האוצר מספורי צדיקים· רבי אברהם יצחק אנזל סובלמן
עשר זכיות מערכה ח
מערכה ח:
מכבוד קדושת אדונינו מורינו ורבינו הרב הקדוש וטהור צדיק יסוד עולם גאון ישראל וקדושו מאורן של ישראל מופת הדור והדרו אשר במתיקת תפלתו הקדושה קירב מאוד את לבן של ישראל לאביהם שבשמים מרנא ורבנא וכו' הרבי ר' יחיאל זצקללה"ה זי"ע מאלכסנדר. א) הנה רבינו הקדוש הנ"ל הי' בן רבינו הגאון הקדוש מרן ר' שרגא פיבל זצוקללה"ה זי"ע אבד"ק גריצא ומאקאווי ותלמיד מובהק לרבינו הסבא קדישא מווארקי זצללה"ה ואח"כ לבנו רבינו הקדוש מוהר"מ זצללה"ה ואח"כ לרבינו הקדוש מבייאלע זצללה"ה ואחריו המשיך הוא עדתו הקדושה עד לדורי דורות:
ב) רבינו הקדוש מאלכסנדר הנ"ל עבודתו הקדושה ביראת שמים הי' אין לשער ואין לספר ותפילתו הקדושה היתה תמיד בבכי' רבה ובלב נשבר ובקול נעימה וכל השומע תפילתו הקדושה נשבר לבו לקרעים ועשה תשובה בכל לב ונפש להשי"ת ונשכח ממנו כל תענוגי העוה"ז מפני נעימת מתיקת קול הקדוש אשר היתה באמת טעם גן עדן והי' דומה למלאך ד' צבאות ומצורתו הקדושה היינו יכולים לשאוב מלא דליות עם יראת שמים מה נאמר ומה נדבר מי יוכל למלל גודל עבודתו הקדושה בתורה ותפלה אשר זאת נחמתי בעניי בעת שאני זוכר א"ע צורתו ותפילתו הקדושה ומעיד אני עלי שמים וארץ שכאשר באתי לבית רבינו הק' הנ"ל הי' נדמה לי כאלו כל הכתלים וכל החלונות מלאים יראת שמים וכולם צועקים בהתלהבות לכו עבדו את ה': ג) הנה שמעתי מבנו אדמו"ר הקדוש בעל תפארת שמואל זצללה"ה שדרך אביו הק' הי' כשצריך הי' ליסע לאיזה מקום הי' בערים הסמוכים נגיד אחד מאנ"ש והי' שולח לו הקאטש שלו עם הסוסים פעם הי' רוצה ליסע לקיטנא להה"ג זצללה"ה ושלחו לאיש הזה עבור הקאטש ולא הי' לו בביתו ונסע לאדון אחד ולקח מאתו מרכבה כבודה ושילם עבור זה שלשים רו"כ ובא בעצמו עם המרכבה לאלכסנדר ונתוודע זאת לרבינו הק' וקרא לאיש הזה ואמר לו אתה נתת שלשים רו"כ עבורי כי אתה מדמה בנפשך שאני רבי וצדיק ומה יהי' בעולם העליון אשר יתוודע לך האמת שאינני לא רבי ולא צדיק ואדרבה עוד גרוע מהכל וא"כ תתבעני לדין על השלשים רו"כ ומה אשיב לך אז והשיב לו האיש הנ"ל בחכמה מה שיהי' יהי' אך יזכה אותי השי"ת שאזכה לראות עמכם בעולם העליון:
ד) סיפר לי דודי החסיד ר' יחיאל ישעי' ז"ל מטארצשין אשר בעת רבינו הקדוש הי' רב בטארצשין וטחנו אז ברחיים קמחא דפסחא סמוך לעיר ויושיבו שם איש אחד להיות שומר ובליל ש"ק עוד קודם קידוש קרא להשמש דמתא שילך אתו להרחיים ולא הי' לו חשק לילך כי אז הי' גשם שוטף אולם הי' מוכרח למלאות רצון הרב וילכו, כשבאו להרחיים ראו שהשומר ישן וניער אותו רבינו הק' והנה זה האיש נתבהל מאוד בראותו אמר לו רבינו אל תירא אמור נא לי זמן השינה שלך אמר לו ערך שעה וציווה תיכף את הקמח הנטחן בזה הזמן שלא ליקח אותם למצות וכשראה רבינו שכבר נתיישב השומר בדעתו נתן לו פאטש וצעק עליו ואמר לו הנה עשינו אותך שומר שתשמור אותנו מחמץ ולבסוף ישנת היתכן ונראה מזה גודל המתינות של רבינו הק' שלא צעק עליו תיכף כשהקיצו משני טעמים א' כדי שיאמר כמה זמן שישן ועוד שלא תטרוף דעתו פתאום, עוד סיפר לי דודי הנ"ל שמעולם לא לן אצלו מטבע וכשמצא מטבע קודם השינה חילק לעניים פ"א הביא לו להסנדלר מנעלים בלילה והי' מגיע לו שלשה רו"כ ולא הי' לו ליתן והלך הסנדלר לביתו בל"מ ולא הקפיד כלל אולם לרבינו הק' הי' הדבר נוגע עד דכדוכה של נפש הלאו דב"ת ובטורח רב עד חצות לילה השיג מלוה אצל אחד והלך בעצמו להסנדלר בחצי הלילה והקיץ אותו משנתו ונתן לו החוב: ה) הנה רבינו הק' הנ"ל אמר על פסוק ויעש כן אהרן שפירש רש"י וז"ל להגיד שבחו של אהרן שלא שינה וכל המפורשים תמהו ע"ז וכי זה שבח על אהרן הכהן שלא שינה מציווי השי"ת ופירש רבינו הק' כך דהנה לעולם כל התרי"ג מצות הם בשמים רוחניות רק כיון שהשי"ת רצה שבו"ד יהי' יכול לקיימם לכן והי' משלשל אותן מעולם לעולם עד שבאו לעוה"ז ונעשים גשמיים כמו תפילין ציצית ומצה וכל המצות כדי שיופל גשם לעשות אותם אולם אהרן הכהן הי' גם גופו הקדוש נזדכך והי' רוחני עד שהמנורה לא היתה צריכה להתגשם והי' יכול להדליק המנורה הרוחניות וזה שלא שינה היינו שהמנורה לא נשתנה:
ו) הנה כשהי' רב בפילץ הי' שם נגיד וחסיד אחד ושמו ר' וואלוואש וז"ל והנה הוא הי' כנגדו מעט פ"א קרה הלו שהי' פאדרייצשעק והי' לו שותפות עם פאלקאווניק ועשו מה שעשו פתאום בא ואליו הפאלקאווניק בבהלה ואמר לו כולנו אבדנו כי השיג ט"ג אשר מחר בבוקר ויבוא אחד משרי החצר על קאנטראליע וגם שלחו והסגירו את הביכער שלא יעשו שינוי שם כדרכם מאז וכאשר ר"וו שמע זאת אחזו חלחלה ורתת ופניו נשתנה ככרום ולא הי' יודע מה לעשות ונתיישב אלך להרב ואספר לו צרותי והנה רבינו הק' למד אז שיעור עם תלמידים וכאשר רבינו הק' הביט בפניו שהי' רעים מאוד שאל בו מה זאת וסיפר לו כל העובדא ותיכף רבינו הק' פסק לימודו ועשן הלולקע והלך ואיזה פעמים אנה ואנה משוטט ברעיונו הקדוש ואח"כ אמר לו אל תדאג כלום כך לביתך ותתפלל מעריב ותאכל ותישון והשי"ת יהי' בעזרך ויפג לבו והלך לביתו כי לא הי' לו עצה אחרת ובבוקר תיכף שלחו אחריו כי האדון כבר בא והי' מוכרח לילך והנה המאגאזין הי' מחוץ לעיר והנה הי' אז רפש וטיט וכולם הלכו אל המאגאזין ור"וו הנ"ל ג"כ אחריהם כשור לטבח ר"ל, פתאום נחלק האדון הנ"ל ונשברה רגלו ותיכף לקחו אותו משם וממילא נתבטל הכל וכשראה ר"וו זאת התחיל מאז להיות נכנע לפניו ואח"כ נעשה חסיד שלו ונסע לאלכסנדר:
ז) הנה כשהי' הדבר נוגע לדת לא הי' נושא פנים לשום איש פ"א כשהי' רב בגריצא שמע שאחד מדבר בביהכנ"ס בשעת התפילה והוא הי' אז מעוטף בטו"ת וטפח לו על פניו והוא הי' הפרנס העיר פ"א הי' צריכים לבדק הביהכנ"ס מעות והי' שם דאזאר אחר ושמו ר' משה והי' בלבו על איש אחר והעריך אותו ליתן לבדק הבית חמשים רו"כ והנה לפי ערך לא הי' צריך ליתן כ"כ וקרא אותו לד"ת לפני רבינו ופסק שיתן רק עשרים וחמשה רו"כ ור"מ לא רצה לציית והפציר בו רבינו הק' מאוד וביקש ממנו הרבה שיציית ולא הועיל כלום עד שאמר לו רב דפה אני אומר לכם שבחנם דבריכם כי בשום אופן לא אציית לכם והוא מוכרח לשלם חמשים רו"כ אז נאנח רבינו הק' והכה כף אל כף ואמר מה אוכל עשות יותר ומיד באותו היום נפל עליו קורה מביהכנ"ס ונהרג תיכף ר"ל ונעשה רעש גדול בהעיר ורבינו הק' הי' ישן אז והרעש הי' גדול מאוד עד שהקיץ רבינו משנתו ואמר תיכף מה זה הרעש אולי משה זאת שמעתי מאדמו"ר הק' בנו בעל ישמח ישראל זצללה"ה שהוא עמד אצלו אז:
ח) שמעתי מפ"ק של אדמו"ר הקדוש בעל תפארת שמואל זצללה"ה איך שאביו הק' בשום אופן לא רצה לקבל עליו להיות מנהיג וגינה א"ע מאור כדרכו וישב אצלו אז אחד מן החשובים גדולים המקורבים והנה כשמעו מן רבינו הק' דיבורים הללו אז הרכין האיש הנ"ל את ראשו כאלו גם לפי דעתו לא נכון שימשוך העדה והבין רבינו הק' שזאת היא מחמת קנאה שהי' מדמה לו שאם רבינו הק' יהי' מנהיג העדה הגדולה בלי ע"ה כזאת יקבץ הון רב מהם אמר לו רבינו הק' מה תחשוב אפי' אם יפול הדבר שאהי' מוכרח ליקח המשרה זאת על שכמי עסק מעות אין זאת כי אני שונא זאת בטבע כאשר ראינו באמת אצלו תמיד ונתכרכמו פני האיש הנ"ל:
ט) שמעתי אשר בהתחלה באו איזה אנשים אצלו על ש"ק לפילץ והי' לו עג"נ ואמר להם למה באתם אלי וכי אני רבי הנה אם תשמעו לי אתן לכם עצה הנה יש בין העולם חסיד גדול אחד ושמו ר' יעקלע סאקאלאווער והוא זקן גדול ומופשט מכל תאוות עוה"ז וי"ש מאוד ובאלכסנדר יש למכור ביהמ"ד מהה"ק רפ"ה זצללה"ה לכן ניקח את הביהמ"ד ונושיב שם את ר' יעקלע הנ"ל ונעשה אותו לרבי כן עצתי הנאמנה ולא ענוהו דבר והנה תיכף אח"ז בא ג"כ זה הר' יעקלע הנ"ל על ש"ק וכאשר רבינו הק' ראה אותו נבהל מאוד ואמר לו מה זאת עשיתם אתם הטרחתם עצמיכם לבוא אלי הלא אני דיברתי כעת עם העולם ליסע אליכם ולקבל אתכם לרבי השיב לו ר' יעקלע הנ"ל בחכמה הנה אספר לכם עובדא הנה החסיד ר' איטשא וואליער ז"ל הי' לו ידיד אחד שהוא הי' למדן ג"כ ונסעו שניהם לפרשיסחא ואח"כ נתפרדו זה ר' איטשא לווארקי וזה לקאצק לימים פגעו זב"ז והתחילו להתווכח בחסידות עד שר' איטשא הי' מנצח לחבירו שלא הי' לו מה להשיבו אז אמר לו חבירו הנ"ל הנה אתה יודע היטב שאני ת"ח יותר ממך והאיך יוכל להיות שאתה כוונת יותר טוב ממני השיב לו ר' איטשא מאי נ"מ מזה "אז איך האב גיטראפען האב איך גיטראפען" כן אני אומר כעת שאז איך האב גיטראפען האב איך גיטראפענף, בין כך הגיע זמן הימים נוראים וראה שהעולם יבואו אצלו ונתיישב וכתב מכתב להגאון מהר"ר מקוטנא זצללה"ה ולהגאון רח"א זצללה"ה בעל נפש חי' שישובו לו עפ"י ד"ת אם רשאי לקבל המשרה הזאת על שכמו מפני שהמה אוהביו והשיבו לו בכתב שאם יש אחד שראוי להורות דרך ה' לעם השם והוא אינו מקבל זאת ע"ע היא עון פלילי ח"ו וכיון ששמע זאת שוב ירא מזה האיסור ונתפייס והתחיל למשוך עדתו:
י) פ"א עשה א' מהבע"ב מהמתנגדים שלו בפילץ סיום הספר ולא בא בעצמו לבקשו על הסיום רק שלח השמש העיר אליו לבקשו ולא הי' רק לצאת ידי הבריות ובדעתו הי' שבטח לא יבוא ושאל את זוגתו הרבנית אם ילך להסיום והתחילה לצעוק עליו היתכן שעשה לך בזיון כזה שלא בא בעצמו לבקשך תלך עוד אצלו ח"ו וכן שאל לכל אחד מבניו הק' וכולם מענה א' בפיהם שלא ילך אמר כיון שאתם כולכם הסכמתם שלא אלך לבש את המלבוש ולקח אתו את השמש והלך לשם והנה כאשר בא לשם הושחרו פניו של האיש מפני הבושה ובא בהכנעה רבה ובבקשה גדולה ופייס את רבינו הק' נראה מזה גודל צדקתו וענותנותו הקדושה:
יא) פ"א בא על שבע ברכות לאלכסנדר הרב הגאון הצדיק מהר"י זצללה"ה מקוטנא ובתוך הסעודה פלפל הגאון הנ"ל בהדין דפת פוטרת כל מיני מאכל ויין פוטר כל מיני משקים הרי דשווים הם ואמאי יין פוטר כל מיני משקים בין אם דרך לשתות אותם או לאו ופת אינו פוטר רק דברים הבאים מחמת הסעודה אמר לו רבינו הקדוש אם תרשוני אומר לכם תירוץ לפי דעתי נראה כאשר אמר השי"ת בזעת אפיך תאכל לחם ניטלה להם מעט חשיבות השיב הגאון כיון שלכם מגלין תורה מן השמים אנן מה נענין בזה:
יב) פ"א כשהי' חלוש ל"ע ולא קרא את הקוויטלעך רק ציווה להניח אותם על השולחן הקדוש והנה הי' אחד מן החסידים שהי' צריך מאוד לישועה וביקש ממנו שיקרא את הקוויטעל שלו ענה לו רבינו הקדוש הרבי ר"ב זי"ע אמר שהשולחן שלו יוכל לקרוא קוויטלעך והנה הגם שהרבי אין לנו אבל השולחן הקדוש נשאר לנו:
יג) פ"א הייתי אצלו בחג השבועות והי' אז ש"ק ערב שבועות ואמר אז על ענין מרע"ה שהי' מוסיף יום אחד ומדעתו לפי דברי המדרש גבי קרבן דכתיב מיום השמיני והלאה ירצה לקרבן משל למלך שאמר לא יראה פני בלתי שיראה פני מטרוניתא תחלה כך מרע"ה ראה שישראל עוד אינם מוכנים לקבלת התורה לכן הוסיף יום אחד כדי שיהי' קבלת התוה"ק בשבת ושבת אותיות תשובה וקדושת השבת יסייע להם שיהי' מוכנים לקבל התוה"ק והשי"ת הסכים לזה:
יד) הנה אף שהי' חלוש מאוד אעפי"כ הרבה בתעניתים ב' וה' וכדומה פ"א כשהי' מתענה באתה אליו זוגתו הרבנית בצעקה גדולה בדוקא שיאכל כי הלא חלוש הוא והתורה אמרה וחי בהם וכו' ועוד הרבתה בדברים עד שלא יכול לפטור ממנה והבטיח לה והלכה והביאתה חתיכת בשר עוף שיטעום ורצתה להמתין עד שיטעום ואמר לה תוכל לילך נכי אני צריך עוד להמתין מעט והלכה מאתו והלך והעמיד אותה על השאנק ובל"ב שכחה הרבנית מזה ואחר איזה שעות מצאו שאלה בהעוף הנשאר והיתה טריפה והי' להם צער גדול מזה ולא ידעו מה לעשות אם לומר לו או לאו ונתיישבו ולאמור לו והנה כשהתחילו לדבר הרגיש תיכף ואמר אל תדאגו כי לא נגעתי כלום וח"ו ותיכף לקח את הבשר מהשאנק והראה להם:
טו) הנה רבינו הקדוש הנ"ל הי' פ"א בטשעכינאווי והי' דר שם דודי החסיד ר' ישראל יצחק ז"ל והי' חולה מאוד ר"ל והזכירו אותו לפניו ולא ענה תשובה ברורה וכשרבינו הקדוש נסע משם הי' שם חסיד ונקרא ר' יעקל איטשא ראדעס ושתה יי"ש ונעשה שמח והניח א"ע לפני הסוסים ולא הניח לרבינו הק' ליסע ושלח אליו כ"פ שירף מזה והוא באחת שלא יניח לרבינו ליסע עד שיבטיח שידידינו ר' ישראל יצחק יהי' לו רפואה וקרא לו רבינו הק' והביט בפניו ואמר באמת דבר הגון ונאה היא להיות כ"כ במסירת הנפש עבור ידידו אולם עוד יותר נאה ויפה הי' שזה הי' מחמת עצמו לא מחמת יי"ש ולדודי הי' רפואה וחי' עוד ערך שלשים שנה:
טז) הנה הרבינו הקדוש הנ"ל אמר על מאמר חכז"ל פרק תפלת השחר ת"ר המהלך במקום גדודי חיות ולסטים מתפלל תפלה קצרה וכו' עשה רצונך בשמים ממעל וכו' ופירש רש"י ז"ל במקום שאין שם חטא ואמר דאם אדם מלוכלך ח"ו בעונות ופשעים ומכל חטא נברא מלאך משחית ר"ל וזהו המהלך במקום גדודי חיות ולסטים ומתייאש ח"ו לעשות תשובה כי אינם מניחים לו וסובבים אותו אז העצה לזה שישליך א"ע למקום גבוה וזה שפירש רש"י ז"ל במקום שאין שם חטא ששם אין רשות להם לכנוס ואם יחשוב מה אני ומה חיי מלוכלך בעונות לבוא למקום גדול וקדוש כזה אל יאמר כן כי אין לו עצה אחרת לע"ע וכמו למשל מן שרודפים אותו לסטים ורוצים להרגו והוא בורח מהם ורואה מרחוק פלטין של מלך אף שאדם זר אינו רשאי לכנוס בהיכל המלך בלא רשות מ"מ מה יוכל עשות הלא סכ"נ היא ואולי ירחם עליו המלך כן ממש בזה שבורח לקדושה העליונה לפני ממההקב"ה אף שאינו כדאי וראוי לזה ואז ירחם עליו השי"ת ויקבלנו ואז יעשה תשובה על חטאיו כראוי:
יז) סיפר לי ר' חיים טרעמביצער שהי' כותב ביער שם והי' ערב סוכות בגריצא בעת שהי' רבינו הקדוש רב שם והי' לו אתרוגים למכור והלך להרב ליקח אתרוג והי' לו קאסטען חתום והי' מושכין אתרוגים בעד ג' רו"כ ורבינו הק' אמר שכולם כשרים ור' חיים הנ"ל ג"כ משך אתרוג בעד ג' רו"כ ולקחו כך מכוסה ואף לא הביט בו כי מאי נ"מ כיון שהרב אמר שכולם כשרים פתאום בא אליו השמש שהרב קורא אותו והלך להרב ואמר לו תדע חיים שבטעות הנחתי בתוך האתרוגים הנ"ל אתרוג שהייתי מחזיק אותו לעצמי לכן אבקשך שתתן לי חזרה זה אתרוג ואתן לך אתרוג ג"כ מובחר ולא רצה שוב אמר לו שיתן לו בחנם אתרוג מהודר וג"כ לא רצה עד שאמר לו שיתן לו אתרוג בחנם ועוד יתן לו עשרה רו"כ ובשום אופן לא רצה אמר רבינו מה אוכל עשות יותר ור"ח הנ"ל נסע לביתו וסיפר לשותפו כל העובדא ואמר אם הרב מגריצא כך חפץ ליתן עבורו והחזיק אותו לעצמו א"כ הצלחה שלנו גדולה מאוד שזכינו לאתרוג כזה בעד ג' רו"כ וביו"ט שחרית כשלקחו האתרוג לברך הי' הפיטם נתלש ממנו ואז תיכף הבינו שזה הי' מהקפדת הרב ואז הי' להם עג"נ הרבה במה שלא מילא בקשת רבינו הק' עם זה האתרוג:
חי) הנה הרב החסיד המפורסם ר' לוי יצחק זצ"ל רב מזדונסקאוואליע הי' פ"א באלכסנדר ואמר לרבינו הקדוש אספר לכם מעשה פלא ואומר לכם מקודם בתורת עדות ששמעתי בעצמי מפי רבינו הקדוש ממאגעלניצא זצללה"ה ששמע בעצמו מזקינו המגיד הקדוש מקאזיניץ זצללה"ה אשר רבינו הקדוש הרבי ר' מיכלע זצללה"ה נפטר בעש"ק לעת ערב וציווה שהעולם יבואו להשלחן בזמן הג' סעודות וכן הוה וההר"מ ישב א"ע על המטה בג' זמנים הנ"ל ענה לו רבינו הקדוש מאלכסנדר לכם הוא פלא ולי אין זה פלא כי אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה אמר לי שהצדיקים הראשונים אמרו על רבינו הק' הרבי ר"מ שלא הי' בר נש, [הנה שמעתי אשר רבינו הק' הרר"מ הנ"ל נפטר בשבת לכן לפלא לי זאת]:
יט) פ"א הי' אצלו שבת הרב הגאון הצדיק בעל נפש חי' זצללה"ה וביקש רבינו הק' אותו על מלוה מלכה והבין רבינו הק' שקשה לו לאכול ואמר לו רבינו הק' אתם אין אוכלים סעודת מלוה מלכה א"ל לאו כי קשה לו לאכול אז אמר לו רבינו הק' אספר לכם עובדא הנה הרב הגאון הצה"ק ראי"ה מאפטא ומעזבוז זצללה"ה לא הי' אוכל סמ"מ אך בנו הה"ק רי"מ זצללה"ה אכל סעודת מ"מ בחברת חסידים ודירתו הי' למעלה מאביו הק' והנה כדרך החסידים נזדמן שרקדו שם ועשו רעש פתאום בא אליהם אביו הק' ואמר לו איטשא מאיר לעב בשעה שאני רוצה לפוש א"ע מש"ק אתה מביא אליך חסידים שירקדו על ראשי וכשמעם זאת גמרו הסעודה בחשאי אח"ז בא עוד הפעם אביו הקדוש אליהם ואמר לו איטשא מאיר לעב הנה דוד המלך ע"ה הי' אצלי ושאל לי מפני מה שאני מבטל ומונע שמחת החסידים במלוה מלכה שלו לכן כאשר נהגת ע"ע כן תעשה להלן ותשמח עם החסידים כמקדם כן סיפר לו רבינו הק' בשם אביו הגה"ק הר"פ זצללה"ה כשמוע הגאון הנ"ל זאת אמר כיון שכן אי"ה מכאן ולהלאה אהי' נזהר בסעודת מלוה מלכה:
כ) הנה שמעתי מהרב הגאון החסיד ר' שמחה אובערבאם שי' מלאדו איך שהוא נסע פ"א עם רבינו הקדוש לבתי מרחצאות וכשנסעו חזרה לביתם נזדמן להם ללון בעיר שלא הי' רק האטעל של עכו"ם ולקחו שני חדרים א' עבור רבינו הק' וא' למטה עבורם וציווה להשמש שינקה החדר שלו וגם הי' לו כו"כ שלו ורבינו הקדוש שכב עצמו לישן והם הלכו למטה בחדרם פתאום שמעו קול פסיעת רבינו הק' והלך בנו אדמו"ר הק':
בעל ישמח ישראל זצללה"ה למעלה לראות מה זאת אמר לו רבינו הק' לא אוכל לישן אמר לו בנו הק' הלא. עיף אתה מאוד ובבוקר צריכין ליסע א"כ בע"כ צריך אתה לישון לפוש א"ע מטורח הדרך ויפצר בו מאוד ושכב עוד א"ע על מטתו אולם כאשר רק הלכו ממנו שוב קם ממטתו והלך בנו הק' הנ"ל פ"ש ואמר לו בצער גדול היתכן למה אתה עושה כן לצער אותנו זה כמה וכי אתה רוצה להיות חולה ח"ו וביקש מאוד שישכב לישן השיב לו רבינו הק' ומה אוכל עשות אשר בשום אופן לא אוכל לישון אמר עוד רבינו הק' נלך ונחפש אולי נמצא איזה דבר שעי"ז לא אוכל לישון ויבוקש הדבר וימצא אשר ש"ו מונח תחת התנור וישליכו אותו תיכף החוצה אז אמר רבינו הק' להם מה הייתם רוצים ממני וכי כאשר זאת נמצא בהחדר וכי הי' אפשרות שאישן ותיכף שכב א"ע במטתו ויישן:
כא) הנה דודי הה"צ זצ"ל מראדזינאווי לעת זקנתו הי' מוטל במטתו איזה שנים מפני גודל חלישותו והנה פ"א קודם שבועות נחלה מאוד וכתב לבנו החסיד המופלג ר' אבלי ז"ל שהי' דר בלאדז שיסע עבורו לאלכסנדר השיב לו רבינו הק' הי' לי חשק שיבוא לפה על חג השבועות וכך תכתוב לאביך וכן הוה שבא לאלכסנדר על החג וגם אני הייתי שם והייתי משמש לו והעולם שמחו אתו מאוד שלא ראו אותו איזה שנים כי הוא הי' איש שמח פ"א אמר לי בוא עמי להרבי ונכנסתי עמו לרבינו הקדוש וראיתי שרבינו הק' עשה לו הידור מעט ואמר לו בשמחה ראדזינאווער רב מה אתם עושים הלך דודי אצלו בסמוך ובכה לפניו מאוד ואמר לו רבי הלא אני הי' ידיד נאמן לאביכם זצ"ל לכן אבקש מכם שתקחו אותי על עצמכם [אויף איירע פלייצעם] כן חזר כמה פעמים אמר לו רבינו הק' וכי אני איני יודע הידידות שלכם והוא בכה בכי' רבה כנ"ל אז אמר לו רבינו הק' ראדזינאווער רב הרפו מזה כי טוב מאוד ואחז אותו בידיו הקדושים וא"ל עוד הפעם טוב מאוד ואמר לו עוד הנה הרב הקדוש בעל התניא הי' פראקטיקאנט בחסידות וגם אני ב"ה מעט פראקטיקירט ונתוודע לי שתורת אמת בפיו הקדוש הוא הקדוש אומר אשר כשאירע לאדם שטרוד ויש לו עג"נ מעניני עוה"ז פתאום נופל בלבו הרהור תשובה ידע שעצת יצה"ר הוא להביא אותו לעצבות ח"ו והעצה לזה יבקש לעצמו שמחה ואם ישאל לנפשו לשמחה מה זו עושה וכי למדתי היום כ"כ בטוב או התפללתי בטוב לא יחקור על זאת רק אב"ע שמחה וכשיהי' בשמחה אז יש פנאי להתיישב ואז נשקט דודי הרב זצ"ל ואח"כ ציווה רבינו הק' למשמשו שיביא לו כוס יין טוב אח"כ ראה רבינו הק' אותי א"ל יש לכם משמש טוב ואתם דודו משני צדדים כי כן הוה, ואחר החג נסע לביתו ושל"ח בזמן לא כביר מזה הנסיעה:
כב) הנה כאשר רצה לנוח מעט בל"א "אפ ריהען' הי' עוסק בתורה ותפלה זאת היתה המנוחה שלו כמ"ש כי הם חיינו והנה פ"א כשנסע לטריסק דרך ווארשא והי' שם עמו הרבה חסידים בהוואקזאל שבאו ללותו אמר רבינו הק' אני צריך ליסע כל הלילה ואין לי כח כלל אם הי' באפשר שאלין על הדרך מה טוב הי' וזה הי' בלילה והי' שם החסיד המנוח ר' ישראל דאמב ז"ל מאשעצק אמר אם רבינו רוצה יוכל ללון אצלי כי מהסטאצייע לאשעצק ששה ווייארסט והסכים לזה ונסעו לאשעצק ובאו בשעה 12 בלילה לאשעצק ונתן לו חדר מיוחד לנוח ושיישן שם אולם לא כמחשבותם הי' כי רבינו הקדוש לקח ספר ולמד בהתלהבות נוראה ובמתיקת קולו הקדוש עד שעה שהלך לישן מעט ובין כך נתפשט הידיעה אשר רבינו הקדוש מאלכסנדר הוא באשעצק והנה בבוקר הי' הרחוב מלא מעגלות שבאו מערים הסמוכים ור' ישראל הכין סעודה גדולה ורבינו הקדוש הלך להביהמ"ד להתפלל ונאספו כל העיר והי' שם איש פשוט ואמר שמעולם לא בכה אף בימים הנוראים ואף כשח"ו הי' לו איזה צער כי הי' לבו כלב האבן רק בפעם הזאת כששמע את תפילת רבינו הקדוש מאלכסנדר הי' בוכה מאין הפוגות ולא הי' יכול עוד להתאפק: כג) וכעין זה סיפר לי החסיד המנוח ר' שמואלקא קאסאווער ז"ל אשר הוא הי' דר בזאווייערצשא והי' אצל סוחרי יער פ"א בא רבינו הקדוש מפילץ לשם במוצש"ק על סעודת מלוה מלכה ויען שר"ש הי' דר לבדו שם בלא ב"ב לכן אמרו שרבינו הק' ילין אצלו והנה בנו הה"צ ר' בצלאל יאיר שליט"א הי' ג"כ עמו והי' עוד ילד ולר"ש הנ"ל לא הי' לו רק שני מטות והכין מטה אחת עבור רבינו הק' ומטה אחת עבורו ועבור הילד וכשבא רבינו הק' אמר שאינו רוצה שישכב בנו הילד עם ר"ש ולקח את הפיטער שלו ועשה משכב עבור בנו הילד לבדו והלכו לישון אולם רבינו הק' לא שכב כלל על מטתו רק לקח איזה ספר או ס' תהלים בידו והלך אנה ואנה בהחדר ואמר כך בהתלהבות נוראה ובהתעוררת רב כדרכו ור"ש שכב על מטתו ושמע כ"ז ונשבר לבו לקרעים וזה הי' בערך שעה או יותר פתאום שמע שאמר לעצמו אוי ואבוי אין לי כח כלל ונפל על המשכב וישן כך ערך רבע שעה וחטף א"ע וקפץ מן המטה ברעש גדול וצעק "גיוואלד" מה עשיתי שכבתי עצמי לישון! והתחיל מחדש ללמוד ולהתפלל שוב באמצע אמר אוי ואבוי אין לי כח כלל ונפל למשכב וחטף א"ע הכל כמקודם וזה הי' איזה פעמים בלילה עד קודם שהאיר השחר ושוב לא שכב כלל על מטתו זה היתה סדר השינה שלו: כד) פ"א היתה אמי הרבנית ע"ה חולה ל"ע והזכיר אותה אאמו"ר הרב זצ"ל לפני רבינו הקדוש הנ"ל ואמר לו בהלשון קדשו הנה חכז"ל אמרו במתניתין דהבעל חייב ברפואתה ואמר ע"ז מורי אדמו"ר הזקן הק' מווארקי זצללה"ה דהפשט היא דהבעל צריך להתפלל עבורה להשי"ת וצריך להבין כוונתו הקדושה ונראה דלכאורה איך יעיז אדם להתפלל להשי"ת על אחר איך שהוא בעצמו מלוכלך בעונות ופשעים אולם נראה דאם מלך אחד שולח מכתב ע"י שליח למלך אחר אף אם השליח אינו הולך בבגדים נאים לא יקפיד המלך ע"ז ואין צ"א בהשליח כי הלא עיקר הוא המשלח וזה כוונת רבינו הקדוש כיון שחכז"ל ציוו אותו להתפלל עבור אשתו הוא רק שליח וחכז"ל הם המשלחים ממילא יוכל להתפלל ופשוט בברכת רפאינו בשמ"ע צריך להתפלל עבורה וממילא בושה היא שלא לכוון בשאר הברכות רק בברכה זו הצריכה לו ובוודאי מכוון בכל הברכות ובפרט בברכת השיבנו מקודם ומכוון לשוב בתשובה שלימה לפני השי"ת וכיון שכן בוודאי תוושע אשתו עם רפואה שלימה עכלה"ק ומיד נתרפאה אמי ע"ה. ובשם הרב הג' וכו' מו"ה ר' אלעזר אייבישיטץ שי' אבד"ק סטערדין שמעתי שגם הוא היתה לו כזאת לפני רבינו הקדוש הנ"ל ואמר לו ג"כ כהנ"ל והוסיף עוד רבינו הקדוש בזהל"ק רבינו הקדוש מווארקי הי' לו מוח ברזל וכיון שכך אמר, המארי מתניתין בבירור כך כוונו והנה אחר הסתלקות רבינו הקדוש חזרה אמי ע"ה לחולי זה ר"ל ונסע אאמו"ר הה"צ זצ"ל לבנו רבינו. הקדוש בעל ישמח ישראל זצללה"ה והזכיר אותה לפניו וסיפר לו כל הנ"ל ואמר עוד הנה כל ימי חיי אביכם הקדוש לא ידעה עוד מזה וכהיום חזר לה משמע מזה לפי שאתם כעת מנהיג צריך להיות לי גם חתימת ידכם ע"ז והשיב לו כך בבדיחותא בזהל"ק "יא יא איך שרייב אינטער" ומן אז והלאה לא ידעה עוד מזה הרי גדול כח הצדיקים:
כה) הנה הבאתי לעיל במערכה ג' סעיף ד' שרבינו הקדוש הזקן מווארקי זצללה"ה הקשה על מה שסיבב השי"ת שיצחק אע"ה בירך את יעקב אע"ה בבחי' עשו ואמאי לא בבחי' יעקב ותירץ שאילו הי' הברכות בבחי' יעקב לא הי' הברכות יכולין לחול אלא כשהי' בבחי' יעקב לכן סיבב השי"ת שיברך אותו בבחי' עשו ועכ"פ לא גרועים מעשו והנה רבינו הקדוש מאלכסנדר הנ"ל הציע זאת לפני הה"ק והצדיק ר"י זצללה"ה מראדזימין והקשה ע"ז הא רש"י ז"ל פירש שם וכן איתא בזוה"ק ויתן לך האלקים בדין אם יהי' ראוי לכך וכו' עיי"ש ומביא בספה"ק ישמח ישראל שרבינו הקדוש השיב לו כך עיי"ש באריכות ותוכן כוונתו הקדושה שמתחילה בירך יצחק אע"ה על אופן כזה אולם אח"כ כשבא עשו וראה יצחק אע"ה שבירך את יעקב והבין שרצון השי"ת הי' כך כי ע"י המטעמים והיין הומשך חדוה מלמעלה כמבואר בזוה"ק ועוד ואברכהו שהי' שגורה הברכות בפיו ובודאי נתקבלה למעלה וגבי עשו ראה גיהנם פתוחה מתחתיו מוכח מזה שרצון השי"ת שיברך את יעקב והי' זאת תמי' לו כקושיא הנ"ל למה סיבב הקב"ה כך וע"כ כתירוץ הנ"ל לכן אמר גם ברוך יהי' כדי שיחולו הברכות אף בבחי' עשו ומה מתקו דבריו הקדושים להצדיק את הצדיק יסו"ע סבא קדישא מווארקי זצללה"ה זי"ע:
כו) עו"ש בספה"ק הנ"ל הביא מרבינו הקדוש מוהר"מ מווארקי זצללה"ה שאמר על פסוק והנה איל אחר "אנאנדערער איל' ודבריו הקדושים צריכים ביאור ופירש רבינו הקדוש מאלכסנדר הנ"ל שא"א ע"ה הי' במדריגה זו שכל אבריו הי' מקודשים כמקדש מעט כסא להשראת השכינה וכו' ומרוב אהבתו אהבה עזה לד' כשרצה לעשות לו נ"ר ולהעלות בנו ע"ג העקידה כמו שנצטוה לא הי' נחשב אצלו אהבת הבן למאומה והי' נחשב בעיניו כאילו הוא ג"כ איל וז"ש בקדשו רבינו זצלללה"ה זי"ע אאנאנדערער איל' ע"כ לה"ק:
כז) הנה שמעתי מפי קדשו של כ"ק מרן שליט"א מאלכסנדר מזקינו רבינו הקדוש הנ"ל היות שהרב הגאון הצדיק ר' חיים אלעזר וואקס זצ"ל אב"ד קאליש ופיעטרקוב הי' דרכו תמיד לשלוח אתרוג לרבינו הקדוש הנ"ל פ"א שלח לו אתרוג הדר ולא הוטב בעיני כ"ק רבינו הנ"ל ושלחו לווארשא אחר אתרוג וג"כ לא הוטב בעיניו וזה הי' קודם יוהכ"פ וקרא למשמשו החסיד ר' יצחק ליב ז"ל וציווה לו שיסע לפיעטרקוב עם זה האתרוג ויאמר להרב שלא ישר בעיני ואבקשו שישלח לי אתרוג אחר כשבא המשמש לפיעטרקוב הי' להרב זצ"ל עג"נ גדול מאוד כי לא הי' לו אתרוג אחר טוב מזה לשלוח לו ולא הי' יודע מה לעשות ואמר עצה אחת יש לי הנה שלחתי להרב מזדונסקא. וואליע ג"כ אתרוג הדר רק שהי' לו נקודה אחת קטנה עליו וכתב לי הרב הנ"ל שהנקודה חלפה ממנו ואם כך אין אתרוג הדר ומפואר מזה לכן אני בעצמי ואתה ניסע שנינו להרב משם ובטח הרב לא ישיב פנינו ויתן האתרוג עבור הרבי וכן עשו ושכרו את הפאסט ונסעו תיכף ובאו לוואליא בשעה 2 בלילה לערך והרב הי' ישן והקיצו אותו ויהי כאשר ראה אותם ויבהל מאוד כי לא ידע מה זה שפתאום בלילה בא אליו הרב מפיעטרקוב עם המשמש מאלכסנדר ויספר לו הה"ג מפיעטרקוב את מטרת ביאתם ושמבקשו מאוד ליתן האתרוג עבור הרבי מאלכסנדר והנה בשמעו זאת נעשה עצב כי הי' לו עג"נ ליתן האתרוג ושלא ליתן ג"כ הי' קשה עבורו להשיב פני הרב מפיעטרקוב ובפרט עבור הרבי מאלכסנדר ונתיישב ונתן להם האתרוג וכאשר ר' יצחק ליב משמש הביא האתרוג לרבינו הקדוש וכאשר דרך רק על מפתן ביתו אמר לו רבינו הקדוש עוד קודם שראה אותו בזה"ל איזה מרה שחורה הבאת לתוך ביתי הגידה נא לי מה שהי' בדרך וסיפר לו כל העובדא הנ"ל השיב לו רבינו הקדוש למ"ל זה המרה שחורה תיסע תיכף לוואליע ותחזור לו חזרה האתרוג וכן עשה והנה יוהכ"פ ממשמש ובא ועדיין לא הי' לו אתרוג והי' להם עג"נ מזה פתאום קרא לבני אדמו"ר הקדוש בעל ישמח ישראל זצללה"ה ואמר לו תדע בני מה שאני אומר לך הנה הדרך הי' שהרב מקאליש הי' שולח לי קעסטיל אתרוגים לתלות אותם בהסוכה שלי אעפ"י שהאתרוגים הללו אינם מהודרים כמובן אעפי"כ נחפשה בהקעסטיל שם אולי נמצא שם איזה אתרוג עבורי והנה כשפתחו את הקעסטיל מצאו אתרוג אחד בתוכם ואמר בזהל"ק הנה זה הוא ולקח האתרוג והי' משבח ומפאר אותו מאוד כאילו אין למעלה ממנו ושמח מאוד עמו ובעיני כולם הי' זה מאוד לפלא כי בעיניהם לא הי' הדר כ"כ והנה בחוהמ"ס בא הרב הג' והחסיד ר' שמחה אובערבאם שי' מלאדז אמר רבינו הקדוש לבנו הק' הנ"ל הנה תראה לר' שמחה את האתרוג ההדר שלי והבין בנו הקדוש הנ"ל שבטח לא יהי' ישר בעיני ר' שמחה לכן לא רצה להיות שם ונשמט מהחדר וכשראה ר' שמחה והביט בהאתרוג הבין רבינו הקדוש שתמי' בעיניו כי איזה הדר הוא אמר לו רבינו הקדוש שמחה אתה מבין על האתרוג הלא אתרוג מרומז על לב וכי אתה מבין על הלב ושתק ולא דיבר כלום כי הבין שבטח כוונה קדושה הי' לו בזה האתרוג שראה ברוח קדשו שאתרוג זה הוא עבורו ומעשה פלא היא, ומפי הרב הגאון החסיד מפורסם ר' יצחק מאיר שליט"א אבד"ק אלכסנדר גיסו של מרן הקדוש שליט"א שמעתי שרבינו הקדוש הנ"ל שיבח א"ע ואמר שיש לו הצלחה שהוא זוכה תמיד לאתרוגים מהודרים וכשהביאו לו אתרוג לא הביט בו עד אחר הסליחות י"ג מדות ואמר עוד שבדמעות השלש עשרה מידות מרחיצין את הפלעקין מהאתרוג:
כח) עוד שמעתי מפי כבוד קדושת מרן שליט"א פעם אחת כשהי' זקינו רבינו הק' הנ"ל ביער בלאטי ובא שליח מאלכסנדר שבתו פייגילעט היא מקשה לילד והודיעו לבנו אדמו"ר הק' בעל ישמח ישראל שיזכיר אותה לפני אביו הקדוש ויען שלא הי' רוצה לצער את אביו הקדוש שהי' חליש מאוד שהה מעט וב"כ באו עוד ממקשה לילד מאיש אחר והלך לאביו הקדוש והזכיר אותה וזלגו עיניו דמעות מה שלא יכול להזכיר את אחותו ולא יכול להתאפק ואמר לבסוף תהי' מתפלל בעד חבירך והוא נענה תחילה ותיכף הבין רבינו הקדוש יאמר א"כ בתי פייגילע היא מקשה לילד א"כ ניסע תיכף העירה ונסע עם שני בניו הקדושים ובאמצע הדרך אמר לבנו אדמו"ר הק' בעל תפארת שמואל זצללה"ה הנה אנחנו נעמוד פה ואתה תיסע העירה ותראה מה נשמע שם ותיכף תבוא חזרה ואנחנו נעמוד בפה ונחכה על ביאתך וכן הוה כשבא בנו הק' הנ"ל לבית היולדות שמע שהדאקטיר לקח הילד ממנה ואמר שעבור היולדת מקבל אחריות שתהי' חי כששמע זאת תיכף נסע חזרה וסיפר לאביו הק' זאת ואמר לו תיסע עוד הפעם ותשאל את אחותך היולדת אם רוצית בדווקא אבוא העירה ותביא לי תשובה אז השיבה לו למה לאבינו הקדוש לבוא אצלי כיון שטוב לו יותר שם בהיער וזה רצונו הק' גם זה רצוני והנה התינוק ג"כ חי ב"ה ובא אל אביו הק' בבשורה טובה הזאת אח"כ אמר רבינו הקדוש לבנו רבינו הק' בעל ישמח ישראל הנה ראיתי בפניך שאתה בשמחה הבנתי בזה שבודאי ב"ה כל טוב:
כט) עוד שמעתי מכ"ק שליט"א אשר זקיני רבינו הקדוש הנ"ל פ"א איחר מאוד ולא רצה לאכול סעודת שחרית וכאשר הפצירו אותו מאוד שיאכל אמר שאינו יכול לאכול עוד והוא מוכרח להמתין עוד והנה היום רד וב"ב שידעו שהוא חלש מאוד לא הניחו אותו שלא לאכול והי' מוכרח לאכול וכהתימו לאכול בא אליו הגאון הצ' ר' חיים אלעזר וואקס זצ"ל אבד"ק קאליש ופיעטרקוב וכאשר ראה אותי אמר לו קאלישער רב הנה המתנתי עליכם כמעט כל היום עם סעודתי וב"ב לא הניחו אותי עוד להמתין ויש לי עג"נ שלא נוכל לסעוד יחד ובלילה אין דרכי לאכול חוץ משבת ויו"ט ומוצש"ק אולם ת"ח הוא בחי' שבת לכן אעשה לכבודכם סעודה בלילה ואמר לו הגאון הנ"ל בזה יהי' ניחא המדרש פליאה דאיתא מעולם לא זזה שכינה מישראל אפי' בשבת של חול שהוא פלא מה היא שבת של חול והוא דהנה איתא כל הנהנה מסעודה שת"ח מסובין בה כאילו נהנה מזיו השכינה ואם יזדמן שאחד אינו ת"ח ורק השני מחזיק אותו לת"ח וזה הוא שבת של חול אעפי"כ השכינה הק' שורה כי הלא כוונתו לטובה השיב לו רבינו הק' כיון שאתם בגודל עניוות כל כך אתם באמת ת"ח כמ"ש בקרא שפרעה אמר אל יוסף אחרי הודיע וכו' אין נבון וחכם כמוך היינו שראה שיוסף ענו מאוד שאומר בלעדי אמר לו אין נבון וחכם כמוך:
ל) עוד שמעתי מכ"ק שליט"א בעת שפתאום נחלה מאוד זקינו רבינו הקדוש הנ"ל ביער בלאטע והי' אז באמצע הלילה ונסע בנו מרן הקדוש בעל תפארת שמואל זצללה"ה להביא דאקטער ובנו מרן הקדוש בעל ישמח ישראל זצללה"ה נשאר אצלו אמר לבנו הק' הנ"ל אם תראה שלא טוב היא תקרא לפני הי"ג עקרים והבין בנו הק' האיך שהוא מחזיק א"ע אמר לו אבי יקירי ח"ו אין הדבר כמחשבתך הזה ח"ו אל יעלה בלבך ח"ו כזאת ושאל לו רבינו הק' אח"כ מהיכן אתה היית בטוח כ"כ שלא יהי' רע השיב לו בנו הק' הנ"ל הלא ידוע דברי הרבי הקדוש מלובלין זצוקללה"ה זי"ע שאמר על פסוק עד אנה תסתיר את פניך וכו' עד אנה אשית עצות בנפשי מתי יוכל להיות הסתרת פנים ח"ו כאשר יש עוד עצה אבל כשאין שום עצה אזי מוכרח השי"ת בעצמו להושיע וכאן ביער בלאטי באמצע הלילה ואין דאקטער ואין שום איש ידעתי אני בבירור שלא יהי' ח"ו רע בהיער ובי"כ בא הדאקטער והלך בנו רבינו הק' בעל ישמח ישראל ועמד א"ע בין האילנות ובכה מאוד ואמר רבש"ע וכי זה יהי' כבוד שמים שאלכסנדר'ר רבי יסתלק ח"ו בכפר בלילה באין שום איש ועזר השי"ת והי' לו רפואה וחי עוד ד' שנים:
לא) עוד מכ"ק שליט"א שרבינו זקינו הקדוש הנ"ל שאל פ"א להחסיד ר' ישראל יצחק טארצשינער ז"ל אם הוא זוכר אותו מווארקי אצל אדמו"ר הקדוש הזקן זצללה"ה כי ר' ישראל יצחק ג"כ הי' אצלו והשיב לו שזוכר אותו אשר פעם נפל רבינו הק' בחלשות ר"ל וראי הנ"ל "האט עהם גמינטערט" השיב לו רבינו הקדוש אמת הדבר ושאל לו אתה ידעת סיבת החאלעשין שלי ולא הי' יודע אמר לו רבינו שהוזכר מה שהובא בספרים הקדושים שראיית פני רבו היא סגולה ליראת שמים לכן התחיל להסתכל בצורת פני רבו הקדוש ונתעלף מחמת גודל מתיקות ואמר כך בזה הל"ק "אוי וויא אבטעמט חאלעשין איז דאס גיוועזין":
לב) שמעתי בעת שרבינו הק' הנ"ל רצה לשדך את בנו הה"צ ר' בצלאל יאיר שליט"א עם החסיד המפורסם ר' צבי פלאוונער ז"ל קרא את מחותנו ר"צ הנ"ל ואמר לו הדרך היא אצל שידוך מספרים היחוס לכן אספר לך שבעת שאדמו"ר הקדוש הרבי ר"ב זצללה"ה זי"ע רצה להשתדך עם אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה עם אחי הקדוש ר' לוי יצחק זצללה"ה שנעשה באמת חתנו ושאל רבינו הרבי ר"ב לרבו הוא הרבי הקדוש מלובלין זצללה"ה זי"ע אם לעשות זה השידוך והשיב לו הנה הייתי מביט בו בכל הדורות עד אברהם אע"ה ולא הי' בו בכל הדורות שלו שום שמץ פסול ח"ו לכן תעשה זה השידוך כן סיפר לו רבינו הקדוש הנ"ל:
לג) הנה שמעתי אשר רבינו הקדוש בעת שהי' בפילץ חלתה זוגתו הרבנית ז"ל וגם חסיד א' בשמו ר' נטע ג"כ הי' חולה צ"ע פ"א במוצש"ק אמר רבינו הק' לבניו הק' שרצונו ליסע להכפר הסמוך ולאכול שם סעודת מלוה מלכה וציווה ליקח עמם כל הסעודה שיאכלו שם והם לא הבינו כוונתו הקדושה בזה ויען שהי' אז קור גדול והנה הה"צ ר' בצ"י שליט"א בנו הי' עוד ילד אז ורצה דוקא לנסוע אתם ורבינו הק' ביקש אותו שישאר בביתו והוא לא רצה בשום אופן רק ליסע עמם אמר רבינו הק' לא אסע כי ליקח אותו עמי אני ירא מפני הקור ולהשאיר אותו ירא שלא יבכה והי' לו רחמנות עליו ואמר שיסע למחרת ולמחרת בבוקר אמר שיסעו עוד קודם התפלה ושיתפללו שם ואח"כ נתיישב שיתפללו בביתם ושיסעו אחר התפלה והם לא הבינו כל הענין הפלא הזה אמר לו בנו רבינו הק' בעל מ"י הנה אני רואה שבדוקא אתה רוצה ליסע מביתך א"כ למ"ל ליסע לכפר הלא הקור גדול והיום קצר ומה נעשה שם בפרט בלילה לכן מוטב ליסע לעיר וואלבראם הסמוכה ומלאה יהודים השיב לו רבינו הקדוש הלא לוואלבראם הדרך ערך שני פרסאות או יותר וא"י אם אמך הרבנית תרצה בזה שאפע דרך רחוק לכן לך ושאל אותה אם תסכים לזה ניסע לשם והלך בנו הק' הנ"ל ושאל לאמו הרבנית זלה"ה וסיפר לה כל העובדא מאביו הק' והשיבה לו מאי נ"מ לי כיון שרוצה בדוקא לנסוע יוכל ליסע אפי' לוואלבראם כן הוה ונסע לוואלבראם, ובאו שם קודם מנחה ונאספו שם עולם ליתן שלום לרבינו הק' ובתוכם בא זקן אחד מו"צ דשם והתנצל א"ע מאוד לפניו יען שהוא משיא בתו ואין לאל ידו לגמור הנשואין כי הוא בדחקות גדול והבטיח לו שיעשה לו טובה והשתדל תיכף לקבץ עבורו מעות אצל האנשים שהיו שם וביניהם הי' איש אחד פשוט מאוד וגביר והזכיר חולה ואמר לו רבינו הקדוש הנה בווארקי הי' רבי ואמר עוד בלשון קדשו "דאסם איו גיווען ארבי אייבער ארבי אגרויסער רבי", ואמר שבמשנה נאמר ביקור חולים והכנסת כלה והלווית המת שהכנסת כלה באמצע שהיא מצלת שלא יבא מביקור חולים ח"ו להלוה"מ לכן אני מבקש מכם שתתנו על מצות הכנסת כלה הזאת ונתן לו שלשה רו"כ וקיבץ ח"י רו"כ ונתן להמו"צ הנ"ל תיכף ומיד בא מפילץ שליח מיוחד אצלו אשר ב"ה הוטב לזוגתו הרבנית גם לאיש ר' נטע הנ"ל ונסע לביתו והיא פלא:
לד) הנה אאמו"ר הה"צ זצ"ל אכל פ"א אצלו והי' דרכו תמיד לאמור דברי תורה על שולחנו ופלפל בדברי הרמב"ם ז"ל שפסק ספק קרא ק"ש חוזר וקורא אף דקיי"ל ק"ש דרבנן עיין במפורשים יאמר כך בלשון תמי' ספק קרא ק"ש היתכן ק"ש צריך להיות קבלת עול מלכות שמים ובמסירות נפש והאיך יוכל לשכוח כזאת ושיהא אצלו ספק אם קרא אלא ע"כ אפי' אם קרא ק"ש אמר רק בפה כקורא בתורה ולא כוון כהנ"ל א"כ בלא"ה צריך לחזור ולקרות ודוק:
לה) בספה"ק ישמח ישראל מביא משמו דאביו הוא רבינו הקדוש זצללה"ה על דברי התקי"ז בראשית ב' ראשית ופירש כוונתו, עפ"י דברי השלה"ק בכוונת התקיעות שתקיעה ראשונה מרמז על האדם קודם החטא שהוא ישר כמש"נ והאלקים עשה את האדם ישר וכשחוטא הוא שברים שהוא גנוחי גנח כדרך החולים והיא חולי הנפש וכשחוטא עוד יותר ר"ל הוא תרועה שהוא ילולי יליל כדרך שמייללין על המתים ר"ל וכשעושה תשובה כראוי נעשה ישר כבתחילה כי נעשה ברי' חדשה והוא תקיעה אחרונה וזהו כוונת הזוה"ק ב' ראשית א' קודם החטא וב' לאחר שחטא ועשה תשובה והבן:
לו) עו"ש משמו הקדוש על היש דורשין לגנאי גבי נח אלו הי' בדורו של אברהם לא הי' נחשב לכלום מנא ידעי זאת ופירש עפ"י המדרש הרבה כשרים הי' כמו נח אלא שנח מצא חן והחן בא לאדם שרואה הקב"ה שעתיד לצאת ממנו זרע כשר ואיתא בספה"ק דאם אדם נזהר מכעס זוכה לזרע כשר ועל נח איתא בחרדים בשם הזו"ה נח בדיבורו נח בהליכו נח במעשיו והי' נזהר מכעס לכן זכה לזרע כשר לאברהם אע"ה וכל הצדיקים ושפיר אמרו היש דורשין אלו הי' בדורו של אברהם היינו אם אאע"ה הי' בלעדו ממילא לא זכה לחן לא הי' נחשב לכלום היינו שלא הי' לו חשיבות יותר מכל הכשרים שהי' בדורו ואעפי"כ נאבדו בהמבול ודוק אולם אעפי"כ מה ראו לדרוש בגנות הצדיק הזה ופירש עוד דהנה כמו שהקב"ה ברא את העולם רק למען להטיב לברואיו כי הוא אינו צריך לבריותיו כן צריך האדם להדביק במדותיו ולהשפיע מחכמתו לאחרים וללמדם האיך לעבוד את השי"ת וצריך לחבר עמהם ובנח כתיב את האלקים התהלך נח שהוא הלך בהתבודדות ובדביקות להשי"ת ולא הי' מתחבר עם בני דורו להשפיע להם והטעם לפי שהיו רשעים גמורים לא הי' יכול להתחבר עמהם אלא אדרבה להתרחק שלא ילכד ברשתם ח"ו וזה הי' העבדות שלו ואמרו ואלו הי' בדורו של אברהם לא הי' נחשב לכלום היינו זה הדרך לא הי' נחשב לו רק אדרבה הי' מתחבר עמהם הי' משפיע להם מחכמתו כראוי לכל צדיק וזה את האלקים להתהלך נח ולא השפיע לבני דורו בשביל שהי' בדורותיי. ועוד פירש לפי דברי קודש הרבינו הקדוש הרבי ר"ב הבאתי לעיל במערכה א' סעיף ט' דכ"א מישראל צריך להיות לו ב' בחי' כשהוא בשפלות והיצה"ר רוצה להביאו לעצבות ח"ו יחזק א"ע ויאמר כמאמר חכז"ל חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם ואם הוא בגבהות והיצה"ר רוצה להביאו לידי גסות רוח ח"ו צריך להיות לו בחי' עפר ואפר וזהו שיטת היש דורשין דנח הלך תמיד בבחי' בשבילי נברא העולם שלא יבוא לעצבות אבל אם הי' בדורו של אברהם הי' הולך כמו אברהם אע"ה בבחי' עפר ואפר ולא הי' נחשב בעיני עצמו לכלום ומה מתקו דברי קודש היקרים האלה ודפח"ח:
לז) גם איתא שם עוד משמו הקדוש על דברי המ"ר פ' יתרו בשעה שענה משה למרום בקשו מלה"ש לפגוע בו צר הקב"ה קלסטורין של משה דומה לאברהם אמר להם אי אתם מתביישין המינו לא זה הוא שירדתם לתוך ביתו ואכלתם אצלו עיי"ש וקשה וכי מה זה הבושה שאכלו אצלו ועוד מפני זה מגיע להם התורה ופי' רבינו דהקב"ה השיבם תשובה נצחת שרק לישראל מגיע להם התורה דהתורה ראוי להנתן רק לבעלי מדות טובות ונראה למי יש להם מדות טובות אצליכם או אצלם אתם באתם לאברהם קיבל אתכם בסבפ"י ונתן לכם לאכול בטוב עין כראוי להכנסת אורחים ולא שאל אתכם מי אתם ואתם כשבא בו"ד למרום תצעקו מה לילוד אשה בינינו ותרצו עוד לפגוע בו א"כ אין לכם מדות טובות רק להם מדות וראוי הם ליתן להם התורה וזה בושו מהם והבן מאוד:
לח) עוד שם משמו הק' על רש"י בפ' חיי"ש ונסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק לפי שע"י בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה ממנה ומתה עכ"ל רש"י ז"ל ולכאורה קשה מאוד על שרה אמנו שהי' אברהם טפל לה בנבואה שיהי' לה צער ממסירת נפש של בנה החביב על קידוש שמו יתברך ועוד כי במדרש איתא שיצחק חזר אל אמו וסיפר לה זאת ומתה א"כ בוודאי קשה כהנ"ל ופירש רבינו הק' הנ"ל לפי מה שמבואר בספרי קודש דדרך הצדיקים אמתיים כשבא להם איזה שמחה המה מייחדים השם ב"ה בכח השמחה הזאת לכן כאשר שמעה שרה אמנו את ענין הנכבד מהעקידה ושמעה גודל קדושת אברהם ובנה יצחק וגודל מסירת נפשם לד' מתוך גודל שמחתה כלתה נפשה לד' שהיא תזכה ג"כ ליחוד נפלא במסירת נפש כזה ומגודל השתוקקת פרחה נפשה ממנה ומתה וזהו ותמת שרה בקרית ארבע היינו ביקרת ארבע אותיות של שם הוי' ב"ה וזה הוא כעין מיתת נשיקה:
לט) עוד שם ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק היינו אברהם הלך תמיד במחשבה שהוא מצד עצמו אין לו שום זכות ולא עשה כלום רק זה הזכות יש לו שיש לו בן הגון וצדיק יצחק ויצחק הלך תמיד במחשבה שהוא אין לו שום זכות רק שיש לו אב צדיק אברהם זה הזכות אבות יעמוד לו:
מ) עוד משמו הקדוש שם על פלוגתת ב"ש וב"ה בחנוכה דב"ש סובר פוחת והולך היינו דכל איש מחויב מתחילה להכניע ולפחות כח הרע וזה סור מרע ואח"כ הולך דהיינו עשה טוב והולך בעבודת השי"ת וב"ה סוברין מוסיף והולך היינו שיוסיף בקדושה ויעשה לכתחילה הטוב וכשיהי' רגיל בהטוב אז יראה לתקן עצמו מהחטאים כי אם יתחיל לדאוג ולתקן מדותיו אשר פגם אז ביני וביני יקום האויב ורצחו נפש והעצה לבל יחשוב חשבונות רק יחזק בעבודת השי"ת ויתלהב במצות ואח"כ יתקן את אשר עיוות וזהו פלוגתת ב"ש וב"ה ג"כ דב"ש סברי הנחה עושה מצוה היינו שיכניע וישפיל א"ע מקודם וב"ה סברי הדלקה עושה מצוה היינו שידליק בתוך חשכותו הנעשה מהעונות ידליק ויתלהב בעשיית המצות ואח"כ יעשה תשובה והלכתא הדלקה עושה מצוה:
מא) עו"ש משמו הק' על מה דאיתא בגמרא (ברכות ה') לעולם ירגיז אדם יצה"ט על יצה"ר נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה נצחו מוטב ואם לאו יקרא ק"ש נצחו מוטב ואם לאו יזכיר לו יום המיתה דקשה חדא הא אמרו חכז"ל בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין והאיך אמרינן כאן ואם לאו ועוד יזכיר לו תיכף יום המיתה ואמר רבינו הקדוש הנ"ל דבאמת עיקר הנצחון היא עם התוה"ק אלא דאם האדם מגושם בעבירות ר"ל אינו יכול לעסוק בתורה אזי העצה שיקרא ק"ש עם מסירת הנפש בכח שהוא כמו בפועל ונתכפרו לו כל עונותיו וממילא יוכל לעסוק בתורה ואם מגושם כ"כ ר"ל עד שאינו יכול לקרות ק"ש במסירת הנפש מפני שהוא מלוכלך מאוד בעונות ר"ל אז יזכיר לו יום המיתה ועי"ז יוחלש חומרו הגס מפני אימת מות וממילא יוכל לקרות ק"ש במסירת הנפש ועי"ז יהי' ביכולתו לעסוק בתורה ועיקר נצחון הוא עם התורה ומיושב הכל והבן מאוד:
מב) איתא שם עוד משמו דרבינו הק' הנ"ל על המדרש בהעלותך כיון שראה אהרן שהקריבו כל הנשיאים ושבט לוי לא הקריב אמר אוי לי שמא בשבילי פי' שאין אני זכאי לכך לכן לא הקריב שבטי וכו' אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהן שהקרבנות אינו נוהג אלא בזמן שהמקדש קיים אבל הנרות הם קיימים לעולם והפירוש היא דהנה הקב"ה שוכן את דכא והקב"ה משתמש בכלים שבורים וכדמצינו לעיל בפ' צו בפירש"י ז"ל קרב כו' למה אתה בוש כי לכך נבחרת היינו בשביל מדת הבושה והכנעה אתה נבחרת וכיון שראה הקב"ה גודל שבירת לבו של אהרן הוטב בעיניו שידליק בהכנעה זאת את המנורה שהוא מרומז לסוד מנורה העליונה וצווה למשה שיצווה אותו מיד על ככה ואמר למשה שיאמר לו שלך גדולה משלהם ולזאת כיון ששמע אהרן אלה הדברים מפי הקב"ה ביד משה הי' לו עכ"פ להפיג צערו מעט ושבירת לבו והכנעתו אולם לא נשתנה גופו ולא נתפעל מזה כלל וזהו ויעש כן אהרן שפירש"י ז"ל להגיד שבחו של אהרן שלא שינה אשר תמוה ובזה ניחא דהיינו שלא נשתנה כלום שהי' אח"כ אותו שפל ונכנע כבתחילה וזהו ויעש כן אהרן כאשר צוה וכו' דהיינו כמו שאז לא ידע אהרן והי' בהכנעה ובשברות הלב כן אח"כ כשנתוודע לו ג"כ הי' בזה ההכנעה וכך הדליק המנורה ובזה נעשה מצות הדלקת המנורה עצהיו"ט כחפץ הקב"ה ומה נעים דברי קודש אלה זי"ע:
מג) כשהי' רבינו הקדוש האלקי הסבא קדישא מווארקי זצללה"ה ברוזין אצל הה"ק איש אלקים הרבי ר' ישראל'צשי זצללה"ה וכשבא חזרה שאל אותו הגאון הקדוש תלמידו מרן הרב ר' שרגא פיבל זצללה"ה מגריצא מה ראה שמה והשיב לו שראה רוח הקודש שהי' קשה לו הרבה קשיות וכשבא אצלו סיפר לו מעשה אחת ונעשה אצלו מתורץ הכל ונענע בראשו הגאוה"ק מוהרש"פ כאילו אין זה דבר גדול אצלו וכאשר ראה זאת רבינו הקדוש מווארקי אמר לו ראיתי אצלו אהבת ישראל וניחא דעתו ובעת הזאת הי' גם בנו הוא אדמו"ר הקדוש מאלכסנדר זצללה"ה הנ"ל שמה ושאל לאביו הק' מה זה והשיב לן רוה"ק אינו דבר גדול הוא הרגשה דקה וזכה ואיש זך. מרגיש אבל אהבת ישראל אין לו שיעור:
הנה הרבינו הקדוש הנ"ל עלה לשמים ביום י"ד לחודש שבט שנת תרנ"ד ומנו"כ בעיר אלכסנדר זי"ע ועכי"א: