אור ברסלב
האוצר מספורי צדיקים עשר זכיות מערכה ז

האוצר מספורי צדיקים· רבי אברהם יצחק אנזל סובלמן

עשר זכיות מערכה ז

עשר זכיות מערכה ו

מערכה ז:

מכבוד קדושת רבינו הגאון הקדוש בנגלה ובנסתר שר התורה מאיר עיני חכמים בפלפולו הקדוש כולם שתו בצמא דבריו הקדושים אשר נאמרים בחריפות גדול עד להפליא צדיק יסוד עולם מרנא ורבנא הרבי ר' יצחק מאיר זצללה"ה זי"ע מגור בעל המח' ספרים הקדושים חי' הרי"ם: פח) הנה רבינו הקדוש הנ"ל האיר פני תבל בספרים הקדושים שלו חי' הרי"מ אשר כל חכמי ישראל יגיעו א"ע ימים ולילות להבין דברי קדשו ובילדותו נתגדל אצל הה"מ הגאון הקדוש מקאזניץ זצללה"ה ולמד אצלו נגלה ונסתר והמגיד הקדוש אמר עליו גדולות ולאחר הסתלקות המגיד הקדוש נעשה תלמידו של בנו הקדוש הה"ק הרבי ר' משהלע מקאזניץ זצללה"ה והנה בתוך כך התחיל להתנוצץ על פני תבל אור רבינו הקדוש הרבי ר"ב מפרשיסחא זצללה"ה עזב את רבו הקדוש מקאזניץ ונסע לפרשיסחא והנה הי' להרבי ר"מ חלישת דעת מזה והי' לו הרבה סיבות מבנים ר"ל וכשנפטר בנו יחידו הה"ק ר' אברהם מרדכי זצללה"ה אמר אני רואה אשר הזקן מקאזניץ עדיין אינו מחיים אעפי"כ בגודל צדקתו ואמתתו לא השגיח על כל זאת וקיבל הכל באהבה ונסע לפרשיסחא גם להלן והנה אעפי"כ שמע פעם אחת שאיזה מגדולים מתנגדים המתיקו יחד סוד לבייש את הרבי ר"מ כי התאספו יחד על נשואין שהי' בגליל קאזניץ וידעו שהרבי ר"מ יהי' שם על החתונה והם החזיקו להרבי ר"מ למעט ב"ת ולכן רצו עם פלפולים לבייש אותו וכנתוודע זאת לרבינו הקדוש הנ"ל נסע תיכף לשם והכה על קדקדם והראה להם עוצם חריפת ושהם אינם יודעים מאומה ואמר להם שהוא תלמיד הרבי ר"מ ואז נתרשלו ידיהם ולא יכלו לפתוח פיהם ואז הרפו מהרבי ר"מ והרבי ר"מ נתן לו תודה הרבה ע"ז, מזה נראה גודל צדקתו:

פט) הנה הרב הגאון ר' בעריש מייזליש זצ"ל אבד"ק ווארשא סיפר פעם אחת לפני אנשיו אעפ"י שהוא לא הי' מתנגד על חסידים ולא דיבר מעולם על חסידים כי הוא הי' איש אמת אעפי"כ אמר שחסידים אוהבים לדבר גוזמות ואמר כך בזה"ל מי לנו גדול מהעילוי הגדול דפה ווארשא האברך ר' איטשא מאיר אשר חוץ מהחריפות שלו הוא צדיק אמת אעפי"כ אמר גוזמא היינו פ"א ישבנו יחד עמו והתחלנו לדבר מהגאון הרבי ר' יהונתן זצללה"ה והנה שיבח הוא את הגאון הנ"ל אין לשער ואין לספר עד להפליא ואמר עוד יש לנו קבלה אשר כמה שאנו רואים הגאון הנ"ל, גדלות שלו בנגלה היינו ספריו התומים וכרו"פ ועוד ספריו אשר הם חרופים עד מאוד אולם זה הי' חלק קטן מגדלות שלו בנסתר כי בנסתר הי' עוד יותר הרבה והרבה גדול מבנגלה מובן מזה האיך שהי' מחזיק להרבי ר"י ואח"כ הי' מסיים אם לא הי' להרבי ר"י רדיפות כ"כ מגדולי זמניו אשר בלבלו אותו מעט אולי הי' יכול להגיע להמדריגה של הרבי ר"ב מפרשיסחא ולפי דעת היא גוזמא גדולה כך סיפר הה"ג ר' בעריש הנ"ל והנה לפי שיטת הה"ג הנ"ל שלא דרך בדרכי החסידות הי' הדבר אצלו לגוזמא אבל באמת לפי דרך רבינו הקדוש הנ"ל לא הי' גוזמא:

ל) הנה הרב הקדוש ור' יחיאל מאיר זצללה"ה הרבי מגאסטענין נסע פעם אחת לבית מרחצאות בחו"ל וכשנסע בחזרה לביתו נסע דרך עיר קראקא והי' שם אצל הרב הגאון ר' שמעון סופר זצללה"ה ומקראקא קודם שנסע לביתו לגאסטענין נסע מווארשא לגור לרבינו הקדוש הנ"ל ושאל לו רבינו הקדוש סדר נסיעתו האיך היתה וסיפר לו הכל גם שאל לו אם נסע דרך עיר קראקא והשיב לו הן ושאל לו עוד אם היית אצל הרב והשיב לו הן ושאל לו עוד אמור לי האיך הוא בעיניך והותחל לשבח אותו מאוד מאוד ושאל לו מה ראית אצלו והשיב לו הנה כשבאתי אצלו ישבו כל הגדולי העיר קראקא ופרנסים דשם על אודות כלל העיר ועפי"כ כשראה אותי הניח אותם לישב שם והוא שימש אותי' כילד כששמע רבינו הקדוש זאת אמר מכאן אין ראי' זה אינו כחו רק הורגל בזה מאביו הגה"ק בעל חתם סופר זצלל"ה ואמר רבינו מגאסטענין שבזה יהי' מתורץ לו דברי רש"י ז"ל בפ' פנחס שהקשה שם למה יחסו אחר אהרן אלא לפי שהשבטים הי' מבזין אותו ואמרו הראיתם בן פוטי הזה וכו' יהרג נשיא מישראל לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרן אשר לכאורה קשה למה לא כתב רש"י ז"ל זאת לעיל סוף פ' בלק גבי המעשה עצמו כתיב וירא פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן וקשה ג"כ קושיא הנ"ל וצריכין לתרץ ג"כ כהנ"ל ובדברי קדשו של רבינו הנ"ל ניחא שפיר מה שלא אמר רש"י שם דיחסו אחר אהרן דשם גבי מעשה עצמו אין זה מעלה דיחסו אחר אהרן דנוכל לומר אין זאת מכחו עצמו רק מכח זקינו אהרן הכהן לפיכך שפק רש"י ז"ל שם ולא פירש מאומה:

צא) הנה אאמו"ר הרב זצ"ל שמע בעצמו מהה"ק ר' נחום ישראל זצללה"ה מליפנא שהוא ג"כ הי' תלמיד רבינו הקדוש מגור הנ"ל ושמע בעצמו מפה קדשו אשר הקשה היתכן אדם הראשון שהי' יצור כפו של הקב"ה יבוא אצלו הנחש ויסיתנו לחטוא ולעבור על ציווי השי"ת ואמר בלשון קדשו ער וואלט עהם אפאטש גיגעבין ואלט ער דאך צישמעטערט גיוואהרין אלא שבא אצלו בטענה גדולה ואמר לו הלא כל סדר הבריאה היתה כדי שיהי' בחירה ביד האדם לבחור בטוב או ח"ו ברע וכיון שיבחור בטוב אז יקבל שכרו ולא יהי' נהמא דכסופא ואז יושלם ספר הבריאה ויתוקן העולם אבל כיון שלא יוטעם מעץ הדעת ולא ידע בין טוב לרע ממילא לא יהי' בחירה ולא יושלם סדר כוונת הבריאה ממילא לא יתוקן העולם ובזה הטעה אותו בטעות גדול כי אם לח שמע לו אז והי' אז הבחירה שיבחר בטוב וממילא נשלמה אז בזה סדר הבריאה ונעשה תיקון העולם והנה ראיתי בספרים. מובא בזה מרבינו הקדוש הנ"ל בפנים שונים אולם כך שמעתי מהרב ר' נחום ישראל הנ"ל ששמע בעצמו מפה קדשו נוסח זה וזה הנכון:

צב) הנה רבינו הקדוש הנ"ל בעת הנשואין של נכדו אדמו"ר בעל שפת אמת זצלל"ה אמר לו תדע בני הנה כתיב בתורה נקי יהי' לביתו שנה אחת כוונת התוה"ק בתיבת נק"י כמו דכתיב ובעל השור נקי ודרשו חכז"ל בגמרא כמו שאמר אדם יצא פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהם הנאה של כלום כך כוונת התוה"ק בתיבת נקי יהיה לביתו ואין לו שום הנאה של כלום וד"ל:

צג) הנה רבינו הקדוש הנ"ל בתחילתו הי' עשיר גדול ואח"כ אבד רכוש ואעפי"כ הוא עשה את שלו ועסק בתורה ועבודה ולא השגיח על שום דבר ושאלה לו זוגתו הצדיקת הלא ראינו שכל האנשים דואגים על פרנסה ואתה עושה את שלך תמיד בעבודת השי"ת ולא תדאג כלום על פרנסתינו מאין יהי' לנו לפרנס ב"ב אמר מהיכן תדע שאני אין דואג על פרנסה אמרה לו הרי איני רואה אותך שתדאג רק תמיד אתה עוסק בתורה השיב לה הלא אביך לקח אותי לעילו א"כ מה שאחר צריך לדאוג בשלשה ימים לפי חרופותי אני דואג זאת במנוט אחת. ושאלה לו שוב ומה חידשת עם הדאגה שלך, אמר לה ומה עשה האיש הנ"ל עם השלשה ימים דאגה שלו זה עצמי עשיתי עם הדאגה שלי במנוט אחת:

צד) בספר נפלאות חדשות מביא בשם רבינו הקדוש הנ"ל שאמר שאדם יוכל לחיות כל ע' שנים ויהי' בעל מדריגה ואי מכיון אפי' כחוט השערה בשביל עצמו לא ינצל מגהינם:

צה) עו"ש ברש"י פ' לך וכיון שיצא מלך סדום מן החמר האמינו באברהם למפרע הלא קשה להבין וכי לא ראו שאברהם ניצול באור כשדים ומביא בשם רבינו הקדוש הנ"ל דמשניצל אברהם אבינו מאור כשדים ניטל הבחירה ולאחר שנעשה נם למלך סדום חזרה הבחירה ונשאר אמונה לבד וזה תיבת והאמינו למפרע ודבריו הקדושים צריכין פירוש. ונלתיענ"ד פירוש לפירושו דהנה שאלו לי אחד מאנשי זמננו מפני מה הקב"ה אינו מעניש את הרשעים תיכף למשל אם אחד יחלל שבת ימות תיכף או אחד אוכל ביוהכ"פ יחנק תיכף בגרונו ואז היו יודעים כל העולם לירא מהשי"ת ולקיים התורה אבל כשהם מצליחים. עוד אין ממי ליקח מוסר. והנה באמת נסתר זה מאתנו ונביאים עוד שאלו מדוע דרך רשעים צלחה אעפי"כ השבתי לו לפי קט שכלי כך הנה כשהביה"מ הי' קיים אם אדם עבר עבירה הי' מתרין בו ואח"כ הי' ד' מיתות ב"ד ומלקות וא"כ הי' ירא כל איש לעבור עבירה שלא יהרג בב"ד או שלא ילקה וא"כ הי' הבחירה בקטנות מאוד. ואח"כ כשבטלו ד' מיתות הי' דין ארבע מיתות כמו שאמרינן בגמרא והי' ג"כ יראים מעונש והיו בלא בחירה ואח"כ בדורות שלפנינו הי' בושה גדולה לעבור עבירה ואם אדם עבר עבירה היו רודפים אותו בכל מיני בזיונות וביושים ממילא לא הי' בחירה וכהיום בעיקבתא דמשיחא שהשי"ת חפץ שישראל יתנהגו בדרך התורה הקדישה בבחירתם הטוב ובטלה אף דין ארבע מיתות ואף ביוש אין להם כידוע בעוה"ר אשר אף אם יעבור עבירות מכובד הוא בעיני העולם וא"כ מי שיעשה כתוה"ק ורצון השי"ת אין לו שום סיבה שיביאני לזה רק בחירתו מעצמו זה חביב לפני השי"ת כן השבתי להם וישר הדבר בעיניהם. ומעתה נבין דברי קדשו של רבינו הקדוש הנ"ל דהנה כשראו שאברהם אבינו ניצול באור כשדים הי' בדעתם שאברהם ניצול בשביל שעשה רצון הש"ית אבל ח"ו אם לא הי' עושה רצון השי"ת הי' נשרף א"כ לא הי' כאן בחירה כי הי' מוכרחין לעשות רצון קונם שלא יענשו ואם הי' מתנהגין כשורה לא הי' בשביל האמונה כי האמונה היא אם היא בלא טעם אבל כשיש טעם וסיבה לזה אין זה אמונה והנה כשראו שהמלך סדום ניצל ג"כ אף שהי' רשע א"כ ראוי שאין תלוי זה בזה ויוכל להיות רשע שיהי' ניצול ג"כ וכמו כן יוכל להיות צדיק שלא יוצל ח"ו ואם היו עובדים את השי"ת הי' בבחוריתם הטוב ועבודתם הי' מצד האמונה בלי טעם וסבה רק כגזירת השם יתברך והאמינו באברהם למפרש:

תוכן העניינים

האוצר מספורי צדיקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה