אור ברסלב
האוצר מספורי צדיקים עשר זכיות מערכה ג

האוצר מספורי צדיקים· רבי אברהם יצחק אנזל סובלמן

עשר זכיות מערכה ג

עשר זכיות מערכה ב

מערכה ג:

מכבוד קדושת אדונינו מורינו ורבינו סבא קדישא אשר מסר נפשו וגופו תמיד עבור הכלל ישראל אוהב נאמן לכל אחד מישראל במסירת הנפש הרביץ תורה וחסידות ויראת שמים רב רבנן מגלה רזין דרזין בכל יום ויום בלמדו מדרש עם תלמידיו הקדושים הגאון הקדוש צדיק יסוד עולם קודש הקדשים וכו' מרנא ורבנא הרבי ר' ישראל יצחק זצוקללה"ה זי"ע מווארקי: א) הנה רבינו הק' הנ"ל נתגדל אצל הרב הצדיק הקדוש ר' דוד מלעלוב זצללה"ה וכשנסע הה"ק ר"ד הנ"ל להרבי הקדוש מלובלין זצללה"ה לקח עמו את הילד הקדוש הנ"ל ונעשה תלמיד הרבי הקדוש ואח"כ נעשה תלמיד מובהק להרבינו הק' הרבי ר"ב מפרשיסחא זצללה"ה ועליו אמר רבינו הק' הרבי ר"ב אשר העמיד תלמיד שהוא במדריגה כמו רבינו הקדוש הרבי ר' אלימלך מליזענסק זצללה"ה והה"ק הרבי מקאצק זצלל"ה אמר בזה הלשון מתחילה דמיתי אשר עלי היתה כוונת רבינו הק' מפרשיסחא ואח"כ ראיתי שעליו כיון והרב הקדוש ר' שלמה ליב לענטשנער זצללה"ה אמר עליו שהוא הבעה"ב של העולם ואין עושין בשמים שום דבר בלי ידיעתו:

ב) הנה הרב הגאון הקדוש מרנא ורבנא ר' שרגא פייבל זצללה"ה שהי' אבד"ק גריצא ומאקאווי הוא הי' ג"כ מגדולי תלמידיו הוא הי' אומר שאם הי' רוצה לצייר לפניו צורת אברהם אבינו ע"ה הי' מצייר לפניו צורת רבינו הק' מווארקי הנ"ל ובעת שנפטר בנו של הגה"ק ר"פ הנ"ל הוא האברך הקדוש וטהור מוה"ר לוי יצחק זצלה"ה חתנו של רבינו הק' הרבי ר"ב מפרשיסחא זצללה"ה בתוך השבעה ר"ל נרדם אביו הגה"ק ר"פ הנ"ל ושחק בתוך שינתו והי' לפלא בעיני כולם וכשהקיץ משנתו שאלו לו מה הי' ואמר להם בני ר' לוי יצחק הנ"ל הי' אצלי ואמר לי תדע אבי יקירי אשר בשעה שרבינו הק' מווארקי לומד מדרש מלאכים שרפים ואופנים דוחפין א"ע לשמוע תורתו והאיך לא אשמח אשר יש לי רבי כזה ובעת שנסע הגה"ק ר"פ הנ"ל מווארקי כשנסע מעט מן העיר עמד א"ע בהעגלה והביט על עיר ווארקי ואמר רבש"ע אני נותן לך הודאה רבה בשמחה עצומה על מה שיש לך איש צדיק וקדוש כזה יושב בעיר ווארקי:

ג) הנה אמרו כל הצדיקים גדולי תלמידיו זצללה"ה משמו הקדוש כשבא אליו בקשה לחולה שיתרפא ציווה ליתן צדקה להכנסת כלה ואמר כי היא סגולה גדולה ונפלאה דהנה במשנת אלו דברים שאנו אומרים בשחרית בכל יום איתא שם ביקור חולים והכנסת כלה והלוית המת ומשמע דהכנסת כלה עושה הבדל בין ביקור חולים להלוית המת וסגולה בדוקה היא כידוע אשר זה הרבה נושעו עי"ז כי הדבר יצא מפי הצדיק הזה זי"ע:

ד) בספה"ק ישמח ישראל בפ' תולדות הביא משם אביו אדמו"ר הקדוש זצללה"ה בשם רבינו הקדוש מווארקי הנ"ל שאמר על הקושיא המפורסמת למה הי' הברכות בדרך זה שבירך יצחק אע"ה לבנו יעקב אע"ה בבחי' עשו ולא בבחינת יעקב ואמר שכל הברכות ומעשה אבות סימן לבנים והברכות היו עד סוף כל הדורות ממילא אם הי' יצחק אע"ה מברך ליעקב בבחי' יעקב אז לא הי' ראוים הברכות אלינו רק כשהיינו בבחי' יעקב ולזה הי' סיבה מהקב"ה החפץ בטובת ובניו ורב חסד לברך את יעקב בבחי' עשו ואין לך אדם מישראל הגרוע מעשו ומה שהקשה ע"ז הה"ק הרבי מראדזימין זצללה"ה והתירוץ ע"ז מאדמו"ר הקדוש זצללה"ה מאלכסנדר אכתוב אי"ה לקמן במערכת שלו:

ה) עו"ש משמו הק' על הפסוק ויחן שם ישראל נגד ההר היינו שכל אחד ואחד הי' לו חן בעיני חבירו ועי"ז היו זוכים לקבלת התוה"ק: ו) הנה שמעתי מפי הרב החסיד המפורסם שלשלת היוחסין נוכו' מו"ה ר' יעקב בונם שליט"א אחי כ"ק אדמו"ר שליט"א מאלכסנדר אשר בעת שהי' הרבי מקאצק זצללה"ה בווארקי שהי' שם איזה חדשים הלך רבינו הקדוש מווארקי הנ"ל לאכסניא שלו וגם הי' שם והרב החסיד המפורסם ר' הירש טאמשובער זלה"ה והנה בין האנשים שהלכו עם רבינו הקדוש הי' ג"כ האברך החסיד ר' יעקב ז"ל שהי' אח"כ חסיד גדול מפורסם והביט הרב ר"צ הנ"ל בהאברך ר"י וישר מאוד בעיניו והי' לו חשק ליקח אותו לקאצק ובעת שהי' רבינו הקדוש בחדר הרבי מקאצק עסק הוא עם האברך הנ"ל בחסידות ור"י לא ענהו דבר ודימה ר"צ בדעתו שכבר הועיל אצלו ובעת שהלך משם רבינו הקדוש סיבב ר"צ כך שהאברך לא יראה שרבו הק' הולך וממילא נתעכב שם פתאום פתח הרבי מקאצק את הדלת ואמר בזה"ל "האט עהר מיר גיזאגט אתורה וואס עס איז בוקע רקיעים" כי רבינו הקדוש אמר לו אז התורה אין מחזיקין במחלוקת אשר במחלוקת לא שייך חזקה ותיכף הלך ר"צ הנ"ל עם האברך ר"י לרבי מקאצק ואמר ר"צ שהאברך זה רוצה להתקרב אצלו ושאל לו לאיזה רבי אתה נוסע והשיב לו אני נוסע לרבי כזה שאומר תורה אשר בוקע רקיעים והבין הרבי מקאצק שלא יעשה עמו כלום וציווה לו לילך מאתו ועל ר"צ הקפיד ואמר לו שאינו מבין כלום:

ז) פ"א שאל הגה"ק ר' מרדכי בנעת זצללה"ה את רבינו הקדוש מווארקי הנ"ל מה זה שאומרים הוידוי על סדר א"ב והשיב לו שאם לא הי' מסודר על סדר א"ב לא היינו יודעים מתי להפסיק ונתכרכמו פני הגאון ואמר זה התירוץ אין יכול לומר רק תלמיד הרבי ר"ב מפרשיסחא זי"ע:

ח) הנה רבינו הקדוש הנ"ל כאשר שנתגדל אצל הרב הקדוש ר"ד מלעלוב זצללה"ה תמיד נסע עמו ללובלין פ"א בר"ה איחר מאוד הרבי הקדוש מלובלין זצללה"ה לבוא לתקיעת שופר והנה היום רד מאוד והלך הה"ק ר"ד הנ"ל לקודש פנימה ושאל להרבי מה זה שמאחר כ"כ עם ת"ש והשיב לו הרבי באנחה גדולה האיך נוכל לילך לתקוע שופר אשר הקטרוג בשמים ר"ל גדול מאוד ומי יודע מה שיהי' ח"ו ויתבהל הה"ק ר"ד מאוד בתוך כך שאל לו מי זה העלם כי הוא הלך עמו אז ג"כ והשיב זה הוא יתום שגידלתי אותו ושאל לו הרבי אם יכול ללמוד והשיב לו הה"ק ר"ד הן ושאל לו הרבי איזה סוגיא שלומד ואמר לו שלומד הלכות עדות ושאל לו הרבי אם חדשת איזה חידוש בזה הסוגיא והשיב לו שהי' קשה לו הדין דקרוב פסול להעיד בין לזכות בין לחוב בשלמא לזכות ניחא דנחשד להעיד שקר בשביל קרובו אבל לחוב אמאי פסול ושאל לו הרבי אם אמרת איזה תירוץ והשיב לו העלם הנ"ל הנה יישבתי לעצמי כך הנה בתורה כתיב ועמדו שני האנשים הרי דעד צריך להיות איש וכיון שהוא בא להעיד על קרובו חוב זה היצא מגדר אנושי ולא נחשב איש רק כמו בהמה כי היתכן מי זה האיש שיראה חוב לקרובו עצמו ובשרו לכן פסול לעדות כיון ששמע הרבי הקדוש מלובלין כך נתמלא חדוה וגיל ואמר אשר בזו המליצה ישרה נמתקו כל הדינים בשמים כי אנחנו בנים למקום והקב"ה הוא אבינו והאיך יוכל לראות חוב ח"ו על ישראל בניו האהובים ונסתם פה המקטריגים ונתהפך הכל לטוב והלכו תיכף לתקיעת שופר הרי שגם במעלליו יתנכר נער כי הצדיק הזה מווארקי בעודו באבו בעוד היותו ילד כיון למליצה טובה כזאת עבור הכלל ישראל כן עד ימיו האחרונים לא נח ולא שקט רק עבד במסיה"נ עבור הכלל כן ישלח השי"ת ישועה להכלל ישראל אמן:

ט) הנה כבוד דודי הרב זצ"ל הנ"ל מראדזינאווי שמע בעצמו מכבוד קדושת רבינו מווארקי הנ"ל אשר אמר בשם הרב הקדוש מפולנאי בעל המחבר ספר תולדות י"י זצללה"ה שאמר על מה שאמרו חכז"ל בגמרא מאי דכתיב אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד בימינה היינו שעוסקים בתורה לשמה ובשמאלה היינו להעוסקים בתורה שלא לשמה להמיימינים יש להם אריכות ימים ולהמשמאילים עושר וכבוד ופריך בגמרא ולהמיימינים אין להם עושר וכבוד בתמי' ומשני קל וחומר למיימינים ואמר ע"ז הרב הקדוש הנ"ל שמזה אנו רואים אשר השי"ת הסתיר הצטרכות הצדיקים כי אצל המשמאילים נכתב בפירוש עושר וכבוד אבל להמיימינים יש להם עושר וכבוד רק בדרך הסתר בדרך ק"ו אבל בפירוש לא נכתב אצלם עשירות מזה אנו רואים אשר להצדיקים יש להם ב"ה הצטרכות שלהם בכבוד ובעשירות כמו להנגידים ומעות מזומן אין להם עבור שלהם היא רק בדרך הסתר ולא במזומן וקאמר עלה רבינו הקדוש הנ"ל מה יתרון יש להצדיק מהעשירים כי להעשירים יש להם מעות מזומן הרבה בביתם לכן בלילה לא יוכלו לישון במנוחה כי יראים מגניבה אבל הצדיקים יכולין לישון במנוחה ואינם יראים מגניבה כי להם אין מעות מזומן רק יש להם עשירות בדרך קל וחומר וק"ו אין יכולים לגנוב מאתם ודפח"ח:

י) הבה כבוד אאמו"ר הה"צ זצ"ל שמע בעצמו מפה קדוש של אדמו"ר הקדוש זצללה"ה מאלכסנדר שאמר בזה הל"ק מי הי' מכיר את הסבא קדישא מווארקי כמו אני הלא אכלתי וישנתי עמו ביחד (כי לאביו הגה"ק ר"פ זצללה"ה הי' לו הרבה סיבות מבנים ר"ל ונשאר לו בן יחיד הוא אדמו"ר הקדוש זצללה"ה והתנצל א"ע לפני רבו הוא רבינו הקדוש מווארקי הנ"ל ואמר לו אל תדאגו עבור בנכם אני לוקח אותו על עצמי (אויף מיינע פלייצעס) ונתן אותו לבית רבו הקדוש ונתגדל אצלו מי ראה או שמע מרבינו הקדוש שום כעס ח"ו מעולם לא כעס על שום דבר רק פעם אחת הקניטתו אשה אחת מאוד ואמר בלשון קדשו כך אולי הי' נכון שאכעוס מעט ואמר ע"ז אדמו"ר הקדוש מאלכסנדר מזה נוכל להבין איכות הכעס שלו אשר עשה לו הכנה להכעס שלו וישוב הדעת ע"ז [והמעשה מהאשה הנ"ל היתה כי לווארקי נסע חסיד גדול ומפורסם ר' שלמה דוואהרטער ז"ל והי' לו בת יחידה והי' עני ג"כ והשתדך עם בן נגיד אחד מעיר חדש סמוך להפיליצע שהי' הוא ג"כ נוסע לווארקי והי' לו ג"כ בן יחיד ולאחר נשואין לקח אבי הבעל אותם על שולחנו לעיר חדש ונתהווה קטטה בין כלה וחמותה והתחילה לענות את כלתה עד שהיתה מוכרחת לברוח לבית אבי' ונסע לווארקי עם התנצלות ושלח רבינו הקדוש עבור איש הנ"ל לעיר חדש שיבוא עם זוגתו לווארקי ורבינו הקדוש דיבר עמם רכות היתכן לבייש בת ת"ח כזה וביקש מאתם שיעשו שלום והשיב האיש הנ"ל מה אוכל עשות אשר זוגתי בשום אופן אינה רוצית ודיבר רבינו הקדוש עם זוגתו והיא באחת אשר בנה מוכרח לגרש אשתו הנ"ל ועוד השיבה דברים קשים עם עזות כנגד רבינו הקדוש והי' אז אצל שולחנו הטהור הגה"ק ר"פ זצללה"ה ואמר לו' אז רבינו הקדוש הנ"ל מה אתם אומרים אולי נכון הי' שאכעוס מעט והה"ק הנ"ל לא ענהו דבר כי גם לו הי' חרה מאוד על האשה הנ"ל האיך מלאה לבה שלא לציית את רבינו ועוד להשיב לו דברי חוצפה ומה הי' הסוף מזה האשה נסעה לביתה ותיכף חלתה ושבל"ח ותיכף עשו הזוג שלום ביניהם ודרו ביחד באחוה וריעות וחמיו הנ"ל נתדלדל מאוד ר"ל ואבד כל רכושו ואח"כ נחלה ר"ל עד שנפל ממנו אברים ר"ל ולא הי' יכול להיות אצל שום איש רק שכב בביהמ"ד תחת התנור הרבה שנים וחותני שי' כשהי' ילד ראה אותו כי הוא יליד מעיר חדש ועוד סיפר לי חותני שי' כי זוכר בילדותו אשר פעם אחת בא הרב הקדוש ר' יעקב דוד זצללה"ה מאמשינוב לעיר חדש וביקש האיש הנ"ל שישאו אותו אצלו וביקש ממנו בבכי' רבה ואמר אבקש מכם שיהי' די הקפדת אביכם הקדוש שיפטור לעולמו כי עוד לא יוכל שאת וכן הוה שתיכף של"ח וראו נא גדלות הצדיק הקדוש הזה אשר מעט הקפדתו עשה רישם כ"כ והזהרו בגחלתן: יא) הנה הרב ר' שלמה דוואהרטער ז"ל הנ"ל פ"א בא לביהח"ב וסיפר אשר בלילה בעת לימודו פתאום ראה אחד שיושב אצלו ונבהל מזה וכבה את הנר ושכב א"ע לישון ושאל לו אחד מהחסידים האיך לא יראתם שמא הוא אלי' הנביא והשיב להם אלי' הנביא הוא בשמחה ולזה ראיתי שיושב בעצבות מזה הבנתי שהוא מהסט"א ר"ל:

יב) הנה בעת הסתלקות רבינו הק' הרבי מלובלין זצללה"ה והי' רעש גדול בעולם ובכל עיר שפכו תפלה ותחנונים עבור חיי רבינו הקדוש והנה גם בביהמ"ד הגדול שלו הי' שם תלמידיו הקדושים אשר כולם היו מפורסמים לבעלי רוה"ק ואמרו תהלים בבכיות גדולות ורבינו הקדוש מווארקי הנ"ל הי' ג"כ שם והי' עוד צעיר לימים ולא הי' נשמע ממנו שום תפלה רק הי' מעשן את הלולקע וסיבב את הבעלעמער הרבה פעמים עם עשן רב ופניו הקדוש הי' בוערת כלפיד אש פתאום הלך אליו מכותל מזרח אחד מגדולי הצדיקים ואמר לו "שווארצער יונגער מאן פייער נישט אזוי עס איז שוין פארפאלען" כי הרבי מוכרח להסתלק, נראה מזה אשר עוד בימי עלומיו הי' איש שרף:

יג) שמעתי בעצמי מפי קדשו של הרב הקדוש מוהר"מ זצללה"ה מאמשינוב שאמר בשם זקינו רבינו הקדוש מווארקי הנ"ל שאמר בשם הרב הקדוש ר"ד מלעלוב זצללה"ה שאמר בזה הל"ק אם הי' לכל ישראל יד אחת א"כ הי' להם יד ארוכה מאוד והיתה מגעת עד הכסא הכבוד ומה טוב הי' אם ישראל היו יכולים להגיע עד הכסא הכבוד בוודאי לא הי' חסר לנו כל טוב: יד) הנה דודי הה"צ הנ"ל לקחו רבינו הקדוש הנ"ל למלמד עבור חתנו הרב החסיד המפורסם בנש"ק מו"ה ר' צבי מרדכי זצ"ל בן רבינו הק' הרבי רא"מ זצללה"ה בן רבינו הקדוש הרבי ר"ב מפרשיסחא זצללה"ה שהי' עדיין עלם ולקחו רבינו הק' מווארקי לביתו אחר הסתלקות אביו הק' ואחר שדודי הרב הנ"ל הי' דר בראדזינאווי נסע פ"א באמצע הזמן, לביתו על ש"ק והנה נעשו לו בביתו מניעות שהי' שם ג' שבתות והי' לו מאוד שברת הלב והי' ירא מאוד מהקפדת רבינו הק' על שהעלם הנ"ל הלך בטל זה זמן כביר אולם הי' מוכרת ליסע לווארקי וכאשר נכנס לקבל שלום הלך בפחד גדול וכאשר רק פתח הדלת נתן לו רבינו הק' שלום באהבה ואמר לו תדע אלי' יוסל מה שאני אומר לך אשר לפי דעתי אם המלמד ירא שמים אפי' אם אינו לומד כ"כ עם תלמידו ישיג תכלית טוב בהלימוד ונתמלא דודי שמחה רבה וממש חיות חדש נכנס בקרבו ורבינו הק' ידע ברוה"ק את שברון לבו של דודי ואמר לו בעצמו דברי פיוסין עוד קודם ששמע ממנו לתרץ א"ע ופלא היא:

טו) סיפר דודי הרב הנ"ל אשר פ"א כשבא לווארקי נתן לו רבינו הק' שלום בשמחה רבה ואמר לו תדע אלי' יוסל ששמחתני בביאתך ודודי זצ"ל אמר בגודל ענותנותו מזה השלום שנתן לו רבי הקדוש חשבתי תמיד "אז עס וועט נאך זיין פין מיר לייט":

טו) והנה אחר הסתלקות רבינו הק' הרא"מ זצללה"ה וכולם נתנו עיניהם ברבינו הק' שהוא יהי' מנהיג והוא לא רצה והוא הי', דר בכפר ראדע שהי' שייך להגבירת טעמעריל ע"ה מווארשא והחזיקה את רבינו הק' שהוא הי' ממונה שם על רכושה והנה דודי הרב הנ"ל עם גיסו הרב החריף והחסיד מוה"ר ליבלי זנ"ל מטארצשין הם נסעו לכפר הנ"ל לרבינו והיו מחסידים הראשונים ורבינו הק' שמח עמם ודיבר עמם דברי חסידות והנה באה זוגתו הרבנית ע"ה ואמרה לו שילך להחצר לצוות שם להמשרתים מה שיעשו והוא לא שמע לדברי' כן פעם שנית ולא השגיח עלי' ובאתה פעם שלישית ואחזה אותו בכנף בגדו שקורין "קלאיפעס" והובילתו להחצר ועשה שם מה שהי' צריך ובא חזרה והנה מאוד הי' חרה להם זאת ואמר להם רבינו הק' ההיטב חרה לכם הנה תדעו שאשה היא כמו עלוקה שקורין "פיועווקא" שמוצצת כל דמים רעים (לפי דעתי הקלושה נראה לי כוונת רבינו הק' בב' אופנים א' בפשוט כפי מה שאמרו חכז"ל דיינו שמגדלת את בנינו ומצילות אותנו מן החטא וא"כ צריך להחזיק טובה לה שלא יכעוס עלי' אף אם תקניטנו ואופן הב' נוכל לומר עפ"י מאמר חכז"ל שמי שיש לו אשה רעה אינו רואה פני גיהנם, וא"כ הוי כמו עלוקה שמוצצת כל דם רע ועי"ז נעשה בריא כן נעשה בריא ונקי מדינה של גהינם, עזריאל חיים]:

יז) הנה דודי הרב הנ"ל שמע בעצמו שאמר על מתנגד אחד בימיו שהי' למדן ואמר על מה דאיתא במשנה מה בין תלמידיו של אברהם אבינו וכו' ואמאי לא קאמר על אאע"ה בעצמו מה בין אלא אם איש פשוט הי' רואה את אאע"ה ולהבדיל את בלעם הרשע לא הי' ידע החילוק ביניהם כי גם בלעם הרשע הלך בספאדעק עם פיאות אלא מן התלמידים נתוודע החילוק וכן התלמידים של זה המתנגד לא נהגו כשורה ופ"א הי' צריך רבינו הק' ממנו טובה עבור הכלל והלך אצלו בליל ש"ק עוד קודם קידוש ומצאו שהי' יושב על שולחנו ושתי נרות דולקות ושני זעמיל מונחים על שולחנו וכשהלך מאתו אמר להאנשים שהלכו עמו הנה אתם רואים שהוא עושה הכל כדין שתי נרות משנה לחם אולם אני ירא שבניו לא יעשו עוד כדין וכן הוה ורבינו הק' הרגיש הכל ברעיון קדשו:

יח) הנה בעת שהי' בכפר הנ"ל והתחילו חסידים לבוא אליו שם והלכו על השדות וקלקלו את הזרעים והעשבים ושם הי' פקיד הנקרא אקאמאן החסיד ר' משה פלאצקער ז"ל ובא בקובלנא עליהם לפני רבינו הק' ואמר מצוה הי' להכות אותם כדרך האדונים אז ורבינו הק' לא ענהו דבר ודימה ר"מ הנ"ל שרבינו הק' מסכים לזה והלך החוצה לבצע את אשר זמם וכאשר כבר הי' באמצע החצר קרא לו רבינו הק' ואמר לו אם אדם הולך לעשות מצוה צריך מקודם לאמור לשם יחוד ואם חסיד הוא ג"כ הולך למקוה מקודם לכן לך למקוה ותאמר לשם יחוד ואח"כ תקיים המצוה הזאת כששמע ר"מ זאת נתבייש מאוד ויחדל מזה:

יט) רבינו הק' הנ"ל אמר על מה דאיתא כל מה שיאמר לך הבעה"ב עשה חוץ מצא והרבה פירושים נאמרו ע"ז ואמר רבינו פירושו דהדרך היא כשבא אורח הגון לאיש הוא מכבדו בכל מיני כיבודים והנה אף שהאורח יודע בעצמו שאינו ראוי לאלה הכיבודים לא ימנע ממנו כי האורח נחשב למצוה אצלו והוי כמו אתרוג שמנענעים עמו הרבה והאתרוג מבטל א"ע ואינו מונע את הבעה"ב מלעשות מצוה כן האורח מחויב לקבל ממנו כל הכיבודים חוץ מצא היינו אם תראה בדעתו של הבעה"ב אשר רוצה שתלך מעמו א"כ אינך נחשב אצלו למצוה עוד אזי אתה רשאי למנוע ממך הכיבודים:

כ) הרב החסיד מפורסם וחריף גדול ה"ר זלמן זצ"ל מומלאווי ואדמו"ר הקדוש מביאלע זצללה"ה אמר עליו שהוא יודע התומים מתחלה ועד סוף והנה בנו החסיד ר' נתן ז"ל עמד לצבא שהי' אז סכ"נ ונסע אביו עמו לווארקי השיב להם רבינו הק' שאין לו שום עצה עבורו והתחילו לבכות מאוד ועמד רבינו הק' מכסאו והלך בחדרו אנה ואנה ובא אליהם ואמר להם הנה באמת אין לי עצה עבורך רק עצה אחת יש לי כי במשנה איתא כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות וכנגד המשנה אין יכולין לשנות בשמים לכן אם תקבל עליך עול תורה תהי' חפשי וכן הוה ואני הכרתי את ר' נתן הנ"ל שהי' מתפלל שחרית ביוהכ"פ באלכסנדר ואף שהי' סוחר למד כל יום ויום:

כא) הנה רבינו הק' כשהי' אברך והי' בלובלין ציווה לו הרבי הקדוש מלובלין זצללה"ה שישכיר א"ע למלמד ומסתמא הי' טעם כמוס בזה והי' מוכרח לקיים פקודת רבו והשכיר א"ע למלמד בכפר אחד ולאשר שהי' לאשתו פרנסתה בביתה בזאריק לא לקח שכר מלומדת עד גמר שנה שהי' קודם פסח שילם לו הבעה"ב עבור שני זמנים מאה ר"ט ובין כך נתדלדלה אשתו שם ולוותה עצמה על מזונות עד שבעלה יבוא עם מעות וגם יהי' לה על צרכי הפסח והנה כשהלך ברגליו לביתו בא לכפר אחד וילך ליהודי אחד ללון שם וירא שם מטה מוצעת ונרות דולקות כמו יו"ט והאיש וב"ב יושבים ובוכים ושאל להם מה זאת ובדוחק גדול השיבו להם יען שהוא עושה היום נשואין לבתו עם ת"ח מעיר הסמוכה והי' לו מאה ר"ט עבורו נדן פתאום שלח האדון והי' מוכרח ליתן לו הסכום הנ"ל והשיג שליח מהחתן אשר אם לא ישלח לו הנדן מקודם לא יבוא להחופה לכן בוכים מאוד כששמע זאת נתן לו המאה ר"ט שלו והבעה"ב דימה אשר בטח הוא אלי' הנביא והנה האיש הנ"ל שלח הנדן ותיכף באו להחופה ושמחו בשמחת חתן וכלה ובבוקר השכים רבינו הק' והלך לביתו וכשבא לעירו והי' ירא מאשתו לילך לביתו והלך לבית החסידים וישב שם ולא הלך לביתו ושאלו אותו החסידים מה זאת וסיפר להם זאת ונתוודע זאת לאשתו מובן היטב גודל כעסה וצעקתה ע"ז לאחר ג' ימים באתה אצלו לביהח"ס עם פנים מצהיבות ואמרה לו יצחק בוא להבית כי כבר די העג"נ שלנו בטח יעזור לנו השי"ת נראה מזה גודל צדקתו אשר הפקיר א"ע לגמרי עבור המצוה כי הי' יודע היטב את העג"נ שיהי' לו מזה גם צדקת זוגתו הצדיקת שהיתה מעבירה על מידותי' ועוד פייסה אותו:

כב) סיפר לי הרב הקדוש ר"מ זצללה"ה מאמשינוב איך שזקינו רבינו הקדוש מווארקי הנ"ל הי' פ"א ברוזין בש"ק ודרכו של הרוזינער הקדוש הי' כשישב אצל השלחן הי' יושב בדביקות גדול ולא נשמע שום קול בביהמ"ד ולא שום דיבור משום איש מכ"ש אצל השלחן שלא לבלבל אותו והי' שם בין האנשים המסובין א' שהי' לו מחלת שועל שקורין היסט ר"ל וכאשר התחיל בזה ההיסט צעקו כל המסובין עליו על מה שהוא מבלבל את רבם הקדוש אולם לא הי' יכול להתאפק עד ששמע הרוזינער הק' ואמר לו בצעקה הים נישט וכשמוע האיש מרבו הק' זאת רצה בכל כחו להתאפק עד שנחנק בגרונו ר"ל ורבינו הק' מווארקי ישב סמוך אצל הרוזינער והרכין ראשו אליו ואמר לו הלא רחמנות גדול על האיש הזה שאינו יכול להתאפק וממש פיקוח נפש היא ע"ז השיב לו הרוזינער הק' הלא בשביל זה אני אומר לו היס נישט וכן הוה שמאז פסק ממנו המחלה הזאת ונעשה בריא ככל האדם:

כג) דרך רבינו הק' מווארקי הנ"ל הי' כשנסע לרוזין נסע דרך פרעמישלאן והי' שם אצל הרב הקדוש ר' מאיר"ל זצללה"ה פעם א' לא הי' בבריאות ושלח את בנו הרב הקדוש רי"ד זצללה"ה לרוזין וציווה לו ג"כ שיהי' בפרעמישלאן ודרכו של הה"ק ר"מ הנ"ל שנתן שלום ע"י מטפחת הכרוך בידו הק' והנה עם הה"ק רי"ד נסע אברך אחד וקרה לו מקרה ר"ל והנה לא הי' לו פנאי לטבול במקוה והלך כך להה"ק ר"מ ליקח שלום וכאשר באו אצלו אמר הה"ק ר"מ לבן הרבי מווארקי צריכין ליתן שלום בידו ממש והסיר את המטפחת ונתן שלום לו ונגש ג"כ האברך הנ"ל ורצה ליקח שלום אמר לו הה"ק ר"מ אתה לך למקוה הנה אאמו"ר הרב זצ"ל שמע מהאברך הנ"ל בעצמו שהי' זקן וסיפר לו המעשה זאת שהי' לו בעת שהי' אברך:

כד) פ"א כשבא רבינו הק' מווארקי הנ"ל לרוזין שאל לו הרוזינער הק' ווארקער רבי שמעתם שישבתי בתפיסה השיב לו הן שאל לו עוד הידעתם מפני מה אמר לו לא אמר לו גם אנכי לא ידעתי והנה כשנפטר רבינו הקדוש בעל הב"ח זצללה"ה רצו להוביל אותו להג"ע דרך גיהנם כמו לכל הצדיקים כי אין צדיק בארץ שלא יהי' לו שום נדנוד פגם כ"ש ובזה יכופר לו ולא רצה לילך כי אמר שאינו מרגיש כלום וחף הוא מפשע אפי' משמץ כ"ש והראוהו בשמים שהי' מנהיג בכלאים ע"י גרם כי פ"א הלך בשוק ועמד ערל אחד עם עגלה וסוסים ופרה קשור אחר העגלה והתעטש הב"ח וע"י קולו רצו הסוסים והפרה עם העגלה ונמצא הוא הי' גורם להיות מנהיג בכלאים ואמר עוד הקדוש מרוזין הנה אני איני מרגיש בעצמי אפי' חטא קל כזה רק אולי הי' מגיע לי עונש זה בשביל כשהתחלתי חומש עשה א"א זצללה"ה חומש סעודה ואמרתי דרשה כמנהג ובשביל שאמרתי הדרשה בטוב ציווה לי המלמד שאעמוד על השלחן וכל הנערים יעברו לפני ויאמרו לי גוט שבת ונהניתי מזה לכן אחשוב שמפני זה הי' מגיע לי זה העונש וכמה גדול כוחן של צדיקים אף שאין מרגישים בעצמם שום חטא כ"ש ובשביל דבר קטן כזה אשר הי' אז כבן ד' שנים ונהנה מן הכבוד קיבל ע"ע עונש זה באהבה זי"ע ועכי"א: כה) מ"א כשהי' רבינו הק' הנ"ל בווארשא בא איש אחד בבקשה יען שהוא צריך לעשות נשואין לבתו והוא עני ויש לו קרוב בווארשא דייטש אחד והוא גביר לכן מבקש ממנו שיעשה לו טובה ויקח ממנו מאה ר"ט לצורך הנשואין והלך רבינו להאיש הנ"ל והשיב לו ע"י משרת שלו שאין לו עסק עם רעבעס ולמחר הלך פ"ש השיב לו כן והלך פעם שלישית אצלו ורצה לדחפו מן השטיגען והלך מאתו ואמר מה אוכל לעשות עוד והנה האיש הנ"ל הי' לו ידידות עם דייטש אחד מתות רוזען והנה מתות רוזען הכיר היטב את רבינו הקדוש כי הוא הי' גדול בעיני השרים והי' שליח מרבינו הקדוש אצלם לעשות טובות להכלל והנה כשפגעו יחד סיפר למתות רוזען הנ"ל אשר רבי אחד רוצה דוקא להתראות עמו ואומר שהוא רבי מווארקי וכאשר שמע מרבינו הק' נתבהל ואמר מה השבת לו אמר לו הנה דחפתי אותו מביתי, כשמעו זאת אחז בשערת ראשו ואמר לו מה עשית ביישת כך לאיש קדוש כזה בבירור תמות מיד והנה לאיש הזה אחזו פחד ובהלה ואמר לו ידידי תן לי עצה אמר לו מוכרח אתה לפייסו והוא איש טוב מאוד ובטח יקבל את הפיוס ממך וכן עשה ושלח תיכף המשרת שלו לרבינו הק' שמבקשו מאוד שיבוא אליו והלך אליו ובהדרך אמר למשמשו הנה כאשר שלח אחרי בטח ימלא מבוקשי וא"כ למה אומר לו מאה ר"ט ויעשה הנשואין בדוחק נכון שאומר לו שני מאות ויעשה הנשואין בריווח וכן הוה כשבא אצלו תיכף רץ לקראתו ואמר לו רבי רבי מה תרצו וסיפר לו בקשתו ותיכף חטף מכיסו השני מאות ר"ט ונתן לו בשמחה רבה כי הי' זאת לו לדבר קטן וביקש ממנו בהכנעה רבה שימחול לו ומחל לו ואמר אז רבינו הק' התורה אין מחזיקין במחלוקת היינו שבמחלוקת אין שייך חזקה אף ששלשה פעמים לא רצה ליתן אעפי"כ התיישב בעצמו ונתן אח"כ בספ"י:

כו) פ"א הלך אצל רוזען הנ"ל עבור טובת הכלל ולא מצאו בביתו וביקשה ממנו אשתו שישב מעט לפוש א"ע וישב מעט והוצרך לדבר עמה איזה דיבורים ושאל לה אם עשתה זאקין מעולם והשיבה הן אמר לה הלא תדעו שעיקר היא הקשר בסוף ואם לא יעשה הקשר בסוף נוכל להוציא כל החוטין כן בעל שלכם התחיל לעשות טובה ולא גמר אותה לעשות קשר בסוף יוכל להיות נהרס ח"ו לכן תבקשי לבעל שלכם שיגמור המצוה הזאת והבטיחה לו וכן הוה: כז) הנה שמעתי מהחסיד ר' שמעון צייטעבג ז"ל מארדונאנקעס בווארשא איך שפ"א ישבו ביחד אצל החסיד המפורסם הישיש הר' אלעזר"ל ז"ל שהי' דר שם ובימי עלומיו נסע למאגילניצא ואח"כ לקאצק ולגור והתחילו לדבר מהאדמורי"ם כמובן ורצו לדבר ג"כ על רבינו הק' מווארקי הנ"ל אמר להם ח"ו אל תגעו במשיח ד' ואספר לכם מה שראיתי בעיני הנה אני הי' חתן החסיד המפורסם ר' איטשא ניסעל ז"ל שהי' מחסידי ווארקי ופ"א שבת אצלו הרבי מווארקי הנ"ל ונתנו עבורו את חדרי וזוגתי הלכה לחדר אבי' והנה לאחר הטיש בליל ש"ק שהי' אז ערך שעה תשיעית הלכנו לחדרי והנה בהחדר לא הי' נר דלוק כי חותני ז"ל במכוון לא רצה להדליק נר שם כדי שהרבי ישון אעפי"כ לי הי' לפלא היתכן הרבי מווארקי אשר כל העולם מספרים גודל צדקתו ישון כל הלילה כי הי' אז לילי טבת הארוכים מה אומר לכם מה שראיתי אצל האיש קדוש הזה הנה לא פשט מלבושיו כלל ולא הי' ישן כלל רק הלך בחדרו אנה ואנה ונהם כנהמת ארי בקול נעימה בלי חיתוך הדיבור כל הלילה וכמה פעמים הביט עלי ועשיתי א"ע כישן והנה לדעתי לא הי' זאת מגדר האנושי לעבוד כך לילה הארוכה כזאת בלא הפסק וממש רחפו כל עצמותי מגודל הפחד אולם יראתי לברוח שלא לבלבל אותו מעבודתו הקדושה כי אין זה בר נש וכשהאיר הבוקר פתח הדלת ובהחדר החיצון היו חסידים שם והביאו קאווע עבור הרבי וחשבו בבירור שהרבי הי' ישן כל הלילה ולי הי' הדבר בוער בקרבי ורציתי להוכיח אותם שאין מכירים את הקדוש אולם יראתי לגלות הדבר ועוד הי' פ"א נתאכסן בבית חותני ז"ל בימי החול וזה הי' בפ' שלח ועשו טיש ואמר תורה על הפסוק ואולם חי אני שהקב"ה אמר לו למרע"ה ממש נתת לי חיות בתפילתך ועמד אברך אחד תחת הכסא שלו ואמר לו רבי הרי גמרא היא והרכין ראשו אליו ואמר לו אם כך ע"כ מימרא דר' יצחק היא וכן היא בברכות פרק אין עומדין אמר רבא אמר ר' יצחק אמר לו הקב"ה למשה החייתני בדבריך והוא פלא גדול כי שמו הקדוש ג"כ ר' יצחק כן סיפר לי ר"ש הנ"ל שהוא הי' במסיבה הלזו ושמע בעצמו מר"א הנ"ל את כל זאת:

כח) פ"א בא איש אחד לפניו עם התנצלות שאין לו פרנסה ר"ל והי' שם אצלו הגה"ק ר"פ זצללה"ה מגריצא ואמר לתלמידו הק' הנ"ל הנה זה האברך בוש לפני לומר הרישא ואומר הסיפא ולא הבינו דברי קדשו ופירש הגה"ק הנ"ל ד"ק דבמשנה קידושין איתא אלא שהרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי וזה הי' כוונת רבינו הק':

כט) הנה בעיר חדש סמוך לפיליצא הי' שם אב"ד הה"צ ר' מאטילי זצ"ל והוא נסע לפרשיסחא ואח"כ להרב הקדוש ר' שלמה ליב לענטשנער זצללה"ה פ"א נפל למשכב ר"ל וגברה החולי עליו ר"ל עד שהח"ק עמדו אצלו והדליקו נרות ופתאום ויישן הרב והקיץ ונעשה ברי' חדשה והי' לפלא בעיני כולם וסיפר להם שחלם לו שכבר נפטר והעמידו אותו אצל פתח הגיהנם והביט שם וראה את כל העונשים קשים ר"ל שעושין להחוטאים ר"ל עם הבכיות והצעקות ונדמה לו שעומד שם זמן כביר והי' רע לו מאוד כי מה יהי' הסוף שלו פתאום שמע קול שמכריזין שתוקו ויהי' דרך ארץ כי הרב ר' יצחק מווארקי הולך ודימה בנפשו הלא מכיר אותי בטוב מפרשיסחא לכן בוודאי יעשה טובה לי אולם מחמת הרעש גדול שכולם היו דוחפים לקרב אצלו לא הי' יכול לגשת אליו ובחזירתו התאמץ בכל כוחו ויגש אליו ואמר לו רבינו הק' מאטיל מה אתה עושה פה הלא עדיין אין לך בן זכר לך לביתך וייקץ כן סיפר להאנשים שם והנה התחיל להתרפאות עד שנעשה בריא ודימה בנפשו הלא מהראוי ליסע לווארקי ולהחזיק לו טובה ע"ז אולם הי' ירא מלענטשנע שלא יקפיד עליו ע"ז לכן נתיישב בדעתו ונסע ללענטשנע וסיפר לו כל העובדא ואמר לו הה"ק מלענטשנע בוודאי צריך אתה ליסע לווארקי וליתן לו תודה ע"ז ושלח עמו ג"כ את בנו יחידו הה"ק ר' יהושע זצללה"ה וכאשר בא לווארקי ורצה לספר לו אמר לו רבינו הקדוש שתוק כבר ידוע הכל וכאשר בא הה"ק ר"י לביתו אמר לאביו הק' הלא כיון שראינו שהרבי מווארקי כך גדול הוא ולמה הוא מתפלל כאיש פשוט השיב לו ידוע תדע בני שהרבי מווארקי הולך כמו דג במים שהולך ישר בלי שום תנועה כן הוא אין צריך לשום יגיעה וגם הוא הבעה"ב מהעולם ואין עושים בשמים שום דבר בלתי ידיעתו והנה החסיד ר' נח ז"ל משם שמע בעצמו מפי הה"צ זצ"ל את כל זאת:

ל) בספר א"י מביא אשר פ"א העיז איש אחד לדבר עליו בהחצר. שלו ורצו החסידים לקיים לו פסק כמובן וקרא לו רבינו הקדוש ואמר לו הלא שוטה אתה שמדבר אתה עלי בפני אנשי שלומי ויוכלו להרע לך גם מה תדע לדבר עלי לכן אתן לך עצה התעכב אצלי איזה זמן ויתוודע לך הרבה די מה שיש לדבר עלי ותלך החוצה ותדבר ולא תהי' ירא וגם יהי' לך הרבה לדבר והוא הפלא ופלא גודל ענותנותו:

לא) עו"ש פ"א כשאכל סעודת הערב וכבר הי' סוף הלילה ונתן המשמש את המרק לפניו והוא שתה כך עם טעם ערב כאילו היתה מרק המובחר שבטובות וכאשר המשמש זרק את הבשר מן הקדירה ליתן לו נפל מן הקדירה אגודת עשב שהי' מונח שם בהקדירה להדיח הכלים ומזה היתה המרק שאכל והמשמש טעה ורבינו הקדוש לא הרגיש כלל מובן מזה גודל טעמו שהי' לו במאכלים לרוב פרישותו:

לב) רבינו הק' אמר על מאמר ר"ז במגילה דף כ"ח לא ששתי בתקלת חבירי מה זה רבותא על ר"ז שלא שמח בתקלת חבירו ואמר הפירוש הוא כך שכך הי' נוגע לו צער של חבירו עד דכדוכה של נפש והי' נשבת ממנו כל שמחה אפי' בעת הצורך לשמוח בעת שהי' תקלת חבירו ח"ו:

לג) הנה שמעתי מפי איש נאמן ששמע מפי אחד שראה איש אחד שהי' זקן גדול והי' עוד בעל כח גדול והי' לפלא וסיפר לו האיש הנ"ל עובדא מרבינו הק' שרבינו הק' בימי עלומיו הי' כותב ביער אחד והי' שם ג"כ קאסירער והאיש הנ"ל ג"כ הי' משרת שם הנקרא "גייאווי" ועוד משרתים היו שם פ"א הרגיש הקאסירער שהערלים גנבו עצים מהיער וציווה להמשרתים שישמרו בלילה את היער מן הגנבים ואם יתפסו גנב יהי' חצי קנס שייך להם וכן עשו פתאום בלילה ראה האיש הנ"ל שגם הכותב הנ"ל הולך בהיער בלילה והי' לו לפלא כי אין דרכו של כותב לחפש גנבים בלילה והביט וראה שהוא הולך לבור מלא תולעים ומוראווקעס ופושט מלבושיו והולך שם ערום עד שדמו שותת מכל בשרו ובסמוך הי' בור מלא מים ויכנס לשם וטבל שם והלך לביתו כיון שראה האיש הנ"ל חקר אחריו בהצנע גם לילה שני' וכן הוה בכל לילה ולילה והי' הדבר טמון בלבו להחזיקו לאיש קדוש ולא גילה לשום איש פ"א עשה הקאסורער ברי"מ וקודם הברית קרא לכל המשרתים ונתן להם לעקיך ויי"ש כנהוג אח"כ ביקש מהם שיברכו אותו שיגדל הילד ושאלו אותו מה היא אשר רוצה דוקא ברכתם וסיפר להם אשר יש לו סיבות ר"ל בעת שנולד לו ב"ז עוד קודם הברי"מ או תיכף אתר הברי"מ הולך לעולמו ולא יוכל לגדלו ר"ל ולא יוכל האיש להתאפק ואמר לו ידוע תדע ששום איש לא יעזור לך רק הכותב שלנו הוא יעזור לך כי איש קדוש הוא ויספר לו כל העובדא הנ"ל ונתיישב ושלח אחר הכותב הנ"ל וכיבד אותו ג"כ בלעקיך ויי"ש ואח"כ סגר הדלת בעדו ואמר ברכני נא וסיפר לו מצרתו ר"ל אמר לו הכותב וכי מה תרצה ממני וכי אני רב או רבי אמר לו לא תעלימו ממני כי נתוודע לי מכם לאיש קדוש וגם אשתו בכתה לפניו במר נפשה אמרה הושיעה אדוני וכיון שראה שבשום אופן לא יניחו אותו וישב על הכסא והחזיק את ידיו הקדושים מול פניו איזה מינוטים ואח"כ אמר לו ידוע תדע בעת שהיית ילד צחקת עם שאר ילדים ואח"כ בדרך צחוק לקחת טבעת והלבשת לענף אחד מן האילן ואמרת הרי את מקודשת לי ושם הי' יושבת מסט"א ר"ל והיא הורגת את בניך ר"ל ויזכור האיש הדבר כי אמת היא ובכה לפניו שיתן לו עצה ואמר שיתן לו נייר וחרט וכתב שם איזה שורות על הנייר וציווה לו שילך לאילן אחד את שיאמר לו ויאמר לאילן הריני נותן לך זה בתורת גירושין והוא עמד כך אצל החלון והביט עד שגמר זה וחזר אליו ואמר לו כבר יש לך ישועה וכן הוה והנה האיש הנ"ל הי' עומד שם וראה כ"ז וכיון שראה שיש עת הכושר אמר לו ברכני גם אני ויברכהו עם אריכות ימים ומן אז והלאה נסע למקום אחר בשביל שראה שהעולם יתחילו להביט אחריו וזה הכותב הי' רבינו הק' מווארקי הנ"ל: לד) בספר א"י הביא אשר סמוך לווארקי הי' דר איש אחד בכפר וביום הו"ר בבוקר עשה לעצמו הושענא והלך לווארקי לרבינו הק' הנ"ל ולהתפלל שם הי' תפוש ההושענא בידו ופגעו אדון אחד ושאלו מה בידך ואמר לו הושענא ואמר לו אמור "מייעטלא" והכהו מכות אכזריות שיאמר כך והוא לא רצה בשום אופן רק אמר דוקא הושענא שוב שאל לו להיכן אתה הולך אמר לו להרבי מווארקי אמר לו אמור "דא יוצקא" והכהו עוד הפעם מכות רצח והוא צעק דוקא להרבי בתוך כך נעלם השר וכשבא לווארקי שאל לו רבינו הק' מה הי' לך בדרך וסיפר לו כל העובדא אמר לו רבינו הק' תדע שזה השר הי' הבע"ד ורצה לאבד אותך ח"ו בב' אופנים שתבזה המצוה ושתקרא הרבי בשמו ונסים גדולים הי' לך שעמדת בנסיון ונקרע הגז"ד מעליך מרע לטוב ותכתב ותחתם לחיים טובים וכן הוה שהי' לו שנה טובה:

לה) הנה שמעתי מפי הרב הגאון החסיד מפורסם וכו' מוה"ר יצחק מאיר שליט"א אבד"ק אלכסנדר גיסו של כ"ק מרן שליט"א האיך שנעשה הה"ק ר' חיים דוד דאקטיר זצללה"ה מפיעטרקוב לצדיק גמור הנה הה"ק רח"ד הנ"ל הי' רופא מומחה גדול ומפורסם והי' חפשי כדרך כל הדאקטורים פ"א שלח אחריו אדון אחד ממרחק שהוא חולה ויבוא אליו ושלח אחריו מרכבה כבודה ונסע אצלו יהי' הדרך דרך עיר לעלוב וכשבא ללעלוב באמצע הלילה התחיל לירד גשם שוטף ולא הי' יכול לנסוע להלן ורצה לירד שם לאיזה בית אולם בכ"מ הי' חושך אפילה וראה מרחוק איזה בית שמאירה שם והלך לשם ושם הי' משכן כבודו של הרב הצדיק והקדוש ר"ד מלעלוב זצללה"ה וקיבלו בסבפ"י ואמר לזוגתו תעשה סעודה טובה כי השגנו אורח טוב ואכל שם וכשנשקט הגשם נסע מאתו ובעת הפרד ממנו אמר לו הה"ק ר"ד תדע שכשאדם בעת צרה ר"ל טוב לנדר לצדקה זהב זה היא סגולה טובה ולא הבין מה שאמר לו והנה הי' אז המלחמה גדולה בין הפולנים. והרוסים ובדרך פגעו בו הרוסים ודימו בדעתם שהיא הראש מפולנים ותפסו אותו בשמחה והובילו אותו לתלי' וכשראה שצרתו צרה נזכר מה שאמר לו האיש מלעלוב והנה הי' לו רענדיל זהב תפור בהכובע שלו כדרך האדונים או שהי' להם זה לנוט קאסע בדרך ונדר זה הרענדיל לצדקה ותיכף אמר הראש מאנ"ח הנה כאשר זכינו לתפוס את הראש שלהם אין מהראוי שלא לבשר זאת להר"ש שלנו והוא יבוא בעצמו שיהי' הנקמה ע"י וכולם הסכימו ע"ז ושלחו אחרי הראש שלהם וכשבא אמר תיכף טעיתם כי לא זה הוא כי הכיר את הראש מפולנים ופטרוהו לשלום כיון שראה כך אז הבין שזה האיש מלעלוב הוא איש קדוש ונסע אליו וסידר לו תשובה ונעשה בעל תשובה גמור ונתקרב להה"ק ר"ד ונסע בכל פעם אליו ונעשה חסיד שלו עד שאמרו עליו שהי' בעל מדריגה ורוה"ק שורה עליו ולבסוף ימיו לקח קוויטלעך:

לו) בספה"ק ישמח ישראל בפ' ויגש מביא בשם רבינו הק' הסבא קדישא מווארקי זצללה"ה על הברייתא סוף ברכות כל השונה הלכות בכל יום היינו מי שזכה לתורה ודבוק בהשי"ת אינו עושה שום תנועה קלה בשום אבר בלתי לד' לבדו וכל מה שעושה נק' הלכה שהולך בדרכי השי"ת וזהו הפירוש כל השונה הלכות בכ"י היינו מה שהוא עושה בכל היום כולו הוא רק הלכות ועליו הכתוב אומר הליכות עולם לו שכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה והוא עושה במעשיו נח"ר לקב"ה ושכינתו ואם אדם זוכה להיות במדריגה כזו להיות כל מעשיו ותנועותיו והרגשותיו רק לשם ד' לא לשום צורך אחר הרי הוא דבוק בתורה תמיד כי כל מעשיו המה תורת ה' שזהו תכלית המכוון מהתורה להיות דבוק בהשי"ת וכל התרי"ג מצות הם עיטין לבוא למדריגה הזו ואמר על הה"צ הקדוש מהר"ד מלעלוב זצללה"ה זי"ע שהוא הי' שונה הלכות בכל היום כולו עכלה"ק:

לז) עו"ש בפ' תרומה מביא מאביו אדמו"ר הקדוש זצללה"ה שאמר בשם רבינו הקדוש מווארקי הנ"ל על קושית הבאר מים חיים וסה"ק מדוע נקרא פרה אדומה חקה הא ר' משה הדרשן גילה לנו טעמו לכפר עון העגל ותירץ הוא כי עיקר חטא העגל נצמח מחסרון אמונה והיינו כי אמונה נקרא בזמן שהשכל אינו מאיר והמוח אינו בהיר כד"א ואמונתך בלילות ודור הזה כאשר חסר להם מרע"ה שעה קטנה והשכל לא האיר להם כ"כ מיד עשו מה שעשו והתיקון הוא תשובת המשקל התחזקות אמונה היינו להאמין בפשיטות אף שלא נדע ונשיג בשכלינו אעפי"כ נאמין במצות השי"ת וזה היא דברי ר' משה הדרשן יען שהפרה הוא חוקה בלא טעם ולא נדע ונשיג שום טעם עפ"י שכלינו אעפי"כ אנו מקיימין אותה ע"כ הוא תיקון לחטא העגל חסרון אמונה ר"ל תבוא פרה שאין:

לה שום טעם רק הכל מצד האמונה ותכפר על מעשה העגל חסרון אמונה ר"ל עכלה"ק:

לח) עו"ש משמו הקדוש עה"כ בתהלים צ' שתה עונותינו לנגדך ועלומינו למאור פניך הענין כי בהחטא יש ב' חסרונות א' הוא גוף החטא שמורד לעשות נגד רצון הקב"ה מלכו ש"ע והב' הוא כי מחשיך את עיני האדם לראות באור פני מלך חיים ולהתקרב אליו וזה שתה עונותינו לנגדך הוא גוף החטא והעון שמרדנו נגדך ועלומינו למאור פניך היינו מה שהעלים החטא מאתנו ידיעת מאור פניך ולהתקרב אליו עכלה"ק:

לט) עו"ש משמו הקדוש בפ' פקודי וזה לה"ק על המדרש פ' פקודי ע"פ והמלאכה היתה דים נכנס משה אצל בצלאל וראה שהותר מן המשכן אמר לפני הקב"ה רבון העולם עשינו את מלאכת המשכן והותרנו מה נעשה בנותר א"ל לך ועשה בהם משכן לעדות הלך משה ועשה בהם וכבר תמהו המפורשים היכן מצינו עוד משכן לעדות ואמר כי עיקר קדושת וחיות המשכן והמשכת השכינה הי' ע"י הרצון ונדבת לב ישראל ובכח קדושת רצונם הטוב המשיכו קדושת השכינה וכמאמר האלשיך הקדוש אפריון עשה לו המלך שלמה היינו הפסוק מתמה איך אפשר לעשות משכן למי שנאמר בו הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך וכו' והתירוץ הוא ותוכו רצוף אהבה היינו שמאהבה והיראה והרצון והחשק מנדבת המשכן עי"ז המשיכו השכינה הק' לתוך בדי הארון וכאשר ניתותר ממלאכת המשכן ממילא נשאר הרצון שבמלאכה הזאת ולא יצא לפועל הטוב וזאת אמר משה מה נעשה ברצונות אלו והשיב לו הקב"ה עשה בהם היינו בפנימיות לבב ישראל משכן לעדות וכמאמר הזוה"ק זכאה מאן דמשוי דירה נאה בליבי' והיינו כסא להשראת השכינה הק' וכמש"כ בתהלים בלבי צפנתי אמרתיך וגו' ע"כ דברי כ"ק הרבי הזקן מווארקי במעט ביאור עכלה"ק:

מ) עוד בסה"ק ישמח ישראל מביא בשם רבינו הק' מווארקי הנ"ל עה"כ בפ' בהעלותך ויעש כן אהרן ופירש רש"י ז"ל להגיד שבחו של אהרן שלא שינה והדבר הוא מקושי הבנה מה זה השבח על אהרן הכהן שלא שינה ואמר הוא הק' שלא שינה שלא הי' ניכר בו שום שינוי והתפעלות בשעת הדלקת המנורה ואמר בצחות לשונו הק' אולי הי' מצוה הקב"ה מצוה זו להה"ק הצדיק מבארדיטשוב זצללה"ה זי"ע הי' משבר המנורה ושפך השמן זית לגודל ההתלהבות ממצוה רבה הלזו אבל אהרן הכהן לא שינה שלא ניכר בו שום שינוי [א"ה זה יהי' מתאים עם מה שהבאתי לעיל מה שאמר הה"ק הצדיק ר' שלמה ליב לענטשנער זצללה"ה על רבינו הקדוש מווארקי הנ"ל שהוא הולך ישר ובלי שום יגיעה ושינוי כמו דג במים כי גם הוא הי' במדריגה הזאת ודי למבין. עזריאל חיים]:

מא) הנה רבינו הק' הנ"ל פ"א בא לווארשא ואמר להבעל האכסניא שלו מאנשי שלומיו שהוא רוצה לאכול דגים בסעודה שלו ושלח לחפש דגים ולא נמצא אז בכל העיר ווארשא דגים ובא השליח חזרה בלא דגים אמר רבינו הק' שלא יאכל אם לא יהי' דגים והלך הבעל אכסניא אל הדייגים ושילם להם שיצודו דגים עבורו אולם הי' אז רוח סערה ולא יכלו לצוד ובאו בחזרה ריקם בלא דגים והי' להאיש הנ"ל עג"נ מאוד שלא יוכל למלאות רצון צדיק וביקש עוד הפעם את הדייגים שיסעו עוד הפעם על הנהר אולי יצודו מה ונתן להם רענדיל של זהב שכרם ומלאו בקשתו ועזר השי"ת שצדו דג גדול "העכט" ורץ בשמחה לביתו עם הדג והביא את הדג לפני רבינו הקדוש והביט עליו ואמר כבר אני ממתין עליו זמן הרבה:

מב) והנה רבינו הקדוש הזקן מווארקי זצללה"ה זי"ע הנ"ל אמר על המד"ר פ' אחרי ר' חנינא וריב"ל אמרו מפני מה כ"ג משמש בח' בגדים אלא כנגד מילה שהוא לח' ימים וכו' עיי"ש והקשה מאי שייכות ח' בגדים למילה ואמר שהכה"ג הי' יכול לתקן את האיש הישראלי אפי' שלא יהי' לו שום מצוה רק שמונה ימי מילה הי' יכול להעלות אותו ולתקנו והנה ידוע שהה"צ והקדוש ר"י מרוזין זללה"ה זי"ע שלח לו שישא אשה אף לעת זקנתו יען שהוא כ"ג וצריך להיות לו אשה וכן עשה ובערב שבת תשובה האחרון נשא אשה בתולה (נכדת הה"צ והק' ר' חיים חייקע מאמדורא זצללה"ה] כמו כה"ג ושאלו אותו היכן לעמוד החופה כי לא נאה לילך להחצר והחופה צריך להיות תחת השמים ואמר לשאול את בנו רבינו הק' הרמ"מ זי"ע כי הוא חכם והשיב שיעמדו החופה בהסוכה ולפתוח הגג, ובליל א' דסוכות אמר שהיום הוא אושפיזא דילי' יען שקלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם אע"ה זה היא מהה"ק מסקערנעוויץ זצללה"ה:

מג) נמצא בכתבי הרב הג' והחסיד ר' אליעזר מרדכי ז"ל אבד"ק סלוזעווע בשם רבינו הקדוש הנ"ל על פסוק דמשרע"ה אמר הן בנ"י לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה היינו אם פרעה ישמע יהי' ח"ו קטרוג על ישראל ואני ערל שפתים שלא יוכל להמליץ עוד עבור ישראל ע"כ לא רצה משה לילך וכעין זה מביא בסה"ק תפארת שמואל בשם רבינו הק' הנ"ל על מה שאנו אומרים בתפילת גשם על הסלע הך ויצא מים בצדקו חון חשרת מים מה הזכות אדרבה הא נענש ע"ז ואמר רבינו הק' דמרע"ה עשה זאת ג"כ שלא יהי' קטרוג על ישראל שהסלע ישמע אפי' רק דיבור ועשה זאת במסי"נ עבור כלל ישראל כי הי' יודע שיהי' לו עונש ע"ז אעפי"כ מסר נפשו עליהם] ואדמו"ר הק' בנו מוהרמ"מ זי"ע אמר דהפירוש הוא כך דטענת מרע"ה הי' דכל כחו הוא רק מישראל ובלא ישראל אין לו כח מאומה לכן אמר כיון שבנ"י לא שמעו אלי ואין לי כח מהם א"כ איך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים דלא אוכל לדבר בלי כחם של ישראל והבן מאוד:

מד) גם כתב לי הרב ר"י הנ"ל בשם הרב הג' מלובראנץ ז"ל ששאלוהו להרבינו הק' מוהר"מ מווחרקי זי"ע על מה שאינו אומר תורה אמר בשם אביו רבינו הק' הנ"ל דגבי חנה כתיב וחנה היא מדברת על לבה שכבר הי' לבה נתמלא כ"כ עד שלא יכלו להאסף בלבה והי' הדיבורים על לבה והי' הדיבורים מעצמם נדברו מפיה וע"ז האופן יכולים לומר תורה ולא באופן אחר כי כל כמה שהדיבורים יכולין להיות בלב צריכין לעצור במילין: מה) עוד ממנו שרבינו הק' הנ"ל הי' פעם אחת אצל גדול אחד וכיבדו במיני מגדים ומשקות ולא רצה לטעום ושאל לרבינו הק' הלא כל מה שיאמר לך הבעה"ב עשה והשיב לו רבינו הק' הלא חכז"ל הקשו סתירת הפסוקים ומחלקי בין קודם ברכה לאחר ברכה וא"כ קודם שאתם מברכים עלי' לא שלכם הוא ואינכם הבעה"ב שאצטרך לציית לכם אבל כשאתם תברכו ותאכלו מהמאכל תהי' בעה"ב עלי' ואז אני אצטרך לציית לכם:

מו) העתק מכתב מרבינו הקדוש הנ"ל שכתב לק"ק זאריק:

ב"ה יום ו' עש"ק כ"ב אלול תרב"ל. החיים והשלום וכ"ט לכבוד אהו' ידידי הרב המאוה"ג הנכבד כש"ת מו' יוסף זאב נ"י ויופיע אב"ד בק' זאריק יצ"ו ולכבוד הידידים האהובים המופלגים הגבירים הנכבדים כש"ת מו' יהונתן נ"י וכבוד מחותני מו' יואל זאב נ"י וכבוד מחו' מו' אלי' נ"י וכבוד מו' אלחנן זרח נ"י ולכל כבוד הידידים נ"י ויופיע: הנה באתי לעורר את כבוד המאוה"ג נ"י עם כבוד הידידים. נ"י אשר מוטל עלי לפקח ולשקוד לטובתכם בני מקום גידולי שתמיד הי' צייתים לי אשר בימי הרצון הבע"ל תתעוררו נא לתקן תקנות טובות במחיצתכם כל אשר תבינו לטובה ובפרט בהמצוה הכוללת היא הצדקה להשגיח ולפקח להחיות האביונים העלובים ובפרט האלמנות והיתומים כאשר ידוע ומפורסם התיקון הגדול שנעשה בק' ווארשא וכמו כן בכמה קהלות היינו החברה תמחוי אשר בכל שבוע מאספים ומקבצים קודם ש"ק מכל בית ובית מכל א' לפי יכולתו הן מעות ומזון ולחם ונרות ודגים ובשר ומלח כידוע ויש ממונים נאמנים ע"ז שמחלקים לנכון וזה סגולה גדולה לכל בני הקהלה לברכה ושמירה וכ"ט ובוודאי יתן כבוד הרב המאוה"ג נ"י טרחתו בזה עם כל כבוד הידידים נ"י לעשות ולתקן עצהיו"ט והשי"ת יהי' בעזריכם ויגמור בעדכם כל התקנות הנצרכים לטובה ותתברכו כולכם בשפע ברכה והצלחה וכ"ט ומעתה לא ישמע עוד צווחה ברחובותינו ונזכה להכתב ולהחתם לחיים טובים בספר הצדיקים בכלל ישראל א':

דברי ידידכם א"נ הדוש"ת והמצפה לישועתכם ולהצלחתכם כל הימים. הק' יצחק במהר"ש ז"ל מק' נאדרזין:

הנה רבינו הקדוש מווארקי הנ"ל עלה אל השמים ביום אחרון של פסח שנת תר"ח ומנ"כ בעיר ווארקי זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן: כולל הרבה מאמרים יקרים ונחמדים וחכמה וחסידות ויראת שמים אשר בקדושה ובטהרה המה נאמרים וגם הרבה סיפורים נאמנים נוראים ונפלאים ומעשיות קדושים שבעתיים מזוקקים מאירים כספירים מקדושי עליונים המה נשמעים המלהיבים לבבות בני ישראל לעבודת השי"ת מיוסד מעשרה צדיקים רבותינו הקדושים והטהורים נ"ע זצוקללה"ה זי"ע מרבינו הק' הרב ר' שרגא פייבל זצללה"ה מגריצא:

תוכן העניינים

האוצר מספורי צדיקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה