אור ברסלב
האוצר מספורי צדיקים עשר זכיות מערכה ה

האוצר מספורי צדיקים· רבי אברהם יצחק אנזל סובלמן

עשר זכיות מערכה ה

עשר זכיות מערכה ד

מערכה ה:

מכבוד קדושת אדונינו מורינו ורביבו הקדוש וטהור טמיר ונעלם הגאון הצדיק הנסתר ביראת ד' ובעבודתו ית"ש כל רז לא אניס הי' וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליו קדוש ונורא מרנא ורבנה וכו' הרבי ר' מרדכי מנחם מענדיל זצוקללה"ה זי"ע מווארקי בן לאותו צדיק אדמו"ד סבא קדישא מרנא ורבנא וכו' הה"ק מהר"י זצוקללה"ה זי"ע מווארקי:

א) הנה הוא הי' בילדותו נסתר במעשיו מאוד ואח"כ כשנעשה רבי מעט מן המעט הנשמע ממנו דברי תורה או דברי מוסר רק תמיד הי' פניו הקדוש בוער כלפיד אש וכל מי שהי' רואה צורתו הקדושה נשבר לבו בקרבו והי' מוכרח לעשות תשובה אפי' מחטאת נעורים כי הי' אש של מעלה מתלקחת בקרבו עם דביקות נפלא להשי"ת כמ"ש ובקרב קדושים תתהלל והי' תוארו כתואר פני מלך והי' פחדו אף על האוה"ע כאשר ראו אותו כי שכינה הק' הי' שורה עליו והרבה צדיקים בימיו התחקו על שורש עבודתו הקדושה כי ראו אשר הוא צדיק גדול קדוש ונורא אולם לא הי' יכולין להתוודע ממנו שורש עבודתו הקדושה במה הוא כי הי' נסתר מאוד בדרכי השי"ת ובזה פירש אאמו"ר הרב זצ"ל בר"ה קודם ת"ש פסוק בישעי' קרא בגרון אל תחשוך כשופר הרם קולך שהשי"ת אמר לישעי' הנביא אתה תהי' כמו השופר שהשופר אינו אומר כלום לעשות תשובה רק שמשמיע קול וכולם יחרדו כן אתה תהי' שלא תצטרך לאמור לישראל שיעשו תשובה רק כשיראו אותך לבד יעשו תשובה וכמו שהי' רבינו הקדוש מווארקי הנ"ל [כי הוא נסע אליו עוד מילדותו] הוא לא אמר לשום איש דברי מוסר רק מעט מן המעט ואעפי"כ מי שראה אותו לא הי' אפשר בלא תשובה וכשאמר אשת חיל בליל ש"ק כל העומדים שם נמס לבבם והי' למים וכולם נזלו דמעות מאין הפוגות ועשו תשובה בכל לבבם אף שלא ראו ממנו שום תנועה כן בשמעם ממנו זמירות הללו אודה בשלש סעודות וכל הצדיקים אמרו עליו שהוא הי' עובד את השי"ת במחשבה: ב)פ"א לאחר הסתלקות אביו הסבא קדישא מווארקי. זצללה"ה והתחילו למשוך עדה הוא ואחיו הגדול הה"ק ר"ד זצללה"ה מאמשינוב ונזדמנו יחד במקום אחד ועשו סעודה עבורם והה"ק ר"ד אמר תורה הרבה והוא הקדוש לא אמר ושאל לו הה"ק ר"ד אחי מפני מה אין אתה אומר תורה והשיב לו אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם אעפי"כ בכל הארץ יצא קום גם פ"א שאלו לו צדיקי הדור מפני מה שאינו אומר תורה והשיב להם שמעון העמסוני הי' דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע לאת ד' אלקיך תירא פירש ויותר לא אמר והכוונה מובן כיון שהגיע ליראת ד' פירש ולא הי' יכול עוד לומר תורה:

ג) סיפר לי הרב המפורסם וכו' מו"ה יהונתן אייבישיטץ הלוי נ"י הנ"ל איך ששמע בעצמו מפי קדשו של הה"ק מוהר"ש זצללה"ה מסקערנעוווץ בן רבינו הקדוש מווארקי הנ"ל אשר לאחר הסתלקות אדמו"ר הקדוש הזקן מווארקי זצללה"ה באו הרבה חסידים על חג השבועות לווארקי ובתוכם הי' ג"כ הה"ק ר' בנימין מלובלין זצללה"ה ומחמת שהי' זקן וחולה שכב במטתו ולאחר התפלה הלכו האחים הקדושים בני הסבא קדישא לבקרו ואמר להם הה"ק ר"ב הנ"ל בזה"ל בנים אמרו לי הפשט בפסוק וכל העם רואים את הקולות כקושית חכז"ל שומעים מיבעיא לי' ואמר הה"ק מאמשיבוב תורה מ"ז ורבינו הקדוש מווארקי הנ"ל החריש כדרכו אמר לו הרב ר"ב הנ"ל וכבודו מה אומר אמר לו אני אומר הפשט "זייא האבין גיזעהין זייא זאלין אריין נעמין דיא קולות אין זיך" כששמע הר"ב זאת אמר ידעתי גם ידעתי שאביך ואתה הם שני המשיחים משיח בן יוסף ומשיח בן דוד רק מי כך ומי כך איני זוכר ע"כ [ולי הצעיר נראה לפ"ד אשר אולי כוונתו הי' על רבינו הקדוש מוהר"מ שהוא משיח ב"ד כי שמעתי אשר פ"א הלך חתנו הה"ק ר"י מנאדרזין זצללה"ה בלילה. בהחצר בווארקי פתאום בא אליו חותנו רבינו הקדוש הנ"ל ואמר אליו בקול ובהתלהבות נורא בזהל"ק יעק"ב "דיא ווייסט וויא משיח הייסט" ונבהל מפניו ולא ענהו דבר אמר לו רבינו הקדוש מנחם שמו והלך תיכף מאתו ולא דיבר יותר והיא ראי' לזה. עזריאל חיים]:

ד) סיפר לי איש אחד ששמע בעצמו מפי קדשו של הרב הקדוש ר' דוד זצללה"ה מקאצק שסיפר בעצמו בגודל ענותנותו איך שאביו הק' מקאצק הוכיח אותו באשר שידוע שרבינו הקדוש מוהר"מ הנ"ל מווארקי נסע כמה פעמים לקאצק פ"א הי' אצלו והי' סגור עמו בחדרו הקדוש איזה שעות וכשהלך לחוץ הי' עיף מאוד וזיעה נוטפות מעל פניו הקדוש וישב בהחצר על הקורה לפוש מעט ואמר להאנשים שעמו תדעו שהזקן הק' הזה בחן את כל אברי מכף רגל ועד ראש ואמר בל"א "כהבעדנער באן פאס" עד שכמעט לא יכולתי להתאפק ואמרתי עוד אמתין איזה רגעים והצלחתי בזה ב"ה כי בל"ב עזב ממני והייתי מעלים ממנו ולא נתוודע לו כלום ממני אחר זה קרא לבנו הה"ק ר"ד הנ"ל ואמר לו ראה זה בני, ידידי מווארקי הניח אחריו בן אבל אני מה אניח אחרי הנה תדע כאשר בוא יבוא אצלי "גנארט ער פין מיר אלץ אויס" ואני ממנו לא אוכל להתוודע כלום:

ה) בר"ה אמר על פיוט שאומרים אם ישוב מיד תקבלו למשל אם אחד מביא סחורות למכור ביומא דשוקא אם אין זמן זה על סחורות אלו אזי כל אחד מדקדק ורואה את הסחורות אם טובים הם ואם נמצא בהם אף חסרון מעט אינם רוצים לקנות אבל אם זה הזמן על סחורות אלו הנקרא "סעזאו" אזי אינן מדקדקין כ"כ ואפי' אם יש בהם איזה חסרון קונים אותם כך בעשי"ת הוא זמן "הסעזאן" מהתשובה לכן אין מדקדקים בשמים כ"כ אפי' אם יש איזה חסרון מקבלין אותה וזהו אם ישוב מיד תקבלו היינו מען רייסט דיא סחורה פין דיא האנד ארויס":

ו) בהפיוט של פסח בהשירה תתה למו שם ויד וירא ישראל את היד ושאל רבינו הקדוש הנ"ל לאחד אמאי פסקי לפסוקא ולא אמר היד הגדולה כמ"ש בהפסוק והשיב לו כדי שהחרוזים יהי' מכוונים ולא ישר בעיניו ואמר רבינו הקדוש שראו ישראל מה שהשי"ת עשה עמהם "האנדשלאג" כדרך הסוחרים:

ז) הנה רבינו הקדוש בעת שנעשה רבי ראה שהרבה מהמקורבים אתו מקודם יש להם תרעומות עליו על מה שהפתח נעול בפניהם שאינם יכולים לכנוס אצלו בזמן שהם רוצים אזי אמר הנה אצל אחי יוסף כתיב ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף וכו' ופירש"י ז"ל שהיו רגילין לסעוד על שלחנו של יוסף וכו' ומשמת יעקב לא קרבן ע"כ וקשה אמאי באמת לא קרבן אלא כשיעקב אבינו הי' חי הי' הוא רבי ומנהיג וכשנפטר ועאע"ה נעשה יוסף רבי ונעל מעט הדלת בפניהם והם דימו שח"ו מחמת שנאה היא זאת זה שמעתי מאאמו"ר הה"צ זצ"ל ששמע ממנו:

ח) עוד שמעתי ממנו אשר רבינו הקדוש אמר על המדרש פ' קרח חכמת נשים בנתה ביתה זה אשתו של און בן פלת שהיתה אומרת לבעלה אם אהרן כהנא רבא אתה תלמידו אם קרח כהנא רבא גם אתה תלמידו א"כ מאי נ"מ לך עיי"ש והקשה מאי חכמה אמרה בזה במה שהכתוב והמדרש משבחין אותה כ"כ ואמר שבאמת חכמה גדולה אמרה בזה דהנה הם טענו שהמנהיג צריך להיות מעורב עם העולם ועי"ז יוכלו ללמוד ממנו אבל משה ואהרן שהיו במדריגה גדולה מאוד שלא יכלו להביט בפניהם אינם יכולים להיות מנהיגים כי אינם יכולים ללמוד אצלם אבל קרח מעורב אתם ויוכל להיות מנהיג אז אמרה לו אשתו היום דמיתם בעיניכם שקרח מעורב אתכם אבל אם קרח יהי' מנהיג יהי' ג"כ מעט מרוחק מן העולם וזהו שאמרה אם קרח כהנא רבא את תלמידו וחכמה גדולה אמרה:

ט) עוד שמעתי ממנו אשר רבינו הקדוש בעת שנעשה רבי רצו עולם גדול אחריו בכ"מ שהלך ופגע בו מתנגד אחד ושאל לו מה זה שהעולם יריצו כ"כ אחריכם והשיב לו גם אני איני יודע רק כתוב בתורה ויעש משה כאשר צוה ד' אותו ותקהל העדה ולא כתיב ויקה"ל אלא ותקה"ל שממילא רצו אחריו כאשר עשה משה ציווי השי"ת:

י) אמר על רש"י ז"ל שפירש למדה תורה דרך ארץ שאם בא אורח אצלך ביום ראשון מאכילו פטומות ואח"כ בשר ודגים ואח"כ ירק עיי"ש והקשה וכי זה למדה תורה ד"א אדרבה למה לא יאכילנו גם אח"כ דברים טובים ואמר דהתוה"ק מלמדת אותנו כשתרצה להתקרב עם איש אחד להיות רעים יחד ע"כ תאכילנו פטומות כי גדולה לגימה ואח"כ כשתהי' ידידים עמו די אפי' אכילת ירק כשתאכלו ביחד יהי' ידידות ביניכם, וקאי הד"א על יום הראשון וזה למדה אותנו התוה"ק:

יא) הנה שמעתי מפה קדשו של כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מאלכסנדר אשר בעת שהי' רבינו הסבא קדישא מווארקי זצללה"ה ברוזין אצל הרב הצוה"ק מהר"י זצללה"ה והי' עמו בנו רבינו הקדוש הנ"ל והי' עוד אברך וצעיר לימים ונסע הרוזינער הק' שפאצירען והוא הי' נוסע כדרך המלכות ולקח את הסבא ק' עמו להמרכבה ורצה גם בנו האברך הקדוש הנ"ל ליסע אתם בתוך המרכבה אמר הרוזינער מי שאין לו ידיעה במעשה מרכבה לא יוכל ליסע אתנו אמר לו רבינו הק' הנ"ל אבל "אהן טרייבען" יכול אני בטוב והשיב הרוזנער א"כ עשה כך והלך וישב על המרכבה ולקח הלייצען בידו ונסע ובדרך שאל הרוזינער לאביו הק' ואמר לו ווארקער רבי מהיכן זכיתם לבן כזה והשיב לו מתנת חנם הוא לי:

יב) הנה בעיר חדש סמוך לפיליצע הי' שם הה"צ ר' מאטלי זצ"ל אב"ד הנזכר לעיל במערכה ג' אות ל"א ובימי אדמו"ר הק' הרבי ר"ב זצללה"ה מפרשיסחא הי' הוא מלמד שם ובעת שרבינו הק' מווארקי הנ"ל הי' ילד לקח אותו אביו הק' עמו לפרשיסחא ובעת לקיחת שלום לא הי' הילד עמו רק לקח בייטש בידו וסבב את העיר ופגע בהחלון שישב ולמד שם הרב ר"מ הנ"ל והכה בהבייטש להחלון ושבר את החלון ובשברי הזכוכית הכה להרב ר"מ בפניו ונעשה פניו פצעים מלאים דם ונתוודע לו מי עשה זאת והלך בקובלנא אצל אביו הק' עליו ושאל לו אביו הק' ראה נא למה עשית כזאת השיב לאביו הנה הוא ישב א"ע אצל החלון ללמוד בקול רם כדי שכל הנשים העוברות שם ישמעו תורתו וכי זה דרך התורה והחסידות לכן שיברתי את החלון שלא יעשה עוד כזאת כשמוע הרב ר"מ זאת לא דיבר עוד כלום נראה מזה תהלוכות קדשו עוד בימי ילדותו:

יג) הנה אביו הק' עשה עמו שידוך עם הנגיד ר' צבי ארי' ז"ל מווארקי והנה לא ראוהו לומד כידוע והלך בקובלנא עליו ר' צבי ארי' מחותנו הנ"ל לפני אביו הק' והשיב לו אל תדאג בעזר השי"ת יהי' חסיד שוב סיפרו למחותנו הנ"ל שעשה דבר זר שלא לכבודו והלך עוד הפעם אצל אביו הק' ואמר לו בזה"ל הלא יש לי חרפות ובושות ממנו כיון ששמע ממנו כך נשתנה פניו הקדוש ואמר לו מה אתה אומר חרפות ובושות יש לך ממנו ח"ו תשמור א"ע מלדבר דיבורים כאלה ח"ו עליו אני אומר לך שיהי' לך כבוד ממנו ומן אז והלאה לא בא עוד בקובלנא עליו ומה שהי' לבסוף כל העולם ראו מה שזכה ר' צבי ארי' הנ"ל לכל הכבוד הזה:

יד) והנה כאשר כתבתי למעלה אשר הרבה צדיקים רצו להתחקות על שורש אופן עבודתו הקדושה כי ראו אשר הוא איש אלקים קדוש ונורא רק באיזה אופן דרך עבודתו לא יוודע לשום איש כי הסתיר א"ע אף מפני הצדיקים פ"א הי' בגור אצל הגה"ק החי' הרי"מ זצללה"ה וכשהלך מחדרו ליסע לביתו וליווהו הגה"ק הנ"ל להחצר ושם עמד העגלה שלו ליסע לביתו והם דיברו ביחד פתאום קפץ רבינו הק' על העגלה ואמר "זייט גזינד" ולקח הלייצען בידו ונסע דרך העיר נהליינען בידו והיו אז במעמד הזה תלמידיו של הגה"ק הנ"ל וחרה להם מאוד כי הי' זה שלא לכבוד לרבם ורצו לדבר עליו אמר להם שתוקו ואל תדברו ח"ו עליו כלום כי הוא עילוי שלנו "ביודישקייט":

טו) דרכו בקודש אף שפעם אמר תורה אמר בל"א איזה תיבות ובזה הי' רזא דרזין ותלמידיו הקדושים אמרו פירושים ע"ז וכמבואר בספה"ק ישמח ישראל מה שאמר רבינו הקדוש מווארקי הנ"ל על פסוק איל אחר "אאנדערער איל" ומה שפירש בזה אדמו"ר הקדוש מאלכסנדר זצללה"ה פ"א הי' אאמו"ר הרב זצ"ל בפורים בווארקי והנה לאחר הסעודה הלך העולם להאכסניות לשמוח בשמחת פורים ואאמו"ר רצה לראות מה עושה הרבי כעת והלך וראה שהפתח פתוח מעט ואדמו"ר הקדוש מבייאלע זצללה"ה עומד אצלו והלך אאמו"ר בחשאי שם ולא דיברו מאומה פתאום אמר רבינו הק' מווארקי כששופכין לתוך הכלי כמה שהכלי תוכל להחזיק מקבלה אבל כשנתמלאה ואין לה מקום לקבל "מיז דאך איבער גיין" ופסק דבריו ושהה מעט ואח"כ נאנח ואמר "מען ברויך ניט צי זיין אין דיא יוגמנד מען זאהל כח האבין אויף דיא עלטער" ובין כך נתוודע להעולם. ובאו והעמידו יין ושמחו שמחת פורים מובן מהקדמה שלו אשר התיבות האלו אמר בשביל שלא הי' עוד אפשירות להתאפק בשביל שהי' מלא וגדוש ובודאי נרמז בזה סודות עמוקים והוא מתאים עם שנאמר בס' ישרש יעקב אשר רבינו הק' מווארקי הנ"ל אמר על פסוק דברי אגור בן יקה שדרשו חכז"ל שאגר דברי תורה והקיאן היינו שנתמלא בדברי תורה כ"כ עד שלא הי' אפשר לו עוד להתאפק והי' מבצבץ ויוצא לחוץ כאדם המקיא מרוב אכילתו ושתייתו גם הי' מרגיל בפה קדשו לאמור "לאמיר שרייען איין שטיהלשווייגענדיק גישרייא" הפירוש ג"כ זה הכוונה הקדושה היינו אם מתאפק א"ע ומחריש עד שלא יכול להתאפק עוד ומוכרח לצעוק זה הצעקה להשי"ת היא מעומקא דלבא באמת וחביב לפני השי"ת. גם מביא שם בשם רבינו הק' הנ"ל לנפש לא יטמא בעמיו נפש הוא הדיבור כמו שמתרגם ויהי האדם לנפש חי' לרוח ממללא היינו שצריך להשגיח שכל דיבור היוצא מפיו יהי' עם חיות קדושה ולא יטמא רוח פיו ח"ו והכל עפ"י דרכו הקדוש הנ"ל:

טז) הנה בחיי אביו הק' בעת שהי' עוד צעיר לימים הי' לו חברייא קדישא והי' בצוותא חדא תמיד וכולם היו בעלי מדריגות ואדמו"ר הק' מבייאלע זצללה"ה הי' אז בווארקי תלמידו של אביו הקדוש והוא לא השתתף עמהם רק הי' עוד בלבו עליהם יען שהוא הי' גאון גדול ועסק תמיד בתורה ולהם לא הי' רואה ללמוד פעם בליל א' דשבועות לאחר הטיש שהתחיל להאיר היום ראה אדמו"ר מבייאלע שרבינו הק' מווארקי הנ"ל עם החברייא שלו הולכים להמרתף של יין והלך אחריהם בחשאי לראות מה הם עושים וראה שנתעטפו בטליתם והתפללו במהירות שחרית וישבו לשתות וכשראה זאת עוד יותר חרה לו היכן בחודש השלישי ועשרת הדברות אולם מה מאוד נשאר משתומם כשראה שאחר ששתו כ"א שני גלעזליך יין אמר רבינו הק' להם איזה תיבות והוא לא הי' מבין מה אמר להם והם כשמעם הניחו את ראשם על הגלעזלעך ובכו כאו"א עד שנתמלאו כל הגלעזלעך דמעות כיון שראה זאת אמר א"כ אין הכוונה ח"ו לשתות ורצה גם הוא להיות עמם ואמרו לו שצריך להמתין עוד איזה זמן ואמר אדמו"ר מבייאלע שעוד המתין איזה זמן עד שלקחו גם אותו לצוותא קדישא הנ"ל:

יז) הי' שלג וקור גדול וציווה לרתום העגלה ליסע שפאצירען והי' לפלא בעיני העולם הגם שהוא נסע בכ"י שפאצירען אף בעת הקור ואדמו"ר הקדוש מאלכסנדר זצללה"ה אמר עליו שהוא נסע שפאצירען מחמת גודל היראת שמים שלו לא הי' יכול להחזיק א"ע בביתו אולם באותו היום כבר נסע פ"א לכן הי' לפלא ובאמצע הדרך ראו שהגה"ק החי' הרי"מ מתגולל עם עגלה שלו בשלג כי נשברה העגלה שלו שרצה ליסע לווארקי ותיכף לקח אותו רבינו הק' על העגלה שלו ונסע עמו לביתו לווארקי:

חי) הנה אאמו"ר הרב זצ"ל סיפר לי ששמע בעצמו מפי הרב החסיד ר' שמואל משה זצ"ל אבד"ק מאנשיוויץ שהוא הי' פ"א בווארקי ובעש"ק קודם אור הבוקר נסע רבינו הק' שפאצירען ונסע עמו גיסו הרב החסיד המפורסם שהי"ח ר' צבי מרדכי זצ"ל ונסעו עד עיר גור ונסעו כל העיר עד חוץ לעיר והתחיל להאיר היום וציווה לעמוד ועשן את הלולקע פתאום ראה הרב רצ"מ שחסיד אחד מווארקי ושמו משה הדר בעיר גור בא מן השדה ועומד א"ע מרחוק ואינו נותן שלום לרבינו ורבינו הק' אמר הנה גם אנחנו יכולים לעשות טובה וציווה ליסע חזרה ור' משה הנ"ל פנה חזרה להשדה והרב רצ"מ הנ"ל נשאר מאוד משתומם ולא ידע מה לחשוב מה שלא נתן שלום לרבו ולא דיבר מאומה והלך חזרה להשדה ובעת שרבינו הק' נסע לאכסניא שלו בגור להכין א"ע לק"ש הלך הרב רצ"מ הנ"ל לבית החסידים דווארקי שם בתמהון גדול ואמר להם מה זאת עם משה אמרו לו מה תשאל עליו הלא אתמול של"ח ויפג לבו ולא האמין להם עד שהלך בעצמו להבית שם וראה שאמת היא וכשחזר לביתו לווארקי סיפר זאת תיכף להרב ז"ל ממאצשיוויץ הנ"ל: יט) סיפר לי אאמו"ר הרב זצ"ל ששמע בעצמו מפי מחותני הרב החסיד המפורסם וכו' הרב ר' משה כהן זצ"ל מווארשא איך שפ"א היתה גזירה ר"ל בווארשא לגלח זקנם וברח הרב רמ"כ לווארקי ואז נפטר הרב הצ' והק' מרוזין זצללה"ה ואמר רבינו הקדוש מווארקי הנ"ל הנה אדוני אבי שומח כעת עם הרב ר' ישראלצשע ושאל לו הרב ר"מ וכי עתה עת שמחה במרום אשר ישראל בעת צרה כזאת השיב לו רבינו הם רואים בשמים הטובות המוכן לישראל אח"כ לכן אין להם צער מזה והר"מ הנ"ל הי' דרכו תמיד לשאול לו כי ערגה נפשו לשמוע התירוצים לכן שוב שאל לו וכי אביכם הק' בחיים חיותו לא ראה זאת והנה הי' לו צער גדול מצרת ישראל ומסר נפשו עליהם השיב לו רבינו הקדוש אינו דומה שמיעה לראי' והבן:

כ) פעם אחת באו איזה אברכים לווארקי שנלקחו להידוע וזה הי' אז סכ"נ כידוע וציווה לרתום העגלה ונסע שפאצירען ובין כך בא איש אחד למכור סוס עבור רבינו ואמר הרב רצ"מ הנ"ל שנבחון את הסוס אם טוב וציווה הרב רצ"מ לרתום זה הסוס להעגלה כאשר יסעו ונראה וכן הוה ודרך רבינו הק' הי' ליסע עד כפר מאגערוואלין ושם הלך מהעגלה אל חדר אחד שהי' מוכן תמיד עבורו וינפש מעט שם וחזר ונסע לביתו כי הי' דר שם ישראל אחד והנה בנסיעה כאשר ישב בהחדר הנ"ל פתאום נתעלף רבינו הק' ויבהלו מאוד ולקחו את רבינו הק' בידם ויושיבו אותו על העגלה לנסוע מהר לביתו והנה הסוחר מהסוס הנ"ל ג"כ ישב שם ובדרך שאל הסוחר להרב רצ"מ הנ"ל מה אתם אומרים להסוס השיב לו טוב הוא אבל אני רוצה לידע כמה שנים שיש לו וכעס הסוחר ואמר לו אתם רוצים מענטריקע להסוס הלא הסוס לא יהי' "זעלנער" וכשגמר הסוחר דבריו אלו פתאום הקיץ רבינו הקדוש וצעק בקול גדול אני אומר ששום איש לא יהי' "זעלנער" ועשו את הלולקע ונעשה שמח ותיכף בא ידיעה לווארקי שיצאו חפשי:

כא) פ"א כשהי' אדמו"ר הקדוש מאלכסנדר זצללה"ה עוד רב בטארצשין הי' כואב לו העינים מאוד אעפי"כ נפל ברעיונו הק' ליסע לווארקי ולא השגיח על שום דבר ונסע לווארקי על ש"ק ובמוצש"ק בחצות הלילה איש לא הי' עוד בביהמ"ד רק אדמו"ר הק' הנ"ל ומחמת גודל היסורין הניח ראשו על העמוד, פתאום בא רבינו הקדוש מווארקי הנ"ל אליו ואמר לו טארצשינער רב בלשון שאלה העינים כואבים לך הנה כאשר יודעים שעומדים תחת השמים ירגישו שעינים כואבים בתמי' וסיפר אדמו"ר הק' מאלכסנדר בזהל"ק שמאז ולהלאה לא הרגיש הכאב ולא שהכאב פסק לי אלא אני עוד לא הרגשתי:

כב) פ"א נסע אדמו"ר הקדוש מאלכסנדר הנ"ל לווארקי באמצע השבוע אמר לו רבינו הק' מווארקי הנ"ל טארצשינער רב הנני אומר לך שהי' לי בש"ק זו "געסט" זה וזה והנה לא שמעו ממני שום דיבור והי' בשמחה עד מאוד מובן מזה גודל מדריגתו כמובן לעיל:

כג) סיפר לי אאמו"ר הרב זצ"ל ששמע מפי מחותנו הרב החסיד המפורסם וכו' מו"ה ר' משה כהן זצ"ל אשר פ"א בליל ערב ר"ה קודם הזכור ברית שהי' עולם גדול והנה השלחנות מלאו עם אברכים שלמדו תורה והרצפה היתה מלאה מזקנים. ועניים שהי' הולכים ברגליהם לווארקי. והיו יעפים מאוד וישנו שם על הפעקליך על הרצפה והי' שם אז הרב ר"מ אצל רבינו הק' אמר לו משה בא עמי להביהמ"ד ונראה מה העולם עושים ובאו להביהמ"ד ומפני קול הלימוד לא הרגיש איש אותם והלך רבינו הק' והביט אל הלומדים ואח"כ הלך והביט בפני הישינים על הרצפה ואח"כ אמר לו תדע משה מה שאני אומר לך השינה שלהם ישרה וטובה בעיני יותר מהלימוד שלהם: כד) הנה לאחר הסתלקות רבינו הקדוש הנ"ל בווארשא הי' אז בווארשא הרב הקדוש ר' שמואל זצללה"ה בן הקדוש הרבי ר' מענדילע לובאוויצער.

זצללה"ה והוא ג"כ הי' מלווה אותו ואח"כ כשחזרו הלכו איזה אברכים להה"ק ר"ש הנ"ל ובתוכם הי' החסיד ר' ירחמיאל ז"ל בליאס מגארוואלין ושאל להם מה אתם רוצים והשיבו לו שרוצים להתקרב אליו וכעס עליהם ואמר כשישראל ראו שבושש משה לבוא יום אחד מיד הי' צריכים לרבי ועשו מה שעשו ר"ל ואתם אחרי רבי קדוש ונורא כזה אתם צריכים תיכף לרבי אחר הנה לפי הסימנים שיש לי מאבא מארי זצ"ל ומקובל מזקני הרב הגה"ק בעל התניא זצ"ל הי' רבכם הקדוש מנוטרי ברית ואיך תרהיבו עוז בנפשכם תיכף לרבי אחר, לכו לדרככם כן סיפר לי המנוח ר"י ז"ל בעצמו:

כה) הנה כשהעולם נסע אחר פטירתו לבייאלע והיו חסידים יושבים בהחדר הסמוך לחדרו הק' ודיברו מווארקי ושמע אדמו"ר הק' מבייאלע זצללה"ה ופתח את הדלת ואמר להם מה מדברים אתם מווארקי תאמינו לי באם הייתי יודע שנמצא איש אחד שהי' מכיר את הרבי מווארקי אעפ"י שאני חלש מאד הייתי הולך אצלו ברגלי שני מאות פרסאות:

כו) הנה אמר על מה שאמרו חכז"ל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה הטיל לה הכתוב ה"א בסופה וקשיא מאי נ"מ יכתוב למ"ד ולא ליבעי ה"א אלא ללמד בא שכ"ז שיכולים לעצור במילין צריכין לעצור א"ע ולבסוף כשאין עצה מוכרח לכתוב ה"א הכל עפ"י דרכו הקדוש:

כז) והנה הה"ק ר' בנימין לובלינער זצ"ל נסע לאביו הסבא ק' מווארקי זצללה"ה והנה ר"ב הנ"ל כשראה התנהגות בנו האברך הוא רבינו הקדוש הנ"ל פעם נדמה לו כצדיק נסתר ולפעמים לא הי' ישר בעיניו והי' הולך בזה הספק והי' לו עג"נ מזה ונתיישב בדעתו אראה העת שהוא בא אצל אביו הק' ואילך בסוד ואראה ההתנהגות שם וכן הוה וראה כאשר בא אצל אביו עשה לו אביו הק' הידור ועמד מעט מכסאו אז הבין שצדיק נסתר הוא מאוד ומאז והלאה הי' נכנע לפניו וכאשר נסתלק הרבינו הזקן הק' מווארקי הנה אף שר"ב הי' חלש מאוד וזקן סמוך לפטירתו אעפי"כ אמר שרצונו להיות עכ"פ פעם אחת אצל בנו הק' הנ"ל בתורת חסיד וכן הוה שהי' אצלו פ"א וזה הר"ב הי' זקן מאוד כי נתגדל עוד בבית הרבי הקדוש מלובלין זצוקללה"ה זי"ע:

כה) הנה שמעתי מהחסיד המופלג ר' פנחס ז"ל גרינבערג מווארשא ששמע בעצמו מפ"ק של רבינו הק' הנ"ל שאמר פ"א בשמיני עצרת בזה הל"ק "מיגייט אדורך אזא מורידיגען ר"ה אין אזא יוהכ"פ" ואחריו סוכות אומר השי"ת אם לא תהי' שוטים אראה לכם עוד "בעסערס" זה שמיני עצרת ויסעו מסוכות ויחנו באית"ם אז אית"ם ונקיתי מפשע רב:

כו) עוד שמעתי ממנו אשר פ"א הי' אביו הקדוש בווארשא עבור הכלל כדרכו ולא הי' אז בבריאות והפציר בנו הה"ק ר"ד מאמשינוב ממנו שיסע לביתו ולא הי' לו רצון ליסע לביתו כי הי' דבר נחוץ אולם לגודל הפצרת בנו הי' מוכרח להסכים ע"ז ותיכף הלך בנו הה"ק הנ"ל להבע"ג מווארקי יציווה לו ליסע להחצר שם כדי שאביו הק' יסע לביתו ובנו הצעיר הוא רבינו הקדוש הנ"ל לא הי' שם פתאום בא להחצר וראה שעגלה מווארקי עומדת בהחצר ושאל להבע"ג מה זאת והשיב לו כי הרבי נוסע לביתו אמר לו תיסע לביתך כי הרבי לא יסע כעת והבע"ג כשמעו זאת נסע מהחצר וכאשר בא הה"ק רי"ד וראה שהעגלה איננו ונתוודע לו שאחיו הק' ציוה לו ליסע והלך בקובלנא עליו לפני אביו הק' והשיב לו מה תרצה ממנו הלא הוא ציית לי עוד קודם שאני מצווה לו:

כז) אחד שאל לאדמו"ר הק' מבייאלע זצללה"ה אתם נוסעים לווארקי והלא אמרו חכז"ל לא יגעתי ומצאתי אל תאמין ולהרבי מווארקי לא ראינו אצלו יגיעה השיב לו לא תדע הפשט הנה הפשט היא שלא תאמין שהיא בלא יגיעה כי בוודאי יגע הרבה רק הי' בהצנע לכת כי באמת כך הי':

כח) בס' א"י איתא שהרב הגאון ר' חיים דאווידזאהן זצ"ל אבד"ק ווארשא שאל לרבינו הקדוש הנ"ל מה דכתיב גבי יוסף בהתחננו אלינו ולא שמענו וכו' היכן מצינו בתורה שיוסף התחנן להם וגם כיון שלא שמעו מנא ידעו שהתחנן להם והשיב לו שבאמת הי' צריך להתחנן להם אולם הוא לא התחנן אל אחיו רק הי' מתחנן להשי"ת וזה שאמרו בהתחננו אלינו היינו הוא הי' צריך להתחנן אלינו ולא שמענו ממנו רק התחנן להשי"ת א"כ צדיק גמור הוא ואנחנו ראינו זאת ולא הצלנו אותו:

כט) עו"ש בפסוק והיו לבשר אחד היינו כמו שאינו מתפעל אבר אחד מחבירו לחטא כן לא יתפעל מאשתו והבן זאת:

ל) עו"ש על פסוק ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בוכה וקשה אמאי לא כתיב ותשמע והנה נער בוכה הלא בכי' שומעים ואמר דהנה הדין דאסור להשמיע קולו בתפילתו דתפילה היא עבודה שבלב וכנאמר בחנה ושפתי' נעות וקולה לא ישמע וכאן ראתה שהילד אינו בוכה בקול ולא שמעה כלום רק וראתה שהוא בוכה אמרה מילדי העברים זה והבן:

לא) עו"ש בווארקי הי' דר הרב החסיד המפורסם ר' מאיר זצ"ל והוא הי' מחותנו של הרב הצ' והק' מלענטשנא זצללה"ה והי' מסתופף בצל אדמו"ר הזקן הקדוש מווארקי זצללה"ה ולבנו הוא רבינו הקדוש מוהר"מ הנ"ל לא הי' עדיין נכנע פ"א בשבת חנוכה שמע שבאו הרבה חסידים גדולים ומפורסמים על ש"ק והי' משתוקק לראות עמהם כי הם היו בצוותא חדא מקודם ונתיישב בדעתו והלך בליל ש"ק אחר הסעודה להביהמ"ד ומצא שם כולם ישבו אצל השלחן ורבינו הק' הנ"ל ישב עמהם ודברו ד"ת בדביקות ובהתלהבות גדול וגם שתו יין והוא עמד כך אצל התנור משתומם ע"ז פתאום בא אליו רבינו הקדוש מהשלחן ואמר לו "גוט שבת" ר' מאיר הנה שמעתם מה שדיברנו והניח ידו הק' על כתיפו ושאלו מה זה והפירוש וישתו וישכרו עמו ולא ענהו דבר ואמר לו רבינו הק' בדיוק עמ"ו היינו השתי' היתה מחמת אהבה ושמחה שהי' להם מיוסף הצדיק ובזה וישכרו היינו עם יוסף ולא מיין ודוק היטב:

לב) שמעתי מאאמו"ר הרב זצ"ל אשר בעת שנפטר הרב הקדוש ר' עמנואל זצללה"ה מפשעדבורז בווארשא בא אח"ז חסיד מפורסם אחד מווארשא לווארקי ושאל לו רבינו הק' אם הי' אצל פטירת הה"ק ר"ע הנ"ל והשיב לו הן שאל לו ומה היתה בעינך אמר לו "זעהר שיין" כי הבנתי שאצלו הי' דומה כמו שהוא הולך מחדר לחדר אמר רבינו הק' אמאי מחדר לחדר ולמה לא באותו החדר עצמו מובן מזה גודל קדושתו של רבינו הקדוש והבן מאוד: לג) בס' ישרש יעקב הביא שפ"א שאל חסיד אחד להה"ק מהר"י זצללה"ה מנאדרזין חתנו של רבינו הק' שראה שחותנו רבינו הקדוש הנ"ל אכל אגוזים בש"ק ואח"כ אחז הקליפות בידיו והלא הם מוקצה כמבואר בש"ע והשיב לו הה"ק הנ"ל מי שיוכל לתקן הקליפות אין זה אצלו מוקצה כלל: לד) גם הביא שם בשם אדמו"ר הקדוש מבייאלע זצללה"ה שאמר אחר הסתלקות רבו הוא רבינו הקדוש מווארקי הנ"ל בזהל"ק זה הרבי בעצמו ג"כ ינהג אותנו מעתה ועד הלאה כי מה שמענו ממנו הלא תורה לא אמר לנו רק שהאיר בנו כן עתה בודאי יאיר לנו ג"כ עכלה"ק:

לה) עו"ש בשם רבינו הק' הנ"ל על פסוק הנה האש והעצים ואי' השה לעולה היינו ששאלו כיון שאתה נושא עמך דברים גשמיים אש ועצים לזה יצרך שה ולא אדם כי הצדיק גדול המעלה יוכל להיות לו מסי"נ בלתי שום דבר והשיבו אביו אלקים יראה לו השה לעולה בני היינו שבעת הזאת נראה לפני השי"ת והישר בעיניו לעשות עמך בני כמו שעושין עם השה ע"י אש ועצים ואין להקשות על השי"ת ע"כ:

לו) בספה"ק ישמח ישראל מביא בשם רבינו הקדוש הנ"ל שאמר שמרצפת הקרקע יכולין לקנות יראת שמים וזהו מלאה הארץ קניניך:

הנה רבינו הקדוש מווארקי הנ"ל עלה אל השמים ביום ט"ז לחודש סיון שנת תרכ"ח ומנו"כ בעיר ווארשא זי"ע ועכי"א:

תוכן העניינים

האוצר מספורי צדיקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה