיו בחסד וברחמים עד שתמלא סאתם או עד שתכלה זכותם הראוי להם בעוה"ז וישעך שאמר דוד הוא מד"ה לפי שסמך לו וימינך תסעדני והוא מד"ה כדכתי' מימינם ומשמאלם וארז"ל וכי יש שמאל למעלה והא כתיב ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב אלא אלו מלמדים זכות ואלו מלמדים חובה ויהיה זה הפסוק ר"ל ותתן לי מגן ישעך מסכים עם הכתוב שאומר אורי וישעי לפי הדרך הזאת יהיה פשט הכתוב כך נתת לו למגן ולצנה ישעך קרא שם כחו ישעי ויתכן לומר כי מלת מגן של ישעך רמז לומר פנין שמאלית כדרך המגן להיות בשמאל ויהיה ישעך נאמר על האמצעי שלא כדרך הכתוב שאמר ה' אורי וישעי שאין אור אלא תורה שנאמר כי נר מצוה ותורה אור ויהיה ראיה לזה מה שקראו דוד להקב"ה שמש ומגן שנא' כי שמש ומגן ה' וע' פנים לתורה.

ואמר הכתוב וענותך תרבני ופי' ענותך נתינת כח ועוד מל' אענה את השמים ובמשנה הכל לפי הענוה ויש שגורסים ענוה בו' ופי' מה שתענה הארץ כך כתב הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות שלו במסכת פיאה וראיה לזה הפי' מ"ש בספר שמואל וענותך תרבני בחולם על הנו"ן ודומה לענין זה אע"פ שאינו על דרך זה הוא שאמר דוד כל פועל ה' למענהו ומדה זו שנתנה לדוד נקראת עוז שנ' ויתן עוז למלכו ואומר בעזך ישמח מלך ואומר תנה עוזך לעבדך ואומר במדרש אין עוז אלא תורה שנאמר ה' עוז לעמו יתן והיא תורה שבעל פה על כן אמר במקום אחר אין עוז אלא תפילין כמו שאני עתיד לבאר ואומר ה' מלך גאות לבש היא החכמה העליונה לבש ה' עוז התאזר היא העשירי' ויהיה פי' עוז לבש עוז והתאזר בו ויש לומר כי מלת עוז סמוכה עוז של התאזר שהוא ו' מאות י"ג בגי' תרי"ג ויהיה התאזר רמז לתורה שבכתב ועוז רמז לתורה שבע"פ שהיא עזה ועטרה שלה ולא ניתנה ליכתב רמז לזה שאה"כ כל כבודה בת מלך פנימה כלומר נסתרה ונעלמה מעין וכבר אמרו שאסור להסתכל בקשת הוא מראה דמות כבוד ה' והוא מקום הציץ כך קבלתי בשם החסיד יצחק בן הרב הגדול ר' אברהם ז"ל ולפי דבריו ראיה גדולה לזה מ"ש ציץ מכפר על עזות פנים כתיב הכא והיה על מצחו תמיד וכתיב התם ומצח אשה זונה היה לך וכמה נאה וראוי לפתח בו קדש לה' וראוי הוא להיות של של זהב משום שנאמר משבצות זהב לבושה וכתב החכם ר' עזרא ז"ל ועוז פניו ישונא כמו ומלך פניו כי כבר ידעת מלת עוז הוא מדת שר הפנים עכ"ל ועל המדה הזאת אמר דוד רגלי עמדה במישור שאני זכאי לפניך יש לי לברך אותך בתוך קהל ועדה ויהיה פי' רגלי כמו הרגיל אצלי:

תוכן העניינים

האמונה והבטחון מיוחס לרמבן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה