אור ברסלב
האוצר מספורי צדיקים עשר זכיות מערכה ו

האוצר מספורי צדיקים· רבי אברהם יצחק אנזל סובלמן

עשר זכיות מערכה ו

עשר זכיות מערכה ה

מערכה ו:

מכבוד קדושת אדונינו מורינו ורבינו הגאון הקדוש בנגלה ובנסתר צדיק יסוד עולם פאר הדור תהלתו מלאה הארץ מגודל צדקתו וקדושתו ונפלאותיו הקדושים אשר פעל ועשה ישועות בקרב כל אחב"י אשר נושעו בעת צרותם ע"י תפלתו הקדושה מרנא ורבנא וכו' הרב ר' יעקב ארי' מראדזימין זצוקללה"ה זי"ע. א) הנה רבינו הקדוש הנ"ל הי' יליד עיר ווארקי ונשא אשה מעיר רוטשעוואל ובתחלת ימי עלומיו הסתופף בצל מרנא ורבנא הה"מ הקדוש מקאזיניץ זצללה"ה, ואח"כ הי' תלמיד מובהק לרבינו הקדוש הרבי ר"ב מפרשיסחא ואח"כ לבנו הקדוש הרבי רא"מ זצללה"ה ואח"כ להסבא קדישא מווארקי זצללה"ה זכותם י"ע ואח"כ התחיל למשוך עדה והי' מפורסם לבעל מופת גדול ושמו הק' הי' הולך עד סוף העולם ורבינו הקדוש הרבי ר"ב זי"ע עוד בימי עלומיו אמר עליו גדולות והנה אכל על שלחן חותנו ברוטשעוואל איזה שנים ואח"כ נתדלדל חותנו ר"ל ולא הי' לו ליתן לו מזונות והי' בדחקות גדול והי' לבני העיר רחמנות גדול עליו וקבלו אותו לרב אולם היתה עיר מצער ולא הי' להם ליתן לו די סיפוקו וסבל דחקות גדול ר"ל ועבד את השי"ת בתורה ותפלה מתוך הדחק ועליו נאמר במשנה כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר כי לעת זקנתו הי' עושר גדול כי נהרו אליו מכל פינות העולם הצריכים לישועה ונושעו ע"י תפלתו הקדושה ונתנו לו ממון הרבה לפדיונות והוא בעצמו לא הכיר צורת המטבע:

ב) הנה הגה"ק בעל החי' הרי"מ זצללה"ה הי' פ"א נכדו חולה ל"ע ושלח שליח לראדזימין עם חמשה רו"כ לפדיון וציווה להחליפן על צענערס חדשים שיהי' הרבה וגם אדומים כרענדליך שיחשוב הצדיק זה שהם הרבה רענדליך כי לא הכיר צורת המטבע ואמר כי בשמים משתעשעין עמו כמו מי שמשתעשע עם בנו היקר ונותן לו מעות הרבה כדי להנות לו כן בשמים רוצים להנות לזה הצדיק ונותנים לו מעות:

ג) בספה"ק ישמח ישראל בפ' וירא מביא בשם רבינו הק' מראדזימין הנ"ל על הא דאמרו חכז"ל [ברכות ד' ח' ע"א] אר"ח לעולם יכנס אדם שני פתחים ויתפלל שני פתחים ס"ד אלא שיעור שני פתחים היינו כאשר נכנס אדם בפתח אחד יראה שעוד יש פתחים הרבה נפתחים אח"כ ועוד לא הגיע לפתח הפנימי ע"כ:

ד) עו"ש בפ' מקץ הביא משמו הקדוש שאמר על פסוק תועבת ה' כל גבה לב אף השם הוי' הק' המרומז על רחמים כידוע אעפי"כ גם מדת הרחמים מתעב כל גבה לב:

ה) סיפר לי החסיד מו"ה שמעון צייטענג ז"ל מווארשא שהוא נסע לראדזימין והנה דרכו הק' הי' כאשר אמר תורה מפי רבו הקדוש הרבי ר"ב זצללה"ה אמר בזה הלשון בהתלהבות גדול "דער הייליגער רבי מיין רבי" ועמד מכסאו וצעק בקול "דער רבי ר' בונם" כן הי' דרכו תמיד ופ"א לאחר ההסתלקות רבינו הק' הרבי ר"ב הרבה שנים והרבנית הצדיקת רבקה'לע אשתו של רבינו הק' מפרשיסחא נסעה פ"א לראדזימין לראות עם רבינו הק' הנ"ל ובאתה לראדזימין בלילה והי' גשם שוטף וחושך ולא ידעה האיך לילך וללון וראתה מרחוק בבית אחד מאיר והלכה לשם וראתה שכולם בוכים לאשר שהילד שלהם חולה ל"ע והרופאים אמרו נואש ר"ל וביקשה מהם שיניחו אותה ללון שם ולא רצו בעבור שהתינוק חולה כ"כ והיא פייסה אותם ואמרה ראו אשר בעזהי"ת יתרפא הילד ונתפייסו והניחו לה ללון שם ובבוקר השכם הלכה לבית רבינו הק' ולא רצו המשמשים להניח לה שתלך לבית רבינו כי ראו שלא ישיגו כלום ממנה וביקשה מהמשמש שיאמר להרבי שאשה אחת יש ששמה רבקה ורוצית לילך לבית הרבי וכשמוע רבינו הק' זאת אז הבין תיכף שזו אשתו של רבינו הק' מפרשיסחא ורץ בעצמו ופתח הפתח וכשראה אותה נתבהל מאוד וביקש אותה לחדרו הק' והעמיד לה כסא לישב ואמר לה אתם אשת הרבי הקדוש שלי הטרחתם א"ע לבוא אצלי וב"כ סיפרה לו המעשה שהי' לה בלילה ואמרה לו ראדזימינער רבי על קאנטע שלכם הבטחתי שיהי' רפואה להילד השיב לה רבינו הק' אתם אינכם צריכים לקאנטע שלי הקאנטע שלכם ג"כ טוב מאוד ויוכל הילד להתרפא בבירור על ידכם וכן הוה כי ב"ה נתרפא הילד:

י) שמעתי מהרב המפורסם וכו' מו"ה יהונתן אייבישיטץ הלוי נ"י הנ"ל ששמע בעצמו מפי הה"ק מוהר"ש זצללה"ה מסקערנעוויץ שהוא בעצמו שמע מפי רבינו הק' מראדזימין הנ"ל שסיפר אשר פ"א נסע הוא והה"ק הרבי מקאצק זצללה"ה לפרשיסחא על ש"ק והי' אז עש"ק והנה ראו אשר היום רד ויש עוד איזה ווייארסט לפרשיסתא והי' מוכרחים לירד מהעגלה ולהיות ש"ק בזה הכפר ולא הי' נמצא שם יהודי והלכו לערל אחד וביקשו ממנו מאוד שיתן להם חדר מיוחד על ש"ק ולא רצה ולגודל הפצרתם נתן להם רשות שיהיו בהסטאדאלע שהי' שם קש ועשבים ובאופן שלא ידליקו נר שם והי' להם צער מזה שיהי' מוכרחים לישב בחושך בש"ק אעפי"כ באין ברירה נתרצו בזה ענה הרבינו הק' מראדזימין כיון שכן אנו מוכרחים להשתמש בהאור משבעת ימי בראשית ונעשה אור גדול שם ולא הי' להם רק לחם אחת והי' ג' אנשים עם הבע"ג וחילקו הלחם על ג' סעודות והתפללו בשמחה ואכלו החלק הג' מהלחם ורקדו כך כל הלילה עד הבוקר והתפללו שוב ואכלו ורקדו עד מנחה ואכלו שלש סעודות וכשנעשה לילה נסעו לפרשיסחא והנה רבינו הק' הרבי ר"ב זי"ע הרגיש זאת בביתו ותיכף אחר ההבדלה ציווה לרתום את העגלה שלו ונסע לקראתם והנה הבע"ג שלהם שהוא נסע תמיד לפרשיסחא הכיר את העגלה של הרבי מרחוק ואמר להם הנה הרבי נוסע לקראתינו וכששמע רבינו הק' מראדזימין זאת נתבהל מאוד וקפץ בבהלה מהעגלה ורץ על העגלה של הרבי ומתוך החיפזון השאיר הפאנטאפיל שלו על העגלה והקור הי' גדול והוא הי' הולך בהזאקין ושאל לו הרבינו הק' מפרשיסחא היכן הפאנטאפעל שלך והשיב לו כי שיירתי אותם על העגלה שלי מתוך המהירות אמר לו רבינו הק' מפרשיסחא הרבי ר"ב זי"ע עבור זה לא יהי' לך כאב הרגלים עד עולם וכן הוה כן שמע ממנו מפיו הק' בעצמו:

ז) הנה בעת שהי' הגה"ק בעל חי' הרי"מ זצללה"ה בווארשא הי' נמצא בחור אחד ושמע שהחסידים מספרים מרבינו הק' הרבי ר"ב מפרשיסחא זצללה"ה אשר אף שהוא סג"נ אעפי"כ יקרא קוויטלעך ושחק מזה באמרו האיך יוכל להיות זאת פ"א רצה הגה"ק הנ"ל ליסע לפרשיסחא ושכר הבע"ג שהי' אביו של הבחור הזה ואמר הבחור הנ"ל לאביו שהוא יסע עמהם והוא יהי' העגלון כי נפשו חשקה לראות את הרבי הזה והנה כשהלכו להרבי ליקח שלום נתן הבחור הנ"ל ג"כ את ידו ושאל הרבי מי הוא זה הרויטער בחור כי הוא הי' אדום ונשאר הבחור הנ"ל נבהל ומשתומם כי ראה שהרבי יודע הכל ואמת מה שמספרים ממנו ונשארו שם על ש"ק והנה אחר ש"ק נסע הרבי ר"ב הק' עם החברייא קדישא שלו שפאצירען ע"ז העגלה וזה הבחור הי' בע"ג ולא רצה ליסע חזרה עמם באמרו שרוצה שהרבי יתן לו ברכה והם הפצירו לו מאוד שיסע אולם הוא באחת שבשום אופן לא יסע ולא הי' להם עצה וקרא לו רבינו הק' הרבי ר"ב ואמר לו מה תרצה והשיב לו שרוצה שהרבי יברך אותו ויברך אותו באריכות ימים עם פרנסה והנה הבחור הנ"ל נתמלא שמחה ונסע עמם להעיר והנה לימים זה הבחור נשא אשה והוליד בנים והי' לו פרנסה בריווח ממלאכת המזגג (גלמזר) ולעת זקנתו ג"כ הי' לו עוד כח לעסוק במלאכתו והי' לו עוד אלף רו"כ מזומן פתאום נגנב ממנו זה המעות ונשאר עני ולא הי' לו ליקח זכוכית ונשאר בדחקות כי לא הי' יכול לעסוק בזה המלאכה מפני חסרון המעות ונסע לראדזימין וסיפר לו כל הענין ורבינו הק' הכיר אותו תיכף כי הוא הי' ג"כ חז בין החברייא קדישא בפרשיסחא והלוה לו שלשים רו"כ ואמר כי על קאנטע של רבינו הקדוש מפרשיסחא נוכל להלות עוד יותר והנה האיש הנ"ל שוב הצליח בזה ורווח הרבה מעות ונסע לראדזימין ונתן לו חזרה את השלשים רו"כ הנ"ל עם שמחה רבה והנה האיש הנ"ל הגנב נחלה והתוודה אשר גנב מזה האיש הנ"ל ושלח לו ונתן לו חזרה המעות ונתעשר האיש עד כל ימי חייו ובאריכות ימים כאשר בירך אותו רבינו הק' זי"ע:

ח) בספה"ק ישמח ישראל פ' נח הביא בשם רבינו הק' הנ"ל על פסוק אלה מסעי בנ"י אלה פסל את הראשונים שמסעי בנ"י היינו התהלוכות בנ"י והתנהגותו צריך להיות בזה האופן אשר יבין תמיד יותר בגדלות הבוית"ש וממילא יבין שמאתמול לא השיג כ"כ ולא היתה עבודתו שלימה לפני הבוית"ש כי לא ידע איך לעבדו ויפסול תמיד עבודתו הקודמת עכלה"ק: ט) בס' מ"נ הביא אשר רבינו הק' הנ"ל אמר פ"א מדרש לפני רבינו הק' הרבי ר"ב זצללה"ה מפרשיסחא והגיעו לענין תחיית המתים וביקש מרבו הקדוש שילמד אותו זה הסוד אמר לו אין מגלין אותו אלא לצנועים אמר לו גם אני צנוע אמר לו הרבי ר"ב אם תבטיח לי שלא תשמש עמו אלמדך והבטיח לו ולמד אותו פ"א אחר זמן רב בא אליו קוויטעל מאיזה חולה גוסס רח"ל והי' לו רחמנות גדול ועבר על הבטחתו והחייהו בזה השם לאחר ימים חלה רבינו הק' מראדזימין ושכב "בהינערפלעט" איזה זמן ואח"כ הקיץ וסיפר אשר בשמים רצו לדונו מיתה עבור שהשתמש בשם זה וטען מלאך א' עבורו הלא עליו אין אשמה רק על הרבי ר"ב בשביל שלמד אותו ושאלו להרבי ר"ב ואמר הלא הבטיח לי שלא ישמש עמו ויצא הפס"ד בב"ד של מעלה אם יחפשו ויראו אשר רבינו הק' מראדזימין לא דיבר מעולם שום דבר שקר ח"ו אזי בפעם ראשון יפטרו אותו מעונש וכן הוה וראו אשר מעולם לא אמר דבר שקר ח"ו ופטרו אותו לשלום:

י) עו"ש בשעה שהבע"ב מראדזימין נסעו לרוטשעוואל לקבל אותו לרב בעירם ומצאו אותו שהי' מתפלל בביתו והי' להם לפלא מה שאינו הולך לביהכנ"ס או לביהמ"ד להתפלל ואמר להם שפ"א בא רבו הקדוש הרבי ר"ב מפרשיסחא לביתו עם תלמידיו הק' והוא עיין אז בספר פרי עץ חיים והי' עמוק במחשבותיו הק' ולא הרגיש כלל שרבו הק' בא לביתו עד שא' מתלמידיו נגע אותו במלבושיו ותיכף הרגיש ונתבהל מאוד ואמר לו הרבי ר"ב זצללה"ה מה טובו אהליך יעקב לכן מאז מתפלל בביתו:

יא) עו"ש דרכו הי' שהוא הי' משכיר הפאקטען דהיינו אם בא אחד בקובלנא שהאדון ריצה ממנו יותר פעם אמר שמחויב אתה ליתן יותר כי אינו יכול להוזיל ופעם אמר תתן לו כך וכך אף שרוצה יותר לא תתן לו והאדון יהי' מוכרח בע"כ להוזיל לך וכאשר גזר כן הי' ופ"א בא איש אחד במר נפשו שהאדון רוצה ממנו סכום גדול יותר ואמר לו רבינו הק' אכתוב מכתב להאדון עבורך ובטח יטיב עמך ונתן לו המכתב ובדרך פתח האיש המכתב לראות מה שהרבי כותב עבורו אולם מה מאוד נשאר נבהל ומשתומם שראה שהנייר חלק ואין בו שום אות והי' ירא מאוד לנפשו שלא יהרוג אותו האדון באומרו שהוא עושה צחוק ממנו אולם נתיישב הרבי שלח כזאת אני מחויב לקיים ציווי הרבי אף שהיא חשש סכ"נ והלך להאדון ונתן לו המכתב ושאל לו האדון מי כתב המכתב ואמר לו הרבי מראדזימין ואמר לו א"כ אטיב עמך ונתן לו הפאקט עוד יותר בזול מקודם והי' לפלא בעיני האיש כי ראה שהאדון קרא את המכתב כאילו הי' נכתב בו ממש ובא בחזרה לרבינו הק' הנ"ל וסיפר לו מה שהאדון עשה טובה עמו ושאל לו רבינו הק' מה עשית עם המכתב בדרך וסיפר לו כל העובדא שפתח אותו וראה שחלק הוא הנייר בלא כתב אזי אמר לו רבינו הק' הנה גרמת לך הפסד מאוד כי באם לא פתחת המכתב הי' לך כ"ט כל ימי חייך עד שכל הרכוש מהאדון הי' לך ועכשיו שפתחת המכתב גרמת שהתיבות היותר טובים היו פורחים מהמכתב לכן אין לך אלא הצלה מועטת והרבה אדונים אמרו אשר איש זקן וקטן בקומה בא אליהם בחלום בכל לילה ומיירא אותם בסכנת מות שיעשו טובה ליהודים הדרים אצלם:

יב) סגולה מרבינו הק' הנ"ל אשר פ"א הי' דבר ר"ל וציווה לכתוב על קלף שם אמו של אברהם אבינו ע"ה אמתלאי בת כרנבו ולתלות על הפתח והועיל ב"ה כי כולם שעשאו כן ניצולו בעזה"י:

יג) פ"א בא איש אחד לפניו עם בקשה שזה שנים רבות אחר הנשואין שלו ואין לו בנים עוד ורוצה להוושע עם ב"ז והשיב לו רבינו הק' אם תתן מאה וחמשים רו"כ לפדיון יהי' לך ב"ז אז התחנן לפניו איש הזה לאשר שהוא עני ואין בכחו בשום אופן לסכום הזה כי זה הי' אז בימים ההם סכום גדול ורב השיב לו רבינו הק' אפי' אם תתן חסר רו"כ אחד מהסכום הזה לא אקח אמר האיש הנ"ל אסע לביתי אולי אמכור כל כלי ביתי לקבץ הסכום הזה ונסע לביתו וסיפר לאשתו זאת וצעקה אליו למה לא אמרת להרבי שאיש עני אתה ומניין לך כ"כ מעות השיב לה בעלה הלא התחננתי לפניו הרבה ולא הועיל רק דוקא זה הסכום צריך להיות ומתחלה אשתו לא רצתה לשמוע מזה אולם אח"כ נתיישבה עם השכנים שלה וכולם הסכימו שתמכור כל אשר לה כדי שיהי' לה ב"ז כי זה כל חיי האדם וכן עשו ומכרו כל מה שיוכלו וקיבץ סך מאה וחמשים רו"כ ונסע לראדזימין עם המעות ונתן לו רבינו הק' ברכה שיברכהו השי"ת עם ב"ז וכן הוה לשנה הבאה נולד לו ב"ז ושמחה גדולה הי' אצלם אף שהי' עני וגידלו את בנם עד שעשו שידוך עמו וכשהגיע זמן הנשואין לא הי' לו פרוטה על הנשואין והי' צר לו מאוד ונתיישב בדעתו שיסע לראדזימין שרבינו הק' יתן לו ברכה שיהי' ביכולתו לגמור הנשואין כאשר מאז הי' לו ישועה ע"י והנה כאשר בא לרבינו הק' עם התנצלות זה תיכף אמר רבינו הק' אל משמשו קח נא את הטיכעל שמונח באיזה מקום שם ותתנהו לי ופתח רבינו הק' את הטיכעל והי' מונח זה המעות בעצמו המאה וחמשים רו"כ שלקח ממנו אז ואמר להאיש הילך המעות שלך ויהי' לך על הוצאות החתונה ועוד ישאר עבורך איזה רו"כ להצלחה וכן הוה עשה החתונה בריווח ובהמותר התחיל לעסוק במו"מ עד שהי' לו פרנסה בכבוד כל ימי חייו:

יד) כתב לי הרב ר"י הנ"ל שמצא בכתבי הרב הגאון ר' יוסף זצ"ל מסראצק בשם רבינו הק' מראדזימין הנ"ל ברש"י פ' וישב ביקש יעקב לישב בשלוה אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים וכו' ובמדרש איתא אמר השטן והדברים סותרים אמר רבינו הק' דהמדרש מיירי בשאר צדיקים ועליהם השטן מקטרג להביא יסורים עליהם כדי שיבעטו ח"ו כמש"כ באיוב ואולם גע נא וכו' אבל כאן מדבר ביעקב שהי' השטן יודע כי לא יעצרוהו יסורים וא"כ יהי' עבודתו עוד יותר גדולה וחשוב לפניו ית' לכן לא אמר עליו השטן רק הקב"ה כדי שיבא למדריגה יותר גדולה:

טו) עוד שם משמו הק' על המדרש רבה פ' נצבים כי המצוה הזאת וכו' וא"ת שמא לרעתכם נתתי לכם את התורה לא נתתי אותה לכם אלא לטובתכם שמלה"ש נתאוו לה וכו' ויל"ד מאי ההו"א לומר שיתן אותה לנו לרעתינו ח"ו אלא לפי שידוע מאמר חכז"ל בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין א"כ שהתורה היתה רק להכניע ע"י היצה"ר א"כ יותר טוב הי' שלא הי' היצה"ר כלל ולא יהי' צריכים התורה וזה ההו"א לרעתכם לז"א שאינה רק לטובתכם להגיע על ידה יותר ממדריגת המלאכים והא ראי' שמלה"ש נתאוו לה אף שאין להם יצה"ר כלל:

טז) עוד שם משמו הק' על ענין קרת עם מרע"ה דהאיך נוכל לומר דקרח הי' סבור שמרע"ה עשה הכל מלבו שלא בציווי השי"ת והלא פיקח הי' אלא שטעות קרח הי' שחשב מחמת שמשה רצה בכך וביקש מהשי"ת שיעשה לאהרן כה"ג הסכים הקב"ה על ידו כי רצון יראיו יעשה ומקים דבר עבדו ע"כ ראוי שישראל יתאחדו כנגדו לבטל רצון משה ולפיכך הקהיל העדה נגדו וזה שאמר בזאת תדעון כי ה' שלחני לעשות וכו' היינו בלי שום התעוררת ורצון השליח כי לא מלבי שלא הייתי שום סיבה לזה רק שהשי"ת בעצמו הי' חפץ שאהרן יהי' כה"ג:

יז) עוד שם משמו הק' על המדרש בפ' פנחס ותקרבנה בנות צלפחד וכו' צדקניות היו שלא נישאו אלא להגון להם ולמה זימן הקב"ה למשה באחרונה שלא יראה משה עצמו שפירש מן האשה מ' שנה הודיעו הקב"ה באלו לומר הרי הנשים שלא נצטוו לא נישאו אלא להגון להם ביאור הענין דהנה לכאורה האיך הי' ביכולתו של מרע"ה להיות שפל בעיניו אחרי שראה שמכל ישראל לא נבחר אלא הוא לבדו לדבר עם הקב"ה והי' יכול להוכיח מזה גדולת עצמו אך מרע"ה הי' עניו באמת והי' מדמה בנפשו אשר הוא אינו עובד כלל ומה שזכה לכל השגה זאת הוא רק שמצא חן בעיני השי"ת ואולי מחמת שובחי אלקים רוח נשברה והקב"ה משתמש בכלים שבורים לכן זה הוא מענין תכונת הסגוליי שנושא חן בעיני השי"ת ואם אדם אחר הי' משיג כמו הוא הי' צדיק יותר ועובד יותר ולא הי' יכול להשיג התפארות מזה שהוא שפל בעיניו כי לפי דעתו הי' באמת אינו עובד כלל וגרוע בעבדות השי"ת מכל א' וא' א"כ למה יתגאה אולם באמת הי' עובד השי"ת אין כמוהו ויותר שהי' שפל בעיניו יותר מצא חן בעיני השי"ת כמש"נ ולענוים יתן חן ומחמת שהי' יכול לחשוב שבא לו אלו המדריגות ע"י הפרישות מאשתו מ' שנה וא"כ ויצא עי"ז ממדריגת הענוה ע"כ הראהו הקב"ה הבנות צלפחד כנ"ל א"כ אין זה מדריגה גדולה כ"כ ובזה יהי' במעלת הענוה כדרכו: וכעין זה שמעתי מאדמו"ר הקדוש מוהר"מ מווארקי זצללה"ה זי"ע שאמר על הפסוק בפ' תשא שאמר מרע"ה אל הקב"ה ועתה אם מצאתי חן בעיניך הודיעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעיניך אשר לכאורה אינו מובן הפסוק למען וכו' ואמר ג"כ שמרע"ה שפט תמיד בדעתו שהוא גרוע מן הכל והא שהשיג השגה גדולה כזאת היא מחמת שמצא חן בעיני השי"ת והסיבה ממציאות החן ג"כ לא ידע אלא שחשב שבודאי עשה דבר אחד שהיא סגולה למציאות חן בעיני הקב"ה לכן ביקש מהשי"ת ואמר ועתה אם מצאתי חן בעיניך היינו בטחת ע"י איזה סיבה לכן הודיעני נא את דרכיך היינו הודיעני מה הסיבה למציאת חן ואדעך היינו שאודיע לאחרים ג"כ למען אמצא חן בעיניך ואמצא הוא פועל יוצא היינו שאמציא לאחרים ג"כ זה החן והשי"ת לא הי' יכול לגלות לו כי באמת חוץ מגדלות מרע"ה הי' לו ג"כ חן מחמת גודל העניוות שלו כמש"נ ולענוים יתן חן וזה לא הי' יכולים לגלות לו כמובן. [עזריאל חיים]:

הנה רבינו הקדוש מראדזימין הנ"ל עלה אל השמים ח"י תמוז שנת תרל"ד ומנו"כ בעיר ווארשא זכו' יג"ע ועכ"י אמן:

תוכן העניינים

האוצר מספורי צדיקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה