האוצר מספורי צדיקים· רבי אברהם יצחק אנזל סובלמן
עשר זכיות מערכה ד
מערכה ד:
מכבוד קדושת אדונינו מורינו ורבינו הגאון הגדול והקדוש בנגלה ובנסתר צדיק יסוד עולם פאר הדור חמדת הזמן מאורן של ישראל קדוש ד' מכובד וכו' מרנא ורבנא הרב ר' שרגא פיבל זצוקללה"ה זי"ע אבד"ק גריצא ומאקאווי מחותנו של אדמו"ר הקדוש רשכבה"ג וכו' ארבי ד"ב מפרשיסחא זצוקללה"ה זי"ע א) הנה רבינו הקדוש הנ"ל הי' בנגלה תלמיד מובהק להגאון הצדיק המפורסם הרב מליסא זצללה"ה בעל החוות דעת הוא וחבירו הגאון הקדוש ר' זושא פלאצקצר זצללה"ה ושניהם למדו ביחד אצל הגאון הנ"ל וכאשר שבעו מגפ"ת מראשונים ואחרונים ז"ל ולקחו פרידת שלום מאת רבם הגאון זצ"ל ונסעו לווארשא כי זה עיר מולדתם ואמרו זל"ז לאשר נשמע שבפולין יש אדמורי"ם וחסידים לכן מהנכון שגם אנחנו נלכו לראות ולטעום דרך החסידות הזה והסכימו בדעתם שיסעו להאדמורי"ם שהיו בימיהם ויראו שם מהות החסידות אם יתיישר בעיניהם, ואמר הגאון ר"ז להגאון ר"פ למה לשנינו ליסע ולבטל שנינו מלימוד בזה הזמן הלא אתה לבדך תוכל ליסע ואם תישר בעיניך אזי גם אני אסע ולאשר שהנדן של הגאון ר"פ הי' בלובלין לכן נסע ללובלין ונכנס שם לבית רבינו הקדוש הרבי מלובלין זצוקללה"ה זי"ע ובעת לקיחת שלום מהרבי נתן קוויטעל עבורו ועבור חבירו הרר"ז ושאל הרבי על הרר"ז והשיב לו שהוא חבירו בתורה והתחיל הרבי מאוד לגנות את הרר"ז והי' זאת לפלא מאוד בעיני הגה"ק ר"פ כי הי' מכיר אותו לגאון וצדיק גדול אחר איזה שעות בא עוד הפעם לבית הרבי ואמר לו שוב הרבי הקדוש אתה לומד ביחד עם חבירך ר"ז מה טוב ומה נעים כי הוא איש צדיק גדול ושיבח מאוד אותו עד להפליא והי' זאת עוד יותר פלא בעיני הגה"ק ר"פ הנ"ל ונשאר שם אצל הרבי על ש"ק ומובן מאליו גודל השמחה שהי' להגה"ק ר"פ שראה אור גדול וחדש שעוד לא ראה כזאת ונתקרב מאוד להרבי מלובלין זי"ע ובא לווארשא וסיפר לחבירו הרר"ז הנ"ל גודל קדושתו של הרבי הקדוש מלובלין ושהוא ג"כ יסע תיכף ללובלין כי לא עת לחשות היא רק אמר לו ידידי חביבי ספר נא לי מה שקרה אותך בזה היום שבאתי אצל הרבי ויספר לו כך הנה באותו היום בא אצלי רב אחד מאיזה עיר וביקש ממני יען שהוא צריך להשיא את בתו ואין לאל ידו ורוצה לקבץ נדבות מנדיבי אנשי ווארשא והוא אינו מכיר אותם ורצה שאשתדל אני עבורו אצל הנדיבים הנ"ל עבור שהם מכירים אותי ויתנו לי נדבות עבורו והשבתי לו שאין בכחי לזה ובין כך אמר לי פשעטיל ולא הוטב בעיני כלום ואמרתי לו שאין זה החידוש עפ"י הלכה והלך הרב הנ"ל מאתי בפחי נפש בלי תורה ובלי מעות וזה ראה הרבי הקדוש ברוח קדשו לפיכך גינה אותו מאוד שוב נתיישב הגה"ק ר"ז הנ"ל ואמר מה עשיתי לא די שלא עשיתי לו טובה עם מעות עוד סתרתי את תורתו והלך החוצה לראות אולי ימצא את הרב הנ"ל וכן הוה ולאחר איזה שעות מצא אותו ואמר לו אמור נא עוד הפעם החידוש שלך כי נתיישבתי אשר אולי נכון הוא ויאמר לו הרב הנ"ל עוד הפעם את החידוש שלו ותיכף אמר לו הרר"ז טוב הוא מאוד ותחי רוחו של הרב הנ"ל והנה מצוה גוררת מצוה לכן שוב אמר לו הרר"ז כמה מעות אתה צריך לנשואי בתך ואמר לו כך וכך ותיכף הלך הרר"ז לחוץ ובאיזה שעות קיבץ עבורו הסך הנ"ל כלו וממש הי' מחי' את הרב הנ"ל עם תורה ועם מעות וזה ראה ג"כ הרבי מלובלין ברוח קדשו לכן שיבח אותו מאוד אז ומאז נתקרבו שניהם להרבי הקדוש מלובלין ונעשו צדיקים גדולים וקדושים זי"ע:
ב) אחר הסתלקות הרבי הקדוש מלובלין הסתופפו בצל רבינו הקדוש הרבי ר' ש"ב מפרשיסחא זי"ע ואח"כ אצל בנו הרב העילוי הקדוש הרבי רא"מ זי"ע ואח"כ נעשה רבינו הקדוש ר"פ הנ"ל תלמיד מובהק לאדמו"ר הקדוש הזקן מווארקי זי"ע כמבואר לעיל במערכה ג' שרבינו הקדוש הנ"ל אמר כשרצה לצייר לעצמו צורת אברהם אבינו ע"ה צייר לעצמו צורת רבו הקדוש מווארקי:
ג) הנה שמעתי בעצמי מפה קדוש אדמו"ר הקדוש בעל ישמח ישראל זצללה"ה בעת סעודת מלוה מלכה והי' אז פרשת קדושים ואמר קדושים תהי' תהי' היא לשון הוי' והוי' היא לשון מעשה כמו מקיש הוי' ליציאה הנא' בגמרא היינו שהקב"ה אמר לישראל שתראו לעשות מעשה שתהי' קדושים ולא תסמכו על זכות אבות שלכם שאתם בני אברהם יצחק ויעקב ואמר עוד כך בזה"ל קדשו זקני הקדוש ר' פיבלי זי"ע בעת פטירת רבינו הקדוש הזקן מווארקי זי"ע בכה מאוד מאוד ואמר אצל מי נלך ללמוד עתה ואם תאמרו להקדוש מרחם הלה זאת אין יכולין ללמוד את עצמן וכוונתו הקדושה שאמר להקדוש מרחם מובן על מי שאמר, זה הלשון שמעתי מפה כ"ק זי"ע: ד) הנה לאחר הסתלקות רבו אדמו"ר הקדוש הזקן מווארקי שהי' אז אחרון של פסח שנת תר"ח התחיל רבינו הקדוש הנ"ל למשוך עדה ושמעתי מכבוד דודי הה"צ רא"י מראדזינאווי זצ"ל שאמר אשר בר"ה הי' עולם אצלו שמונה מאות חסידים והנה קודם ר"ה אמר על עצמו אם יעזור לו השי"ת שיגיע להברכת שהחיינו אז ידע שישאר פה בעוה"ז וכשהגיע ר"ה ועשה קידוש שמחו העולם מאוד ואמרו לו מז"ט והשיב להם שעיקר ברכת שהחיינו היא סוכות וכשהגיע סוכות ועשה קידוש בלילה ראשונה שוב אמרו לו ב"ה שכבר אמרתם ברכת שהחיינו דסוכות ג"כ והשיב להם העיקר הוא שמיני עצרת ובעוה"ר בשמיני עצרת נסתלק זי"ע:
ה) הנה שמעתי אומרים אשר בעת שנסע רבינו הקדוש הנ"ל מווארקי כשנסע מעט מן העיר עמד א"ע על העגלה והביט על עיר ווארקי ואמר רבש"ע אני נותן לך תודה רבה על מה שיש לך איש צדיק כזה יושב בווארקי: ו) שמעתי מפי דודי הה"צ מראדזינאווי הנ"ל שרבינו הקדוש ר"פ הנ"ל בעת שהי' רב במאקאווי הי' דר שם הרב הצדיק והקדוש זצללה"ה ר' נתן והי' נקרא ר' נתכה מאקאווער חתן הרב הצדיק הקדוש המפורסם הרבי ר' חיים חייקא המדורר זצללה"ה ובשעפם הי' צריכין ליקח רב ונסע הה"ק מהר"נ הנ"ל עם רבינו הקדוש מהר"פ הנ"ל לעיר שעפס ואמר הה"ק מהר"נ לאנשי עיר שעטפס כתיב בתורה שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ד' אלקיך נותן לך היינו התוה"ק מצווה שיקחו להם שופטים אשר יוכלו ליתן עבדות השי"ת בלבם של כאו"א והנה הבאתי לכם שופט כזה אשר יוכל להשריש בלב כל אחד יראת שמים אולם בעוה"ר כ"ז לא הועיל והי' שם רב ד' שבועות ולא יותר כי הי' מוכרח לעקור משם כי היו שם כמעט כל העיר מתנגדים גדולים ושנאו להחסידים שנאה גדולה לכן הציקו לו מאוד והוכרח לעזוב אותם ובספר אהל יצחק איתא שם שהרבינו הקדוש הרבי רש"ב מפרשיסחא ציוה לו שלא ישגיח על שום דבר רק שיהי' שם בשעפס אולם לא הי' יכול לסבול ואח"כ כשהי' לו צער גידול בנים ר"ל תלה בזה שאפשר מפני שלא שמע להרבי להשאר שם:
ז) עו"ש איתא כשנפטר הה"ק הרבי רא"מ מפרשיסחא הי' ביופי תוארו כאלו חי וכשהניחו בקברו בתוך כך בא רבינו הקדוש ר"פ הנ"ל וכשראהו צעק חבל על האי שופרא דבלי בארעא ונתאלם ל"ע ולא יכול עוד לדבר עד ליום מחרתו אמר אדמו"ר הה"ק מהר"י מווארקי זצללה"ה אחרי יום ראשון יהי' לו פה להאבל:
ח) עו"ש בשם רבינו הקדוש הנ"ל כתיב בפסוק מלכים ואדוני' בן חגית מתנשא לאמור אני אמלוך וכו' ולא עצבו אביו מימיו וכו' והקשה כיון שדהמע"ה לא רצה להעציבו בודאי הי' צדיק דאל"כ הי' מוכיחו וכיון שהי' צדיק מפני מה לא הי' ראוי למלוכה ותירץ דלפעמים נמצא אדם רשע אם הוא בן צדיק נותן לפעמים על מחשבתו איך אביו הוא צדיק ויש לו צער ובושה מזה והוא בעצבות גדול אף שאח"כ חוזר לסורו מ"מ לפי שעה הוא עושה תשובה אבל עליו אומר הכתוב שלא עצבו אביו מימיו היינו שלא הי' לו בשום פעם שום עצבות מזה שאביו הי' צדיק גדול כ"כ והוא להיפך: ט) הנה כבוד אאמו"ר הה"צ זצ"ל אמר לי ששמע בעצמו מהחסיד המנוח ר' יונה פלאצקער שהוא הי' עוד בחור קודם הנשואין והי' ר"ה בווארקי אצל רבינו הקדוש הזקן זי"ע ועל יוהכ"פ נסע לביתו לפלאצק והי' הדרך מווארשא לפלאצק דרך עיר גומבין מקום משכן כבודו של רבינו הגה"ק ד"פ הנ"ל שהי' אב"ד שם ור' יונה הנ"ל נשאר על ש"ק שובה בגומבין והנה הלך להשולחן אצל רבינו הקדוש הנ"ל והי' שם עולם והנה רבינו הי' צריך לילך לביהמ"ד לדרוש כדרך כל הרבנים בשבת שובה ודרכו של רבינו הי' שלא סידר לעצמו הדרשה רק התחיל לדבר איזה ענין בביתו לפני אנשים שישבו אצלו ובזה הענין הלך לביהמ"ד ואמר הדרשה ואז פתאום שאל רבינו הקדוש אם לא נמצא כאן איש שהי' ר"ה בווארקי ונגש אליו ר' יונה הנ"ל ואמר לו שהוא הי' ר"ה בווארקי ושאל לו אם שמעת איזה תורה מהרבי ואמר לו שמעתי ממנו שאמר על פסוק האזינו השמים אשר מרע"ה ביקש מהשמים אשר אם איש ישראל יבוא להתפלל יאזינו השמים כאילו אני בעצמי מתפלל אף שאינו ראוי ותשמע הארץ והארץ ישמע כאילו אמרי פי כאילו אני בעצמי מדבר להם כשמוע רבינו כך עמד מכסאו בזריזות גדול ואמר כך אמר הרבי א"כ העת לילך להדרשה ואמר כל הדרשה בזה הענין באריכות גדול ובפשט תורת רבו הקדוש:
י) הנה בספר הקדוש ישמח ישראל מנכדו אדמו"ר הקדוש זצללה"ה בס' בראשית הביא בשם זקינו רבינו הקדוש הנ"ל שאמר על ענין שהתוה"ק תחלתה נעוץ בסופה וסופה בתחלתה והנה התוה"ק מסיימת לעיני כל ישראל ומתחלת בראשית ברא היינו שמשה רבינו ע"ה עשה זאת לעיני כל ישראל היינו כל האותות והמופתים להראות להם לדעת בראשית ברא אלקים שהבוב"ה הוא קדמון לכל העולם והוא יחיד ומיוחד וממניא כל הנמצאים ואין עוד מלבדו ע"כ:
יא) עו"ש משמו הקדוש בפ' תולדות על פסוק בתהלים אך טוב וחסד ירדפוני שקשה וכי מי בורח מהטוב וחסד שצריך לרדיפה ופירש כך דהנה מבואר בסה"ק דיש שני מיני נסיונות נסיון העושר ונסיון העוני וכמאמר שלמה המלך ע"ה ראש ועושר אל תתן לי וכו' ונסיון העושר קשה מנסיון העוני ואפי"ה התפלל דהמע"ה שאם ירצה השי"ת לרדפו בנסיונות עכ"פ יהי' הרדיפה בטוב וחסד היינו בנסיון העושר:
יב) עו"ש משמו הקדוש בחנוכה על קושית התוס' שבת פ"ק דהגמרא אמר הדר קבלוהו בימי אחשורוש שנאמר קיימו וקבלו קיימו מה שקבלו כבר ובמגילה דרשו זה הפסוק על קיימו למעלה שמה שקבלו למטה ותירץ רבינו הקדוש ותוכן דברי קדשו שהעיקר מהבעל תשובה שיעשה תשובה על מה שנעשה מרוחק מהשי"ת ולהתפלל שיקרבו השי"ת ויאיר פניו ויהי' נקרא ידיד כמש"נ אל תשליכני וכו' ואח"כ השיבה לי ששון ישעך וכו' וישראל עשו אז תשובה על החטא שנהנו מסעודתו של אותו רשע או שהשתחוו לצלם והנה אלמלא שישראל הי' להם גילוי דעת ואז מהקב"ה שנתקבלה תשובתם לא הי' להם אז הצלת גופם לשמחה אמתיית עד שמצאו מקרא קיימו וקבלו וכדרשת שמואל קיימו למעלה מה שקבלו למטה שהקב"ה בחפץ בהם ובמצותם ובתורתם והרגישו אור תורה מחדש כמש"נ ליהודים היתה אורה זו תורה וכו' וכי רצה בהם הקב"ה אזי קבלו עליהם ועל זרעם וממילא מיושב קושית התוס' דשני דרשות הנ"ל נלמדו מזה הכתוב ומתוק מדבש זה התירוץ:
יג) עו"ש בפ' תרומה משמו הקדוש הנ"ל וזלה"ק וכעין זה פירש עט"ר אא"ז הה"צ זצללה"ה על פסוק טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי בתהלים קי"ט היינו מי שחפץ לעשות רק המצוה שיודע טעמה ומבין בהשכל אבל אם אינו מבין אין חפץ לעשות המצוה באמונה לבד מסתירין לו מן השמים הטעם וכוונת המצוה יען כי לא באלה חפץ ה' רק לעשות המצוה באמונה שלימה אף שלא נדע טעמה לזאת בקש דהמע"ה הודיעני ה' טעם ועריבת המצוה כי אף אם לא אדע אעשה אותה באמונה שלימה לזאת אל תסתיר ממני טעמה ולמדני עכלה"ק:
יד) הנה רבינו הקדוש הנ"ל הי' סופר מהיר ובעת שכתב ספר תורה הי' לומד בספר התומים ואמר שלימוד בספרי הגה"ק הרבי ר' יהונתן זצלה"ה מועיל לטהרת המחשבה ואמרו עליו גאוני זמנו שהיו לו לרבינו הקדוש שני מוחות שהי' יכול לכתוב וללמוד ושמעתי משם הרב הג' וכו' מסראצק ז"ל אשר בעת שרבינו הקדוש הרבי רש"ב זי"ע מפרשיסחא לקח לחתן לו את הה"ק ר' לוי יצחק זצלה"ה בן רבינו הקדוש הנ"ל ולא הי' לרבינו הקדוש הנ"ל אף זהוב אחד אעפי"כ ציווה לו להתחייב אלף ר"ט וכן עשה וקודם החתונה נתנה לו האשה הגבירת טעמעריל ז"ל אשת ר' בערקא ז"ל לכתוב לה ס"ת ונתנה לו סכום זה והי' לו לסלק ע"כ:
טו) הנה שמעתי אשר הגאון מליסא כתב כמה פעמים חי"ת לתלמידו רבינו הקדוש ולא השיבו משום איזה סיבה והי' ירא הגאון ז"ל אולי מחמת החסידות נתבטל מלימודו וכתב מכתב לפרשיסחא לרבינו הקדוש הרבי רש"ב זצלה"ה שמבקש ממנו מאוד שישגיח עליו שלא יבטל ח"ו מלימוד כי חס לו מאוד עליו כי יש לו מוח גדול כאחד הגאונים:
טו) הנה רבינו הקדוש הנ"ל הי' לו אחות בווארשא והי' מתאכסן אצלה בעת היותו בווארשא והתנהגותו הי' שלא אכל שום בשר בווארשא חוץ משו"ב אחד שהי' בדוק לו ומשחיטתו אכל וחוץ ממנו לא אכל משום שו"ב ואחותו כבר שמרה זאת היטב בעת שהי' שם היתה שולחת לשחוט לזה השו"ב פעם אחת התאכסן אצלה ושלחה לשחוט עוף עבורו לזה השו"ב הנ"ל אולם הי' אז גשם שוטף והשו"ב הנ"ל הי' דר מרחוק ולא הי' רצון המשרתת לילך בזה הזמן דרך רב ונתיישבה בדעתה הלא קרוב אצלנו דר ג"כ שו"ב המוחזק ג"כ ליי"ש אלך אצלו ואיש לא ידע מזה וכן עשתה וכאשר נתנו המרק על השולחן וכשלקח רבינו הקדוש הכף הראשון הריח בהמרק ושפך חזרה להקערה ולא רצה לאכול ובאתה אצלו אחותו ותתפלא מאוד ושאלו על מה אינו אוכל והשיב לה שהמאכל אין מריח לו שוב שאל אותה איזה שו"ב שחט זה העוף אמרה לו אתה יודע היטב שאין אני שוחט עבורך אלא אצל שו"ב שלך הנ"ל אמר לה רבינו הקדוש אעפי"כ תחקור מאוד אצל המשרתת אצל מי ששחטה העוף והלכה להמשרתת ותחקור אותה בשבע חקירות עד שהודית ששחטה אצל שו"ב אחר וצדיק זה הרגיש זאת בריחו הקדוש והיא פלא גדול כי להכיר אם טריפה היא אין כ"כ חידוש אצל צדיקים כי צדיקים שיש להם הרגשה קדושה יוכלו להרגיש זאת אבל להרגיש אם נשחט אצל שו"ב אשר גם אצלו כשר רק הוא הי' לו גדר וענין בזה שלא אכל משו"ב אחר זה היא באמת פלא גדול שרעיון קדשו הרגיש זאת:
יז) פעם אחת הי' רבינו הקדוש הזקן מווארקי זצללה"ה בווארשא והוא הי' אוכל עוד מאיזה שובי"ם אף חוץ מזה וכאשר בא תלמידו רבינו הק' הנ"ל להשולחן כיבד אותו רבו הקדוש הנ"ל שיאכל עמו בקערה אחת ביחד ואכל עמו ושאלו אותו אח"כ אנשי שלומיו על שאכל זה המאכל שנשחט אצל שו"ב אחר השיב להם וכי מהקערה שאוכל רבינו הקדוש יפול לי שום ספק בכשרות ח"ו חס לי לחשוב זאת בבירור היא בכשרות עצהיו"ט בלי שום פקפוק ח"ו כלל וכלל:
יח) ראיתי לכתוב בכאן העתק מכתב שכתב הר"ר יוסף שו"ב מק"ק גומבין ז"ל אל הרב הגאון הצדיק ר' אהרן זצ"ל אבד"ק קויל אשר מונחים ת"י נכדו הר"ר שלמה ענגילמאן נ"י מקלאדאווי בעת ביאת רבינו הקדוש הנ"ל לגומבין:
ב"ה צום גדלי' תר"ג לפ"ק גומבין ידיד ד' וידיד נפשי חמדת לבבי הרב המאה"ג המפורסם חכם ונבוי וכו' מו"ה אהרן נ"י האבד"ק קויל: היום הגלותי מכתב יד קדשו וכו' ע"ד אשר נתקבל לפה הרב הגאון מ' פיבל מגריצא ובא לפה על שבת תבא ונתקבל בכבוד רב, קצב שכירתו ה' רו"כ לשבוע ומאה רו"כ נתנו לו בהלוואה לנכות מהשכירות במשך שלשה שנים ומאה ר"ט נתנו לו במתנה והנשים נתנו מתנה להרבנית מעות על שלשלת זהב והנשיאות חן הוא למאוד לא ראיתי כהנה אמת הדבר שהוא מזג טוב למאוד וצדיק גדול הוא והדירות התקינו ועלה הוצאות על אלף זהובים הכל אשר לכל הוציאו עליו ג' אלפים זהובים אם לא ראיתי בעיני לא האמנתי על עירנו איך ואיך בא להם כזאת וביותר אשר המה עתה בדיוטא התחתונה, מעות שלום עליכם עלה ארבעים ר"ט כיבוד יו"ט ר"ה עלה מאה וששים זהובים והנה כל תלונת אדוני נ"י יוכל עתה לבקש מהרב שי' דפה כי הוא איש טוב למאוד וחפץ בטובתן של ישראל וכו' והוא חכם גדול לתווך ענינים וכו' הק' יוסף במוהרי"ז ש"צ ושו"ב פה ק' הנ"ל:
יט) גם מצאנו העתקה ממכתב מרבינו הקדוש הנ"ל מה שכתב בעצמו בעת שהי' הגזירה ר"ל לגלח זקנם וז"ל העתקה:
ב"ה יום ג' תולדות תרזיי"ן לפ"ק "בי תמכה ימינך":
שלום וברכה שמורה וערוכה וישועה והצלחה והיתה הרוחה לכבוד ידידי רעי חביבי הרבני המופלג בתוי"ר החסיד הנגיד המפורסם שלשלת היוחסין כקש"ת מו"ה ברוך הכהן נ"י:
אחד"ש הטוב זה כמה. חכיתי שיהי' לי עוד מכתב מאתך כי לדעת שלומך ולדרוש שלום העיר חפצתי מאוד והנה בני מ' אלימלך נ"י הי' במכוון באכסניא של ידידינו מ' אברהם איטשע נ"י ולא השיגו ואח"כ כתבתי כמה פעמים לווארשא להודיעני מי ומי ההולכים ומה הי' הסוף אם שבו כולם לביתם לשלום ולא זכיתי עד עתה להשיג שום ידיעה ונפשי הומה מאוד כמעט לא אוכל לנוח עד אשר אשמע מאתכם בשורה טובה במהרה בקרוב אמן. והנה אהובי ידידי מחמת שהפאסטען בכאן אינם מתוקנים ע"כ אחרתי עד כה להשיב אליך ביחוד ותמיד אני מצפה לשלוח ע"י גילעגינהייטן לווארשא וכעת לא השגתי מאתך עדיין שום תשובה ותדע אהובי וחביבי כי כעת רבו כמו רבו וגדלו הגעגועים אליך אוהב ורע מחמת כי נשמו מסלות ושבת עובר אורח עד שזה זמן רב שלא הי' לי שום איש ממדינתינו להתראות עמו ע"כ לבי כחלילים יהמו לדעת שלום אוהבי ורעי יצ"ו. ואמת כי גם במכתבך הראשון שמחתי והחייתני בדבריך ומה גם במה שכתבת שכבוד האלופים הדאזערעס השגיחו על דברי והבטיחו להטיב עם ידידי הרב ר' שמעלקא נ"י ישלם ד' פעלם ואני אמרתי לריק יגעתי ח"ו במכתבי כי אמרו לי איזה מגידי בעלטה כי כבר אין שום אדם בגומביו שישגיח קצת על דברי וכולם כמעט שנאוני וכעת במכתבך שראיתי כי שמעו לקולי לדבר מצוה שמחתי בזה והנני דורש שלומם יצו ה' אתם את הברכה חיים עד העולם עבור כי הטו לבבם לטובת ידידי הרב ר' שמעלקא נ"י והנני מודיעך חביבי ואהובי וכל האהובים כי ת"ל פה לא עלה הכורת על זקני אחב"י ומעט מן המעט אשר נתגלחו ע"י שנסעו מן [חסר תיבה א'] אולם פה"ק יצ"ו כשהתחיל הב"מ ליגוש קצת סבב השי"ת הדבר כי בא לביתי וביקשתיו לבל יעשה לנו שום דבר והבטחתיו שאנכי בעצמי אראה שילבישו עצמם במלבושי קאצאפסקי ומאז ועד עתה הוא שותק ב"ה וב"ה שאין ניכר עדיין שינוי כ"כ השי"ת יעזור לטובה על להבא בישועות כלל ישראל כן בעיירות אחרות, בפראשניץ ובטשעכינאווא שם יש עוזרים לרעה ל"ע וכבר נטלו משם רובא דרובא זקני עמינו יצ"ו ד' ירחם ואבקש להודיעני הענינים ומשלומכם גם אבקשך לדרוש בשלום ידידינו הרב המאוה"ג החסיד החביב מו"ה שמואל אבד"ק יולאווא שיחי' ושלום ידידינו הרבני המופלג בתוי"ר הנגיד והחסיד מו"ה ר' שמואל הלוי מסטובניץ ולבקשו מאוד שלא ירע לו על איחור תשלומין כי בוודאי בעזה"י יש לי פאנדאש לשלם לו אך עדיין לא בא לידי גוביינא אולם אל יחשוד ח"ו כי ישתקע אצלי ממונו חלילה כמו כן תמחול לי ולומר לידידי הרבני החסיד מו"ה אברהם במ"י נ"י גאלדבערג וידרוש שלום חביבינו הנגיד מו"ה שמואל במ"י פרענקיל נ"י השי"ת יברכו בכל טוב ושאשמע מהרה בקרוב ממנו בשורה טובה ושלום חתנו מו"ה צבי הערש נ"י אחיו הוא בכאן ב"ה בכבוד ושלום כל ידידינו ונפשי שלומו:
הק' שרגא פיבל חופ"ק מאקאווא:
כ) שמעתי אשר הקדוש הרבי ר"ב זי"ע אמר בלשון קדשו על רבינו הקדוש ר"פ הנ"ל הנה הרב דימה בדעתו אשר הוא קנה יחוס אצלי היינו שרבינו הקדוש ר"פ הנ"ל השתדך עם בנו הה"ק ר' לוי יצחק זצללה"ה עם רבינו הקדוש הרבי ר"ב זצללה"ה] אני אומר שקניתי יחוס אצלו כי מקובל אני שהוא מקודש בקדושת זרע אברהם אע"ה והנה לכאורה אינו מובן דברי קודש אלה אולי לפי שנדפס כעת בשם הרבי מקאצק זצללה"ה אשר אמר בשם המגיד הקדוש מקאזיניץ זצללה"ה אשר אמר על עצמו אם הי' יודע בבירור שהוא מזרע אברהם יצחק ויעקב הי' הולך עם הכובע על קצד והי' רוקד קאזיקיל באמצע הרחוב והרבי מקאצק אמר ע"ע שהוא בא מזרע איוי"ט לפי זה נוכל להבין ג"כ דברי הקדוש הרבי ר"ב זצללה"ה הנ"ל]:
כא) עוד שמעתי מפי הרב החסיד המפורסם בנן של קדושים וכו' הר' יעקב בונם שליט"א אחי כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מאלכסנדר ששמע מפי אדמו"ר הקדוש בעל ישמח ישראל זצללה"ה אשר פעם אחת נסע רבינו הק' הרבי ר"ב מפרשיסחא זצללה"ה עם ב"ב בדרך וגם תלמידו הקדוש רבינו הר"פ הנ"ל הי' עמו והנה הרבנית אשתו של הרבי ר"ב רצתה דוקא לנסוע לביתה אולם הרבי ר"ב זי"ע ראה אשר תלמידו הק' הנ"ל אין עוד מוכן להנסיעה והי' לו ספק מה לעשות כי לא הי' יכול לאמור זאת להרבנית כמובן ונתיישב בדעתו ואמר להבני עיר שם שהוא רוצה להיות מגיד שם ונתאספו כל העיר ונתנו לו כתב מגידות ואמרו לו מז"ט ושתו יי"ש עם לעקיך ובין כך הכין תלמידו הקדוש הנ"ל א"ע להנסיעה ונסעו משם ובדרך אמר הרבי ר"ב זי"ע לתלמידו הקדוש הנ"ל ראה האיך עושים עבור גיטען פריינד נעשיתי גם מגיד עבורך ונענה לו רבינו הק' הר"פ מה אתם אומרים גיטער פריינד הלואי תלמיד:
כב) גם שמעתי אשר אחר הסתלקות רבינו ד"פ הנ"ל באו האחים הקדושים מווארקי לנחם את הרבנית הצדיקת ואז לא המשיכו עדה עוד והנה הה"ק מאמשינוב זצללה"ה אמר הרבה תנחומין לה ואדמו"ר מווארקי זצללה"ה לא אמר לה רק דברים אלה הנה אייערס אמאן אין אונזערס אטאטא ואז אמרה הרבנית הצדיקת זלה"ה הנה נראה שזה יהי' רבי:
כג) עוד שמעתי אשר רבינו הק' הנ"ל כתב לעצמו הפרשיות מהתפילין שלו פעם אחת הי' בלובלין ושאל לו הרבי הקדוש מלובלין זי"ע אם הוא מתפלל בפרשות שלו שכתב בעצמו והשיב לו הן וציווה להראות לו הפרשות ואמר לאנשיו הנה זה היונגערמאן כיון טוב בהפרשות כי השם הקדוש מהפסוק למען תהי' תורת ד' בפיך מאיר בשמים ככוכב יפה ואח"כ עפ"י סיבה נגנב מאתו אלו התפילין והי' לו צער גדול עד מאוד ושאל לו בנו הוא אדמו"ר הקדוש מאלכסנדר זצללה"ה מה זה תצטער כל כך הלא תוכל לכתוב לך תפילין אחרים השיב לו אולם האיך לוקחים את הרבי הקדוש מלובלין שיעיד עליהם כזאת:
כד) בספר רמ"צ הביא בשם רבינו הגה"ק ד"פ הנ"ל בענין התאבקות המלאך עם יעקב אע"ה שיש להבין מאחר שהמלאך רצה שישלחו מעלות השחר ויעקב שאל ממנו שיברך אותו ולא ברכו אך שינה שמו יעקב וקרא לו שם ישראל ואח"כ כששאל יעקב להמלאך מה שמו השיבו למה זה תשאל לשמי ותיכף ויברך אותו שם מה זה נתחדש להמלאך בשאילת שמו שהוצרך תיכף לברכו וגם קשה ענין היגיעה והתאבקות בכף הירך אחרי שלבסוף ברכו למה זה הי' המחלוקת קודם הברכה ויותר קשה הלא מסתמא הי' הברכה הזאת עפ"י רצון השי"ת כמ"ש בתוה"ק והמלאך הי' נשלח מהשי"ת לברכו והיכן מצינו מלאך שליח שלא ירצה לעשות שליחותו כ"א ע"י שאמר יעקב כ"פ לא אשלחך ואם לא הי' שליח מהשי"ת מאין הי' לו כח לברכו ולמה חפץ יעקב בברכה כזאת כידוע בעקרים שהמלאך הוא רק שליח מהשי"ת וע"כ הם מדברים בלשון השי"ת הרבה ארבה את זרעך וכן להגר, והנראה כי הקב"ה רצה לזכות ישראל בדין הברכות שנטל מאביו ורצה ית' ששרו של עשו הוא היצה"ר ג"כ יודה בהודאה גמורה כי רק ליעקב שייכים הברכות כידוע ממדרש חכז"ל ולמען הראות לשרו של עשו גודל צדקתו ודבקותו של יעקב אע"ה ציוה הקב"ה ונתן רשות וכו' שילך ויאבק עם יעקב היינו שיסיתהו לאיזה פגם ונדנוד עבירה ח"ו וכוונת השי"ת הי' שיראה השר בעצמו כחו וחילו הגדול של יעקב ויודה לו על הברכות וא"כ לא הי' באפשרי להודיע זאת להמלאך שילך ויודה על הברכות כי אלו הי' ההודאה מחמת ציווי השי"ת לא הי' הודאה גמורה אלא מחמת ציווי השי"ת והשי"ת רצה שיודה מחמת עצמו ובע"כ יכיר האמת והצדק שהוא אמת לזה הוכרח להעלים הדבר מן המלאך והמלאך עשה שליחותו ויאבק עמו כנודע וירא כי לא יכול לו שכאשר המלאך ראה כי לגוף קדוש של יעקב אע"ה לא הי' יכול לו בשום אופן ויגע בכף יריכו כמ"ש בזוה"ק אינון תמכין דאורייתא דלית מאן דאטול מלאי לכיסי' ודימה כי עי"ז יבוא קלקול בגוף יעקב היינו הת"ח ולא הועיל רק ותקע כף ירך יעקב היינו שנתקעו ונעקרו התמכין ממקום חיבורם אבל לגוף של יעקב עדיין לא פעל כי לא אלמן ישראל מאלקיו ובכל דור ודור הקים ה' מושיע ולא תשכח מפי זרעו אלא שאין להתמכין כ"כ חלק יעקב ויאמר שלחני כי כעת אני רואה שאתה צדיק ויעקב צפה ברוח קדשו שהוא צריך להודות לו על הברכות והדבר הי' בהעלם ובהסתר מהמלאך ודימה שכבר עשה שליחותו ואמר לו ישראל יהי' שמך כי שרית עם אלקים כלומר הנני מודה לך שאתה צדיק גדול ומאין לי לברכך גם אם אתה ראוי אין זה בכלל שליחותי [ורצה יעקב אע"ה להראות לו להמלאך כי עדיין לא קיים שליחותו] ויאמר לו יעקב הגידה נא שמך כי ידוע שהמלאך נקרא בשמו ע"ש השליחות [ורצה כהנ"ל] ויש דבר סתר בשליחות אז אמר לו הגידה נא שמך והבין המלאך תיכף שאלתו ויאמר למה זה תשאל לשמי כי המלאך כשנשאל מאת יעקב על שמו ויחפש ולא מצא שמו כי לא הי' לו שם כלל כי לא קיים עדיין שליחותו וכשראה זאת המלאך ויברך אותו שם לקיים שליחותו אחרי אשר הודה כי הוא ראוי לברכה ועיין בהאלשיך שכתב ע"ד המלאך שאמר למנוח למה זה תשאל לשמי והוא פלאי לפי ששליחותו הי' על נזירת שמשון הי' שמו פלא ע"ש איש כי יפליא עיי"ש והא שיצחק אבינו ע"ה הטיל תנאי בברכתו והי' כאשר תריד דלכאורה זה שלא כדין דהרי אמר בעצמו שאינו יכול לבטל הברכות באמרו ולכה איפוא מה אעשה בני וא"כ כשאינו יכול לבטל אינו יכול ג"כ להטיל תנאי ע"ז שמעתי ממורי נ"י תירוץ נכון ואין כאן מקומו אמנם הקב"ה רצה להראות לשרו של עשו גודל תקפו של יעקב בהקדושה כי יוליד מטה שלימה ושוב עד עולם לא יפסוק הקדושה מזרעו של יעקב ואף אם איזה יחיד לפעמים יצא מן הכלל ח"ו עכ"ז כללות ישראל לא יחליפו ולא ימירו דתם לעולמים ולא יתקיים לעולם האי והי' כאשר תריד ח"ו ובזה נבין מה שאמרו ששאל יעקב קודם מותו דוקא את בניו אם הם מודים ביחוד השם ואמרו שמע ישראל וכו' ואמאי לא שאל אותם זאת בחייו רק כעת מחמת שהוצרך לברכם קודם מותו בכח הברכות המסורות בידו מברכת אביו ע"כ הוכרח לשאול אז דווקא אם לא ימצא בהם שמץ ח"ו כי אם הי' ח"ו כן לא הי' בו כח כלל לברכם כי זהו והי' כאשר תריד וכו' ובזה אמרתי שמה שאמר יעקב בפ' ויחי אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי ותרגומו בצלותי ובבעותי ובמדרש איתא במצות ובמעש"ט וזה קשה מאוד מדוע אפקי' יעקב אע"ה בהאי לישנא מה שאינו אמת כי לפי המדרשים האלו לא לקח יעקב כלל בחרב ובקשת ולדברינו ניחא כיון דעיקר הברכות נתקיימו בידו ע"י הודאות שרו של עשו כנ"ל וזה הי' ע"י זה ההתאבקות ממש עמו המלחמה בחרב ובקשת ובאמת הי' במצות ובמע"ט ודוק היטב ע"כ:
כה) עו"ש בשם רבינו הק' הנ"ל, על המדרש פ' מקץ אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף ולא פנה אל רהבים ע"י שאמר לשר המשקים כי אם זכרתני והזכרתני נתוספו לו עוד שתי שנים והמדרש תמוה מאוד כמובן ואמר הוא זצלה"ה דלכאורה קשה מה החטא על יוסף מה שאמר לשר המשקים דהא ידוע אף שהשי"ת הוא המושיע מ"מ צריך לעשות איזה סיבה להושיע ובפרט שבכאן שבאמת באה הישועה ע"י השר משקים א"כ אנו רואים שהסיבת הישועה היתה צריך להיות ממנו אולם דבר ה' אמת בפי חז"ל שלא אמרו שתלה בטחונו בשר המשקים כי באמת לא תלה בטחונו ח"ו בו רק כמ"ש המדרש אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף כי בטח ביוצרו אף שראה בחכמתו שהסיבה תהי' ע"י שר המשקים ז"א בגדר חסרון בטחון כי מוכרח להיות ע"י איזה סיבה והי' הוא המסובב אך באמת כאשר רצון השי"ת לשלוח ישועה למי ע"י איש לא צריך לבקש האיש ההוא כי אפי' לא ירצה מוכרח הוא כאשר אם לא ירצה הרחיים לטחון בהכרח ידחקו אותה המים וזה ולא פנה אל רהבים כלומר לא הי' לו לפנות כלל ולבקש רצון מאותו שר המשקים כי אף אם לא ירצה יהי' מוכרח להזכירו כאשר הי' באמת שלא הי' רוצה להזכירו רק מחמת שראה שנפשו של פרעה מבקשת לצאת ממנו הי' ירא לנפשו פן יעמוד מלך אחר ויעבירהו מאומנתו הוכרח שלא בטובתו להזכירו לסבב הישועה ע"כ: כו) שמעתי מהחסיד המופלג ר' גרשון נ"י סטאשעווסקי ששמע בעצמו מפ"ק של מרן אדמו"ר הקדוש בעל ישמח ישראל זצללה"ה איך שאצל זקינו רבינו הקדוש הנ"ל בעירו היתה אשה אחת עגונה מבעלה ותמיד היתה מבקשת ממנו שיתיר אותה אולם הוא הי' משמיט א"ע מלהזדקק לזה והיתה נוסעת לשאר רבנים גאונים שהיו אז וכולם נתנה לה היתר ובאתה ג"כ אצלו שיחתום ג"כ על ההיתר כי הוא הי' מרא דאתרא והנה עיין בההיתר והוטב בעיניו ורצה לחתום על ההיתר פתאום נפלה החרט מידו על הארץ ונתבהל מזה ולא רצה לחתום והנה האשה הנ"ל הציקה לו מאוד לכן נתיישב וכתב שו"ת לרבו הגה"ק מליסא זצללה"ה והשיב לו בזה"ל הנה ההיתר ברור כשמש בצהרים ואעפי"כ אני אומר לך שלא תזדקק להיתר זה ממילא מובן שלא רצה עוד להתערב בזה והנה האשה הנ"ל לא השגיחה ע"ז יען שהיתה לה היתר מכמה גדולים ונשאת ואחר איזה זמן בא בעלה ופלא היא:
כז) שמעתי שרבינו הק' הנ"ל עבר פעם אחת דרך קאזמיר ורצה לאכול סעודה ביחד עם הה"ק רי"ח זצללה"ה משם וידע שהוא עני גדול יהי' עוד קודם שראה א"ע עמו הלך להרבנית ונתן לה מעות על בשר ודגים שתכינה על סעודה ואח"כ הלך ליקח שלום להרב הקדוש רי"ח הנ"ל וכאשר ראה אותו שמח עמו שמחה גדולה אין לשער וחשב לעשות סעודה גדולה עבורו וידע שאין לו מעות והלך להרבנית לטכס עצה ע"ז וכאשר בא לבית המבשלות ראה שם בשר ודגים ועוד מאכלים והתפלא מאוד עי"ז וסיפרה לו הרבנית אשר רבינו הק' ר"פ נתן לה מעות ע"ז ותיכף רץ אצלו ואמר לו ח"ו אני לא אזכה להכנסת אורחים לכבודו הק' והשתדל על מעות ובהכרח גדול ובהפצרות רבות הי' מוכרח למלאות רצונו הק' ליקח בחזרה המעות ואמר שלכבוד אורח יקר וקדוש כזה צריכין עוד יותר להרבות בסעודה בריווח גדול ומשכן ספרי הרמב"ם ז"ל שלו על מעות ועשה סעודה גדולה ברחבה ושמחו ביחד: כח) בספה"ק ישמח ישראל מביא בשם זקינו רבינו הגה"ק ר"פ הנ"ל על מאמר הגמרא משה לא מת דכתיב ויהי שם משה עם ה' וכו' וכתיב וימת שם משה מה התם עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש והקשה התבו"ש הלא כל הלימוד הוא רק שמשה לא מת הי' צריך הגמרא לומר מה התם חי אף כאן חי למ"ל אריכות הלשון עומד ומשמש ופירש הוא ז"ל ותוכן כוונתו הקדושה לאשר שהאדם אינו בא להעוה"ז רק לעשות מחומר הגוף צורה כמו הנשמה ולאחר חטא אדה"ר נתערב טוב ברע ולא יכלו הגוף והנפש הרוחניות להיות בשלוה ביחד בחיים וע"ז הוצרך התיקון המיתה שיהי' הפירוד הנשמה מן הגוף וכמאמר רבינו הק' הרבי ר"ב מפרשיסחא זצללה"ה שהבאתי לעיל על פסוק ואכל וחי עיי"ש במערכה א' וכמאמר האלשיך הקדוש על פסוק בריתי היתה אתו החיים והשלום היינו שפנחס זכה שהי' גופו מזדכך כ"כ ונעשה כמו הנשמה ונעשה שלום בין הגוף להנשמה שלו ופנחס זה אלי' לכן זכה שגופו עלה לשמים וכמבואר בהרמב"ם ז"ל שמה בין משה לשאר הנביאים שכל הנביאים ראו באספקלריא שאינה מאירה היינו שהגוף לא הי' נזדכך לכן לא הי' יכלו לעמוד על עומדם בשוה בשעה שנתגלה עליהם אור הנבואה מאת הקב"ה אבל מרע"ה ראה באספקלריא המאירה היינו שגופו הי' נזדכך כמו הנשמה שהי' עם גופו בשמים מ' יום לחם לא אכל וכו' לכן עמד על עמדו בשעת הנבואה ולא הי' צריך למיתה כי זכה בחיים חיותו לתיקון הגמור וזה מה התם עומד ומשמש שהי' עומד על עמדו עם גופו בעת שהי' בשמים ולמד תורה מפי הקב"ה אף כאן עומד ומשמש ונמצא כל הדיוק הוא בתיבת עומד ומשמש עכלה"ק:
כט) הנה שמעתי אשר רבינו הקדוש הנ"ל פ"א הי' בכפר אחד ובאו אנשים רבים מכל הסביבות לקבל פניו הק' והי' נמצא בזה הכפר ערל אחד שהי' לו זקן ולבש ג"כ מלבוש יהודי שלא יכירנו ודחק א"ע בתוך הבאים וחטף יד קדשו ורקק עלי' וכאשר הרגיש רבינו הק' זאת נתבהל מאוד ואמר בזה הל"ק "פייגערין זאהל עהר" ונעשה רעש מזה בין העולם ורבינו הק' נסע משם ויהי בלילה אמר בעל האכסניא לב"ב בטח כאשר הרבי אמר "פייגערין זאהל עהר" בבירור ימות עוד היום בלילה ועמד בבוקר השכם והלך אצל החלון שם וראה שהערל הזה מונח מת וכולם יושבים סביביו כדרכם וכשסיפרו זאת לפני רבינו הק' הנ"ל אמר שיודע אשר קללתו שקילל להערל הזה לא הזיק לו כ"כ כמו האמונה של אותו בן כפר שע"י זה האמונה הי' מוכרח למות הרי גדול כח אמונת צדיקים:
ל) הנה שמעתי מפי החסיד המפורסם ר' אשר ז"ל מווארשא שהוא הי' נוסע עוד לאדמו"ר הקדוש הזקן זצללה"ה מווארקי והי' לו חבר אחד המופלג והיי"ש ר' יודל געלבלאם ז"ל ור' יודל הנ"ל הי' מתנגד והי' קרובו של רבינו הקדוש ר"פ זצללה"ה הנ"ל פ"א עשה רבינו הק' ברי"מ בעת שהי' רב בגריצא ונסע ר' יודל הנ"ל ג"כ על הברי"מ וכשבא לביתו אמר לחבירו ר' אשר הנ"ל הנני אספר לך התורה מרבך מווארקי [הוא אדמו"ר הסבא קדישא] שהי' ג"כ על הברי"מ ואמר תורה אפי' מתנגדים מוכרחים להודות שהוא תורת אמת ומתוק לחיך ואמר על פסוק ע"כ אני מצוך לאמור פתוח תפתח את ידך והי' מדייק מה זה לאמו"ר ואמר דהתוה"ק מצווה אותנו כשתתן צדקה לעני תדבר לו דברי תנחומין שאל יפול לבו בזה שהוא מוכרח לקבל צדקה אלא בבירור יעזור לך השי"ת שגם אתה עוד תתן צדקה וזהו לאמור פתוח תפתח את ידך:
הנה רבינו הקדוש הרר"פ הנ"ל עלה אל השמים בשמיני עצרת שנת תר"ט ומנו"כ בעיר מאקאווי זי"ע ועכי"א:
מכבוד קדושת רבינו הגדול קדוש וירא צדיק יסוד עולם מופת הדור והדרו תהלתו מלאה הארץ היה מרנא ורבנא הרבי ר' חנוך העניך הכהן זצוקלה"ה זי"ע מאלכסנדר:
צ) הנה רבינו הקדוש הנ"ל המשיך העדה לעת זקנתו לאחר הסתלקות רבו הגה"ק בעל חי' הרי"מ זצללה"ה, הנ"ל וארבעה שנים הי' מנהיג העדה אולם במעט שנים הללו הדריך הרבה אלפים ורבבות מישראל בעבודת השי"ת והדריך כולם לתשובה. ובימי עלומיו נסע ג"כ לרבינו הקדוש הרבי ר"ב זצלל"ה מפרשיסחא ואח"כ לקאצק ולגור:
צז) דרכו בקודש הי' קודם שנעשה רבי הי' אומר תמיד ווערטליך והעולם לא הבינו וחשבו שבאמת אומר ווערטליך. אולם באמת הי' לו דרך נסתר בזה וכוונתו הקדושה היתה בנסתרות בזה. והנה פ"א בקאצק הי' רבינו הקדוש הנ"ל עומד בביהמ"ד ואומר ווערטליך ויונגע לייט עמדו סביביו ושחקו מאוד מהווערטליך שלו. פתאום בא הה"ק ר' יחיאל מאיר זצלל"ה מגאסטענין להביהמ"ד וראה את כל זאת ואמר לאחד איני יודע למה שוטים הללו ישמחו הוא עומד ובוכה ומקונן כעת על גלות השכינה הקדושה והם שמחים: צח) סיפר הה"ק מגאסטענין הנ"ל אשר פעם אחת הי' חתונה בקאצק וכיבדו את רבינו הקדוש מאלכסנדר הנ"ל שיאמר בדחנות על החתונה והלך על השלחן והותחל לומר בדחנות ואני לפי שהייתי מכיר אותו מעט ואת תהלוכות דרכו בקודש דרך הנסתר הנ"ל רציתי ג"כ לראות האיך הוא אומר בדחנות ועמדתי אצל השולחן סמוך אצלו. והנה מה אומר לכם ראיתי את פני קדשו והנה פניו הי' ביער כלפיד אש ואומר סתרי תורה ומגלה רזא דרזין ומסתמא הגדולים אנשי שם שישבו על השולחן הקדוש הזה בטח הבינו ג"כ זאת אבל העולם הפשוטי העם שחקו מאוד מהבדחנות שלו ולי הי' דמי שותת והנה ראיתי אשר הוא מרגיש אשר אני מבין מעט והביט עלי באמצע דבריו הקדושים וכאשר הביט עלי נפל עלי פחד גדול עד שרחפו כל עצמותי ודמי שותתי [אלה התיבות ודמי שותת חזר כמה פעמים] כך הי' איזה פעמים כמעט שלא הייתי יכול עוד לסבול זאת מרוב הפחד ממנו אז ועוד הי' נוסף יגון על יגוני בראותי האיך בוער בקרבו עבודת השי"ת אז כלהבת אש וביראת השי"ת ומפחד הדר גאונו אשר ממש הי' מופשט מגשמיות אז ומגלה סתרי תורה והעולם הפשוטי העם שומעים זאת ושחקו כמו ששמעו "לבדחן אחר האומר בדחנות והאיך טח מראות עיניהם ולא יבינו כל זאת מאוד הי' לבי כואב לי על זאת ומה הי' לי לעשות לא הי' לי שום עצה ויראתי לגלות זאת כי ראיתי אשר גדולי הצדיקים היושבים על השולחן לא גילו והאיך אני אגלה [כי בגודל ענותנותו הי' מחזיק א"ע לשפל מאוד כידוע] כן סיפר הה"ק מגאסטענין הנ"ל. מזה נוכל לראות גודל קדושת רבינו הנ"ל: צט) פעם אחת סיפר רבינו הקדוש הנ"ל בעת שהי' רבי ואמר כך בזה לשון קדשו. הנה ידעתי עוד בפרשיסחא שאהי' רבי הנה פעם אחת נכנסו לחדר רבינו הקדוש מפרשיסחא מורי רבינו מקאצק ומורי רבינו מגור ואני ונכנסנו שלשתנו לרבינו הקדוש הרבי ר"ב וכאשר באנו אצלו פתח בדברי קדשו "נו נו בלוז רעביס' והבנתי אז שגם אני יהי' רבי ואח"כ אמר רבינו הקדוש לנו לכו והתפללו מעריב ותבוא אחר מעריב ונשתה מעט יי"ש והלכנו מחדרו הקדוש להביהמ"ד ופתח רבינו הקדוש מקאצק בדברי קדשו ונאנח מאוד וצעק בקול. הרבי ציווה להתפלל מערב ובאיזה אנפין נתפלל מערב. כך צעק כמה פעמים והלך לזוית אחת מהביהמ"ד ועמד להתפלל בהתלהבות ועצומה מאוד ובקדושה גדולה אין לשער ואין לספר.
ורבינו הקדוש מגור עמד א"ע בזוית אחרת והתפלל שם בגודל הכנעה ובבכי' רבה ובשברון כל עצמותיו ובכפיפת ראש וקומה כמעט שלא נשאר אבר שלם ובו ובמסירת הנפש, והנה כאשר אני ראיתי זאת מהם עמדתי נבהל ומשתומם ואמרתי מה אני ומה חיי ואמרתי בלבי גאוני וקדושי ארץ כאלה יחרדו ויפחדו מציווי רבינו הקדוש אשר ציווה לההפלל ויתפללו כך במסירת הנפש ומה יעשה שפל כמוני, ומרוב צערי ויגוני לא יכולתי לפתוח פי ונשארתי דומם ועומד ומשתומם ולא ידעתי מה לעשות ואח"כ נתיישבת הנה בע"כ אני מוכרת להתפלל ומה אעשה. ועמדתי אצל הכותל והתחלתי להתפלל בהכנעה כאיש פשוט ואמרתי והוא רחום. יכפר עון. ולא ישחית עד שגמרתי את תפילתי והלכנו כלנו לרבינו הקדוש וכאשר דרכנו רק מל מפתן חדרי הקדוש אמר רבינו "נו נו העניעל האסט דיא גימאנט אמעריב" נראה מזה האיך התלמידים הקדושים הללו הי' להם אימת רבם. גם סיפרו לי אנשים שהיו בראדזאמין אצל הה"ק סבא קדישא הרבי ר' יעקלע זצללה"ה. והנה כשהזכיר שמו הקדוש של רבינו מפרשיסחא אמר בז"ל "דער הייליגער רבי. מיין רבי". וצעק בקול ועמד מכסאו דער רבי ר' בונם כך הי' דרכו תמיד כשאמר תורה משמו הקדוש. פ"א לאחר הסתלקות רבינו הקדוש מפרשיסחא הרבה שנים והרבנית הצדיקית רבקהלע אשתו של רבינו הקדוש מפרשיסחא נסעה פ"א לראדזימין לראות עם הה"ק ר"י, ובאתה בלילה לראדזימין. והיתה גשם שוטף וחושך ואפלה ולא ידעה האיך לילך וללון. והנה ראתה בבית אחד מאיר נר והלכה להבית שם וראתה שהב"ב נעורים ויושבים ובוכים. ושאלה אותם מה זאת והשיבו לה שהתינוק שלהם חולה ושהרופאים אומרים נואש ר"ל וביקשה מהם אשר יניחו אותה ללון שם ולא רצו בשום אופן באמרם שלא יוכלו לעשות בעבור שהתינוק חולה כ"כ והיא פייסה אותם ודיברה על לבם ואמרה ראו נא אשר יעזור השי"ת שהתינוק יתרפא עד שנתפייסו והניחה לה שתלין, ובבוקר הלכה לבית הרבי וביקשה מהמשמשים שינוחו אותה לילך להרבי ובשום אופן לא הניחוה כידוע אשר המה רק בצע כסף לקחו ובאשה הזאת ראו שלא ישיגו כלום לכן לא הניחוה לילך להרבי ושהתה שם איזה שעות עד שבקשה מהמשמש שילך להרבי ויאמר לו שהאשה אחת יש כאן ושמה רבקה, וכן עשה המשמש, וכשמוע רבינו זאת אז הבין תיכף מי זאת ואמר בוודאי זאת אשתו של רבינו הקדוש מפרשיסחא ורץ בעצמו בבהלה להפתח, וכשראה אותה נתבהל מאוד וביקש אותה לחדרו ועמד לה כסא לישב ואמר לה אשת הרבי שלי אתם הטרחתם עצמיכם לבוא אצלי, וביני לביני סיפרה לו המעשה שהיתה לה בלילה הזאת ואמרה לו ראדזימינער רבי על קאנטע שלכם הבטחתי שהילד יהי' לו רפואה. השיב לה רבינו אתם אינכם צריכות לקאנטע שלי הקאנטע שלכם ג"כ טוב מאד ויוכל הילד להיות לו רפואה וכן הוה ונתרפא הילד ב"ה:
ק) בספר נפלאות חדשות מביא בשם רבינו הקדוש מאלכסנדר הנ"ל על הפסוק ואת הנפש אשר עשו במרן שפירש רש"י ז"ל שאברהם אבינו הי' מגייר אנשים. והקשה היכן מצינו בתורה זרע של הגרים שגייר אאע"ה כי צריכים ג"כ להיות ישראלים כמו כל הגרים כיתרו וכל הגרים ופירש רבינו הקדוש הנ"ל כי לאחר שנפטר אאע"ה לא הי' רוצים הגרים ללמוד מיצחק אבינו ע"ה כי היו סוברים שיצחק אינינו צדיק כאברהם ע"כ ישבו בביתם ונתקררו מאוד עד ששבו לסורם, ואמר שאל ישגיח אדם על מה שסובר שהצדיק שבימיו אינינו גדול כל כך כמו הצדיק גדול שהי בדור הקודם רק מוכח ליסע להצדיק שבימיו. והנה תורת אמת בפי רבינו הקדוש הנ"ל כי רואים אנו בחוש הרבה מעשיות כאלה אשר אחרי הסתלקות הצדיקים שמקודם אם החסיד הוא איש חכם ומקרב א"ע תיכף להצדיק שאחריו אזי נאה ויפה לו ואם הולך בדמיונות ואומר שלאחר רבי כזה שהי' לו מקודם לא יוכל להכניע א"ע תחת רבי אשר לפי דעתו אינו גדול כמו הראשון אזי ידע שעצת יצה"ר היא כי רוצה לקרר אותו מהחסידות מכל וכל כמו שראינו בעינינו בעוה"ר הרבה שלא יפה עשו בזה. כי צריך להאמין אשר כל צדיק הוא לפי דורו ומסתמא לדור זה צריך צדיק כזה כמו ששמעתי אומרים מגדול אחד שאמר על מה שנאמר בזמר אלי' הנביא במוצאי ש"ק איש דורות שנים עשר ראו עיניו דהפירוש הפשוט היא שחי הרבה שנים עד שראה שנים עשר דורות, וקשה הלא שם רק נזכר שבחים של אלי' הנביא ומה שבח הוא זה שהי' לו אריכות ימים הלא זה מתנה מהשי"ת, רק הפשט היא שהי' אצל שנים עשר רעביס, והנה עפ"י סדר העולם הראשונים היו גדולים יותר אעפי"כ הכניע א"ע לפני כל אחד ואחד והי' תלמיד שלהם ויזה הוא באמת שבח גדול וזכה לכל אלה: