אור ברסלב
האוצר מספורי צדיקים עשר זכיות מערכה י

האוצר מספורי צדיקים· רבי אברהם יצחק אנזל סובלמן

עשר זכיות מערכה י

עשר זכיות מערכה ט

מערכה י':

מכבוד קדושת אדונינו מורינו ורבינו הרב הגדול והקדוש צדיק יסוד עולם מאורן של ישראל המפורסם בכל העולם לאיש אמת קדוש ד' מכובד מרנא ורבנא וכו' הרבי ר' שמואל צבי זצוקללה"ה זי"ע מאלכסנדר בעל המחבר ספה"ק תפארת שמואל. א) הנה רבינו הקדוש הנ"ל הי' ג"כ בן לאותו צדיק אדמו"ר הקדוש הזקן מאלכסנדר זצללה"ה זי"ע ואחיו של אדמו"ר הקדוש בעל ישמח ישראל זצללה"ה זי"ע שהמשיך העדה אחר אחיו הק' הנ"ל ובחיי אבותיו ורבותיו הקדושים הסתיר א"ע מאוד בכל דרכיו הן בתורה והן ביראת השי"ת והי' שפל ברך שייף ועייל שייף ונפיק ולאחר הסתלקות אחיו הק' הנ"ל כשהתחיל להמשיך עדה נתגלה למפרע שהי' מלא וגדוש בחכמה וביראה עוד מנעוריו אין לשער ואין לספר ונבהלנו מראות ואזנינו משמוע מפיו הקדוש ממלל רברבין ויושב ודורש כמשה מפי הגבורה בכל שבת ושבת ומועדים ור"ח והלהיב מאוד לבבות בנ"י באהבת השי"ת ויראתו וכל ספרי מדרשי רז"ל הראשונים והאחרונים ז"ל היו חקוקים על לבו ובעצמי שמעתי מפיו הקדוש איך שהי' אומר בע"פ איזה דפים מספר החינוך הקדוש ומאוד הי' לנו לפלא האיך טח עינינו כ"כ שלא הכרנו אותו מקודם באופן הזה וסיפרו לי אנשי אמת אשר אחר הסתלקות מרן הקדוש בעל ישמח ישראל זצללה"ה הי' בווארשא הרב הגאון הצדיק וחסיד מפורסם ר' משה פנחס זצ"ל אבד"ק קוטנא ואמר לאנשים שהיו אצלו אשר הוא ידע עוד איזה שנים מקודם שרבינו הק' בעל תפארת שמואל זצללה"ה הוא חכם גדול בתורה ומעשה הי' כך כי הה"צ ר"מ הנ"ל הי' פ"א אצל רבינו הגה"ק בעל י"י ופלפלו באיזה תוס' ואמר אדמו"ר הק' קוטנער רב תדע מה שאני אומר לך נשלח ונקרא לאחי [הוא רבינו הקדוש הנ"ל] ונראה האיך הוא אומר הפשט כי הוא יש לו שכל הישר בלימוד וכך עשו ובא ואמר להם הפשט בתוס' והוטב בעיני שניהם מאוד והוא בענותנותו הקדושה לא נתפעל כלום מזה והי' שפל בעיני עצמו כמקדם ולא הי' לו ח"ו שום התנשאות מזה רק להרב ר"מ הנ"ל הי' זאת לפלא גדול כי לא החזיק אותו מעולם לת"ח כזה והרב ר"מ הנ"ל לא רצה לגלות זאת מקדם כי כשראה גודל ההצנע לכת שלו והבין שיש לו ענין בזה לכן לא רצה לגלות רק אח"כ כשנעשה רבי וגם הוא נסע אליו וקבלו לרבי אז סיפר זאת:

ב) הנה לאחר הסתלקות מרן הקדוש בעל י"י שהי' אז ערב ר"ח שבט ובי"ד שבט הי' אז היאצ"ט של אביהם אדמו"ר הקדוש זצללה"ה והנה אף שהייתי בער"ח שבט שם אעפי"כ נסעתי עוד הפעם על היאצ"ט הנ"ל הגם שהי' הזמן קצר אעפי"כ מגודל היגון והצער לא יכולתי להתאפק א"ע בביתי והי' עולם גדול וגם למחרת ביום ג' הי' סעודת חמשה עשר וביום ד' רציתי לנסוע לביתי אולם נתיישבתי שאהי' פה עוד ש"ק ואראה מה שיהי' והנה בעש"ק לעת ערב הלכתי לבית מרן הקדוש זצללה"ה וכשראה אותי שמח אתי מאוד ואמר בזהל"ק ברוך השי"ת אשר עכ"פ אוהב אחד בא על ש"ק ובליל ש"ק ראיתי שרק אני לבדי נשאר על ש"ק וגם עוד איש אחד מאנ"ש ושמו ר' פיניע ז"ל והנה סעודת שבת הי' בביהמ"ד כמקדם והוא ישב על הספסל בצד השלחן ועשה קידוש לעצמו וגם לי ציווה לעשות קידוש וכל האנ"ש מהעיר באו להשלחן והעמידו יין ואני ישבתי אצלו ולא ראיתי ממנו שום תנועה ודיבור רק עיניו זלגו מעט ולאחר ברהמ"ז הלך לחדר מרן הקדוש וכל העולם אחריו והעמיד א"ע בצד השני מהשלחן כנגד מקום קדשו ורצו להעמיד יין ולא רצה רק שכר וג"כ לא חבית רק פלעשליך כי אמר הלא ידעתם שאין רצוני בחבית והוא בעצמו חילק לכ"א כך בעמידה זמן גדול עד שראיתי שנעשה עיף מאוד ואמרתי לו ימחול נא לישב מעט ולפוש וכך עשה וישב על הכסא וכל העולם סביביו ואני עמדתי סמוך אצלו ושמעתי שהי' אומר בחשאי ובאנחה אוי ואבוי למי הם עומדים סביביו, פתאום עמד מה כסא וסיבב את השלחן וצעק בקול בזה"ל, בודאי יזכור אותנו, ומזה לא נתפעלתי כ"כ כי הלא הוא דרך תפלה רק תיכף ומיד סיבב ועוד הפעם את השלחן וצעק בקול גדול ובהתלהבות עצום ונורא בזהל"ק "ער האט אינדז שוין גידענקט" ומזה נתפעלתי מאוד כי הבנתי מדבריו הקדושים שהרגיש הארה גדולה תיכף ומיד ובאמת כן הוה כי ראיתי שנשתנה פניו מאוד והי' בוער כלפיד אש עד שקשה הי' להביט בצורתו הקדושה ונבהלתי מראות מראה הנוראה הזאת ועמדתי משתומם מה נעשה ברגע אחת והעולם לא הרגישו והלכו לשתות משקה בביהמ"ד ואני נשארתי בחדרו הקדוש אני ואחיו הה"צ ר' בצלאל יאיר שליט"א:

ג) אח"כ אמר לנו הנה קשה להבין מה זה שאנו מזכירים זכות אבות הלא עוד קטרוג היא ח"ו כיון שהאבות היו צדיקים והוא לא, אולם לפי דעתי נראה כאשר אדם בא מגזע קודש וחושב ובדעתו מה עשיתי הלא הי' לי אבות צדיקים גדולים כ"כ ואני מלא פשעים וחרפה גדולה לי מאבותי ואיך אוכל להרים פני נגדם ונתמלא בושה וכלימה ונעשה שפל באמת וזוכה עי"ז לעשות תשובה באמת וממילא יתהפך הכל לטוב וזה הוא הזכות אבות כי מי שאין לו זכות אבות לא יוכל לבוא לחשבון הזה, ונוכל לומר שזה כוונת רש"י ז"ל בתהלים (ק"ו) פעמים רבות וכו' וימכו בעונם וכו' שכתב שם רש"י ז"ל בזהל"ק וימכו בעונם נעשו שפלים בעונם וירא בצר להם מתוך תפלתם בשמעו את רנתם מתוך זכות אבות ויזכור להם בריתו מתוך תשובה אשר לפלא דברי רש"י הקדוש הנ"ל ובזה יהי' ניחא בצר להם מתוך תפלתם בצר הוא לשון ביצור וביצור הוא אחד מעשרה לשונות התפלה בשמעו את רנתם מתוך זכות אבות ומזכות אבות באים לתשובה באמת וזה ויזכור להם בריתו מתוך תשובה וכשמעי זאת נתתי שבח והודי' להשי"ת אשר לא עזב חסדו ואמתו מאתנו ולא השבית מאתנו גואל ונתגלה לנו אור חדש אחר כל החשכות הנורא הזה אור אשר הי' עד עתה טמיר ונעלם:

ד) גם אמר לנו אז תורה ממרן אחיו הקדוש זצללה"ה. כי הי' אז פ' יתרו ואמר על פסוק כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבנ"י שפירש רש"י ז"ל שם לבית יעקב אלו הנשים אמור להם רכות ולבני ישראל אלו האנשים אמור להם דברים קשים כגידין והקשה א"כ הי' צריך לאמור להם שני אמירות ולא מצינו בכתוב כך ותירץ אשר באמת לא אמר להם אלא אמירה אחת היינו שאמר להם תדעו שאתם מיוחסים בני אברהם יצחק ויעקב אבותי הקדושים מוסדי ארץ הנשים היינו לאנשים פשיטים הי' זה רכות שמרע"ה אומר להם שהם מיוחסים ולהאנשים היינו אנשי מדע הם היו מבינים שמרע"ה אומר להם דברים קשים כגידין היינו ראו נא שהי' לכם אבות קדושים כאלה ואתם מרוחקים מעבדות השי"ת ובושו מאבותיכם, וכאשר שמעתי זאת מפיו הקדוש אמר בלשון קדשו מה הוא הדבר שלא שמעתי ממנו ובעת הצורך "דערמאנט מען זעך" ומאז והלאה התחלתי להסתופף בצל קדשו כי ראיתיו פום ממלל רברבין בקדושה וטהרה וביראת השי"ת באמת וברוח נמוכה ובנפש שפלה כתלמידיו של אברהם אבינו ע"ה:

ה) שמעתי מפי קדשו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מאלכסנדר איך שהוא ואחיו שליט"א היו עם אביהם רבינו הקדוש הנ"ל בבאהד ווילדונגע בעת שהתחילה המלחמה הנוראה והנה הגם משם לבערלין הדרך איזה שעות אולם אז הי' נסתמו הדרכים הוכרחו ליסע משם לבערצין עשרים וששה שעות ולאשר לא ידעו שיסעו כך זמן רב וכפי שהכינו מים על הדרך הי' לבסוף נחסר להם מים וכאשר רבינו הקדוש ישן מעט והקיץ בבוקר השכם ולא הי' להם מים עבורו והי' לכולם צער גדול מזה ולא ידעו מה לעשות והנה דרכו בקודש הי' שלא דיבר כלום קודם ברכת התורה ובפרט קודם נט"י אין לשער את העג"נ שלהם שהי' אז פתאום אמר רבינו הקדוש הנה אספר לכם עובדא מה שהי' לנו עם אבינו הקדוש זצללה"ה פ"א נסע מסאדיגוריע לביתו וגם אני ואחי אדמו"ר הקדוש זצללה"ה ג"כ היינו עמו אז והי' אז ביום ה' והיינו על הבאהן ובלילה הי' ט"ו באב אמר לנו אבינו הקדוש הלא בלילה היא חמשה עשר לכן איני רוצה לנסוע לילה ההיא על הבאהן כי אני רוצה לילה הזאת עבורי לעבדות השי"ת ורצה בדווקא ללון באיזה עיר בדרך על אכסניא ולא ליסע על הבאהן אולם הם ידעו אשר אם ילינו באכסניא לא יבואו על ש"ק לביתם והי' להם עג"נ גדול מזה אמר לו רבינו אחי הקדוש הנה אתן לך וואגאן מיוחד עם ספרים ונרות א"כ מה יהי' חסר לך הלא תוכל לעסוק בתורה ותפלה כחפצך על הוואגאן ג"כ ונבואה אי"ה על ש"ק לביתינו ונתרצה להם ובאמצע הלילה ראו שנחסר להם מים וקרא לאחי רבינו הק' והתרעם עליו מאוד ואמר לו מה רצית ממני אין לי מים והדבר נוגע לי הרבה מאוד כידוע דרכו בקידש אין לשער הי' הצער הגדול של כולנו אז פתאום עמדה הבאהן באם הדרך וראינו שיש שם מים ותיכף רץ המשמש והביא מים כן סיפר לנו אבינו רבינו הקדוש וכהתימו דבריו הקדושים האלה עמדה הבאהן ג"כ באם הדרך אצל מעין אחד והלך המשמש תיכף והביא שני כדים מים ופלא גדול היא א"ה וכעין זה הבאתי בספרי צרור החיים מהגאון הקדוש וכו' רבינו ר' אברהם יהושע העשיל זצללה"ה מאפטא במעשה שם שבאתה אשה אחת לפניו עם התנצלות שנגנב מאתה הכל וסיפר לה מעשה מה שאירע לאחד ג"כ גניבה וע"י נס החזירו לו ומיד הוחזר לה ג"כ ואמר ע"ז הגה"ק הנ"ל זכר עשה לנפלאותיו היינו כשמספרים ומזכירים את נפלאות השי"ת הראשונים הזכר הזה עושה גם עתה נפלאות עיי"ש. עזריאל חיים]: ו) הנה ידוע הי' אשר דרכו בקודש הי' שכל תהלוכותיו הי' באמת גמור כי הוא הי' איש אמת ומפורסם הי' לכל העולם לאיש אמת ולא הי' יכול לסבול כלל הפוליטקין אשר נהוג בזמנינו בעוה"ר ולא נשא פנים לשום אדם אפי' לגדולים אם לפי דעתו לא הי' ישר בעיניו מחמת האמת ויראת שמים שלו ושמעתי מפי איש חסיד אחד שהי' אצלו בעת שבא אליו איש אחד עם התנצלות על פרנסה ועוד ענינים ורבינו הקדוש לא השיב לו תשובה ברורה והנה זה האיש התחיל להתנהג א"ע מעט בעוה"ר כדרכי אנשי זמנינו והאיש טען לפני רבינו הק' בזה"ל הנה רבינו הוא איש אמת וכל העולם ידעו מזה א"כ בוודאי נוכל להוושע אצליכם אמר לו רבינו הק' ואתה מאמין ומחזיק אותי לאיש אמת השיב לו האיש הנ"ל בוודאי אני מאמין זאת השיב לו רבינו הק' א"כ אספר לך אשר אביך מעולם העליון הי' אצלי וביקש ממני אולי יש אופן להחזירך למוטב כי אין לו שום מנוחה עבור התנהגותך והאיש הנ"ל כשמעו זאת ונתבהל מאוד והבטיח שמכאן ולהלאה יתנהג א"ע כשורה:

ז) סיפר לי איש חסיד אחד מעשה הפלא ופלא שהי' לו בעצמו אצל רבינו הקדוש הנ"ל הנה הוא הי' צריך לעמוד לידוע ובין כך עשה לעצמו חנות וכשנתקרב הזמן נסע אל רבינו הק' השיב לו אל תדאג כלום השי"ת יעזור לך רק תהי' עוסק בחנותך ויהי' לך פדיון טוב ובכל פעם שהי' אצלו אמר לו כך:

הקיצור שנפל בידם עם עוד תפיסה הרבה ר"ל ומקודם יהי' בהתפיסה זמן רב ואח"כ ילך לעבוד ונסע לרבינו הקדוש בבכי' רבה והי' אז באמצע סעודת ר"ח וקם מהשלחן והלך איזה מנוטין בחדרו הק' ובא בחזרה להשלחן ואמר להאנשים שהיו יושבים הנה תדעו אשר מיום שישבתי על הכסא לא הי' לי עג"נ מהענינים האלה וחוץ מב' אנשים אחד זה העומד כעת ובפה ועוד איש אחר והנה האיש אחר הנ"ל לא ציית לי אבל זה האברך הוא הי' ציית לי הכל ולמה מגיע לו זאת וקרא לו ואצלו ואמר לו אני מבטיחך שלא תעבוד ולא תשב בתפיסה ויפג לבו כי חרב חדה היתה מונחה על צוארו ומה הי' לו לעשות ונסע לביתו וכאשר בא לביתו תיכף הובילו אותו לבית האסורים לווארשא וכאשר בא לשם אמר האדון משם שאין מקום עבורו כעת ושלחו אותו חזרה לביתו ובין כך ניצול מהכל והיא פלא גדול ונורא אשר לא נשמע כמוהו שיאמרו שם כך ולא היתה עוד כזאת ונתקיים לו הבטחת רבינו הק' שלא עבד ולא הי' בתפיסה:

ח) פ"א הייתי אצלו על סעודת ר"ח בר"ח אייר ואמר בשם כ"ק רבינו בעל ישמח ישראל זצללה"ה על הזמר לכה דודי שנאמר שם והוא יחמול עליך חמלה הנה הכפל לשון יחמול וחמלה למ"ל ואמר כך דחמלה הוא השפעה דנותנים מן השמים לכל אחד מישראל חמלה והשפעה אולם כשהאדם אינו ראוי אינו יכול לקבל זאת והנה בשמים ג"כ אין מקבלין אותה חזרה כמאמר חכז"ל מן השמים יהבא יהבינן אבל לא מהדרינן לקבלה חזרה גבי רחב"ד לכן רחמנות גדול על החמלה הנ"ל שאין לה מי שיקבלנה ע"ז אמר קומי צאי ומתוך ההפכה וכו' דמתפללין אנחנו שיהי' הגאולה שלימה ממילא והוא יחמול עליך חמלה שהקב"ה ירחם על החמלה בב"א שיהי' כולם ראוים לקבל אותה ע"כ דברי וקדשו ואמר ע"ז רבינו הקדוש בעל תפארת שמואל הנ"ל דבזה נוכל ליישב קושית המפורשים על הפסוק כל המחלה אשר שמתי במצרים וכו' כי אני ה' רופאך שקשה כיון שלא ישים עליהם המחלה לא צריך רפואה ואמר בלשון קדשו כך סוף כל סוף מה נעשה מחמלה זו שאין לה מי שיקבלנה אז נתהפך מן אותיות חמלה לאותיות מחלה ר"ל אולם אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה לכן עוד ימתינו בשמים אולי יעשה תשובה ושב ורפא לו וכשעושה תשובה אז נתהפך חזרה מאותיות מחלה לחמלה ובא לו עוד השפעה מכל טוב וזהו פירוש הכתוב אם שמוע תשמע וגו' ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאיך היינו ארפא המחלה שיהא שוב. חמלה והשפעה רבה כן יעזור השי"ת לנו עם שפע רב והצלחה בכ"ע אמן:

ט) שמעתי מחסידי אמת מעשה נפלא שהי' בעת. המלחמה הנוראה שרבינו הק' הנ"ל הי' דר בלאדז כי דירתו באלכסנדר הי' נהרס והנה על היאצ"ט נסע לאלכסנדר ובא בערב להביהמ"ד להתפלל מעריב והנה הביהמ"ד הי' נהרס מאוד בלי חלונות ובלי תקרה כידוע רק איזה נרות שהדליקו בדוחק בביהמ"ד והי' חשכות בביהמ"ד והנה קודם מעריב אמר להאנשים שבאו עמו באנחה רבה ראו נא את החשכות הזה בביהמ"ד אשר תמיד על היאצ"ט הי' כל החצר וכל הרחוב מאירה מאור הביהמ"ד ואנשים רבים התאספו ללמוד ולהתפלל בביהמ"ד לכבוד היאצ"ט ועכשיו בדוחק איזה אנשים שימצאו בפה ובדוחק איזה נרות שידלקו וחושך גדול ונאנח מאוד ואמר רבש"ע "עס וואלט שוין צייט גיוועזין עס זאהל ווערין לעכטיג" והתחיל להתפלל מעריב עם מנין ופתאום באמצע התפלה התחיל להאיר אור גדול עד שכולם נתפלאו ע"ז ולא ידעו מאין בא זאת כי לא הדליקו שם יותר נרות רק מעט הנרות שדלקו מקודם ואעפי"כ נעשה אור גדול כאילו הי' מדליקין הרבה לעקטירעס אין לשער ושמחו מאוד ע"י האור הזה כאולי נעשה בריות חדשות והי' זאת לפלא גדול ונפלא מאוד:

ו) הנה בעת שנתוודע לו הסיבה הנוראה ר"ל מבנו הרב הצדיק והק' ר' שרגא פיבל זצללה"ה אמר כתר בעד כתר הם לקחו הכתר שלי ממני ילקח הכתר שלהם וכן הוה כי בזמן לא כביר הסירו את הכתר מהאדון שלהם והרגו אותו כידוע:

יא) שמעתי מהרב הג' והחסיד וכו' ר' מנחם שליט"א אבד"ק אטוואצק אשר הוא הי' אז אצל רבינו הקדוש בעת שנתוודע לו זאת והנה נתמרמר מאוד בבכי' רבה ואח"כ נתיישב בעצמו ואמר כתיב בתהלים (ס') נתתה ליריאיך נס להתנוסס מפני קשט סלה ופירש רש"י ז"ל בזה הלשון נתתה ליריאיך נס נסיונות של צרות הרבה להתנוסס להיות מנוסים בהם אם יעמדו ביראתך מפני קשט לקשט מדותיך בעולם שכשתתן להם הטובה לא יהרהרו העכו"ם אחריך אלא יקשטו דיניך ויאמרו יפה הטיב להם כי הם עמדו לו בכמה נסיונות עכ"ל רש"י ז"ל וסיים בזה הלשון קדשו כיון שהדבר נוגע שיתקשט השם שמים צריך לקבל זאת באהבה ובשמחה ופסק מלבכות, ואמר העולם אינם יודעים כמה טובה היתה זאת להם כי מפני הרעה נאסף הצדיק:

יב) הנה בימים הנוראים הקדושים הדרך הי' שבניו שליט"א היו אצלו קודם התפלה ואמר להם תמיד בבקשה מכם תתפללו רק על כבוד שמים וכן בעת שהלך להתפלל להביהמ"ד בימים הנוראים הק' והדרך הי' שאנשים רבים הזכירו א"ע לפניו כל אחד ענינו השיב להם בבקשה מכם לא תכוונו שום דבר בעת התפלה לצורך עצמכם כלל רק תתפללו הכל על כבוד שמים וצעק בקול שיהא יתגדל ויתקדש שמי' רבא:

יג) הנה אמר על הכתוב והי' כשבתו על כסא ממלכתו מאי הכ"ף הדמיון ואמר מאן מלכי רבנן שהתורה מזהיר שיהא תמיד כשבתו בעת שישב על הכסא להיות מנהיג שאז יודע בעצמו שאינו נחשב כלל כן יהי' תמיד, כידוע שהבע"ד מסמא את עיניו אח"כ עד שמדמה בעצמו שהוא צדיק לכן אמרה התוה"ק כשבתו:

יד) פ"א הייתי ש"ק אצל רבינו הק' הנ"ל והי' שם עוד איזה רבנים והנה הדרך הי' בליל ש"ק אחר הסעודה הלכו הרבנים ועוד אנשים מסוימים אצלו לחדרו הקדוש ודיבר עמהם תורה וחסידות והנה אז הלכנו אצלו ג"כ וסיפר לנו מנסיעת אביו אדמו"ר הקדוש זצללה"ה לאחד מהאדמורי"ם ובתוך הדיבורים סיפר לנו אשר אביו הקדוש רצה שהוא יסע עמו והשיב לו שאין לו חשק לנסוע שוב קודם הנסיעה אמר לו עוד הפעם שיסע עמו והוא מיאן בזה וביקש מאביו הקדוש שאל יגזור עליו בתורת כיבוד כי אין לו בשום אופן חשק לנסוע כשמוע זאת הרף ממנו ולא אמר לו עוד כלום ולא נסע עמו ולא נפל ברעיון כולם לשאול לו למה באמת לא רצה לנסוע עמו ואנכי לא יכולתי להתאפק והרהבתי בנפשי עוז ושאלתיו למה באמת לא רצה רבינו ליסע ולמלאות רצון קדשו והשיב לי שהי' דומה לו כמו ולא יבואו לראות כבלע את הקודש וכוונתו הקדושה שלא רצה לראות ביטולו של אביו הק' כיון שנסע לשם בע"כ יכניע עצמו מעט לפני הרבי דשם ולא רצה לראות זאת נוכל להבין מזה גודל עבודתו עבודת הקודש בהצנע לכת עוד בימי עלומיו כי לפי החשבון הי' אז עוד צעיר לימים כבן כ"ב שנים והי' לו אז כבר דרכים דרכי קודש בעבודת הבורא ית"ש ופשטים נוראים בפסוקי התוה"ק כזה:

טו) לא אמנע להודיע בשער בית רבים את חסדי השי"ת אשר הפליא עמי ונושעתי ע"י תפלתו של הצדיק הזה הוא רבינו הקדוש הנ"ל הנה לא הי' לי עוד ב"ז ולדאבון לבי נלקח ממני זוגתי הראשונה ע"ה ולקחתי את אחותה שתי' ודפקתי על פתחי רבינו הקדוש שאוושע עם ב"ז וילדה לי בת שתי' ונסעתי לרבינו הקדוש הנ"ל ואמר לי הנה אצלה היא בת תחלה וסימן יפה לבנים וכל ימי הנקה לא דיברתי מזה כמובן רק כשנגמל הילד שתי' באתי שוב לרבינו הקדוש ונתתי לו קוויטעל ובבקשה רבה על ב"ז והשיב לי בלשון קדשו "יא יא דיא וועסט האבין" וכאשר גזר אומר כן הי' אשר ב"ה בשנה הזאת נולד לי בני מחמד לבבי אברהם נפתלי שיחי' לאיו"ט אמן השי"ת יעזור לי שאזכה לקבל נחת ממנו ומכל צאצאי שי' ולגדלו לתורה ולחופה ולמעש"ט אמן:

טז) פ"א הייתי אצלו בש"ק פ' בהעלותך ואמר תורה על פסוק ויעש כן אהרן שפירש רש"י ז"ל שם להגיד שבחו של אהרן שלא שינה אשר קשה וכי רבותא על אהרן הכהן שלא שינה מציווי השי"ת ויש הרבה פשטים ע"ז עיין לעיל במערכה ג' סעיף מ"ב ובמערכה ח' סעיף ה' ואמר ע"ז שפ"א אמר אחי רבינו הקדוש זצללה"ה תורה ובאמצע התורה אמר תיבות לא נעלה שלא הי' מזה הענין כלל והי' לי לפלא והלכתי לחדרו הקדוש ושאלתי אותו על מה שאמר התיבות האלו שאינם באים כלל לזה הענין והשיב לי מה תתפלא ע"ז הנה בגמרא איתא כל הקורא ק"ש ומדקדק באותיותי' מצננין לו גיהנם וצריך להבין למה דווקא זה השכר להמדקדק בק"ש באותיותי' ונראה דהנה בק"ש שצריך לקבל עליו עול מלכות שמים במסירת הנפש וצריך כמעט להיות מופשט מגשמיות והנה כשקורא ק"ש באופן זה בוודאי קשה מאוד לדקדק בהאותיות כיון שהוא בדביקות ובהתלהבות עצום אעפי"כ הא אמרו חכז"ל שצריך לדקדק באותיותי' וליתן ריווח בין הדבקים ולקרות ק"ש בפשטות כהלכתו בחיתוך האותיות וכיון שכן העושה כן בע"כ מצנן א"ע מעט מהתלהבות שלו כדי לקרות ק"ש כהלכתו אעפ"י שקשה לו מאוד זאת לכן נותנים לו שכר מדה כנגד מדה שמצננים לו גיהנם וכיון שכן מה לך לפלא במה שאמרתי איזה תיבות אף שאינם מענין זה ובזה אמר רבינו הקדוש בעל ת"ש הנ"ל יהי' ניחא דברי רש"י ז"ל דהנה כשאהרן הכהן הדליק את המנורה בוודאי כיון כל הכוונות הקדושות שיש בהמנורה הקדושה המרומז להמנורה העליונה כמבואר בספרי המקובלים ז"ל וגם הי' ממשיך עי"ז השפעות טובות לישראל וגם הי' ממשיך אהבה לישראל כדאיתא בשם האר"י הקדוש ז"ל דמרומז בפסוק את הנרות בין הערבים שראשי התיבות הם אותיות אהבה והי' במסירת הנפש ובהתלהבות עצום מאוד אעפי"כ הי' צריך בפשוט לדקדק בעת הדלקת המנורה שיהא כתיקונו בכל הדינים כהלכתו וזה קשה מאוד לכן פירש רש"י ז"ל להגיד שבחו של אהרן שלא שינה כי אהרן הכהן הי' יכול לעשות הכל: עוד אמר פירוש אחר ע"ז דהנה איתא בגמרא מותר לשנות מפני דרכי שלום וכיון שאהרן הכהן הי' אוהב שלום ורודף שלום כדאיתא במשנה דאבות והי' עושה שלום תמיד בין איש לחבירו א"כ לא הי' צריך לשנות וזהו שלא שינה שלא הי' צריך לשנות והא דאיתא בפי' ר"ע מברטנורא בשם האבות דר"ן על אהרן הכהן דכשהי' רואה שהי' אחד מתקוטט עם חבירו הי' הולך לכ"א מהם שלא מדעת חבירו ואומר לו ראה חברך הוא מתחרט וכו' ומתוך כך כשהיו פוגעין זב"ז הי' מנשקים זא"ז הרי מוכח בפירוש דאהרן הכהן הי' משנה מפני דרכי שלום אולם ז"א דאהרן הכהן הי' לו כח גדול בזה שהמשיך אהבה לישראל בין כאו"א וכיון שאמר לאחד הנה חבירך הוא אוהבך בזו הרגע נעשה לו אוהב נאמן והי' מתחרט על מה שעשה לו א"כ באמת לא שינה כלום והבן:

יז) הנה בפרשת שמיני כתיב זה הדבר אשר צוה ד' תעשו וירא אליכם כבוד ד' ואמר רבינו הק' הנה איתא בשם הקדוש הרבי ר' שמעלקא זצוקללה"ה זי"ע [או אולי בשם הקדוש הרבי ר' זושא זצוקללה"ה זי"ע ואני המעתיק איני זוכר] שאמר על עצמו כשהי' מזדמן לפניו שני דרכים לילך ולא ידע באיזה דרך שיהלוך אז באיזה דרך שראה שם הוי' הקדוש לפניו בזה הדרך הלך ומרומז בפסוק זה הדבר וכו' וירא אליכם כבוד ד' ואמר רבינו הקדוש ע"ז בזה"ל מי יוכל לדמות א"ע לשרפים קדושים כאלה אשר אין אתנו יודע עד מה ונ"ל בפשוט שאם יש לאדם שני דרכים וא"י באיזה יהלוך אז יבין בדעתו באיזה דרך שיהי' מזה כבוד שמים בזה הדרך ילך ומרומז ג"כ בפסוק זה הדבר וכו' וירא אליכם כבוד ד' והבן מאוד דברי א"ח האלה: חי) שמעתי מהחסיד ר' יצחק רוזען הנ"ל אשר פ"א הי' בשאכטשוב אצל הגה"ק ר"א זצללה"ה ובאו אז רבינו הקדוש בעל ת"ש הנ"ל וכשיצא ממנו נכנס אליו ר' יצחק הנ"ל ואמר לו הגה"ק "ביזט עפעס אמבין אויף עהם אזא חכם ער האט מיר פארשיינט דיא שטהיב מיט זיין חכמה":

יט) סיפר לי הרב החסיד המפורסם בנן של קדושים וכו' מו"ה ר' יעקב בונם שליט"א אחי כ"ק מרן שליט"א הנה בעת המלחמה הנוראה שהי' רבינו הקדוש הנ"ל דר בלאדז והי' בדחקות גדול בכל הענינים כידוע שהי' אז אמר לבנו הרב רי"ב הנ"ל הנה פלא לי אחר כל החשכות והדחקות הנורא הזה ואני מרגיש א"ע בשמחה מאוד ולא אוכל להבין לשמחה מה זו עושה אח"כ נתיישב ואמר הנה יוכל להיות לפי שנתבשר לי בשורה טובה מאיש אחד שהי' מתנצל א"ע לפני תמיד שהוא מחוסר בנים ובזו הימים שמעתי ממנו שהי' לו ישועה לכן יוכל להיות שמפני זה לבי שמח ורבינו הק' הגיד לו מי האיש ואחר עבור איזה זמן הזדמן שהרב רי"ב הנ"ל ראה את האיש הזה וסיפר לו מאביו הקדוש מה שאמר כל הנ"ל וביקש ממנו שיספר לו כל הענין ויאמר לו האיש מה תדמה בנפשך אשר זה הי' מענינים הקלים תאמין לי שבא לי מתוך צער גדול וטרחות רבות והפצרות גדולות אשר בכל פעם שבאתי לאביך רבינו הקדוש בכיתי לפניו בדמעות שליש ואמרתי לו מה יהי' הסוף שלי ובירך אותי תמיד שיהי' לי ישועה וזוגתי היתה מצערת אותי מאוד באמרה אשר בודאי אין אתה מפציר בהרבי כ"כ פ"א אמרה לו תדע אם אתה אין מביא לי תשובה ברורה מהרבי שיהי' לנו ישועה בבירור לא אהי' מניחך בביתך ואצער אותך שלא יהי' לך מנוחה אף רגע אחת כדרכן של הנשים והנה נסע עוד הפעם לרבינו הקדוש וסיפר לו כל הענין מזוגתו ושאין יכול לבוא לביתו עוד בלא תשובה ברורה והשיב לו רבינו הקדוש תאמר לזוגתך בשמי שתהי' מדמה בנפשה כאילו ילדים שלה הולכים בהבית ויען שהוא הי' לוקח סחורה בלאדז והי' מתעכב איזה ימים וכשבא לביתו סיפר לאשתו התשובה הזאת מרבינו הקדוש ואמרה לו שכבר יודעת לפי חשבונה שיש לה ישועה וכן הוה ובא בשמחה רבה לבשר לרבינו הקדוש:

כ) הנה בחג הפסח הראשון שהמשיך העדה ובא להסדר והתחיל לומר קדש ורחץ והקשה הלא מתחילה צריך להיות רחץ ואח"כ קדש כי צריך להיות מתחילה סור מרע ואח"כ ועשה טוב ופירש בזה עם דברי קודש מאביו אדמו"ר הקדוש זצללה"ה הבאתי לעיל במערכה ח' סעיף ט"ז על מאמר חכז"ל המהלך במקום גדודי חיות ולסטים עיי"ש באריכות ותוכן דבריו הקדושים דאם אדם רוצה לעשות תשובה ורואה שהמקטריגים יסובבים אותו ר"ל מהחטאים שלו ואינם מניחים לו לעשות תשובה אזי ישליך א"ע למקום גבוה במקום שאין להם שליטה שם ואח"כ יכול לעשות תשובה כראוי עיי"ש וממילא ניחא כאן כי ידוע אשר ישראל היו אז משוקעים במ"ט ש"ט ר"ל ולא יכלו להתמהמה אף רגע אחת והקב"ה ברוב רחמיו הוציאם משם למקום קדושה גדולה מ"ט שערי קדושה ואח"כ הוריד אותם לשער הראשון מהקדושה שהם מכחם יעלו בעצמם עד המ"ט שערי קדושה כדי שיהא בהתערותא דלתתא וזהו ענין הספירה כמבואר הכל בספר חסד לאברהם לכן שפיר אנו אומרים מתחילה קדש ואח"כ רחץ דהיינו אח"כ יעשו תשובה והנה ידוע דעיקר התשובה הי' צריכים על החטא המר הידוע ר"ל ומבואר בזוה"ק שאין לזה תשובה רק בדמעות וזהו כרפס טובל ירק במי מלח יר"ק אותיות קר"י ר"ל וטובל אותם במי מלח היינו בדמעות כי מי דמעות מלוחים ומבואר בספר תפארת שמואל על הרא"ש ברכות בפרק מי שמתו דאם אדם בוכה בתפלתו כוכבים ומזלות בוכים עמו ותפלתו מקובלת וא"כ העצה לזה שיבכה בדמעות בעת תפלת שמ"ע ואז יח"ץ י"ח הם תפלת י"ח ואם יעשה כך יהי' צ' בחי' צדיק יסוד עולם כי כבר נתקן כי צדיק מקרי מי שמתקן זה החטא כידוע:

כא) שמעתי בעצמי מרבינו הקדוש שאמר בשם אחיו רבינו הקדוש בעל ישמח ישראל זצללה"ה שאמר על הפסוק בתהלים בחקותיך אשתעשע לא אשכח דבריך ופירש רש"י ז"ל שם כמו ישעה אדם על עושהו וכמו ואל ישעו בדברי שקר ומדייק רבינו הק' אמאי הביא רש"י ז"ל מקודם הפסוק של נביאים ואח"כ הפסוק של תורה הי' צריך להיות בהיפוך ואמר רבינו הק' בעל ת"ש הנ"ל שאמר ע"ז רזא דרזין וקצת הבנתי דבריו הקדושים דהנה אמרינן דחסידים הראשונים הי' שוהין שעה אחת קודם התפלה ושעה אחת אחר התפלה והענין הוא דקודם התפלה הי' שוהין שעה אחת להתיישב לפני מי אנו עומדין להתפלל והשעה שאחר התפלה הי' להתיישב אם תפלתו היתה באמת בלי שום פני' ושקר ח"ו וזהו כוונת רש"י ז"ל בתקותיך אשתעשע דהיינו אם אנו עוסקים בתורה ותפלה בתחלה ישעה האדם על עושהו היינו שיתיישב לפני מי הוא עומד להתפלל וללמוד ואח"כ ואל ישעו בדברי שקר יתיישב אם לא הי' שקר א"ו ועמוק הוא:

כב) פ"א בהלולא דאחיו רבינו הק' בעל י"י הנה בהסעודה ראיתי שרבימו הק' בעל ת"ש הנ"ל ישב משוטט מאוד ברעיונותיו הקדושים ואף לא אמר תורה אז אשר דרכו הי' תמיד לומר תורה בסעודה זו ואח"כ קודם ברהמ"ז אמר בזה לשון קדשו הנה אאמו"ר הקדוש זצללה"ה אמר עליו שהוא טהור וטהור הוא נצחיי עד עולם כמש"נ יראת ה' טהורה עומדת לעד לכן בוודאי הוא עמנו ונפל פחד גדול עלינו ונדמה בעינינו שכך הוא שיושב אתנו אז ויש לי אמונה שרבינו הקדוש בעל ת"ש הנ"ל הרגיש זאת בכל הסעודה לכן ישב כך משוטט ברעיונו הקדוש:

סיפר לי הרב הג' והחסיד ר' ישראל יעקב שי' אבד"ק סאדאוונע איך שהוא הי' לו מעשה אצל רבינו הקדוש בעל ת"ש הנ"ל שזוגתו היתה בחודש החמישי לעיבורה ונעשה שופעת דם ר"ל והיתה בסכנה גדולה מאוד וכל הרופאים אמרו שצריכה להיות בכ"ז העיבור בהשפיטאהל עד שתלד ונסע לרבינו הק' הנ"ל וציווה לו לילך עוד אל דאקטיר אחד ואמר לו זה הדאקטיר אשר אם קשה לו הדבר שתהי' בהשפיטאהל זמן רב כזה יתן לה רפואות ע"ז הזמן וכשיגיע זמן הלידה אזי בלי שינוי מוכרחת להיות בשפיטאהל ואם לאו אינו מבטיח לה על חיי' והנה כאשר קרבו הימים ונסע לאלכסנדר ובכה מאוד לפני רבינו הקדוש לאשר שאין לו כח לזה הן עם מעות והן עם שאר ענינים ולקח ח"י רו"כ והניח לפניו ואמר תעשו מה שתרצו עם זה המעות ואני איני יכול לעשות יותר והשי"ת יעזור. לי בזכות תפילתכם אמר לו רבינו הק' מה תרצה ממני אולם הוא באחת ואומר שאין יודע כלום כי לא יכול לעשות יותר רק מכאן תהי' לו הישועה ולקח פרידת שלום ונסע לביתו ועזר השי"ת שילדה בביתה ובנקל כ"כ עד שכמעט לא הספיקו לקרות המילדת וילדה ואמר אח"כ רבינו הק' להרב הגאון והחסיד מסטריקוב זצ"ל בזהל"ק זה הליטוואק משך הישועה מן השמים ע"י האמונה שלו:

כה) סיפר לי איש חסיד ואמת שהוא הי' נוסע לרבינו הקדוש בעל ישמח ישראל זצללה"ה ולפעמים נסע גם לרבי אחר ואחר הסתלקותו של רבינו הק' בעל י"י נסע לרבינו הק' בעל ת"ש הנ"ל והי' פעם ש"ח אצלו ובחזרתו לביתו התחיל לכאוב לו כל השניים ר"ל ביסורים קשים אין לשער ולא הי' יכול לישן כל הלילה מרוב היסורים ר"ל עד שמעט קודם אור היום ישן מעט וחלם לו שרבינו הק' בעל ת"ש הנ"ל עומד אצלו ושואל לו מה כואב לך כ"כ ובכה לפניו אשר כך השניים כואבים לו עד אשר אין בכוחו לסבול עוד את היסורים ונתן רבינו הקדוש אצבעו לתוך פיו והניח לו על השניים בצד אחד ומיד פסק היסורים ממנו בצד זה ורצה רבינו הק' גם לתחוב אצבעו לצד השני והי' מדמה לו אשר שהרבי שהי' נסע גם לו לפעמים לא הניחו ותיכף הקיץ משנתו וכן הוה כי צד זה שהניח רבינו הק' את ידו לא כאב לו עוד כלום והצד השני הי' כואב לו עוד זמן רב:

והנה גם כאן ראיתי להביא איזה מאמרי קודש מספרו הקדוש של אדמו"ר הקדוש הנ"ל ספה"ק תפארת שמואל ג"כ בקיצור ולהלהיב בזה לבות אחב"י לעבודת הבורא ית"ש:

כו) הנה על פסוק בפ' שמות וירא מלאך ד' וכו' מתוך הסנה אמר המדרש הה"ד אני ישינה ולבי ער ויל"ד מאי שייכות זל"ז ואמר רבינו הק' ט"ז דהנה ידוע דישראל נדונים על העתיד אף שעתה אינם ראוים לישועה כיון שעתידים להיות ראוים ישלח להם השי"ת ישועה ובאוה"ע אינו כן והטעם שבישראל הנקודה והפנימיות שבלב טוב מאוד ורק החומר החיצון נתקלקל לכן מוכנים הם לטוב שיגבור החלק הפנימי ויהי' כולו טוב אבל האוה"ע השורש שלהם בלבם הוא רע ואינם מוכנים כלל להטיב לכן נידונים לפי שעה וז"ש המדרש וירא מלאך ד' וכו' מתוך הסנה אף שהיו ישראל אז בבחי' סנה שאינו עושה פירות וערום מן המצות עכ"ז עמדה להם זכות שיקבלו לעתיד התוה"ק לכן ראוים לישועה עתה ומביא הפסוק אני ישינה ולבי פר היינו אף שישינה אני מן המצות עכ"ז לבי ער קול דודי דופק על לבי וראוי' אני לגאולה:

כז) שם על פסוק וחסד ד' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים עפ"י המבואר ברש"י ז"ל פ' ואתחנן הצדיקים אעפ"י שיש להם לתלות במעשיהם הטובים אינם מבקשים אלא מתנת חנם והיינו הצדיק הזה שהוא שפל בעיניו מאוד ואין רואה לעצמו שום זכות ומבקש מהשי"ת רק מתנת חנם הקב"ה ממלא שאלתו ונותן לו מתנת חנם ואפי' בעולם העליון שהצדיק הולך בכל פעם למדריגה גבוה ג"כ הוא מתנת חנם ויש לו זה השכר והנה אין הקב"ה מקפח שכר כל ברי' ובפרט להצדיק הזה אשר לפני השי"ת נגלה גודל צדקתו ועבודתו באמת לכבודו ית' לכן זה הזכות שמור לבניו ותלמידיו לדורי דורות וזה וחסד ד' מעולם ועד עולם על יראיו היינו זה שהיריאים הולכין למעלה מעולם לעולם הוא מחמת חסד ד' היינו מתנת חנם ובשביל זה וצדקתו לבני בנים והבן מאוד:

כח) בפסוק לא יהי' לך אלהים אחרים על פני עיין בפירש"י ז"ל ואמר רבינו הק' דאם האדם מקדש ומטהר א"ע זוכה לצלם אלקים ואם ח"ו חוטא פוגם בהצלם אלקים ושורה עליו הסט"א ר"ל וזה לא יהי' לך אלהים אחרים על פני היינו שלא תשרה הסט"א עליך ועל פני היא לפי שהצלם אלקים עליו וזהו פירוש הכתוב שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ד' א' את כמו עם היינו עם הצלם אלקים מכש"כ המקלקל צלם אלקים בידו בשערות זקנו בוודאי רע מאוד ואם שומר הצלם אלקים עליו נאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך:

כט) שם על הפסוק משפטי ד' אמת דהנה אמרו חכז"ל כל דיין שדן דין אמת לאמתו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית היינו כמו במ"ב שאמרו חכז"ל בתחלה עלה במחשבה לפני הקב"ה לברוא את העולם במדה"ד וראה שאין העולם מתקיים שיתף הקב"ה את מדת הרחמים למדה"ד וברא את העולם כמש"נ ביום עשות ד' א' ארץ ושמים ואם דיין דן דין אמת ג"כ מהפך מה"ד לרחמים לכן נעשה שותף להקב"ה במ"ב וזה משפטי ד' היינו מתי נעשה מהמשפטים שהם דינים שיתהפכו לרחמים אמת היינו אם דן דין אמת והבן:

ל) עו"ש על מה שביקשה אסתר מאחשורוש ליתן ליהודים אשר בשושן עוד יום אחד כדת היום וחכז"ל אמרו דהי' בכעס ע"ז ובא מלאך וסטרו על פיו ולמה עשתה כזאת כי להוסיף עוד כעם בו נוכל לומר כי אולי עד היום דימו בנפשם שהישועה היתה עפ"י הטבע מחמת נשיאת חן מאסתר אבל ביום הזה כשאחשורוש כעס עלי' והיא סכנה א"ע כמאמר חכז"ל בא מלאך וסטרו ע"פ הבינו אז שפיר כי אין הנס זה בטבע רק בכח התוה"ק שקבלו עליהם ונתגלה לעין כל יקרת כבוד התוה"ק וזהו לעשות כדת היום דת היא התוה"ק וזהו הענין שמצינו שהרבו צדיקים שמחו יותר בשושן פורים מביום פורים עצמו שזהו עיקר שמחת וגדולת ישראל שנתגלה יקרת ערך התוה"ק:

לא) עוד בפ' חקת זאת חקת התורה ופירש"י ז"ל לפי שהשטן ואוה"ע מונין את ישראל לומר מה מצוה זו ומה טעם יש בה כתב בה חקה גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחרי' והקשה רבינו הק' הנ"ל מאי נפק"מ לאוה"ע לידע מה טעם יש בה ופירש דעיקר המצות להשריש בלבות ישראל אמונה לד' אמונה פשוטה בלי שום חקירה כמש"נ והאמין בד' וכתיב והאמן בלא יו"ד כי יו"ד מרמז לחכמה ואברהם אע"ה האמין בלי שום חקירה וחכמה ועי"ז ויחשבה לו צדקה כי המאמין רק מה שהדעת משיג הוא כמשיב פקדון שהקב"ה הפקיד אצלו הדעת אבל המאמין למעלה מהדעת והשכל היא בחי' צדקה שעושה צדקה לכבי' וגדולה צדקה שמקרבת הגאולה (ב"ב י') ובמכילתא איתא שאין ישראל נגאלין אלא בזכות אמונה וזה היא למורת רוח לאוה"ע שיהא ישראל נגאלים לכן מונין את ישראל למה הם מקיימים מצות חקיות ושלא יקיימו רק מצות שידעו הטעם ממצוה לזה ציווה השי"ת לאמור להם גזירה היא מלפני מאמין אנכי באמונה פשוטה בלי שום חקירה אף כל המצות אין לי רשות להרהר אחרי' ולדרוש טעמי המצות וזה אשר צוה ד' לאמור היינו לאמור להם כך ובזכות אמונה שהיא למעלה מהשכל והטבע נזכה ישועה למעלה מהטבע ולגאולה שלימה בב"א:

לב) בפ' ויקרא אשר נשיא יחטא ודרשו רז"ל אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו וצריך להבין וכי ההו"א מפני שהוא נשיא לא יצטרך להביא כפרה ופירש רבינו הק' על פי דברי הבעש"ט הק' זצוקללה"ה זי"ע ע"פ אל נקמות ד' אל נקמות הופיע עפ"י משל לכפרי א' שחטא למלך אמר המלך אם אענוש אותו אז לא יהי' לו עונש רק פ"א ונתיישב המלך ועשה אותו לשר גדול ורואה פני המלך וראה את יקר תפארת גדולת המלך והי' לו בושה וכלימה מאוד האיך מרד נגד מלך גדול כ"כ והוא תמיד מלא חרטה ע"ז והוא תמיד בתשובה וזהו אל נקמות ה' אל נקמות הופיע זה היא הנקמה במה שהופיע לו מגדולתו ועשה אותו לראש ולפי"ז זה פירושו שהנשיא נותן לב דהיינו שהנשיא חושב בלבו מה שמן השמים עשאו לנשיא לא מחמת שזכה לזה רק אדרבה היא בדרך נקמה וכהנ"ל ונותן אל לבו להביא כפרה על חטאיו ולכן אשרי לדורו שיש להם נשיא כזה והבן:

לג) עוד שם על פסוק בתהלים (ס"ט) ואני עני וכואב ישועתך אלקים תשגבני היינו אעפ"י שאני עני במעשי ואין לי העזה ומצח להרים ראש בושתי וגם נכלמתי להרים פני אליך אלקים עכ"ז ישועתך אלקים תשגבני עיקר תפילתי היא ישועתך אלקים למען שמך הגדול שיתגדל ויתקדש ש"ש בעולם ולזה אין קטרוג ח"ו כי לשמך תן כבוד כי אפי' הפחותים שבישראל יוכלו להרגיש צערו ואי כבוד של השי"ת מצרת ישראל כי בכל צרתם לו צר כביכול ויבקש רחמים רבש"ע ישועתך אלקים תשגבני ועיקר ישועת ה' היא ישועת ישראל כמ"ש הה"ק ממעזבוז זצללה"ה כתרו ישועה כתרו של השי"ת היא כשמכתיר ישועה על עמו ישראל:

לד) בהגדה מעשה בר"א ור"י וכו' עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן ק"ש של שחרית ולכאורה האיך זה הד"א של התלמידים להזכיר את רבם לק"ש אולם כפי המבואר בסה"ק הצדיקים הגדולים כשעובדים במדת יראת ה' מגודל היראה והפחד מהדר גאונו ית"ש נפשם יצאה בדברם והקב"ה החפץ בחיים חיותם מסבב להם איזה ענין באהבת ה' להורידם מפחדם וממדריגתם שישארו בחיים בעוה"ז והקדושים האלה שהי' מספרים ביצי"מ כל אותו הלילה בפחד גדול מהשי"ת נפשם יצאה בדברם בהתפשטות הגשמיות ובראות התלמידים כי המה ברגעים אחרונים בכלות הנפש הי' חפצם להפסיקם מדביקות ולהחזירם לחיים אמרו להם רבותינו הגיע זמן ק"ש ש"ש שרמזו להם אהבת ד' פ' ואהבת את ד"א להורידם מפחדם וממדריגתם שישארו בחיים בעוה"ז:

לה) במגילה ויאמר המלך להמן הכסף נתן לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך ולכאורה צריך להבין למה סיבב הקב"ה זאת שאחשורוש לא ירצה הכסף הלא הי' עוד הנס יותר גדול אם לקח המעות ואעפי"כ הי' מפלה להמן ואמר רבינו הק' דלעולם צריך בכ"פ אתערותא דלתתא שיתעורר עי"ז אתדל"ע וכאן לא הי' אתדל"ת לכן הקב"ה החפץ בטובת בניו סיבב הדבר שאחשורוש לא ירצה המעות רק מגודל אהבתו אליו ימלא שאלתו בחנם ועי"ז יהי' פ"פ למליצי יושר להמליץ לפני השי"ת וללמוד זכות על בני ישראל מה מלך בו"ד מלא משאלות אוהבו בחנם מכ"ש להבדיל באלף אלפי הבדלות השי"ת החפץ חסד ואוהב לעמו ישראל בוודאי צריך להושיעם ולגאלם אף בחנם בלי אתדל"ת ומאוצר מתנת חנם יחוננם:

לו) בפ' בשלח ופרעה הקריב וכו' ויצעקו בנ"י אל ד' ולכאורה קשה אחרי כל הנסים והנפלאות שראו בעיניהם עדיין נתייראו אולם ביאור הענין עפ"י שמבואר בסה"ק דכמו שיש מסירת נפש באהבת ד' כמ"ש ואהבת את ד' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך כמו כן זלע"ו בסט"א ופרעה הרשע ג"כ חגר עוז בכל נפשו כמ"ש אמר אויב ארדוף ובכל לבבו כמ"ש נוסע אחריה ופירש רש"י בלב אחד ובכל מאודו כמ"ש אחלק שלל ובמדרש יש שפתח כל האוצרות למצרים שירדפו אחר ישראל ולבטל זאת הי' צריך למסירת נפש בקדושה וישראל כשראו זאת מפרעה הרשע והם הרגישו בעצמם שאין בהם עוד כח קדושה זו למסור נפשם על כבוד ד' לכן נתייראו מאוד לכן אמר הקב"ה למשה דבר אל בנ"י ויסעו שימסרו נפשם על קדושת ד' לבטל בזה כח הסט"א בכח מאמר ד' צבאות וכן הי' שקפץ נחשון לתוך הים וממילא נתבטל בזה כח הטומאה וניצולו:

לז) על המדרש וספרתם לכם שבע שבתות תמימות אימתי הם תמימות בזמן שעושין רצונו של מקום הפירוש דהי' זה הכנה לקבלת התורה והי' צריך להיות להם אמונה היינו אמונה פשוטה בלא חקירה אפי' בלא ידיעת הטעמים לקיים מצותיו ית' אפי' יהי' חקים בלא טעם כאשר הבאתי לעיל ואמונה זו היא תמימה שאפי' כל הרוחות שבעולם לא יזיזו אותו ממקומו שאמונה עפ"י שכל לא יוכל להיות תמימה כי לפעמים נדמה לו עפ"י שכל שאין צריך להיות כן אבל אמונה בלא טעם היא ותמימה לעולם בלא חסרון וז"ש דהע"ה בתהלים (י"ח) כי שמרתי דרכי ה' ר"ל מצד שהיא דרכי ה' בלי שום שכל אנושי ולא רשעתי מאלקי מצד שהיא מצות אלקי כי כל משפטיו לנגדי נגד שכני וחקותיו לא אסור מני שעשיתי הכל מצד חקת ה' וממילא ואשתמרה מעוני שנעשה הכל אצלו כטבע מושרש בלבו אבל לא כן אם עושה רק מצד שכלו לא יוכל להיות מושרש בלבו כי יש חלקי סותר ובונה וזהו כוונת המדרש אימתי הם תמימות בזמן שעושין רצש"מ דהיינו מצד אמונה פשוטה למלאות רצונו של מקום שהוא הנוזר ולא מצד השגת השכל:

לח) בפ' בהר כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם. ולהבין מקראי קודש ולבאר הענין חומר עון שביעית שגורם למכור מטלטליו ואח"כ מוכר א"ע עפ"י דברי רש"י ז"ל בתהלים (ל"ז) שכן ארץ ורעה אמונה ע"י שבוטח בד' ועושה טוב שכן ארץ אז תשכון ארץ לאורך ימים ותרעה אמונה תאכל ותתפרנס משכר אמונה שהאמנת בהקב"ה לסמוך עליו ולעשות טוב היינו אם אדם מאמין שהכל מהשי"ת והוא המסבב כל הסיבות ולא כחו ועצם ידו פעל כ"ז ולא ידמה בנפשו אם לא אגזול ואגנוב במה אתפרנס או אם אשמור שביעית ולא אחרוש ולא אזרע מאין יהי' לי לאכול לא יאמר כן רק יאמין בהשי"ת כי הוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים ואין שום דבר נפלא ממנו והוא כל יכול והוא אם יש לו אמונה זו השי"ת יעזור לו באמת חוץ לדרך הטבע וז"ש דהע"ה בטח בה' ועשה טוב אמונה ובטחון בד' ואז שכן ארץ קדושת ארץ ישראל יהי' הולמות עליך ותקלוט אותך וז"ב המקראי קודש כי תבואו אל הארץ כאשר תבואו ותרצו לזכות לא"י אשר אני נותן לכם שתדעו ותאמינו אשר אני נותן לכם בהשגחת הבורא ב"ה ולא בכחכם ובעוצם ידכם עשיתם כל זאת ולא שתרצו כבוש ולעלות בכחכם ובעצם ידכם [כאשר עתה בעוה"ר] וכמאמר הכתוב בתהלים (מ"ד) כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם ואם יהי' כן אז ושבתה הארץ שבת לד' יהי' נייחא לד' כרצון העליון וקדושת הארץ יהי' בתוככם ויהי' הכל לד' אבל הפוגם בשביעית מראה בנפשו שאין לו אמונה בהשי"ת רק כחו ועוצם ידו עושה לו חיל אזי הקב"ה מסיר השגחתו ממנו ח"ו מכ"מ וממילא מוכר את ביתו ואח"כ מוכר א"ע ר"ל שמוכר נפשו לסט"א אלא יבטח ויאמין בה' ויהי' כמאה"כ וצויפי את ברכתי ישועה למעלה מהטבע:

לט) בגמרא תענית לא הי' ימים טובים לישראל כט"ו באב וכו' ובתוס' שם ד"ה יום שהותרו השבטים וכו' דהיינו יו"ט אשר תמוה מאוד דברי התוס' אלה והביא בשם אביו אדמו"ר הקדוש זצללה"ה בשביל שבכל יו"ט יש דין כמו בפסח נדונין על התבואה וכו' אבל בט"ו באב הוא אך טוב בלא שום דין כלל אולם מדוע ציין התוס' זה על יום שהותרו השבטים ואמר רבינו הקדוש הנ"ל לפי שעיקר השפעות טובות בגשמיות וברוחניות באות לישראל רק כשהם באהבה ואחוה וריעות כמו שהי' בקבלת התוה"ק ויחן ישראל כאיש אחד וזכו עי"ז לקבלת התוה"ק והשראת השכינה וכמאמר הכתוב ויהי בישורון מלך בהתאסף וכו' ופירש"י ז"ל בהתאספם יחד באגודה אחת ושלום ביניהם הוא מלכם וז"ש התוס' בשביל שהותרו השבטים לבוא זב"ז ונעשה ביניהם אהבה וריעות ממילא הי' השראת השכינה הק' ועוז וחדוה במקומו והוא יו"ט בלי שום דין כלל, וסיים רבינו הק' ונוכל להמשיך בזה היום חיים וברכה והשפעות טובות בגשמיות וברוחניות עבורנו ועבור הכלל ישראל:

מ) עו"ש בפ' עקב מדייק רבינו הק' על מה אמרה התוה"ק זה הלשון עקב ופירש כפי המבואר בהסה"ק שעיקר עבודת ישראל הוא אמונת ה' וכח התחזקות ולזאת אף כשהאדם וכן הכלל ישראל אף שהם בשפל המצב מאוד והם כאסקופה נדרסת לפני העמים בל. יאמרו נואש ח"ו אדרבה אז הוא הזמן לחזק באמונה ואמונתך בלילות בחשכות יאמין שיאיר לו מתוך חשיכה כמ"ש ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע ואם יהי' לו אמונה כזאת אז ימתיק הדינים בשורשן ויהפכו לחסדים טובים וזהו הרמז בהכתוב והי' עקב אף כשאנחנו בשפל המצב מאוד עד שדורסים אותנו בעקבותיהם ועכ"ז תשמעו את המשפטים היינו נשמע ונבין אשר המשפטים האלה הם לטובתינו לצרף אותנו ונקבלם באהבה ושמרתם ועשיתם שנחזק עצמינו בתורה ובמצות ה' ונקבל עלינו לשמור ולעשות ולא נסוג אחור לבנו ח"ו מעבדות השי"ת אז ושמר ד' אלקיך לך את הברית ואת החסד שיתהפך הכל לחסדים טובים:

מא) רבינו הק' הביא בספרו הק' תפארת שמואל מהה"צ והק' ר"מ מרימאנאוו זצללה"ה עה"כ מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת ותאמר שלום היינו שהולכת להצדיק בשביל שמרגשת בעצמה שלום שלימות נפשה ולא חסר לה כלים וזה אינו אמת כי מי יאמר זכיתי לבי ומביא בשם זקינו הגה"ק מגריצא זצללה"ה כי יש בכל אדם בטוב וברע הרהור ומחשבה שלא בא עדיין לגילוי ולזה צריך לבוא אל הצדיק אמתי שבדור והצדיק מגלה את המחשבות והרהורים שלו הן מחשבות טובות להוציא מכח אל הפועל הן מחשבות רעות ח"ו כדי לעשות תשובה עליהן ובזה פירש אדמו"ר הק' בעל ישמח ישראל זצללה"ה ברש"י פ' דברים מה עשה משה כנס כולן שחיברן ודיבק אותן אל עצמו שהי' רבן של ישראל כדי שעי"ז העלה אצלן המחשבות מההעלם אל הגילוי וירגישו בהרהורים דקים שאם לא כינסן כולם הי' אותם שבשוק אומרים ר"ל אותן שלא דבקו בו שהי' מחזיקים א"ע לנקיים מכל הרהורי חטא הי' משיבים וכו':

מב) שם בשם הסבא קדישא מווארקי זצללה"ה עה"כ כימי צאתך מארץ מצרים

אראנו נפלאות ולא כתיב אעשה נפלאות כי ביצי"מ נבראו כל הגאולות עד ביאת הגואל בב"א רק לא נתגלו אז ולעתיד יהי' נגלה לנו כל הנסים באתגליא:

מג) עוד מביא בשם אדמו"ר אחיו הקדוש בעל י"י זצללה"ה גודל המסיה"נ שלו שהי' לו תמיד עבור כאו"א שפ"א הי' נחוץ מאוד לנסוע לרופא וכמעט שהי' שעה עוברה והי' מדבר עם אחד ואמר לי תאמין לי אחי כי יותר הוא מרפא לנפש לשמוע שיח מרת נפש ישראל אולי אוכל להושיעו ובפרט כי הוא חושב שזה היא ישועתו מלנסוע להרופא:

וכעין זה שמעתי מספרים מאדמו"ר הקדוש מוהר"מ מווארקי זצללה"ה אשר פ"א עשו לו דאקטורים אפעראצייע על אצבע שלו בביתו בלי שלאף גיטראנק והוא ישב כך על הכסא ולא עשה אפי' שום תנועה והי' פליאה זאת בעיני הרופאים וכשיצאו לחוץ אמרו להאנשים שלא יוכלו להבין זאת הוא ישב כך כאילו זה האבר לא הי' שלו ולא הרגיש כלל בהיסורים וסיפרו זאת לרבינו הק' הנ"ל ואמר אוי להרשעים שאינם מבינים כלל תאמינו לי אשר אם בוא יבוא לפני איש אחד עם התנצלות שאין לו פרנסה אף שאינו כ"כ "הייסער" יוד מרגיש אני הרבה יותר צער ויסורים משאני מרגיש שחתכו באצבעי שלי. עזריאל חיים]:

מד) בשם כ"ק אביו אדמו"ר הק' זצללה"ה על הגמרא וכי ידיו של משה עושות מלחמה וכו' אלא כ"ז שישראל מסתכלין כלפי מעלה הם מתגברים ר"ל כ"ז שמתבונן אדם שכל החושים שבאדם הכל הוא מכחו של השי"ת וממך הכל ומידך נתנו לך ומבלעדי שפעת כחו וחיותו אינו יכול לחיות אפי' רגע אחת אזי הם מתגברים:

מה) עוד שם משמו הק' על המד"ר פ' וישלח ורוח תשימו בין עדר וכו' נשא יעקב את עיניו וראה את עשו שהוא בא מרחוק תלה עיניו למרום ובכה וכו' היינו שראה שבא מרחיק שלא תיכף בקרוב יבוא לעשות רעה לבניו ח"ו רק ברבות הימים ובשעה שיהי' בניו מרחוק ח"ו מהקב"ה ואז יהי' לו שליטה ח"ו לעשות רעה לבניו ע"ז התפלל ותלה עיניו למרום היינו שירחם אז למען כבוד שמו המרום שלא יחולל ח"ו כי האדם יראה לעינים וד' יראה ללבב ויאמרו מבלתי יכולת ד' ויהי' חילול ד' ח"ו והפשיט א"ע מגשמיות ולא התפלל לצורך עצמו ובניו כדרך האב המבקש רחמים על בניו רק כאיש זר רק למען שמו ית' עד שהקב"ה הבטיחו שיושיעם בזכות יעקב בזכות זה שעיקר כוונתו על ישועת ד':

מו) שם בשם כ"ק אחיו אדמו"ר הקדוש בעל י"י זצללה"ה במשנה לחם וקידוש רבה היינו בקדושת אכילה ובקדושת משגל שנק' ג"כ אכילה כמש"נ אכלה ומחתה פי' בשתי אכילות האלה צריך האדם קדושה רבה:

מז) עוד שם משמו הקדוש עה"כ יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות היינו הדרך הישרה שיבור לו האדם שידמה בעצמו שהוא עוד לפני היינו בהתחלת עבודת השי"ת אבל ואחריתה דרכי מות היינו הן מי שמדמה לו שהוא באחרית היינו שכבר גמר פעולתו בעבדות השי"ת והן מי שנדמה לו כאילו ח"ו נואש הוא ואין לו תקנה ח"ו זהו דרכי מות ושני דרכים ההמה עצת היצה"ר הוא רק צריך להיות תמיד כאילו מתחיל כעת בעבדות השי"ת: מח) גם בשם הה"צ והק' ר"י מקאזמיר זצללה"ה ע"ד רש"י ז"ל בפ' וירא עה"כ ויהי אחרי הדברים האלה וז"ל בשובו מהר המורי' הי' אאע"ה מהרהר ואמר אילו הי' בני שחוט כבר הי' הולך בלי בנים הי' לי להשיאו אשה בשרו הקב"ה שנולדה רבקה בי"ז וזהו אחרי הדברים הרהורי הדברים שהי' ע"י העקידה ולפלא היא מאוד על אאע"ה ראש למאמינים שיהרהר כך הי' צריך להבין בצדקתו אם ה' צוה כך כן צריך להיות אפי' אם הלך בלי בנים ח"ו אך אאע"ה הי' אומר בלבו יען כי אמר לו ה' כי ביצחק יקרא לך זרע ועדיין ל"ה לו בנים גלל כן צוה לו הקב"ה לבל לשחטו אבל אם הי' לו בנים הי' מצוני גם לשוחטו וממילא אני גרמתי כ"ז בזה שלא הייתי משיאו אשה לבל להשחט ע"ג מזבח כרצון השי"ת והי' לבו נשבר בזה עד שבשרו הקב"ה שעתה נולד לו בת זוגו ולא יחוש ע"ז:

מט) הנה בעת שהיו אצל רבינו הקדוש הנ"ל שני הרבנים מפרייסען ראבינטר קאהן וראבינער קארעלבאח ובעת הפרדם ממנו ביקשו שיאמר להם תורה אמר להם הנה בעת קבלת התורה (שמות י"ט) כתיב ויבוא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה וכו' ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ותמוה הלא לא דיבר אלא להזקנים ולמה ענו העם רק דנוכל לומר דבני ישראל ראו איך שכל הדיבורים מהקב"ה לא דיבר אלא לזקני העם ולהם לא דיבר מרע"ה כלל אמרו אין זה כי אם מרוב עונינו שפגמנו הרבה ובעבור זה אין אנו כדאים שידבר אלינו דברי הקב"ה והי' באים להכנעה גדולה ואמרו למשה רבינו כן הן אמת שעד עתה פגמנו מאוד אבל מהיום ולהלאה נעשה כל אשר יצוה ד' וזה ביאור הכתוב ויבוא משה ויקרא לזקני העם וכו' וכיון שישראל ראו כן מיד ויענו כל העם לשון הכנעה כמד"א עד אנה מאנת לענות מפני שהוא לשון הכנעה וזה ויענו כל העם ר"ל דהעם נעשו כולם נכנעים ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה מהיום ולהלאה:

הנה רבינו הקדוש בעל תפארת שמואל עלה אל השמים בערב ר"ח מרחשון שנת תרפ"ד ומנו"כ באלכסנדר זי"ע ועכי"א:

תוכן העניינים

האוצר מספורי צדיקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה