אור ברסלב
האוצר מספורי צדיקים עשר זכיות מערכה ט

האוצר מספורי צדיקים· רבי אברהם יצחק אנזל סובלמן

עשר זכיות מערכה ט

עשר זכיות מערכה ח

מערכה ט':

מכבוד קדושת אדונינו מורינו ורבינו הרב הגאון הקדוש בנגלה ובנסתר צדיק יסוד עולם חכם הרזים כל רז לא אניס לי' מופת הדור קדוש ד' מכובד מרנא ורבנא וכו' הרבי ר' ירחמיאל ישראל יצחק זצוקללה"ה זי"ע מאלכסנדר בעל המחבר ספה"ק ישמח ישראל. א) הנה רבינו הקדוש הנ"ל הוא בן לאותו צדיק אדמו"ר הקדוש רכב ישראל ופרשיו מרן מהר"י זצללה"ה זי"ע מאלכסנדר הנ"ל במערכה ח' וכאבא כן ברא הנה גם הוא הלהיב מאוד לבבות בני ישראל בתפלתו הקדושה אשר הי' במתיקת עריבות נעימות ידידות ותמיד מסר נפשו וגופו עבור כ"א מישראל ועבודתו הי' להשפיע שמחה בקרב כל אחד ואחד הבאים אליו והי' חכם גדול ממקור החכמה עילאה הבאה מיראת ה' כמש"כ הן יראת ה' היא חכמה וכאשר בא איש לפניו בעג"נ היותר גדול והי' מונחת אבן על לבו מרוב יגונות וצרות שנכפלו עליו הי' העולם חשך בעדו ר"ל הוא ברוב חכמתו הקדושה והנפלאה ובדיבוריו הקדושים הסיר את האבן ממנו והאיר את עיניו עד שהלך מאתו בשמחה והוא השיב לשואליו הכל בחכמה וכל התשובות שלו הי' הכל בנוי עפ"י יסוד תוה"ק הן מפסוקים והן ממאמר חכז"ל או מש"ע והרבה מאנשים שלא הבינו זאת ודימו בנפשם אשר כל החשובות שלו הם עפ"י חכמה אולם הי הכל ברוח הקודש רק הוא הי' מלביש אותם בחכמה וכמה פעמים הי' אומר עוד תשובה מקודם ששאלו לו וראינו בחוש אשר הי' מרגיש ברוח קדשו רעיון כל איש ואיש והביט אף למרחוק והי' לו מוח קדוש ונפלא כאחד מן הגאונים הראשונים והי' לובש צורה ופושט צורה בכל שעה ושעה ולפעמים הי' מבטל א"ע לפני כ"א בדיבוריו הקדושים באהבה וידידות עד ששכחנו עם מי אנו מדברים וכרגע נשתנה פניו הק' וראינו אותו בדביקות נפלא כ"כ עד שנסגנו אחור מחמת יראה וגודל הפחד ממנו והי' לנו בושה מעצמינו האיך היינו מדברים עמו עד כעת ושכחנו לפני מי אנחנו עומדים כן הי' דרכו תמיד וכל מי שהי' לו לב להבין ראה אשר רבינו הק' הנ"ל לא עשה שום תנועה ולא דיבור ולא נגע באחד מאיבריו הקדושים שלא הי' לו בזה כוונה קדושה ועבדות להשי"ת והי' להעולם כאב רחמן והשתתף בצערן של כאו"א והוא הי' בקי בכאו"א את כל מצבו ומעמדו ואף בכל הענינים יותר מהאיש הנ"ל בעצמו ואמר על עצמו שמיום עמדו על דעתו מה שראה ושמע עוד לא נפל מרעיונו הקדוש ומדבריו הק' שהשיב לכל שואל לא היינו רשאים לשנות אפי' כחוט השערה ח"ו כי הי' אצלו כאשר ישאל איש בדבר אלקים כאורים ותומים וכאשר גזר אומר בדיבורו הקדוש לא הי' שינוי ח"ו אפי' בר קטן שבקטנים בכל הענינים ששאלו לו וכאשר באו אליו בכל יום הרבה אנשים למאות לשאול לו לכל ענינים הנצרכים והוא השיב לכל שואל וישב כך איזה שעות והי' תענוג גדול לעמוד בחדרו הקדוש ולשמוע מפה קדשו תשובה לכאו"א [כדאיתא אצל שלמה המלך אשרי אנשיך ואשרי עבדיך אלה העומדים לפניך תמיד השומעים את חכמתיך] אשר באמת כל חללי דעלמא לא ישוו לזה את חכמתו הקדושה והנפלאה והרבה פעמים כשהשיב לאחד הרגיש השני שהי' עומד שם אשר כוונתו הקדושה עליו כך הי' הרבה והרבה מי יוכל לשער ולספר גודל חכמתו ויראתו הקדושה מה שראינו בעינינו:

ב) הנה בשנה הראשונה לאחר הסתלקות אביו מרן הקדוש זצללה"ה נחלתה חמותי ע"ה בבלענדיב על חולי טיפעס ר"ל והיא היתה מאז חלושה על הריאה לכן נחלשה מאוד וכמעט היתה לאחר יאוש ח"ו ונסעתי לאלכסנדר והשיב לי בוודאי צריכה לרחמים גדולים וכשמעי זאת התחלתי לבכות לפניו ואמרתי איך אוכל ליסע לביתי ולראות האיך שמונה ילדים בוכים סביב לה וראיתי שזלגו עיניו כמו ב' דמעות והי' אז פ' תצא ואמר המדרש אומר כי יקרא קן צפור וכו' מה צפור הזה שאין לה לא בריתות ולא שבועות בני' מכפרין עלי' ישראל עאכו"כ כן חמותך תוכלה להוושע בזכות ילדי' ושאל לי איזה דאקטיר ואמרתי לו דאקטיר ממאגילניצא אמר לי שהוא אינו יודע כלום רק תביאו הדאקטיר מגריצא ותאמרו שלא יתן ריצעפט לחזק אותה כאשר נתן לה הדאקטיר הנ"ל רק העיקר יראה שלא יגיע להריאה ח"ו כי היא חלושה על הריאה ואם יעזור השי"ת שתסור החולי ממילא יתחזק כוחה ויברך אותה עם רפ"ש וכאשר באתי בלילה לביתי ראיתי שב"ה הוטב לה מעט וסיפרו לי אשר הדאקטיר מגריצא נסע לאדון אחד דרך בלענדוב וקראו אותו לחמותי תי' והראו לו הריצעפט מהדאקטיר הנ"ל וכעס מאוד ושפך את הריצעפט ואמר עליו שהוא "קאוואל" והי' יכול לאבד נפש ח"ו ואמר ג"כ מכוון ממש כמו להבדיל דבורי רבינו הקדוש ונתן לה רק רפואה לשמור אותה שלא יגיע להריאה וכשמעו זאת נפלאתי מאוד מהרוה"ק של רבינו הקדוש וב"ה הוטב לה:

ג) עוד בשנה ראשונה הנ"ל בליל י"ג מדות שכל העולם הלכו אצלו עם קוויטלעך והוא השיב לכל שואל בשמחה כדרכו ופניו כלפי העולם פתאום בא אליו אברך אחד והושיט לו קוויטעל וברגע שהביט בהקוויטעל נשתנה פניו מאוד והסיב פניו הק' להשולחן ונאנח ואמר אוי ואבוי הנה על עבירות חמורות בין רבי ובין רבנן סברי שיוהכ"פ אינו מכפר בלא תשובה אנו אומרים ביהיר"צ שקודם תהלים ואל תקחנו מעוה"ז וכו' באופן שנוכל לתקן וכו' ומשך תיבת באופ"ן אבל אם לא לתקן את אשר שחתנו למה החיים וכי זה נקרא חיים והנה האברך הנ"ל תיכף נבלע בין העולם ולא הייתי יכול להכירו ואח"כ בא אליו עלם אחד כמו ערך י"ג שנים ובכה מאוד לפניו ושאלו מה זה שבוכה וסיפר לו איך שזה איזה שבועות שמת לו אחיו ר"ל וחלם לו בכל לילה איך שבא אצלו ואומר לו שיקח אותו ג"כ לשם לכן הוא ירא מאוד ובוכה הסיב רבינו הק' את פניו כאילו מדבר להנפטר הזה ואמר מה ירצה ממך שוטה הזה לא די שהוא הלך לעולמו מה ירצה עוד ממך לך לביתך ואל תירא כלום אני מבטיחך שלא יעשה לך רעה ח"ו זה ראיתי בעצמי ופלא היא:

ד) הנה בעת שהי' אביו אדמו"ר הק' זצללה"ה ביער בלאטי אמר לבנו רבינו הק' הנ"ל הנה אני חלוש מאוד ורחמנות גדול על העולם שיבואו אצלי עם בקשתיהם ואני לא אוכל להשיבם לכן תכתוב לי תפלה אחת שעכ"פ אתפלל בעדם בכ"י והנה רבינו הק' השמיט א"ע ובכל עת ששאל לו אם כבר כתב השיב לו תרוצים שונים פ"א היתה אחותו מקשה לילד ושלחו לאבי' הקדוש להזכיר אותה לפניו והודיעו מקודם לרבינו הק' הנ"ל שהוא ילך לאביו הק' והנה לא רצה יצערו יען שהי' חלש מאוד לכן תיכף כתב במהירות את התפלה הנ"ל ונתן לאביו והק' ולא הודיעו כלום מבתו ועמד רבינו הקדוש הזקן מכסאו ונטל את ידיו ואמר זאת התפלה בקולו הקדוש כדרכו ורבינו הק' הנ"ל הלך מאתו ואח"כ באה בשורה טובה אשר ילדה בשלום ב"ה ונתוודע לאביו הקדוש הכל ושאל לו בני למה היית מעלים ממני זאת והשיב לו אם אמרתי לך מה היית עושה היית מתפלל בעדה הלא התפללת עבורה בתוך תפלה זו ששם יש לתפלה על מקשה לילד ג"כ בא וראה כח רבינו הק' הנ"ל שהי' מעמיד ע"ע זאת לשלא להודיע לאביו הק' והתפלה הזאת ונדפסה בספה"ק ישמח ישראל:

ה) הנה אאמו"ר הה"צ זצ"ל הי' אצלו בליל הו"ר קרוב לחצות והתנצל לא"ע לפני אבי בלשונו הק' הנה היום הושענה רבה ולא אמרתי תיקון ולא עשיתי כלום ואבי זצ"ל לא הי' יכול להתאפק וא"ל אתם תוכלו לומר שלא עשיתם כלום אתם יושבים איזה שעות וכי בשביל עצמכם ח"ו הכל עבור ישראל וכי יש עבדות השי"ת יותר מזה ונאנח מאוד ואמר אוי ואבוי מה אשיב לה':

ו) סיפר לי הרב החסיד המפורסם בנש"ק וכו' מו"ה ר' יעקב בונם שליט"א אחי כ"ק מרן שליט"א מאלכסנדר אשר פ"א בליל הו"ר אמר משנה תורה והלך אח"כ לדודו רבינו הק' והנ"ל אמר רבינו הק' ראו נא זה היוד"ל אמר משנה תורה ואף וזאת הברכה שנים מקרא ואחד תרגום ובא לדודו ואמת טוב היא ודודו זה פטור מהכל "בלויז מדח" ואמר בלשון קדשו הנה אמת הדבר שאש בוער בלב אעפי"כ צריכים פעם להדליק, זאת ולקח חומש דברים וקרא שני פרשות הראשונות בהתלהבות ולא קרא יותר ותיכף נשתנה פניו הק' בדביקות גדול עד להפליא:

ז) שמעתי מהרבני החסיד המופלג ר' פיבל שלום שליט"א בן אחותו של רבינו הקדוש הנ"ל אשר פ"א בא אברך אחד מאנ"ש מלאדז עם התנצלות גדולה לפני רבינו הק' שיש לו בן יחיד והוא חולה מאוד ועשה קאנסאליע מג' דאקטורים א' אומר שיש לו נקב בהריאה ר"ל ואחד אמר מוגלא שם וא' אמר מים שם וציווי לו ליסע לברעסלא ובא לרבינו הק' לשאול עצה ובכה מאוד השיב לו רבינו הק' וכי מניין לך מעות ליסע לברעסלא תיסע להיער סמוך ללאדז והשי"ת יעזור לך וכשהלך מאתו התיישב האיש הנ"ל ואמר מה אמר לי הרבי אין לי מעות אמכור כל מה שיש לי עבור בני יחידי והנה לא הרהיב עוז בנפשו לילך עוד הפעם אל רבינו הק' וביקש מר' פ"ש, שהוא ילך עבורו כי הם היו ידידים והלך רפ"ש הנ"ל לדודו רבינו הק' ושאל לו זאת ואמר הלא מוכן האיש הזה למכור כל מה שיש לו כדי לרפאות את בנו יחידו ונאנח רבינו הקדוש ואמר לו לא די שאינם מבינים מה שאני אומר להם אלא שמקשים לי עוד קושיות הנה דאקטיר א' אמר כך וכו' כנ"ל הנה כל הג' דברים הנ"ל לא טובים הם וכולם סכ"נ הם ואם יסע לברעסלא יאמרו כ"א מהם ומה יהי' מזה לכן אני רציתי ליקח אותו מכל השלשה דברים הנ"ל ויסע להיער ויהי' לו רפואה:

ח) פ"א הייתי אצלו בש"ק והי' שם ג"כ איש אחד והי' אומר ע"ע שהוא רבי והי' רוצה לישב בהשלחן למעלה מהרבנים וציווה לו רבינו הק' שישב אחרי הרבנים ואמר אח"כ א"י מה שרוצים ממני באים אלי ורוצים שאכבד אותם לישב בראש כדי שעי"ז יהי' יכולים ליקח פדיונות אשר לא גזלתי אז אשיב אצטרך עוד ליתן דין וחשבון על ממון שאני לא גזלתי ולא נהניתי מזה:

ט) פ"א בא אליו אחד מהאנשים הפשוטים מלאדז ושאל לו לאשר שהוא דר באלטשטאט ואשתו רוצית דוקא לקבוע דירתה בנייאשטאט והוא ירא שלא יהי' לו פרנסה שם כי אינו רגיל שם וא"י מה לעשות לכן שואל עצה, שאל לו רבינו הק' מפני מה רוצית אשתך דוקא בניישטאט השיב לו גם אני א"י א"ל רבינו הק' אני אומר לך הטעם אתה איש שכור וכשתעשה שכור אתה מכה אותה ולאשר שיש לה הרבה מכירין בפה בושה עצמה מאוד לכן היא רוצית דוקא לדור בניישטאט במקום שאין מכירין שלא יהא לה חרפות קבל על עצמך שלא תשתה ותשכר ואיני אומר לך שלא תשתה כלל רק כדרך כל ישראל מעט בלי שכרות ולא תכה אותה אזי גם היא תהי' מרוצה לדור במקומה באלטשטאט כשמוע האיש כן נבהל מאוד ואמר רבי כך היא באמת וכיוון רבינו הק' הכל ברוה"ק:

י) הנה בא אליו פ"א איש עם התנצלות שאין לו פרנסה מהחנות והבין לבינו הק' ברוח קדשו שהוא מחזיק חנותו פתוח בשבת א"ל אם תרצה ליקח אותי לשותף בלי מעות על פן פראצענט אני מבטיחך שיהי' לך פרנסה השיב האיש מה טוב ומה נעים ועשו שותפות בהסכם גמור אח"כ אמר לו רבינו הק' א"כ חלק שביעי הוא שלי ואני בורר לי שיום השבת יהי' שלי ואני מצווה לך שתסגור החנות ביום ש"ק כי שלי הוא ומשאר ששה ימי השבוע יהי' הריווח שלך ויהי' לך הצלחה וכן עשה והצליח וכמה גדול רוה"ק שלו וחכמתו הגדולה שהבין שאם יאמר לו כך פשוט לסגור את חנותו ביום השבת לא ישמע לו ואמר לו בדרך כזה שיהא מוכרח לציית לו:

יא) פ"א שאל אותו אחד על שידוך עבור בנו עם בת נגיד אחד שהוא בורסקי ובתוך הדברים סיפר לו שאין לו רק שתי בנות וא"כ בודאי יהי' לו כל טוב אצלו השיב לו רבינו הק' הנה חכז"ל אמרו אוי לו למי שאומנתו בורסקי ועוד אמרו ז"ל אוי לו למי שבניו נקיבות וא"כ לדחוק א"ע בשני אואי"ן זה אינו נכון:

יב) הנה בעת שהי' רבינו הק' בניישטעטיל עמדתי לפניו ובא אליו החסיד המופלג ר' זושא ז"ל מקאלביעל ונתן לו קוויטעל והתנצל לפניו שכל הלילה שנסע מווארשא לפה לא הי' לו מנוחה מבלבול רעיונותיו שהי' מדמה לו דבר רע ח"ו על אחד מילדיו ויש לו עג"נ מאוד מזה ולקח רבינו הקדוש את הקוויטעל שלו והראה לו באצבעו ע"ז הילד אתה מסופק לא יהי' לך שום פחד כי הכל טוב זה ראיתי בעצמי:

יג) הנה לאחר נשואין שלו נסע להה"ק הרבי ר' יעקלע מראדזימין זצללה"ה ותמיד התנצל א"ע לפניו אודות בנים פ"א כשיצא ממנו אמר לאנשי שלומיו איני יודע מה רוצה בן הרב מגריצא ממני הוא יש לו נשמת האור החיים הקדוש לכן לא יוכל להיות לו בנים ורבינו הקדוש שלח כמה פעמים מעות לא"י לחזק הציון של האוה"ח הק' זצללה"ה וגם נמצא על הספר יד מלאכי רשימת המצבה של אוחה"ק בכתב יד של רבינו הקדוש הנ"ל גם שמעתי פלא אשר בעת שהלכו עם מטתו הק' להב"ע דחק איש אחד וקירב אצל אחיו רבינו הק' בעל תפארת שמואל זצללה"ה ואמר לו הא לכם עפר אדמת קודש מציון האוה"ח הק' עבור אחיכם רבינו הק' ולקח ממנו והאיש הנ"ל נעלם תיכף והוא פלא:

יד) הנה כשנולדה לי בתי ראשונה תי' והי' זמן רב עד לערך ט"ו שנה והפצרתי תמיד אצל רבינו הק' שאוושע עם ב"ז ועזר השי"ת וכשהגיע זמן הלידה נסעתי אצלו ונתתי נו קוויטעל שתלד בנקל אמר לי אתה רוצה בן זכר ונשארתי דומם ולא ידעתי מה להשיבו א' מסתמא אני רוצה ב"ז שנית הלא כבר היא תפלת שוא לכן לא השיבותי לו כלום אמר לי מה בכך אם תהי' ילדה ג"כ טוב וכן הוה וב"ה נולדה בתי תי':

טו) פ"א בא ללאדזי סוחר אחד מקרעמענצאג שסרסרו לו מסחר אחד סמוך ללאדז ולבסוף לא עשה עשה הוצאות בחנם עם טורח רב וקודם נסיעתו לביתו ישב באכסניא שם בלאדז עם איזה ליטוואקיס והתחילו לעשות ליצנות מהאדמורי"ם מפולין כדרכם וענה אחד ואמר הנה סמוך לפה בעיר אלכסנדר ג"כ נמצא רבי אחד ואומרים עליו שהוא חכם אמר האיש הנ"ל א"כ אלך לראותו ולקח עגלה ונסע לאלכסנדר ובא בתוך הבאים ליקח שלום וכשרבינו הק' הביט רק בפניו הבין הכל ונתן לו שלום ואמר לו שימתין אחר העולם וידבר עמו וכן הוה שאל לו רבינו הק' מאין אתם והשיב לו מקרעמענצאג ומה אתם עושים בפה וסיפר לו הכל גם עם התנצלות על הוצאות וטורח והדרך בחנם גם ששמע שיש רבי בפה ורצה לראותו שאל לו רבינו הק' מתי נסעתם מביתכם השיב לו ביום פ' ומתי באתם ללאדזי ביום פ' א"ל א"כ נסעתם בשבת אמר האיש לא נסעתי בשבת אמר לו רבינו הק' אל תאמרו כן כי בע"כ נסעתם בשבת ועשה עמו חשבון מכל הנסיעה בכל יום והראה לו על השלחן שנסע בשבת וכיון שראה שצרתו צרה הוכרח להודות שנסע בשבת אמר לו רבינו הקדוש אני שואל אתכם אתם רוצים לעשות מסחר ולהצליח במסחר וצריכים אתם לסייעתא דשמיא אתם מחללים תיכף השבת תקבלו על עצמיכם שמכאן ולהלאה תשמרו את השבת אזי יעזור השי"ת לכם שתצליחו במסחרכם ולקח פרידת שלום מאתו ונסע ללאדז ולהחברים שלו וסיפר להם כל העובדא ואמר להם לא חשבתי מעולם אשר נמצא רבי איש חכם כזה ובעל רוה"ק: הקדמה שני':

הנה ראיתי להעיר בכאן בספרי זה כמה גדול כח הצדיקים וראוי לכל איש ואיש אשר יראת ה' נוגע בלבבו לראות לקרב א"ע לצדיקי הדור ואל ישגיח על סיבות המניעות שמונעים אותו ליסע להצדיק או מסיתים המכניסים בלבו קושיות ומקררים אותו כי הם שלוחי דיצה"ר ר"ל כי יחשוב אדם בעצמו הלא צבא לאנוש עלי ארץ וימינו כצל עובר והימים חלפו ועברו ומה נענה ליום הדין הגדול והנורא וזה יהי' נחמותינו שנאחוז עצמינו בצדיקי הדור והם ימליצו טוב בעדינו לתקן את נשמתינו ומבואר בספרים הקדושים אשר להעלות נשמות הנדחים זה שייך רק לצדיק הדור אשר עודו בחיים בזה העולם אולם בהצדיק אשר הי' דבוק בחייו הוא יכול לעשות לו טובה אפי' בעולם העליון וכאשר הבאתי בספרי צרור החיים מהה"ק ר' אהרן מטשערנאבעל זצללה"ה על מה דאיתא במשנה הולך ואינו עושה שכר הליכה בידו היינו אפי' מי שנסע להצדיק בעוה"ז ולא עשה שום פעולה טובה מהצדיק אעפי"כ בעולם העליון כשרוצה לילך להצדיק הלא ובפרט כשיגיע הזמן אשר הי' נוסע אז להצדיק מחויבים להוביל אותו לזה הצדיק כי יש לו טענה חזקה הנשמעת אשר בחיים חיותו הי' נוסע בזמן הזה והי' לו הוצאות וטרחות רבות לכן מוכרחים להוביל אותו אצלו וזה פשט שכר הליכה בידו של החסיד וביד הצדיק אשר הי' מקושר אליו לעשות לו טובה עכלה"ק וכאשר הבאתי, לעיל בספרי זה מערכה ה' סעיף ח"י מאדמו"ר הצדיק הקדוש מווארקי זצללה"ה שנסע בעצמו לעשות טובה לנפטר אחד מאנשי שלומיו ששל"ח ביום הקדום עיי"ש לכן יראה כאו"א להיות מקושר בצדיקי הדור ולאחוז בהם בלי רפיון ואני מביא בכאן:

מה ששמעתי מפי כבוד הרב הגאון החסיד המפורסם וכו' ר' יצחק מאיר שליט"א גיסו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מה שראה בעצמו אצל רבינו הגדול והקדוש הנ"ל בענינים האלה ומה ששמע מפיו הקדוש. [עזריאל חיים הנ"ל]:

טז) מפי הרב שליט"א הנ"ל הנה פ"א בליל יוהכ"פ אחר תפלת כל נדרי היו כל הקרובים אצלו ורבינו הקדוש ישב על הכסא והם עמדו סביביו פתאום אמר להם "אגיטען יו"ט"' לכו לביתכם ואמר גם אתה תוכל לילך וקרא לו בשמו ויען כי זה הי' אחד מהקרובים שלו וכבר נפטר וכולם היו מכירים אותו מאוד לכך נתבהלו מאוד אמר להם רבינו הקדוש מה תתבהלו כ"כ הלא יוהכ"פ היום וסיפר להם מעשה מרבינו הקדוש הרבי ר"ב זצללה"ה זי"ע הנה לאשר שהי' דירתו מעט רחוק מהביהמ"ד והי' סג"נ לכן לאחר תפלת כל נדרי בליל יוהכ"פ כשהלך לביתו החזיקו בידו שני תלמידיו הקדושים אדמו"ר הקדוש הזקן מווארקי זצללה"ה זי"ע והה"ק הרבי מקאצק זצללה"ה זי"ע והנה הה"ק רח"ה זצללה"ה מאלכסנדר הי' אז אברך ורצה להיות שם ורק מקודם להחדר הנ"ל וטמן א"ע תחת המלבושים וכשבאו להחדר הרבי ר"ב ישב על הכסא ונתנמנם מעט והשני תלמידים הנ"ל ישבו אצל השלחן פתאום הרגיש הה"ק רח"ה שנעשה דוחק גדול בהחדר כאילו היו שם אנשים הרבה אין לשער והי' זאת לפלא בעיניו כי לא ראה רק הם ואח"כ צעק הרבי מקאצק "עזות פטנעמטר" דרך ארץ ואחז רבינו הקדוש מווארקי בידו ואמר לו מה תרצה מהם הניח להם הלא יוהכ"פ היום וכששמע הה"ק רח"ה דברים האלה הבין מה זאת ונתעלף מחמת הפחד וכשהקיצו אמר לו הרבי מקאצק "איונגערמאן חאפט זיך נישט ציא אלעמין ציא" כך סיפר להם רבינו הקדוש הנ"ל:

יז) פ"א בין כסא לעשור בא אליו הרב שליט"א הנ"ל א"ל רבינו הקדוש בבדיחותא הלא תדע שהאיש הזה הי' אצלי [והוא הי' איש חשוב ומכובד מאוד וחסיד ובעל מיוחס והי' מסתופף בצל אביו רבינו הקדוש ואצלו לא בא והי' אז כבר נפטר] וביקש ממני יען שיש לו לו ד"ת לכן יבקש ממני שאעשה לו טובה ואמר להרב שי' הנ"ל שיזכיר אותו שיתן ח"י זהובים לצדקה עבורו:

יח) הנה פ"א איחר מאוד ולא אכל סעודת שחרית ובאתה אליו זוגתו הרבנית בטענות גדולות על מה שאינו אוכל וסיפר כך הנה הרב הקדוש ר' משה מסאווראן זצללה"ה נסע פעם אחת בדרך על הבאדעל שלו ופתאום הרעדער הלכו לתוך הראוו ולא יכלו הסוסים לנסוע והכה הבע"ג מאוד את הסוסים שילכו אמר לו הר"מ זצללה"ה מה תכה את הסוסים הלא להם אין אשמה כי איש אחד נתן לי באנקצעטיל [הוא פדיון] ותופס את הרעדער ואינו מניח ליסע שאעשה לו טובה מובן מהסיפור הלז שגם אצלו הי' כעין זה אז: יט) עוד שמע מרבינו הק' הנ"ל שסיפר מאביו רבינו הקדוש זצללה"ה איך שפ"א בליל שני דחג השבועות איחר מאוד ולא בא להשולחן והי' תמי' בין העולם והלך אצלו בנו רבינו הקדוש הנ"ל לשאול לו מה הוא וראה שהולך בדביקות נפלא ולא הי' יכול ליגש אליו כן הי' כמה פעמים יעמד א"ע אצל הפתח פתאום פתח רבינו הקדוש הזקן הדלת ואמר לו אולי אתה יודע שם אמו של האברך ר"א מלאדז שהי' כבר נפטר ואמר לו ותיכף בא להשולחן:

כ) עוד סיפר מאביו הקדוש אשר פ"א באמצע הלילה והי' אז קור גדול והמשמש הי' אז ר' גבריאל ע"ה פתאום שאל לר"ג אם אתה יודע שם אמו של זה האיש (הוא הי' משמש אצל רבותינו זצללה"ה מקודם] אמר לו שאינו יודע אח"כ אמר לו ראה נא בביהמ"ד אולי יש אחד השיב לו הלא הקור גדול מאוד ובשעה שתיים בלילה מי יהי' כעת בביהמ"ד אמר לו עוד הפעם לך ותראה אולי יש שם אחד והלך לביהמ"ד וראה שאיש אחד פשוט מאוד בא מלאדז מעוטף בהרבה מלבושים מחמת הקור וביקש מאוד מהמשמש שרוצה שילך להרבי להזכיר את בתו הילדה החולנית השיב לו המשמש היתכן בשעה 2 בלילה וכי העח לילך להרבי עתה אולם הוא הפציר בו מאוד בבקשה רבה שיניח אותו לכנוס וא"ל עוד אל תכעוס עלי כי גם חותני הי' משמש אצל אדמורי"ם ושאל לו מי הי' וא"ל שם האיש הנ"ל ששאל עליו רבינו הקדוש ונתבהל מאוד ואמר לו יודע אתה שם אמו של חותנך אמר לו זו הילדה היא שמה על שם זקנתה הנ"ל ותיכף רץ בשמחה לרבינו הקדוש וסיפר לו זאת אמר רבינו הק' הוא מוצלח:

כא) פ"א בין כסא לעשור הי' רבינו הק' בעל י"י שוכב על הסאפקע וישן מעט פתאום הקיץ משנתו ואמר ראו נא מאין הי' יודע זה שאישן מעט כעת וכי מפני שהי' אצלי פעם אחת בימי החול כבר נעשה מחותן עמי: כב) שמעתי מפי הרב הגאון החסיד ר' שמחה אובערבאם שליט"א מלאדז איך שרבינו הקדוש כאשר עשו לו האופיראציע על העינים בבערלין והי' מוכרח לשכב על מטתו איזה ימים בלי נדנוד גופו הקדוש והי' קשה לו מאוד וביקש מהדאקטיר לאחר איזה ימים שיתן לו רשות לישב מעט על הכסא ונתן לו רשות וישב על הכסא והנה לאשר בהשפיטאהל יש משרתות המשרתים להחולה אולם אצל רבינו הק' המשרתות היו יושבות בבית החיצון ואיש אחד ישב תמיד בחדר רבינו הק' והם אמרו להאיש הזה מה שנצרך והאיש הזה עשה מה שיצטרך והנה ישב אז ר' שמחה הנ"ל בחדרו הקדוש פתאום שמע שרבינו הקדוש אומר לעצמו מה ירצו ממני בפה בערלין איני לומד ואיני מתפלל ג"כ אין לי מנוחה מהם ונפל פחד גדול על ר"ש הנ"ל, כי הבין בטוב שבאו אליו מעולם העליון על תיקון ולא הי' לו עצה כי לא הי' יכול לברוח ולהשאיר רבינו הק' לבדו והי' שם בפחד גדול עד אור הבוקר:

כג) שמעתי מפי אחי כ"ק מרן שליט"א אשר עמד פ"א אצל רבינו הקדוש ובא לפניו אחד עם זוגתו שהיו חשוכי בנים ר"ל והפצירו מאוד שיוושעו עם ב"ז ובירך להם שיעזור להם השי"ת עם ב"ז אולם הם לא רצו לילך מאתו רק שיבטיח להם הבטחה בפירוש שיהי' להם ב"ז והקפיד ע"ז ואמר ראו נא מה שנעשה כעת הנה מצינו גבי חנה שבאתה אל עלי הכהן בתפלה שיהי' לה בן ואמר לה עלי הכהן ואלקי ישראל יתן לך את שאלתך ולא הבטיח לה רק בירך אותה מיד כתיב ופני' לא הי' לה עוד שהיתה מאמינה בבירור שיש לה הנער על ידה ["אויף די האנד"] ועכשיו רוצים דווקא הבטחה:

כד) פ"א הייתי אצלו בסעודת מלוה מלכה והי' אז זמן השובבי"ם ואמר אז תורה בבכי' באותו ענין ובתוך התורה אמר הנה אברך עושה בביתו מה שלבו חפץ וחושב בלבו מי יראוני ומי ידעוני ולמחרת בא לביהח"ס והוא "שיינער יונגערמאן" אוי ואבוי האיך לא יבין שיש אדם גבוה אשר רואה ויודע הכל וכאשר שמענו דיברות קודש אלה יוצאת מפה קדשו בהתעוררת כזה הנה פלצות אחזתנו כולנו כי כ"א דמה בנפשו אולי עליו כוונתו הקדושה: כה) הנה שמעתי בעצמי מפי ידידי הרב המאוה"ג החסיד וכו' ר' אלעזר אייבישיץ שי' אבד"ק סטערדין איך שחותנו שהי' דר באלכסנדר השיא את בנו לעיר פארנעצשעוו ובא הרב הנ"ל לאלכסנדר ליסע עמם על החתונה וכאשר הלך ליקח פרידת שלום מרבינו הק' הנ"ל אמר לו רבינו הק' אתה נוסע על החתונה אני רוצה ליתן לך איזה מטבע לשמירה אולם חיפש בכל הקעשענעס שלו ולא מצא שום מטבע אמר לו א"כ תיסע כך אבל הרב נתבהל מאוד מזה כידוע שאין דרכו של רבינו הק' הי' ענינים כאלה לכן השיב שאינו רוצה ליסע ונתיישב הרב ולקח הכיס שלו עם המעות ונתן לרבינו הק' ואמר לו הא לכם כיסי עם המעות ותתנו לי איזה מטבע ולא רצה רבינו הק' ליקח ממנו ובל"ב ראה רבינו הק' אברך אחד מרחוק ושאל לו רבינו הק' אולי יש לך איזה מטבע ונתן לו צענער ונתן רבינו הק' זה להרב הנ"ל ואמר לו תתן שם זאת לעניים ובאם שתבוא עוד חזרה מהחתונה לפה תוכל ליתן זאת לצדקה בפה אלכסנדר קודם שתיסע לביתך ולקח פרידת שלום ונסע על החתונה והנה כשרצו לילך להחופה ולא מצא השמש החופה ויחפש אותה ובשום אופן לא מצאו החופה וכבר הי' סמוך לאור הבוקר ולא היו יודעים מה לעשות ונתיישב הרב ר"א הנ"ל ואמר להרב דמתא שם אין לנו עצה אחרת רק ניקח פארטשיילע וארבע אנשים יחזיקו אותה למעלה ויהי' זאת לחופה ויהי' בלי חופה שטאננען מה בכך והסכים הרב משם ע"ז ועשו כך ועשו החתונה כנהוג וכשבאו חזרה מהחתונה לאלכסנדר הלך הרב הנ"ל לבית רבינו הק' לקבל שלום ונתן לו רבינו הק' שלום בפנים צהובות ואמר לו מז"ט ושאל לו מה חדשות הי' על החתונה והשיב לו אין שום חדשות רק כדרך כל החתונות שאל לו עוד הפעם לא הי' שום חדשות כיון שכן סיפר לו מהחופה הנ"ל וכאשר שמע רבינו הק' תיכף עמד מהכסא והלך להחלון ואחז בשני פיאות הקדושים שלו ואמר ברוך השי"ת "אז עס איז אויס גיגאנגען ציא דרענגלעך ציא העלצער" כי האדם עץ השדה והרב הנ"ל נתבהל עוד יותר מהדיבורים האלה ואח"כ בבוקר הלך לקבל פרידת שלום ליסע לביתו אמר לו רבינו הק' עוד הפעם שיתן זאת לצדקה בפה קודם שיסע שאל לו הרב הנ"ל אולי יש אופן שאני אתן הרבה יותר לזה לצדקה והמטבע הזאת אחזיק בידי לשמירה אמר. לו לא, שוב שאל לו אולי אתן לצדקה זאת בעירי בסטערדין, השיב לו רבינו הק' שם אתה לא צריך זאת רק דייקא בפה, מובן ממילא חרדת הרב הנ"ל מדיבורי קודש האלה ולקח פרידת שלום מרבינו הק' והלך לבית חותנו שם להכין להנסיעה כי הי' שם עם ב"ב ולקחו עגלה לנסוע לזגירז ומטרדת הנסיעה שכח לחלק זה המטבע לצדקה וכאשר הי' באם הדרך בין אלכסנדר לזגירז נזכר ולא ידע מה לעשות כי ליסע להלן הי' ירא וליסע חזרה לאלכסנדר הי' צר לו מאוד כי הי' נוסע עם כל ב"ב וציווה את העגלון שיעמוד עם העגלה עד שיטכס עצה מה לעשות ובל"ב ראה שני אנשים עניים באים לקראתו שמת מאוד ונתן להם המטבע הנ"ל ונשקט רעיונו ופלא היא כל הענין:

כו) הנה שמעתי מהחסיד ר' אשר ז"ל מסאכטשוב שנסע לאלכסנדר והי' גם בן בית אצל הגה"ק מוהר"א זצללה"ה משם ולאחר הסתלקות אדמו"ר הקדוש הזקן מאלכסנדר זצללה"ה שאל לו הגה"ק הנ"ל מה נשמע באלכסנדר השיב לו שהעולם יסעו לבנו הוא רבינו הקדוש הנ"ל אמר לו בזה הל"ק טוב מאוד החסידים שלכם אמרו על ווארקי שהוא עמוד הג"ת ובייאלע עמוד התורה ואלכסנדר עמוד העבודה ואני אומר עליו שהוא בעצמו הג' עמודים תורה ועבודה וגמי"ח:

כו) הנה בעת שאדמו"ר הק' הזקן מאלכסנדר הי' חולה ובא אליו הגה"ק מסאכטשוב הנ"ל לבקרו וביקשו רבינו הק' בעל ישמח ישראל הנ"ל על סעודה ובתוך הסעודה אמר הגאון לרבינו הק' אבקשך אשר בעת שאלך מאתך תזכירני שיש לי מה לדבר אתך והי' אז ימי אלול השיב לו רבינו הק' אני יודע מה שכבודו רוצה לדבר עמי ושאל לו א"ל שכבודו רוצה לומר לי האיך יתנהג אאמו"ר שליט"א ביוהכ"פ הבעל"ט ונבהל הגאון הנ"ל ואמר אמת אמת והניח ידיו על זרוע מרן ואמר חכם עדיף מנביא:

כח) גם שמעתי אשר בעת נשמע השמועה מהסתלקות רבינו הק' אמר באנחה רבה כיון שגם אותו לקחו לשמים א"כ אין גם לי לעשות בזה העולם וכן הוה שבעוה"ר לאחר ד' שבועות נסתלק גם הוא ל"ע זי"ע. גם סיפר לי איש אמת ששמע בעצמו מפי הגה"ק הנ"ל שאמר על רבינו הק' בעל ישמח ישראל הנ"ל שהוא המלך מן האדמורי"ם:

כט) הנה שמעתי מהחסיד החריף הישיש מו"ה ר' יצחק רוזען שי' ממלאווע שהוא הי' בבייאלע והי' אז ג"כ אדמו"ר הק' הזקן מאלכסנדר בבית אדמו"ר הק' מבייאלע וגם בנו הוא רבינו הקדוש הנ"ל ג"כ הי' שם ועולם הי' סביבם וגם ר"י הנ"ל הי' בתוכם פתאום אמר רבינו הק' מבייאלע שהעולם ילכו מחדרו והוצרכו כולם לצאת רק רבינו הק' הזקן מאלכסנדר נשאר יושב שם ורבינו הק' בעל י"י לא הי' לו חשק לצאת כי הי' לו סמיכה על אביו הק' והביט עליו רבינו הק' מבייאלע וא"ל גם אתה צא ופנה מהשלחן והעמיד א"ע אצל זווית אז אמר לו אביו הק' תהא ממלא רצון רבינו וצא מכאן והוכרח לצאת ור"י רוזען עמד אחורי הדלת והי' לו חשק לשמוע מה שידברו והטה אזנו היטב ושמע שהרבינו הק' מבייאלע אמר לרבינו הק' מאלכסנדר הלא תדע שצורת בנך וקרא אותו בשמו [הוא רבינו הקדוש בעל י"י הנ"ל] הוא ממש צורת אחיך לוי זצ"ל ואחיך לוי הי' קדוש וטהור ולא דיברו יותר וציווה לפתוח הדלת מובן מזה שרבינו הק' מאלכסנדר לא הכיר את אחיו הק' הנ"ל ורבינו הק' מבייאלע הכיר אותו והוא הי' חתן אדמו"ר הק' הרבי ר"ב מפרשיסחא זצללה"ה זי"ע:

ל) סיפר לי החסיד ר' זעליג ז"ל מווארשא שחתנו עמד להידוע ונסע לרבינו הק' הנ"ל והבטיח לו שיהי' בביתו אולם כשהגיע הזמן נתפס בידם ושלחו למרחקים ואשתו חרפה אותו ועינתה אותו כדרכן ואמרה אליו אתה סמכת על הרבי ראה מה עלתה בידך ובתה היא בת יחידה ור"ז הנ"ל לא הי' יכול לסבול עוד ונסע לאלכסנדר והי' אז ימי פורים וסיפר לרבינו הק' את כל צרותיו מב"ב אמר לו רבינו הק' תיסע לביתך ותאמר לאשתך אשר אני מבטיח לה אשר תשמע הסדר מחתנה בביתה ונסע לביתה ואמר לה כך ובין כך ימי הפסח ממשמשים ובאים ואין קול ואין עונה פתאום בליל בדיקת חמץ נפתח הדלת וחתנו בא וכתב בידו שחפשי הוא לגמרי מובן גודל השמחה שהי' בבית ושאלו לו מאיזה סיבה בא לביתו וסיפר להם יען שדרכם הי' תמיד להתנצל א"ע שהם חולים ועמדו על קאמיסייע ובדק אותם הדאקטיר וכיון שראה שלא נחסר להם כלום הוכרחו לחזור ולעבוד כן הי' דרכם וכאן זה איזה ימים עשה הוא ג"כ כך והעמידו אותו על קאמיסייע בתוך הרבה אנשים ואין אחד מהם יצא חפשי כיון שהגיעו אצלו פתאום בא להקאמיסייע הגלאוונא ווראצש הגדול מכולם כיון שראה אותו התחיל לצחוק מאוד כי הי' לו זקן והי' נדמה יותר מבן שלשים ואמר ראו נא את מי ששלחו לכאן הלא בבירור עפ"י טעות שלחו אותו לפה כי כבר יש לו נכדים ולא הי' יכול להתאפק מרוב הצחוק ונתן לו תיכף כתב חפשי והוא פלא גדול: ועוד כעין זה הי' מעשה שהי' שני אחים גבירים אחד דוד קאהן בלאדז ואחד זלמן קאהן בוואליע והם אף שהיו דייטשען היו מחזיקים א"ע באלכסנדר בכל הענינים אשר היו נצרכים פ"א נחלה זלמן קאהן ושלח לאלכסנדר וציווה לו רבינו הק' ליתן על הכנסת כלה וקיים דבריו הק' והוטב לו ואח"כ נחלה דוד קאהן וג"כ שלח לאלכסנדר ועשו לו קאנסאליא ואמרו הדאקטורים אשר הוא נחלה על נערווען ואין לו שום רפואה אם לא שיאמר לו איש אחד שמאמין בו שיהי' לו רפואה זה יועיל לו ולא שום רפואה ושאלו לו למי מאמין והשיב הוא אינו מאמין רק להרבי מאלכסנדר ואם הוא יבטיח לו יהי' מאמין בו ושלחו לאלכסנדר וכתב לו רבינו הק' שמבטיח לו שיהי' לו רפואה וכן הוה ונתרפא ובא בעצמו לאלכסנדר ונדר עוד הרבה מעות לצדקה ולא קיים נדרו הנ"ל ואח"כ נסע דוד קאהן לבאהד קיסינגע ונחלה שם מאוד ושלחו הרבה שלוחים עבורו לאלכסנדר פ"א בא עוד שליח שרוצה לעשות צוואה אצל הרייענט ושאלו לרבינו הק' אם יעשה שם צוואה והשיב רבינו הק' יהי' לו פנאי לעשות צוואה בביתו והוא הי' חרוב ומוחרב ל"ע ולא עלה על רעיון שום איש שהוא יבוא עוד לביתו ועבר זמן מה ולא הי' שום ידיעה ממנו והנה פ"א הלך רבינו הק' ליטול ידיו לסעודת שחרית ור' אפרים משמש הי' אצלו ושאל לו רבינו הק' אם דוד קאהן חי והשיב לו א"י ורבינו הק' אחז אז את השעפער בידו והעמיד את השעפער על הוואש טישעל ולקח את ההאנדטיך בידו והלך להשולחן ואח"כ חזרה להוואש טישעל ולקח השעפער בידו ושוב העמיד את השעפער שם ואמר הלא תדע דוד קאהן חי ובלילה בא שליח שהוטב לו ושואל עצה אם ליסע לביתו וקרא רבינו הק' לר' אפרים ואמר לו ראה אמרתי לך שהוא חי ראה שאמרתי אמת והי' שם הרב הגאון החסיד ר' יצחק מאיר שליט"א חתן אחיו הק' ואמר לו רבינו הק' בזהל"ק "זעסטו אז אמשמש זעהט אפענע זאכען אין עהר ווערט נישט נתפעל" אמר לו ר' אפרים הלא לי אין זה חידוש מה הי' אז עם אשר קאהן ואח"כ בא בעצמו ושיל את כל נדרו:

לו) פ"א בא ידיעה מגיסו של רבינו הק' החסיד ר' משה פיבל ז"ל שכולם נחלו על חולי טיפעס ר"ל ואח"כ בא ידיעה שגם חתנו ר' אברהם ז"ל נחלה ע"ז ר"ל פתאום קרא רבינו הק' ליוחנן משמש ואמר לו מתי היתה זה המעשה מחתנו של ר' משה פיבל ואמר לו כי הם כבר ידעו אח"כ אמר רבינו הק' הנה בליל ש"ק הוא נפל מרעיוני והבנתי שאינו חי הנה הוא הקדוש לבש הדבר בדרך הטבע אבל אנו יודעים האמת שהכל הי' ברוה"ק:

לז) פ"א באו אליו חברה פריזירעס עם קוויטלעך וכאשר הגיע להחמישי אשר התנצל א"ע לפניו שאשתו חולה ובנו חולה וגם מעות יש לו אצל אחד שלא יכול לגבות אמר לו רבינו הק' אבקשך ג"כ שתתן לי איזה דבר ושפט האיש בדעתו שכוונתו על מעות לכן אמר שיתן לו אמר לו רבינו הק' לא מעות רק שתתן לי איזה שעות בשבוע היינו שתסגיר את הרעזארע בועש"ק בשעה שהעולם ילכו להתפלל ולא להיות פתוח עד שעה 10 בלילה גם לפתוח במוצש"ק בשעה שהעולם ילכו ממעריב ולא קודם ולא הבטיח לו אמר לו רבינו הק' ראה נא אתה באת אלי שאתפלל בעד אשתך ובנך שיתרפאו ובעד החובות שלך אשר מונחים על קרן הצבי אני מבטיח לך שאם תציית לי שיהי' לכולם רפואה וגם תגבה החוב ויהי' לך פרנסה ולא השיבו כלום שוב א"ל רבינו הק' "אויף וועמען פאר קיקסטו דיך" השיב לו שדר בין העכו"ם והתחילו העולם לשחוק מזה הפך רבינו הק' את פניו לצד העולם ואמר בהקפדה וכי אתם סבורים שאני בדחן ואומר בדחנות על החתונה לי הדבר נוגע לסכנת נפשות ואתם תשחקו ושתקו כולם בפחד, פתאום האיש הנ"ל נפל על הארץ ונתעלף ומי שהי' מכיר את רבינו הק' ואת מזגו הרך והענוג אשר אם הי' רואה אף רק שינוי פנים באחד הי' נתבהל והוא בעצמו הי' מביא מים ומטריח א"ע לרפוא אותו וכאן לא נתפעל מאומה רק אמר לר' אפרים הנ"ל בניחותא תביא לו מעט מים כי ישראל הוא ולקחו אותו לחדר המשמשים ועסקו בו עד שהקיצו אותו וכאשר הוטב לו הלך לרבינו הק' ואמר לו שרצונו לעשות שטר מכירה השיב לו רבינו הק' זה יהי' פנאי אם תבוא אצלי ותאמר שאין לך פרנסה ואח"כ אמר לר' אפרים משמש הנ"ל מה אתה אומר יהי' ציית לי השיב לו בבירור יהי' ציית כי יש לו סימן: לח) עוד כתב לי ר' אפרים הנ"ל אשר בשנת תרס"ה ס"ו שהיו הסטרייגערס וכל העולם היו יראים מהם הוא לא ירא מהם כלל רק פחדו הי' עליהם פ"א בחצות לילה ואני הייתי בחדרו הקדוש בשעה שאכל אז סעודת הערב והי' שם ג"כ הרב הגאון החסיד משעריטץ זצ"ל אצלו פתאום בא יוחנן משמש אצלי ואומר לי בחשאי הנה באו ארבעה יונגען עם מקלות ומורא להביט עליהם ורוצים לכנוס להרבי צעקתי עליו מהרה תסגור הפתח החיצון שלא יכנסו אולם לא הספיק לסגור עד שבאו להפתח מחדר רבינו הק' והתחילו לדפוק על הפתח ושאל לי רבינו הק' מי הוא ואמרתי לו אשר יוחנן אומר שבאו ד' יונגען עם מקלות אשר מורא להביט עליהם ורציתי לפתוח הדלת ולא הניח אותי גם הרב הנ"ל רצה לפתוח וג"כ לא הניחו רק בעצמו הלך ופתח את הדלת וצעק אליהם בקול הניחו את המקלות בחוץ ואחד מהם הי' לו פאפייראס בפיו וצעק עליו שייגעץ אצלי תבוא עם פאפייראס בפיך ארויס שייגעץ וברח והג' הנשארים עזבו המקלות ויבואו לחדרו הקדוש פנימה ושאל להם איזה חוצפא הי' לכם לבוא אצלי בחצות לילה ויתרצו א"ע באשר שהם בעלי מלאכות ואין להם פנאי רק כעת, אמר להם ואני מה עושה כל היום וכי אני יושב וממתין עליכם אני ג"כ עובד כל היום ומוכרח אני בלילה להנפש מעט וכאשר באו כן הלכו כולם באין יודע מה זה ועל מה זה: לט) עוד מהנ"ל פ"א אמר לי רבינו הקדוש כאשר אתה עומד אצל השלחן ותשמע מה שאדבר עמהם אתה מצחק [משום שראיתי האיך רבינו מכוון ברוה"ק ורבים לא הבינו זה] אם היית רואה כאשר אני רואה לא היית יכול להתאפק מרוב הצחוק ומן אז והלאה מה שראיתי ושמעתי לא צחקתי עוד:

מו) עוד שמעתי ממנו שאמר בשם הסבא קדישא מווארקא כאשר יקח משמש הוא בורר לו איש שכבר נחמץ ולא ליקח חסיד שיתקלקל אצלו ואמר עוד זה הקטן מביט עלי, והי' כוונתו שאני מביט עליו כמובן:

מא) עוד פ"א בא ידיעה שהרבנית אשת הרב הג' והחסיד ממאקאווי זצ"ל היא חולה מאוד ובעלי' רבינו הק' צוויתי לעשות לה מי שברך ישכח שמה ועמד כך ושהה מעט ואמר רבינו הק' שמה ואח"כ הקפיד עלי ואמר בהקפדה מיין מזכיר מיין מזכיר! כי באמת הייתי צריך להבין אם רבינו הק' בעצמו אינו מצוה לעשות לה מי שברך ובפרט אשר היתה קרובה שלו מה לי להזכיר וכולם הבינו שבבירור אינה חי' וכן הוה שביום ש"ק בבוקר של"ח: מב) פ"א ראיתי שהלך עם אברך אחד פאבאראווע מחדרו הק' וליווה אותו עד להחצר ורציתי לקרוא להאברך הנ"ל והבטתי בצורת רבינו הקדוש והבנתי שאינו נות מזה ופסקתי מלקרוא לו אח"כ אמר לי רבינו הק' עה היית רוצה ממנו היית יכול להפסיד כל העסק ופ"א עמדתי אצלו ועמד אברך אחד אצלו ג"כ אודות הנ"ל ואמר לו והלך מאתו ואח"כ נתיישב והלך חזרה אצלי ושאל לו באופן אחר אמר לו רבינו הק' אם היית מאמין ולא חזרת לשאול עוד השגת בלאהען בילעט וכשעשית זאת תשיג גרינעם וכן הוה:

מג) פ"א שמעתי ממנו שאמר בדרך הלצה בשם הסבא קדישא מווארקא זצללה"ה מפני מה בשמ"ע אנו אומרים בשמע קולנו מתחלה אנא ד' חטאתי וכו', ואח"כ מתפללים על פרנסה אתה הוא וכו' הזן ומפרנס וכו' שאנו אומרים מדוע נותן להם פרנסה בריווח מחמת שחטאו אני ג"כ חטא ומדוע אינו נותן לי:

מד) הנה פ"א התקוטט עמי אברך אחד שרצה בדווקא לכנוס לרבינו הק' וידעתי שאין זמן כעת וזרקתי את הכובע מעל ראשו ובא לקבול עלי לפני רבינו הק' אמר לו מה תרצה להיות חפשי מהצבא כשזרק לך הכובע לא תלך עוד להצבא ומה תרצה עוד:

מה) פ"א עמדתי לפניו ובא חסיד אחד ועמד אחורי הדלת וצעק אפרים "לאז מיך אריין צים רבין'" כי יש לי דבר נחוץ מאוד וצעק כך כמה פעמים ושמע רבינו הק' ולא ציווה לי להכניסו בחדרו הק' רק הלך בעצמו אצל הפתח ושאל לו מה תרצה והשיב לו אני שואל עצה מהרבי לאשר הרבי יודע כי יש לי בת בעלת מום ל"ע ועשיתי שידוך עמה ונהרס השידוך ואף המעות שנתתי לו לא החזיר לי ועתה נזדמן לי שידוך אחר ורוצה מעות ממני ואיני יודע אם ליתן לו אם לאו אמר לו רבינו הק' אם אתה חסיד צריך אתה להבין כאשר איננו מניח אותך לילך לחדרי אין אתה צריך ליתן המעות ולקח פרידת שלום ממנו הכל אצל הפתח בצד השני ופלא היא:

מו) פ"א בא אצלי אחי חיים דוד ז"ל וסיפר לי שאבינו ר' יוסף משה הכהן ז"ל בא אצלו בחלום בליל ש"ק וציווה לו לילך לרבינו הק' להזכיר אותו לפניו וציוויתי לו שילך לרבינו הק' ויספר לו זאת וכן עשה אמר רבינו הקדוש בזהל"ק מה זה יוסף משה'לי "איזט אשלאף מענטשיל אשוואכער" צריך לילך אצלך עם השתדלות "אין ער טרעפט נישט אריין צי מיר אליינט":

מז) הנה קודם פטירת אמי לאה גיטל ע"ה אמרה לי שאזכיר אותה לפני רבינו הקדוש שתבוא למקום מנוחתה והלכתי ביוהכ"פ בבוקר לקודש פנימה ואמרתי לו כדברים האלה ואמרתי לו עוד כי את אבי מורי ז"ל אינני צריך להזכיר כי קודם פטירת אבי ז"ל בעת שרבינו הק' נסע למרחצאות הלך רבינו הק' אצלו זיך גיזעגענין ביקש אותו שיזכור אותו תמיד אמר לי רבינו הקדוש יאה, יאה, אמת, מי לא נפקד כהיום הזה וכו':

מח) קודם פטירת רבינו הקדוש זצללה"ה בא אצלו אחיו רבינו הקדוש בעל תפארת שמואל זצללה"ה וסיפר לו איך שראה את ר' גבריאל משמש ז"ל בחלום ושאל לו אם יודע שהרבי הוא "שלאף" והשיב לו בוודאי אני יודע אמר רבינו הק' בעל ישמח ישראל אני איני רואה אותו אין לו שכל, הוא איש פשוט "אז עהר ליגט ליגט עהר" ואיני זוכר אם אמר עוד "ורוהיג": הנה מסעיף ל"ד עד כאן סעיף מ"ח הכל מה שכתב לי ר' אפרים בענדיט הכהן שי' הנ"ל שהי' משמש בקודש אצל רבינו הק' הנ"ל וראה בעצמו כל זאת ועוד ידע הרבה ומפני הוצאות הדפוס קצרתי:

א"ה הנה ראיתי להביא בכאן בספרי הזה איזה מאמרי קודש מאדמו"ר הקדוש הנ"ל הנאמר ונכתב בספרו הקדוש ישמח ישראל ושם נאמר באריכות וכאן אכתוב בקיצור רק תוכן כוונתו הקדושה למען יתענג הקורא בנועם זיו דברי קדשו [עזריאל היים]:

מט) איתא שם על המדרש ויברך וכו' ויקדש אותו ברכו במן שירד ביום הששי לחם משנה וקדשו במן שלא ירד בשבת כלל והענין הוא דאיתא במדרש ויכל אלקים ביום השביעי משל לטבעת מה היתה חסירה חותם כך מה הי' העולם חסר שבת דהנה חותמו של הקב"ה אמת ושבת היא אמת כי בכל ששת ימי המעשה הוא עלמא דשקרי כי האדם מדמה בנפשו אשר הכל היא בפעולותיו וכוחו ועוצם ידו עושה לו הכל אולם באמת לא כן הוא כי הכל הוא מהשי"ת כמש"נ וזכרת כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל והן אפי' ברוחניות הכל מעזר השי"ת כמאמר חכז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו אולם בשבת קודש שאין בו שום פעולת בו"ד שאסור במלאכה והוא מקור הברכה נתוודע לכל האמת שהכל מאתו ית' ולכן שבת הוא אמת וזה שאמרו חכז"ל דאף ע"ה ירא לומר שקר בשבת והנה גבי מן אף שהיו דור דעה ולא עשו פעולות לזה כי דגן שמים נתן למו עכ"ז דימו בנפשם שעכ"פ לקיטתם שלקטו עשה זאת וכמ"ש בזוה"ק שטו העם ולקטו מאי שטו שטותא היינו השוטים דימו בנפשם כך וזה ויברכו ויקדשו שלא ירד מן כלל בשבת שלא עשו אפי' שום פעולה קטנה כזו ואעפי"כ הי' להם לאכול נתוודע להם האמת כמש"נ כי ממך הכל ומידך נתנו לך:

נ) עו"ש על המדרש וירד העיט על הפגרים אמר ר"ע לכשיעשו בניך פגרים בלא גידין ועצמות זכותך עומדת להן דהנה הרמ"ח איברים שבאדם כנגד רמ"ח מ"ע ושס"ה גידים כנגד שס"ה ל"ת ומכל מ"ע ממשיך חיות לאבר אחד וכן אם ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה ממשיך חיות לכל גיד אבל אם ח"ו חוטא במ"ע ול"ת נעשה ח"ו פגר מת בלא גידין ועצמות כי אין להם חיות ורמז הקב"ה לאברהם אבינו אף אם ח"ו מתוך תוקף הגלות יעברו ח"ו בניך באונס בלא דעת על המ"ע ול"ת אעפי"כ אני אביט אל פנימיות לבותם הצועקים אל פני ה' ובזכות תוקף אמונתם אף בחשכות הגלות אזכור להם זכות אמונתך שהוא הי' הראש למאמינים וזהו בך חותמין היינו בעת הגאולה שהוא זמן החיתום בזכות האמונה שלהם יעורר זכות אמונה שלך שיהי' להם למגן ומחסה ומסתור:

נא) עו"ש על מאמר חכז"ל גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה אשר לכאורה צריך להבין זאת ואמר רבינו הק' טעם ע"ז משום דלקבל פני השכינה נחוץ להיות לו הכנה דרבה להכין א"ע להיות כסא להשראת השכינה וזה דבר קשה הוא עד מאוד אבל זה שמכניס אורחים ומקבל אותם בסבר פ"י אף שאינם כדאים והגונים ומרחם עליהם זוכה לעורר מכ"מ אף שאינו כדאי והגון לעלות לרום המעלות למדריגות רמות ולחזות את נועם זיו אור פני מלך חיים:

נב) הנה על המדרש פ' חיי"ש ר"ע הי' יושב ודורש והצבור מתנמנמין ביקש לעוררן אמר מה ראתה אסתר שתמלוך על קכ"ז מדינות אלא תבוא אסתר שהיא ב"ב של שרה שחיתה קכ"ז שנה ותמלוך על קכ"ז מדינות ודברי המדרש סתומים ואמר רבינו הקדוש עם דברי המדרש שחביב חייהם של צדיקים לפני המקום בעוה"ז ולעוה"ב היינו אף שהצדיקים שנסתלקו מעוה"ז ימי חייהם צפונים ברקיע להאיר לנו מתוך חשיכה וזה ר"ע יושב ודורש ואמרו חכז"ל קשות מיושב היינו שהביט אל הדורות האחרונים האלה ועל קושי שיעבוד הגלות והצבור מתנמנמין כי אין להם מקיץ לעוררן לחזק לבן הנדכה שאל יתייאשו מן הגאולה אמר מה ראתה אסתר וכו' בזכות חיי אבותינו הק' כך באיזה זכות נזכה אז למלכות שמים ותמלוך אתה וכו' כאשר אין לנו זכות ולא מנהיג ולא מעורר אלא בזכות חיי האבות הקדושים שהופיעו אור על ימי החושך להאיר אותנו מתוך חשיכה:

נג) הנה בפ' תולדות כתיב שם מאמר אחד בענין אברהם מדת החסד ויצחק מדת גבורה ולאשר זה המאמר שמעתי ממנו בעצמי בשק"פ תולדות האחרון קרוב להסתלקותו זי"ע לכן אעתיק בכאן כפי ששמעתי בעצמי אז מי יוכל למלל גודל מסי"נ שלו בבכיות גדולות בעת שאמר תורה זו הנה כך אמר העולם סוברין שמדת גבורה היא כך מדה שחפץ ורצון השי"ת למדה זו אל יחשבו כן כי מדת גבורה הוא חסד גמור כיון שרואה השי"ת שהאדם אין נותן ללב לשוב מעבירות שבידו אז מוכרח השי"ת לענוש את האדם כדי שישוב אל ה' וירחמהו וכמאמר הגה"ק האלקי היהודי זצללה"ה משמים השמעת דין היינו שהי' מראים בשמים שבט מושל כדי שיראו מפניו ארץ יראה דאם הי' יראים ועשו תשובה ושקטה והי' בוכה מאוד ואומר יחשוב נא האדם ויחוס על בוראו ועל צערו הגדול שיש להשי"ת אשר הוא מקור הרחמים ומוכרח להשתמש בגבורה ולהעניש את האדם והאיך יכול האדם קרוץ מחומר לצער כ"כ את אבינו אב הרחמן שיצטרך לילך עם השבט המכה רק ישוב תיכף להשי"ת שלא יצטרך למדה הזאת ובאם לאו ח"ו מוכרח הקב"ה להשתמש במדת הגבורה אולם זה הוא חסד גמור כדי שירא ויפחד ויעשה תשובה ויטיב לו באחריתו ואח"כ אמר בחשאי וכמדומה לי ששום איש לא שמע רק אני הטישו את ראשי מאוד ושמעתי שהי' אומר על מאמר חכז"ל למה נמשלה תפלת צדיקים לעתר וכו' מהפכים מדת רגזנות למדת רחמנות שיהא נמצא צדיקים כאלה אשר יתנו להבין אשר המדת רגזנות היא מדת רחמנות אין לשער גודל שבירת לבנו אז בשמענו ממנו דברי קודש האלה הנאמרים מפי קדשו בקדושה ובטהרה ובהכנעה ובדמעות שליש והנה בעת שאזכור זה עוד הומה לבי בקרבי: נד) עוד שם בפ' וארא הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ומביא רש"י ז"ל זה אחד מעשרה ק"ו שבתורה וקשה הלא כתיב הטעם ולא שמעו וכו' מקוצר רוח ופירש רבינו הק' דהנה אף דאם דעת האדם מטונף בהבלי עוה"ז לא יוכל לקבל דברי תורה ומוסר אמנם אם הד"ת יוצאין מפי גדול בקדושה ובטהרה אז קול ד' חוצב להבות אש ומשבר כל המסכים המבדילים והנה מרע"ה שהי' ענו מכל האדם חשב בנפשו מה זה שישראל לא ישמעו אלי הלא הם מאמינים בני מאמינים וחלק יעקב בקרבם אלא שיש מסכים מבדילים אעפי"כ הי' צריכים לשמוע דברי אלקים חיים האלה אלא ע"כ דהחסרון הוא ממני בשביל שאני המדבר ופגמתי שאינני אומר להם בקדושה וטהרה כנתינתם אלי מכ"ש האיך ישמעני פרעה שהוא מקור הסט"א ומשוקץ ומתועב ולזה צריך עוד יותר שיהא המשמיע בקדושה גדולה ואני ערל שפתים היינו שאני מכסה הדברים בלבוש עב לכן לא ירדו לחדרי בטן וזה הי' רק סברת מרע"ה לפי גודל ענותנותו אבל האמת לא כן הי' כי דבריו הקדושים פעלו אצל ישראל בפנימיות לבם ובשעת מעשה לא הרגישו כ"כ אבל אח"כ כתיב ויאמן העם עיי"ש באריכות דבריו הקדושים הנעימים: נה) הנה שמעתי אשר פ"א סיפרו לו מאיש צדיק אחד בימיו אשר מסתיר מאוד מעשיו ואדרבה לפי הנראה עוד כאילו עושה דברים זרים ח"ו אמר רבינו הקדוש ע"ז בחכמתו הקדושה הנה באמת טוב מאוד להיות צנוע בדרכיו ולהטמין א"ע אבל לא להטמין א"ע בביהכ"ס וצריך להטמין א"ע ושלא לפרסם מעשים טובים שלו:

נו) רבינו הק' הנ"ל אמר בשם הסבא קדישא מווארקי זצללה"ה הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אכלם היינו הכפירים שואגים להשי"ת הלא אנו רואים שמה שאינו מן השמים עבורנו אינו מועיל מה שאנו רודפים וטורפים רק ע"כ מה שמן השמים מוכן לנו א"כ למ"ל לטרוף טרף הלא טוב הי' לנו ולבקש מאל אכלם שנהי' מבקשים מהשי"ת שיזמין לנו פרנסהינו כשאר הברואים בלי טריפה:

נז) פ"א אמר על סעודת בר מצוה עה"כ גדולים מעשה ה' היינו להיות גדול בתורה זה הוא מעשה ה' אם השי"ת ברא אותו במוח חריף אזי יוכל להיות גדול ואם לאו לאו אבל דרושים לכל חפציהם היינו להיות דורש ומבקש דרך השי"ת באהבה ויראה זה לכל חפציהם זה יוכל כ"א לבוא למדריגה זו ותלוי בבחירות אדם:

רבינו הק' בעל ישמח ישראל עלה אל השמים ערב וי"ח שבט שנת תר"ע ומנו"כ באלכסנדר זי"ע ועכי"א:

מערכה ז' מכבוד קדושת אדונינו מורינו ורבינו הרב הגאון הקדוש המפורסם המקובל צדיק יסוד עולם גדול קדוש ונורא פאר הדור תהלתו מלאה הארץ מרנא ורבנא וכו' הרב ר' דוב בעריש זצוקללה"ה זי"ע מבייאלע. א) הנה רבינו הקדוש הנ"ל הי' בנו של הגאון הצדיק והקדוש המפורסם מהר"א זצללה"ה מטשעכינאווי והנה בילדותו עדיין לא עסק בחסידות רק עסק בתורה יומם ולילה לא פסק פומי' מגירסא והי' אוכל על שלחן חותנו בגריצא והי' אז הרב הגאון הקדוש ר' שרגא פיבל זצללה"ה אב"ד בגריצא פ"א עשה הרב הגה"ק ר"פ הנ"ל ברי"מ וביקש את רבו הסבא קדישא מווארקי על הברי"מ וכיבד אותו בסנדקאות והנה כשנסע מהעיר הלכו כל חשובי העיר ללותו ובתוכם ג"פ רבינו הק' מבייאלע שהי' אז אברך אמר הגה"ק ר"פ לרבינו הקדוש מווארקי הנה בתוך עירנו נמצא אברך אחד והוא בן ידידינו הגה"צ ר' אברהמלע מטשעכינאווי ויושר גדול לקרב אותו לדרכי החסידות כי הוא חריף גדול וכלי מפואר מאוד ענה לו רבינו הקדוש מווארקי בודאי הוא בתוך העולם כאן קראו אותו שיבוא אצלי וכן הוה ויבוא לרבינו הק' ונתן רבינו הק' את ידו הקדושה עליו והלכו כך ביחידות עשרה מינוטין לערך והנה האברך הק' הנ"ל לא הלך עוד לביתו רק נסע תיכף עם רבינו הק' לווארקי ושהה שם איזה שבועות ומן אז והלאה נתקרב מאוד להחסידים ונעשה חסיד גדול ונסע לרבינו הק' הזקן מווארקי זצללה"ה ואח"כ נעשה תלמיד מובהק לבנו רבינו הק' מוהר"מ זצללה"ה מווארקי ואחרי הסתלקותו כל העולם נסעו אליו והמשיך עדתו הקדושה שמונה שנים:

ב) פ"א הי' אאמו"ר הה"צ זצ"ל בבייאלע והי' אוכל אצלו בסעודה והקשה מאי שלא מצינו בתוה"ק שאברהם אע"ה כיבד את המלאכים בדגים ואמר רבינו הקדוש שקודם מ"ח הי' אסור לאכול דגים כי לנח הותר לאכול רק בשר כמש"נ כירק עשב נתתי לכם את כל בשביל שניצולו בזכותו אבל דגים לא ניצלו בזכותו כמו שדרשו חכז"ל בפסוק כל אשר בחרבה מתו ולא דגים שבים לכן הי' עדיין אסור להם דגים עד מ"ת שנאמר וכל דגי הים יאסף להם בא היתר מפורש והטעם שהתנה הקב"ה עם מ"ב ע"מ שיקבלו ישראל את התורה וא"כ דגים ג"כ נשארו בזכותן של ישראל לכן הותר להם לאכול גם דגים והנה אאמו"ר הרצה זה לפני אדמו"ר הקדוש מאלכסנדר זצללה"ה אמר לי נראה בפשיטות שכל החשיבות של דגים הוא מפני שהם גילגול הצדיקים ובימי אאע"ה לא הי' אז צדיקים שיהא להם גלגול וצדיקים הגדולים נח ושם ועבר וכדומה הם לא הי' צריכים לגלגול וממילא לא הי' חשיבות לדגים אז:

ג) שמעתי מפי אאמו"ר הה"צ זצ"ל ששמע מפי דודי הה"צ מראדזינאווי זצ"ל ששמע מפי קדשו של רבינו הקדוש הנ"ל על הבני יעקב שאמרו לשכם אך בזאת נאות לכם וכו' והנה האיך הסכים יעאע"ה ע"ז הלא הוא לא ידע כוונת בניו ותירץ שיעאע"ה הי' בדעתו שעכשיו בני שכם כך הם בגשמיות עבדי שאינם מבינים שאינם ראוים להתחבר עמי אבל כשימולו יזדככו מעט ויבינו מעצמם אשר אינם ראוים להתקרב אלינו:

ד) בס' ישרש יעקב הביא בשם רבינו הק' הנ"ל על הפסוק ויבואו בנ"י בתוך הים ביבשה ואח"כ כתיב ובנ"י הלכו ביבשה בתוך הים היינו שישראל היו בפחד גדול מהשי"ת עד כאשר הלכו ביבשה הי' נדמה להם כאילו הם בתוך הים [א"ה כמאמר החרדים הקדוש העוה"ז ים סוער] לכן זכו כשהיו באים בים הי' יבשה:

ה) עו"ש ממנו הקשה על מה שמשה רבינו ע"ה קיבל הערב רב לגרים הלא קשים גרים לישראל כספחת אולם כתיב וחמשים עלו בנ"י ודרשו חכז"ל שאחד מחמשה עלו וד' חלקים מתו בג' ימי אפילה והי' לו למרע"ה רחמנות גדול עליהם לכן קבל גרים כמספרם להפיח בהם נשמת ישראל המתים וזה ערב רב ערב לשון חושך רב הרמוז לחושך מצרים הנ"ל:

ו) הקשה על מה שינו אוכלים מצה ואח"כ מרור הלא בתחלה וימררו את חייהם ואח"כ בעת הגאולה ולא הספיק בצקם וכו' והי' צריך לאכול בתחלה מרור ואח"כ מצה אלא שגאולת מצרים הי' לדור דורות להנצל מכל הקמים עליהם ח"ו וזה שאוכלים מצה מתחלה להנצל עי"ז ממרור שאר הגליות: ז) רבינו הק' תירץ קושית המפורשים על הרמב"ם ז"ל שפוסק כפאו ואכל מצה יצא הלא מצות צריכות כוונה ואמר שבהגדה נאמר שהקב"ה חישב את הקץ לעשות היינו שבגאולת מצרים נתעלו כל העולמות ואפי' מעשה בלא כוונה הי' עולה לעולם המחשבה וכאילו היתה גם במחשבה קדושה לכן נשתנה הדין במצה משאר המצות דאפי' בלא כוונה יצא:

ח) עו"ש בפסוק למי הנערה הזאת וכו' גבי בועז ופירש"י וכי דרכו של בועז לשאול בנשים אלא דבר צניעות ראה בה והקשה אדמו"ר הקדוש מווארקי זצללה"ה א"כ איך ראה זאת ותירץ רבינו הק' מבייאלע הנ"ל דכשנכנס בועז בהשדה ראה שהשכינה הק' בשדה לכן אמר ד' עמכם והם לא הבינו דבריו ואמרו יברכך ד' וכשראה שלא הבינו הבין הוא שבשביל רוח הוא לכן שאל למי הנערה הזאת וזה דבר צניעות ראה בה היינו הסברת ביאת השכינה הק': ט) עו"ש על הכתוב חגרה בעוז מתני' ותאמץ זרועתי' מתנים הם הירכים היינו רגלי האדם שמעמידין אותו והוא אמונה כמ"ש בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יתי' וזרועות נקראים אהבה ויראה וזהו ע"י האמונה באים לאהבה ויראה מדריגות גדולות:

ו) עו"ש והי' עקב תשמעון עקב נקרא ענוה כידוע ואמרה חוה"ק טוב להיות עניו אבל שיהי' בשמחה לא ח"ו בעצבות וזהו והי' לשון שמחה ועי"ז זוכה ושמר וגו' את הברית והחסד וזוכה לבני חיי ומזוני כמ"ש בהפרשה שם:

יא) עו"ש בפ' בשלח היש ד' בקרבנו אם אין והקשה רבינו הק' היתכן שראו התגלות אלוקות כ"כ בקריעת י"ס וכי עוד הי' מסופקים אם ד' ית' בתוכם ואמר דמעשה המצות נק' יש עלמא דאתגליא ותורה נק' אין עלמא דאתכסיא וכשראו השראת השכינה הק' ביניהם לא ידעו אם הוא ע"י תורה או ע"י מצות וזהו היש וכו' אם אין ובאמת צריכים לעשות ולעסוק בשניהם: יב) פ"א בעת שישב אצל השלחן בא אחד לא מאנ"ש והזכיר לפניו חולה גדול עד שכל הרופאים אמרו נואש השיב לו רבינו הק' בודאי יהי' לו רפואה פרח בכולו טהור וכתיב כי שחה לעפר נפשינו וכו' דהיינו שאין תקנה ח"ו אז קומה עזרתה לנו ושאל לו אז הרב החסיד המפורסם ר' יהונתן זצ"ל מזעליאאוו בדרך צחות האיך רבינו מבטיח לו כר בבירור שמא ח"ו לא יהי' כן ובפרט שזה האיש אינו מאנ"ש השיב לו רבינו הק' שמנהיג הדור מחויב לכ"א להבטיח לו רק טוב ואח"כ להתפלל להשי"ת שיקיים דברו וזה בשרתי צדק בקהל רב ואח"כ אני מתפלל הנה שפתי לא אכלא שיהי' כך ד' אתה ידעת שאינני שקרן ח"ו וכן הוה שנתרפא החולה הנ"ל:

יג) על פסוק הן בעודני חי ממרים הייתם וכו' ואף כי אחרי מותי והקשה מאי ק"ו הוא זה אדרבה בחיי מרע"ה הי' סמוכים ובטוחים על מרע"ה שיתפלל אבל לאחר פטירתו לא יהי' לכם על מי לסמוך ויהי' נשמרים מלחטוא ואמר רבינו הק' הנה בחייו יש מעלה וחסרון מעלה שזכות מרע"ה מגין עליהם שלא יחטאו וחסרון שהי' סמוכים עליו ובמותו המעלה והחסרון להיפך והנה נתבושש ולא בא הם הי' סבורים שמת באמת חי והי' להם שני מעלות כמובן ואעפי"כ חטאו מכש"כ לאחר מותי שלא יהי' רק מעלה אחת והבן:

יד) עו"ש פ"א הי' רבינו הק' הנ"ל בווארשא ובא אליו הרב והחסיד המפורסם ר' יעקב שמעון זצ"ל גיסו של אדמו"ר הקדוש מווארקי זצללה"ה עם צעקה גדול ובכי' רבה על אשר שבנו חולה מאוד ולא ענהו דבר והלך לביתו ובא עוד הפעם עם אשתו בלילה בבכי' גדולה ושוב לא ענה אותו והלך ממנו ביסורים גדולים רח"ל ובבוקר קם רבינו הק' משנתו ואמר בה"ת ותהלים כדרכו ואמר למשמשו רוץ מהר להחסיד רי"ש שיבוא אצלי תיכף ובא אצלו ואחזו בידו ומשכו להחלון ואמר לו יעקב שמעון אתמול בלילה לא עניתך כלל כי ראיתי דינים גדולים על בנך אבל היום נהפכו הדינים לרחמים גדולים והראה לו באצבעו הקדוש מול השמים וא"ל ראה רחמים גמורים בנך יהי' בקרוב בבריאות השלימות וכן הוה:

טו) פ"א הי' אדמו"ר הקדוש מאלכסנדר זצללה"ה בבייאלע ש"ק והי' אז עולם בבייאלע והנה רבינו הק' מבייאלע לא אכל סעודת מלוה מלכה כי הי' חלש מאוד והעולם אכלו סמ"מ אצל רבינו הק' מאלכסנדר בהאכסניא שלו ובאמצע הסעודה התחיל רבינו הק' מאלכסנדר לשמוח מאוד בהתלהבות עצומה והתחיל לרקוד ורקדו עמו ג"כ איזה אנשים חשובים ובתוכם הי' ג"כ הגביר החסיד ר' פרץ בומגאלד ז"ל מווארשא והחסיד המפורסם רי"ש ז"ל מווארקי ובאמצע הרקידה הכה אדמו"ר הקדוש הנ"ל את הציגארען שפיצעל שלו בהציגארען שפיצעל של ר' פרץ ושבר אותו של ר"פ שהי' בארשטין ור"פ לא דיבר כלום רק רי"ש אמר פילצער רב "א שאהד" הציגארען שפיצעל של ר' פרץ כי הוא דבר יקר מאוד ענה לו אדמו"ר הקדוש בהתלהבות הנה על התנאים שוברים טעלערס והיום הי' להרבי שלנו זיווג עם העולמות העליונים צריכים לשבור בארענשטין זה שמעתי מהחסיד המנוח ר' אלטער מע"ח ז"ל שהוא הי' אז משמש במלוה מלכה זו:

טז) פ"א הי' אאמו"ר הרב זצ"ל בבייאלע ובא אליו רב אחד עם שו"ב שלו שהי' סכסוכים ביניהם אמר רבינו הקדוש איני יודע עם הרבנים כשנעשה רב נעשה תיכף מבין על החלף ואומר שאינו יפה ועושה מחלוקת הנה אבא מארי יש לו שו"ב בעירו בטשעכינאווי ושמו יודל וכשרואה שהוא שכור מבקש אותו שילך לישון:

יז) פ"א הלשינו עליו לפני אביו הגה"ק זצללה"ה מטשעכינאוו אשר הוא עוסק בחסידות תמיד לכן אינו עוסק בתורה ושלח אחריו שיבוא תיכף וכאשר בא ודרך רק על מפתן ביתו רץ אביו הק' לקראתו ואמר לו שלום עליכם מה אתה לומד והתחילו לפלפל כך בעמידה אצל הפתח איזה שעות וכשגמרו ביקשו להשלחן והלך לזוגתו הרבנית ואמר תעשה סעודה טובה אין לנו לדאוג עבור בנינו היקר הזה מתמיד גדול הוא וחריף מאוד:

יח) הנה כשהי' אביו הק' חולה ושלח אחר רבינו הק' שיבוא והי' אז אחר סוכות וכשבא לטשעכינאווי הרעישו כל העיר בתפלה ובתחנונים וביהמ"ד הי' מלא מהאומרים תהלים והלך לאביו הק' ושהה שם מעט אצלו ובא לביהמ"ד ואמר אשר ב"ה הוטב לו והנה החסידי בייאלע מערים הסביבים באו לקבל פני רבם הקדוש והי' עולם גדול ועשו סעודה ומשכן רבינו הק' הי' סמוך לחדר אביו הק' והנה באמצע הסעודה ציווה רבינו הק' לזמר איזה זמר והנה הה"ק ר' זאב זצללה"ה מסטריקאוו הי' משמש אצל אביו בחוליו והי' לו חלישת הדעת מזה שבאו עולם גדול לכבוד אחיו הוא רבינו הק' וכאשר זמרו הזמר שאל אביו הק' את בנו הה"ק ר"ז מה הקול הזה באזני שלא אוכל לסבול וכאן מצא וכו' ויען לו בנו הלא בנך מבייאלע עושה סעודה עם החסידים שלו אמר לו אביו הק' אם כן היא לך ותעמיד אצלו שני פלעשליך יין עבורי והי' מוכרח לקיים ציווי של אביו:

יט) חותני שי' שמע מבע"ג אחד שהי' איש פשוט מאוד כדרך הבע"ג ואעפי"כ הי' נזהר מאוד בכל התפילות והיא פלא ושאל לו חותני שי' מה היא ואמר לו שהוא הי' דר בטשעכינאווי ועמד אז לצבא ושמע שרבינו הק' מבייאלע הוא בטשטכינאווו וכאשר רבינו נסע מהעיר השליך א"ע לפני הסוסים ולא הניחו ליסע וקרא לו רבינו הק' ואמר לו מה אתה רוצה א"ל אני רוצה ברכה מהרבי שאצא חפשי השיב לו אתה ג"כ לא תרצה לעבוד בצבא ומי יעבוד בני תורה וכששמעתי זאת אמרתי לו הנה אני רואה שאהי' מוכרח לילך עכ"פ יברכני הרבי שאבוא בשלום לביתי אמר לי אם תקבל עליך שלא תאבד אף תפלה אחת יעזור לך השי"ת שתשוב לביתך לשלום וקבלתי ע"ע זאת והנה הייתי בסכנות רבות וב"ה קיימתי דברי ויצאתי מכל הסכנות ובאתי ב"ה בשלום לביתי ומן אז והלאה אני ב"ה זהיר בכל התפילות:

כ) סיפר לי החסיד ר' אברהם ז"ל מטאמקעס אשר פ"א היתה בתו הילדה ערך ד' שנים חולה מאוד פתאום השיגה הקרעמפין ר"ל והרופאים לא רצו עוד לבוא באמרם שאין להם מה לעשות עוד בתוך כך שמע שהרבינו הקדוש מבייאלע הוא בווארשא והלך אליו בבכי' רבה השיב לו רבינו הק' הרופאים לא ידעי מידיהם ורגליהם היא חולה על שיניים וכשמעו זאת נשאר משתומם ואמר לי בחשאי רבי הרי יש לה שיניים זה זמן כביר צעק עליו רבינו הק' בקול ואמר לו טפש "באקצעהן" אין לה עוד לך לביתך והשי"ת יעזור לך ותבשר לי תיכף בשורה טובה וכן הוה:

כא) סיפר לי חסיד מה שהי' לו בבייאלע הוא הי' סוחר מיער וסבב עליו הגלגל ולא נשאר לו מכל הונו רק ב' מאות רו"כ והי' צר לו מאוד פתאום בא אליו סרסור ואמר לו שיש לקנות אצל אדון יער בעד שני אלפים רו"כ ויש בזה להרוויח אולם האדון אינו רוצה בהקפה אף פרוטה אחת רק צריך לשלם כל המעות והשיג שותף שנתן לו ח"י מאות רו"כ והנה נסע לבייאלע וסיפר לו הכל ושיברכהו שיצליח כי זה הוא הכח האחרון שלו ונתן לו קוויטל עם פדיון א' רו"כ ולא רצה ליקח פדיון קטן כזה ונתן לו שלשה ושוב לא רצה ליקח ואמר לו תן לי הכיס שלך ונתן לו ולקח לעצמו שני מאות רו"כ והמותר נתן לו חזרה ונתכרכמו פניו ולא יכול להתאפק ואמר לו רבי הלא זה כל הוני ועוד הרי לא יהי' ביכולתי ליקח המסחר כי לא ירצה האדון ליתן לי בהקפה אף פ"א השיב לו רבינו הק' שני מאות רו"כ יתן לך בהקפה ויברכהו שיצליח ונסע להאדון עם הח"י מאות רו"כ והאדון הסכים ליתן לו בהקפה שני מאות רו"כ ולקח המסחר ולא עבר שנה והי' להם ריווח עשרת אלפים רו"כ ונעשה עשיר גדול והצליח כבמסחרים (א"ה לפי דעתי הקלושה נוכל מלומר שרבינו הק' ראה ברוה"ק שמעותיו לא יצליחו לכן לקח ממנו הב' מעות שלא יהי' ממעותיו כלום ובזה יצליח וכן הוה]: כב) שמעתי מפי הה"ג החסיד המפורסם אבד"ק רשעריטץ זצ"ל ששמע מפי רבינו הק' הנ"ל ישהי' אצלו בפ' בשלח על המדרש חכם לב ויקח מצות זה משה כולם עסקו בכסף וזהב והוא עסק בארוני של יוסף אמר בלשון בתמי' וכי משה רבינו נעשה חברה וקדושה יוד' ואמר כך היתכן דור דעה וכמוהם יעסקו בכסף וזהב אלא כסף זה באהבה מלשון נכסוף נכספתי וזהב הוא ויראה והם היו אז במדריגה גדולה שהי' שלהם יראה ואהבה וחשבו שאנן צריכים עוד לתורה ומצות כי המצות הם תרי"ג עשין. ליווא לאהבה ויראה והם כבר הי' להם, ז"ת ומרע"ה אמר להם שאפי' אם ילך שאדם בדביקות כל היום אם לא יהי' לו אחיזה בתורה או במצוה בהפרחה אחת יפרח הכל והראה להם ראי' כשראו כשפרעה רודף אחריהם ויצעקו המבלי אין קברים וכו' היתכן שאתם במדריגה גדולה וכזאת תצעקו תיכף ותתלוננו על השי"ת בהקרה לכם איזה צער אלא ע"כ משום שאין לכם אחיזה בתורה ומצות ולא הי' עוד אז על הים שום מצוה ולקח ארונו של יוסף למצוה:

כג) פ"א בעת רבינו הק' מבייאלע הנ"ל הי' בווארקי ואכלו סעודה ואצלו בהאכסניא שלו פתאום בא המשמש במרבינו הקדוש מווארקי אצלו שהרבי קורא אותו שיבוא אצלו והשיב לא אלך ובא עוד הפעם המשמש בפקודת כ"ק שיבוא והשיב שוב שלא ילך והי' חרה זאת להמסובים היתכן הרבי שולח אחריך ולא תרצה לילך ועמד הרב החסיד רי"ש זצ"ל וקיפל את הטישטיך ואמר לא נגמר הסעודה עד שתלך להרבי השיב להם רבינו הק' מבייאלע הנה מוכרח אני לילך אולם לא אסכים עמו והם לא הבינו מה זאת ופשט את כל מלבושיו ולבש בגדים אחרים ואף כתונת חדש לבש והלך לקודש פנימה ושהה אצלו איזה שעות וכשיצא מחדרו הקדוש הי' עיף מאוד עד שהזיעה הי' נוטפות ממנו ואמר בלשון קדשו הנה הרבי רצה שלהחסידים לא יהי' להם עשירות כדי שלא יהא להם טרדות לעבדות השי"ת אולם לפי דעתי אשר גם לעבדות השי"ת צריכים להיות משופע בעושר וכ"ט לכן לא הסכמתי לרצון קדשו בזה וכן הוה:

כד) בספה"ק ישמח ישראל מביא בשם רבינו הק' מבייאלע הנ"ל על מה שהובא בספרים המקובלים עולם התהו הוא נקודות שאחד אין לו חיבור עם חבירו ועולם התיקון הוא גוון ואמר בלשונו הק' כדברים האלה אף שהם סודות גדולות רמות ונשגבות עכ"ז יוכל כל איש ישראל ללמוד מזה דרך עבודה להשי"ת שיראה שיהי' בעולם התיקון ולא מעולם התהו ח"ו ועולם התיקון הוא גוון חתיכה א' מחוברת ולא ח"ו מעול התהו שהוא נקודות ואין חיבור אחת לאחת עכלה"ק עיי"ש:

הנה רבינו הקדוש מבייאלע הנ"ל עלה אל השמים ביום כ"ה לחודש סיון שני ושוו ומנו"כ בעיר בייאלע עכי"א:

תוכן העניינים

האוצר מספורי צדיקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה