פרק שני - אהבה והתאחדות · ב. הכרת הטוב לבעלה
הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ''ל (בעל מחבר ספר קהלות יעקב), באר, שאהבה בין בני הזוג צריכה להיות מסוג אהבת חברים, שיש להם ענינים משותפים וכל אחד מסתייע ומסייע זה לזה, וכן האהבה מצד הכרת טובה, שתצייר האשה בדעתה אילו לא היתה משיגה בעל בשום אופן והיתה נשארת גלמודה, כמה צער למכאוביה היה לה מזה, ועל ידי בעלה היא מסודרת בהחיים שלה, והוא לה מבטח ומשען, ונותן לה את צרכיה. ולכן היא צריכה להכיר לו טובה, וענין הכרת הטובה הוא גדול לאין שעור. ובחז''ל במשנת רבי אליעזר פרק ז' אמרו: כל הכופר בטובתו של חברו, לסוף כופר בטובתו של קונו, ועין שם שהחמירו מאד בזה, ועל אהבה כזו חייבו חז''ל, ואהבה זו אינה ממדת התאוה כלל, רק מאחת המדות הטובות שמחויבים בזה.
נמצא שהאשה צריכה להכיר טובה לבעלה על כל מה שעושה למענה, אף שנראה לה שהיה צריך לעשות בשבילה הרבה יותר, היא צריכה לדעת להנות ולהודות על כל דבר פעוט, זה עדיף מאשר להתאכזב בכל פעם. וכן היא צריכה להתבונן במעלותיו ובמה שמעניק לה, ולא בחסרונותיו ובמה שמחסיר ממנה. ואדרבה, על ידי שתעניק לו ותכיר לו טובה, הוא יעניק לה יותר.
וכל שכן אם בעלה אברך או קובע עתים לתורה, והיא זוכה לסייע לו שיתמיד בלמודיו, היא צריכה להכיר את מעלתו, שבזכותו היא זוכה לכתר תורה ולשכר גדול מאד בתורה. וכמו שכתוב במסכת ברכות (דף יז.) אמר לו רב לרבי חייא: על ידי מה הנשים זוכות לשכר בעולם הבא? בשכר ששולחות בניהם ללמוד בתלמוד תורה, ושולחות את בעליהן ללמוד תורה, והן ממתינות לבעליהן עד שיחזרו מלמודן. ולכן צריכה להעריך את בעלה ולסייע לו ולעשות רצונותיו, וכן צריכה לעודד את בעלה ולשבח אותו על שלומד תורה, ולומר לו שבזכות לימודו היא יותר מעריכה אותו ואוהבת אותו, ועל ידי זה היא נותנת לו כחות ועידוד להתמיד יותר, וכן בכל מעלה רוחנית היא תעודד ותשבח אותו. ואין להעיר לו כשאינו מתנהג כראוי, אלא כשהוא לומד או מברך כראוי וכדומה, היא תשבח אותו ותאמר לו שהיא אוהבת אותו ומייקרת אותו על ידי זה, ואז הוא יותר יזדרז בדבר זה.
ולקבל את בעלה בכל פעם בסבר פנים יפות ובחיוך משמח, זו הכרת הטוב הגדולה ביותר, אף אם בתחלה יהא חיוכה רק חיצוני, מכל מקום לאחר זמן על ידי ההרגל ישרש בנפשה וחיוכה יהא כבר פנימי, וכמו שכתב במסילת ישרים פרק ז' כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.