פרק שלישי - כבוד לבעלה · ה. כלה וחמותה
בכלל כבוד הבעל, לכבד גם את אביו ואמו של בעלה, שאם פוגעת בהן זה זלזול גם בבעלה, וצריכה לקום לפני חמיה וחמותה, ולקרוא להם בשם כבוד, כגון: אבא ואמא, ולא לקרוא בשמם. וזה חיוב מן התורה לכבד את חמיה וחמותה. וכמו שכתוב באגרת הגר''א: וגם באתי לבקש לאשתי שתכבד לאמי, כמו שכתוב בתורה. וכתב בחיי אדם כלל ס''ז סעיף י''ז, הטעם משום שאיש ואשתו נחשבים כגוף אחד ואב ואם של זה כאב ואם של זה. והכתוב גינה ''בת קמה באמה כלה בחמתה'' (מיכה ז', ו'), הרי עיניך רואות שהשווה עוון בת קמה באמה לכלה בחמותה, (ספר חרדים פרק י''ב אות ג').
ובתנא דבי אליהו כתוב: כבד את אביך ואת אמך, וסמוך לו לא תנאף, מה ענין זה אצל זה, ללמדך שאם נשא אדם אשה והיא אינה מכבדת אביו ואמו לעת זקנתם, הרי הוא כאלו נואף כל ימיו, לכך נאמר: ''כבד... לא תנאף'' הובא בחרדים שם. וצריכה הכלה להזהר מאד בכבוד חמותה כדלעיל, לקבלה בסבר פנים יפות, ולא להעיר לה שום הערה אף שלדעתה היא אינה נוהגת כראוי, שכל הערה יכולה לגרם ביניהם מריבה ומחלקת, רחמנא ליצלן. ואף אם חמותה העירה לה על דבר מסוים, אינה צריכה להגיב על זה ולא להתווכח, אלא להודות על האמת שטעתה, ואף שברור לה שהיא לא טעתה, היא תאמר את צודקת, ואחר כך תתייעץ עם בעלה, או עם דעת תורה, איך לנהוג בזה, ואיך להעיר לחמותה.
וכן כשהיא מתארחת אצל חמותה, אין להעיר לה על שום הנהגה, וכל שכן שלא להכנס לעניניה הפרטיים והנהגתה במטבח, אף שחמותה מעירה לה ומתערבת במטבח שלה.
ואם חמותה מבקרת אצלה, היא צריכה לכבדה ככל היותר, וכן לכבד את בעלה לפני חמותה, ולדאוג שהבית יהא נקי ומסדר, כדי שלא יהא פתחון פה לחמותה לומר או לחשוב שהבן שלי נפל לידי אשה שאינה מתאימה, שזה יכול לגרם למריבה או התערבות החמות בין הבעל לאשה, ולפעמים הבעל שומע לאמו בענינים אלו ויכול לריב עם אשתו.
ו. חן אשה על בעלה.
החינוך במצוה תקפ''ב כתב על המצוה: ''נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח'' משרשי המצוה: כי האל ברוך הוא עלה במחשבה לפניו לבראות העולם, וחפצו שיתיישב בבריות טובות הנולדות מזכר ונקבה שיזדוגו בהכשר, כי הזנות תועבה היא לפניו, על כן גזר עלינו העם אשר בחר להיות נקרא על שמו, שנשב עם האשה המיוחדת לנו להקים זרע שנה שלמה, מעת שנשא אותה, כדי להרגיל הטבע עימה ולהדביק הרצון אצלה, ולהכניס ציורה וכל פעלה בלב, עד שיבא אצל הטבע כל מעשה אשה אחרת וכל ענינה דרך זרות, כי כל טבע ברב יבקש ויאהב מה שרגיל בו, ומתוך כך ירחיק האדם דרכו מאשה זרה ויפנה מחשבתו אל האשה הראויה לו, ויכשרו הילדים שתלד לו, ויהיה העולם מעלה חן לפני בוראו וכו'.
השם יתברך הטביע בבריאה חן אשה על בעלה, כמו שכתוב במסכת סוטה (דף מז.) ולכן האשה צריכה להתקשט לפני בעלה ולהראות נאה בעיניו, כדי שתמצא חן בעיניו, וכמו שכתוב במסכת תענית (דף כג:) שאשתו של אבא חלקיה יצאה לפניו מקושטת בתכשיטין, ואמר: הטעם, כדי שלא אתן עיני באשה אחרת. וכן תקן עזרא שיהיו רוכלין מחזירין בעיירות להביא בשמים ותכשיטין לנשים להתקשט בהן לפני בעליהן, כמו שכתוב במסכת בבא קמא (דף פ''ב.) ואף כשהיא נדה התירו לה להתקשט לפני בעלה, כדי שלא תתגנה עליו, וכמו שכתוב בשלחן ערוך יורה דעה סימן קצ''ה סעיף ט', רק שלא תלבש בגדים או תענד תכשיטים המושכים במיוחד בימי נידתה.
ולכן לפני שבא הבעל מהכולל או מהשעור וכדומה, היא תתקשט לפניו, וכן בשבת תקפיד להיות מקשטת לפניו, אף שזו טרחא להחליף את בגדיה וחלוקה, היא צריכה להקפיד בזה, כדי שתמיד תמצא חן בעיני בעלה, ובעלה יסתכל ויהנה רק ממנה ולא מנשים אחרות.
ואף על גב שנראה לה שבעלה לא שם לב למה שהתלבשה לפניו בבגדים יפים והתקשטה לפניו, והוא אינו משבח אותה על זה, והיא סבורה שלחינם טרחתי והתלבשתי והתקשטתי, בכל זאת היא צריכה להתלבש ולהתקשט לפניו, כדי להראות לפניו נאה בכל פעם, ולנסות להסב תשומת ליבו על השינוי, שישים לב לבגדיה וקשוטיה וישבח אותה על זה. יש להדגיש לו שאת מתקשטת ומתייפה רק בשבילו: בחוץ איני מתקשטת כך, רק כדי שלא להתגנות, אבל לפניך בעלי היקר, אני רוצה להראות יפה מאד, לטפח את עצמי. והזהרי שלא תתגני עליו מחמת ריחות או מום, תמיד תהיי נותנת טעם לשבח, כדי למשוך את תשומת לבו אליך ורק אליך.