האוצר מספורי צדיקים· רבי אברהם יצחק אנזל סובלמן
עשר זכיות מערכה ב
מערכה ב:
מכבוד קדושת אדונינו מורינו ורבינו העילוי הקדוש צדיק יסוד עולם,פום ממלל רברבן, שירות ותשבחות לרם על כל רמים,בספר תהלים,במסירות הנפש כמלאכי מרומים, בוצינא קדישא דנהורא קדוש יאמר לו וכו' מרנא ורבנא הרבי ר' אברהם משה זצוקללה"ה זי"ע מפרשיסחא בנו יחידו של מרן אדמו"ר הקדוש רשכבה"ג איש אלקים וכו' הרבי ר"ב מפרשיסחא זצוקללה"ה זי"ע: א) הנה הרבינו הקדוש הנ"ל הי' איש קדוש ונורא ובעו"ה לא האריך ימים והי' ממשיך העדה אחר פטירת אביו הק' ב' שנים והי' עילוי גדול והרב הקדוש אדמו"ר סבא קדישא מווארקי זצללה"ה נסע אליו וכשאמר תורה משמו אמר "דער הייליגער"' אמר, ועליו נאמר כהאמור בירושלמי כד דמך ר' בון הי' בן כ"ח שנים והספידו חכמים עליו יגע ר' בון בקוצר ימיו כתלמיד וותיק בן מאה שנים וחסידים הי' אומרים שאביו הק' אמר שחטף הנשמה שלו מתחת הכסא הכבוד ועבודתו הקדושה הי' בתהלים ואיזה שעות ביום ובלילה עסק בתהלים בהתלהבות קדושה ונוראה ועוד בחיי אביו הק' כשהי' ילד בכל יום ויום הי' נעלם על איזה שעות וכשחזר לביתו מצאו בחיקו ספר תהלים ועיניו הי' נפוחות מרוב הבכיות ונתוודע להם שיש לו מקום נסתר שם בהיער הנק' שיטקעס מחוץ לעיר שהולך שם בכ"י בהצנע ואביו הק' ידע מזה ולא מנעו והרבי הקדוש מלובלין זצללה"ה נסע פ"א דרך שם אמר בזה היער יהי' זמן שכל התורה הנגלות והנסתרות עם השראת השכינה הק' יהי' שם והחוזה מפולין ראה ברוה"ק תהלוכות רבינו הק' רא"מ הנ"ל שם שהי' הרבה שנים אחריו ומגודל שעשועים מאביו הק' לבנו יחידו העילוי הק' הנ"ל הי' דרכו תמיד לשאול לו איזה פשט על פסוקי תהלים ואמר לו יודע אני שאתה עוסק בתהלים לכן אמור לי פשט ע"ז הפסוק פ"א כשהי' אביו הק' אצל היהודי הקדוש זצללה"ה אמר לו היהודי הקדוש אני רוצה בנכם לחתן עבור נכדתי שהוא הי' מגדל אותה ונתרצה אביו הק' ותיכף שידכו א"ע וכשבא לביתו אמר לזוגתו הצדיק מז"ט עשיתי שידוך עם בנינו וצעקה עליו ואמרה מי יודע איזה חסיד שפיתה אותך וכשהשיב לה עם היהודי הקדוש נתפייסה ואמרה תהי' לנו למז"ט ואני הכרתי את הרבנית אשת רבינו הק' הרא"מ הנ"ל ושמה הי' בריינדיל זללה"ה וראיתי אותה באלכסנדר שהיתה שם אצל בנה החסיד ר' אברהם יעקב ז"ל שהי' לה מאיש אחר אחר פטירת רבינו הק' הרא"מ הנ"ל והי' משמש בקודש אצל אדמו"ר הקדוש מאלכסנדר זצללה"ה: ב) פ"א שאל לו אביו הק' בני אהובי אמור לי פשט הפסוק בתהלים זדים הליצוני עד מאוד מתורתך לא נטיתי והשיב לו הנה דהמע"ה אמר באמת יש עלי לדבר הרבה אבל זדים הליצוני היינו הם מדברים עלי כזאת אשר עד מאוד מתורתך לא נטיתי בדבר שאני נקי אף משום שמץ מזה כמ"ש במרע"ה שהתורה העידה עליו והאיש משה ענו מאוד וכו' אמרו עליו דתן ואבירם כי תשתרר עלינו וכו' אמר לו אביו הק' תדע בני כזה מחסדי השי"ת כי אם היו מדברים על הצדיק בדבר שאינו נקי כ"כ הי' יכול להזיק אותו ח"ו לזה מחסד הבורא ית"ש שמכוונים לדבר כזה אשר הצדיק נקי מאוד ומדברים שקר מוחלט עליו לכן את הכל ישא רוח ולא יוכלו להזיק לו ח"ו מאומה:
ג) עוד שאל לו הפסוק חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך מה הוא פירושו והשיב לו דהמע"ה אמר בעת שרצה לקום בחצות לילה לעבדות השי"ת בא אליו היצה"ר בטענה הלא מלך קטן על מדינה קטנה ישן עד שלש שעות ביום ואתה מלך אדיר על כל המדינות תקום בחצות לילה אמרתי לו אדרבה לפי דברי עצמך בשלמא מלך קטן שאין לו רק מדינה אחת יוכל לישון הרבה כי די לו לעיין בצרכי המלוכה איזה שעות ביום אבל אני שיש לי מדינות רבות כ"כ אפי' כל המעל"ע לא יספיק לי לעיין בצרכי המלוכה לכן אני צריך לי לקום עכ"פ בחצות וזה חשבתי דרכי שאמרתי אל היצה"ר שאני קם עבור דרכי אולם זה הי' קודם שקמתי ממיטתי אבל אחר שקמתי תיכף ואשיבה רגלי אל עדותיך לעסוק בשירות ותשבחות ולעבודת הבורא ית"ש: ד) עוד שאל לו הפסוק קראתיך הושיעני ואשמרה עדותיך דמשמע באם לאו ח"ו לא אשמרה ואמר לו הנה נראה דאם אחד שואל איזה דבר ממלך בשר ודם אם המלך ממלא בקשתו טוב מאוד ודי לו אבל לפני מלך מה"מ הקב"ה אם מבקשים דבר ממנו ית' לא די שהשי"ת ממלא בקשתו אלא שנקרא עוד "שיינער יוד" וזה קראתיך הושיעני ואשמרה עדותיך ושימד"נ, זה הכל שמעתי מאאמו"ר הרב זצ"ל ששמע מפי דודי הרב זצ"ל הנ"ל שהוא נסע אליו: ה) בסה"ק ישמח ישראל מביא בשם רבינו הק' הנ"ל עה"כ ד' נגדך כל תאותי ואנחתי ממך לא נסתרה (תהלים ל"ה) היינו הן אמת כי כל תאותי הבאה מהנפש המתאוה הם נגד רצונך ית' בהיותי מתאוה ביצרי מה שלא ישר בעיניך אכן גם אתה ה' רואה מקביל לזה ואין נסתר מנגד עיניך תוקף אנחתי וצערי ע"ז כי נחמתי על אשר עשיתי ותמיד אני נאנח על התאוה הזאת בהיותי מסתכל למעלה ע"כ:
ו) בספר רמ"צ הביא בשם רבינו הק' הנ"ל על פסוק וכל בניך לימודי ה' עפ"י מה שאמרו חכז"ל כל המעביר על מדותיו מעבירין ממנו כל פשעיו דאם רואה השי"ת אשר אחד יש לו עולה גדולה מחבירו אעפי"כ מוחל לו ואדרבה עוד יוסיף לעשות לו טובות גם הקב"ה מעביר לו על פשעיו מדה כנגד מדה וזהו וכל בניך לימודי ה' היינו שהם לומדים כביכול להשי"ת וז"ש בתורה לא תקום ולא תטור ואהבת לרעך כמוך אני ה' היינו השי"ת אומר אם לא תקום ולא תטור ואהבת לרעך אז כמוך אני ה' גם אני אהי' כמוך ולא אזכיר לך כל פשעיך והבן:
ו) עו"ש משמו דרבינו הק' על פסוק (בתהלים ל"ה) אשכילה בדרך תמים מתי תבוא אלי אתהלך בתום לבבי בקרב ביתי היינו כאשר ירצה להשכיל האיך לבוא לדרך הגבוה א"כ מתי יהי' הזמן שתבוא אלי כי אין קץ וסוף לחקירות אבל אם אתהלך בתום לבבי אזי הוא בקרב ביתי ע"כ:
ח) בספר בית יעקב הביא משם רבינו הק' הנ"ל על מה דאיתא בגמרא כל המעיין בתפלתו מעיינין בזכיותיו והקשה בגמרא ממתניתין אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז וכו' ועיון תפלה ומשני בגמ' כאן דמעיין בתפלתו כאן דלא מעיין ופירש"י ז"ל כאן שמעיין אחר תפלתו ומביט ורואה אם נשמע תפלתו ודקדק רבינו ז"ל דהא ע"כ מיירי שב' התפלות היו בכוונה ובלב שלם וא"כ למה באמת אין רשות לאדם לעי' אם נשמע תפלתו ואמר כך דהנה לכאורה אם אדם מתפלל על איזה דבר היא קצת חוצפא כלפי שמיא אולם השי"ת ציווה לנו להתפלל בעת הצורך כמ"ש בצר לך וכו' והיא כמו שאר המצות אולם מי שמעיין אם נתקבלה תפלתו זה לאות שלא הי' מתפלל בבחי' זו לשם מצוה לכן מעיינין בזכיותיו והבן:
ט) הנה שמעתי משם הה"ג והחסיד הרב מסעראצק זצ"ל אשר רבינו הק' הנ"ל הי' עוסק בתורה ועבודה ימים ולילות ולא ידע מד"א כלל אמו הרבנית זצ"ל נתוודע לה זאת מכלתה והלכה אצל בעלה הק' וצעקה ע"ז וציווה לה להכין עצמה ובלי"ט שלח אחר בנו הק' הנ"ל להיער הנ"ל שהי' שם ושאל לו למה אינו מקיים מצות פו"ר והוא כמקיץ משינה ואומר שכחתי כל עיקר ובבוקר בא מבה"ט ונתן יי"ש ואמר מז"ט ב"ז ונולד בנו הרב החסיד המפורסם ר' צבי מרדכי זצ"ל שהי' חתן אדמו"ר סבא קדישא מווארקי זצללה"ה והברי"מ שלו הי' בר"ה ואמר זקנו רבינו הק' הרבי ר"ב זצללה"ה שש אנכי על אמרתיך היינו שתיבת אנכי שש על שהתחלת בו עשרת הדברות וגם הברי"מ הוא ששון יש לו התקשרות ליחוד אלקי ע"כ:
י) עוד שמעתי אשר לאחר פטירת אביו הק' לא ידעוהו כ"כ אנשי העיר והי' מעשה בפרשיסחא סרסור אחד מתבואה של"ח אח"ז בא בהקיץ לסוחר אחד שימכור לו תבואה ונתן לו ידו לעשות האנדשלאג והתעלף הסוחר הנ"ל ולא יכלו להקיצו ונעשה רעש גדול בעיר כי לא ידע שום איש מזה והלכו אל רבינו הק' הנ"ל ואמר אמרו לו שלא יפחד מאומה ואמרו למי שמביאו לההתעלפות כי אין פה מקומו אחר שמת ועשו כן ותיכף הקיץ וסיפר להם כל הענין ומן אז והלאה נתפרסם לאיש קדוש ובעל מופת:
יא) עוד שמעתי אשר הה"ק ר' בנימין מלובלין זצללה"ה אמר פ"א בלובלין קודם ר"ה מה יעשה האדם שנברא לחטא וכמ"ש ואתה הסיבות וכו' ואח"כ וכשנסע על ר"ה לפרשיסחא לרבינו הק' הרבי ר"ב וכשבא סמוך לפרשיסחא להיער שיטקעס הנ"ל ופגע ברבינו הק' הרא"מ הנ"ל שישב שם עם החברייא קדישא שלו אמר לו שלום עליכם ר' בנימין הנה היום קרינו השקיפה ממעון קדשך עשינו מה שגזרת עלינו ובדרך הלצה צווית לנו לחטוא וחטאנו אז הבין הרב ר' בנימין הנ"ל ששומע גם מרחוק מלובלין:
יב) הנה שמעתי מהרב הג' רצ"י שליט"א הנ"ל ששמע מפי רבו הגה"ק ר' זאב נחום זצ"ל מבייאלע אבי הגה"ק מסאכטשוב זצללה"ה אשר ביום חתונת רבינו הק' הנ"ל שלחו אביו הרבי ר"ב זצללה"ה על קבר גדול אחד לבקשו על החתונה וטעה והלך על קבר אחר ואח"כ ראה שטעה אמר לו טעיתי "נישט אייך מיין איך" והלך אל הקבר של הגדול ששלחו לו אביו וביקשו בשם אביו הק' וכשבא לביתו הקפיד עליו אביו הק' על מה שבייש הצדיק הזה שאמר לו נישט אייך וכו' ואמר לו לכפרת עונך תהי' מוכרח לקבר אחר לאחר מוע"ש ולא בבית החיים הזה וכן הוה כי מנ"כ בעיר בייאלע פשוט: יג) שמעתי מאאמו"ר הרב זצ"ל ששמע בעצמו מפי החסיד ר' יודל שעדליצער ז"ל שהוא הי' משמש אצל רבינו הק' הנ"ל ונסע למארינבאד ונסע עמו הרבי הקדוש הזקן מווארקי זצללה"ה וגם הגה"ק ר' פיבלי מגריצא זצללה"ה והנה גם הגאון הצדיק ר' מרדכי בנעט זצ"ל הי' שם והלכו אצלו ואמר להם שלא יתוודע מהם מי הוא הרבי ונראה אם יש לו טב"ע וכשבאו אצלו תיכף העמיד כסא לרבינו הק' ואמר אתם הרבי אח"כ אמר רבינו הק' להגאון הנ"ל אבקש אתכם שנסע לטייל מעט והסכים ע"ז ותיכף ציווה למשמשו ר' יודל הנ"ל לרתום את העגלה שלו וישבו שניהם ור' יודל הוביל את הסוסים אולם סבב כ"פ את ראשו לראות מה הם עושים וראה אשר רבינו הק' מרכין ראשו אצלו ומדבר אליו בחשאי ועיני הגאון זלגו דמעות מאין הפוגות כך הי' זמן גדול ואח"כ פתאום נאנח הגאון הנ"ל אנחה גדולה ואמר "וואס זאהל איך טיהן איך בין שוין צוא אלט דער ציא" ותיכף נסעו לביתם והנה הגאון זצללה"ה הנ"ל נפטר שם כידוע מה שהי' מחלוקה גדולה אז בין עיר נקלשבורג ובין עיר מארינבאד על מקום מנוחת הצדיק הזה ובספר אור שמחה יש אשר הגאון ז"ל הנ"ל אמר אשר בישיבת רבו הגאון ר' ירמי' זצ"ל אבד"ק מאטרסדארף הי' לו חבר ושמו ר' בונם והי' חכם מופלג עד להפליא ושמעתי כי התחבר לחסידים ונעשה רבי האם אין מר בנו כי הוא הי' באותה צורה א"ל הן אז הגידו לו כי הוא ממשיך עדה אחר פטירת אביו אז חיבבו מאוד ודיבר עמו בנגלה ובנסתר ואמר מאז הבנתי על אביכם שיהי' רבי ונפשי אותה בכ"פ לראותו והנני שמח עתה לראות בנו:
יד) הנה ההתחלקות בין ווארקי לקאצק הי' בדרך זה כי לאחר הסתלקות הרבי ר"ב זצללה"ה הכריזו שכולם יבואו על ר"ה לפרשיסחא וכן הוה ובליל ר"ה ראו אשר הה"ק מטאמשוב לא בא והלכו כולם לאדמו"ר הקדוש מווארקי ואמרו לו גיט יו"ט ושמקבלים אותו למנהיג העדה ושיעשה קידוש לפני העולם והסכים לזה ושפך רבינו הקדוש רא"מ הנ"ל יין לתוך הכוס ונתן הכוס על ידיו הקדושים וכשאחז אדמו"ר הקדוש מווארקי את הכוס לעשות קידוש זלגו עיניו דמעות והושיט את הכוס לרבינו הק' הרא"מ הנ"ל ואמר לו עשו אתם קידוש כי אתם רבי ונעשה מנהיג העדה ולאשר שהי' אז עוד רך בשנים לכן הרבה מהעולם לא ישר זה בעיניהם ונסעו על יוהכ"פ לטאמשוב והעולם הנשאר נסעו אחר פטירת אדמו"ר הק' רא"מ לווארקי ומזה בא ההתחלקות:
טו) הנה שמעתי מהרב ר' יהונתן אייבישיטץ הלוי נ"י הנ"ל אשר בעת הסתלקות רבינו הק' הרבי ר"ב זצללה"ה שהי' אז ביום ג' י"ב אלול והנה רבינו הק' הרא"מ הי' לו דירתו רחוק ממשכן אביו הקדוש כדי שלא יהא לו טרדות מהחסידים והנה בעש"ק שלפניו לעת ערב אמר רבינו הק' הרא"מ למשמשו ר' יודל הנ"ל שילך אתו לאביו הק' לבקר את החולה וכאשר בא אצלו ראה שמתפלל מנחה וגם מעריב והביט בצורת קדשו של אביו והבין שקרוב להסתלקותו ונתעלף ותיכף רץ ר' יודל אצלו וביגיעות הקיצו ולקח אותו לביתו וציווה לר' יודל שיעשה קידוש ויוציא אותו עם הקידוש ואמר לו אני הולך לישון ולא תקיץ אותי ולא תניח שום אדם לכנוס אצלי אפי' היותר חשוב ואפי' מה שיהי' ח"ו ואפי' אם יבואו כל אנשי העיר וירצו לשבור הדלת לא תניחם בשום אופן והשמר והזהר בל תשנה ושכב כך על מטתו עד יום ג' וכל חיותו הי' שמשמשו נתן לו פעם מעט יין לתוך פיו ושכב כך בעינים סגורות וביום ג' נעשה רעש גדול בעיר כי ראו שהרבינו הק' הרבי ר"ב הוא סמוך לפטירתו ורצו כולם לרבינו הק' רא"מ שילך לאביו אולם ר' יודל לא נתן להם לכנוס אצלו כי אמר כך מצווה מפי קדשו עד שאמו הרבנית הצדיקת נכנסה אצלו ואמרה בני אהובי עשה זאת למעני ותלך לבית אביך כי מה יאמרו הבריות והשיב לה תאמין לי אמי אם הי' ביכולתי הייתי הולך מעצמי אבל מה אעשה בשום אופן אין ביכולתי לילך והלכה אמו הצדיקת וביקשה את אדמו"ר הקדוש הזקן מווארקי שהוא ילך אצלו ויפעל אצלו זאת והשיב לה רבינו הק' מווארקי תאמינו לי אם הייתם מצויים לי שאפיל אותי מן הגג בבירור הייתי ציית לכם אף שהיא סכ"נ וזאת לא אוכל כי הוא ואביו הק' עוסקים בעסק אחד מה שמלאכים ושרפים מקנאים אותם ואין אני יכול להתערב עצמי וברגע שנפטר אביו הק' תיכף פתח את עיניו ואמר שרואה חשכות גדול בעולם ובעת שהלכו עם מטת רבינו הק' לביה"ח הלכו לפני בית בנו רבינו הק' הנ"ל והלך החוצה ללוותו מעט ותיכף חזר לביתו והיא פלא גדול ור' יודל הנ"ל סיפר עוד אשר בעת פטירת רבינו הק' סבא קדישא מווארקי באחרון ש"פ ציווה ג"כ בנו רבינו הק' הרמ"מ לר' יודל הנ"ל שיסגור בעדו הדלת ושלא יתן לשום אדם לבוא לביתו בשום אופן זי"ע:
טז) הנה שמעתי מאאמו"ר הרב זצ"ל ששמע מדודי הרב זצ"ל הנ"ל אשר רבינו הק' הנ"ל הי' הולך בכל לילה עם משמשו להמקוה אף בחיי אביו הק' פ"א לא הי' אצלו משמשו ולקח לאנטערנע עם שתי נרות והלך בעצמו להמקוה וכאשר התחיל לפשוט את מלבושיו כבה נר אחד ואח"כ כבה גם השני ואח"כ שמע קול טבילה בהמים אמר להם דרך ארץ ושתקו והלך וטבל א"ע אעפי"כ מאחר שהי' עוד רך בשנים לכן הלך תיכף אל אביו הק' וסיפר לו זאת אמר לו בני עוד הפעם לא תעשה כזאת יש לך הצלחה שמצאת על איש טוב בטבע בחייו ואם מצאת על קפדן הי' יכול להזיק לך ח"ו לכן תשמור מזה: יז) עוד שמעתי מהרב ר"י הנ"ל אשר רבינו הק' הרא"מ הנ"ל אפי' בעת שהי' קור גדול נסע בחלאטיל לבד ולא יותר ואעפי"כ הי' מוכרחים להניח על ראשו קרח הנק' אייז מרוב האש אשר הי' בוער בקרבו גם בעת שאמר תהלים הי' שופך דם ממנו מכל הקנוקנות שבו ועי"ז היו הרופאים מזהירים לו שאל יאמר תהלים וביקש מהם שיתנו לו רשות עכ"פ פסוק אחד והתחיל לומר הפסוק הללו את ד' כל גוים ושוב התחיל לשפוך דם ממנו הרבה:
יח) עוד שמעתי ממנו שכאשר בא רבינו הק' הרא"מ לעיר ביאלע פשוט אמר לאמו הרבנית הצדיקת זצ"ל "עס גליסט זעך מיר ציא שטארבען" אמרה לו הנה שמעתי מאביך אז מידארף זען לערנען שטארבען אמר לה הנה כבר למדתי אמרה לו עוד שמעתי מאביך שצריך ללמוד הרבה, ציא שטארבען והשיב לה איך האב מיך שוין גענוג גילערינט שטארבען וכן הוה שנפטר שם ומפי אאמו"ר הרב זצ"ל שמעתי אשר רבינו הק' הנ"ל נסע אז מווארשא לביתו לפרשיסחא על ש"ק ובאמצע הדרך אמר שרצונו מאוד להיות שבת בביאלע ונסע לביאלע ובאו הרבה חסידים על שבת והנה אחר הטיש של שחרית אמר שרוצה לילך שפאצירען והלך אל הביה"ח וסיבב את הביה"ח מבחוץ ועמד א"ע אצל מקום אחד ואמר זה המקום מריח מאוד והלך לביתו ובעת מנחה ברעוא דרעווין עלה לשמים ביום ז' דחנוכה שנת תקפ"ט וזה הי' הריח הטוב מזה המקום בשביל שהוא הי' עתיד להיות נטמן שם והי' הריח הקדוש ממנו כי נטמן שם זי"ע ועכי"א:
יט) העתק אגרת מה שכתב רבינו הק' הרא"מ זצללה"ה להה"ק הרבי מקאצק זצללה"ה:
ב"ה יום ד' בבוקר תקפ"ז לפ"ק פרשיסחא:
רב ברכות וכ"ט לכבוד ידיד נפשי היקר הרב החסיד המפורסם איש תבונות מו"ה מנחם מענדיל נ"י:
לאשר שמעתי ממך בהיותך פה ביום השלשום כי תחפוץ להתעכב עוד פה במקום הקדוש זלה"ה ראש השנה הבע"ל אך פגעי הזמן והבלותיהם ענו בך להפר מחשבותיך הנעימים לכן אודיעך כי החמה שככה והאויבים נהפכו לאוהבים לכן ידידי אם עוד רצונך בוערת בקרבך כמקדם בוא נא הנה אולי ע"י מנחם יבוא נחמותינו ידידך אוהבך באמת ובאמונה. הק' אברהם משה בהרב זלה"ה:
כולל הרבה מאמרים יקרים ונחמדים וחכמה דחסידות ויראת שמים אשר בקדושה ובטהרה המה נאמרים וגם הרבה סיפורים נאמנים נוראים ונפלאים ומעשיות קדושים שבעתיים מזוקקים מאירים כספירים מקדושי עליונים המה נשמעים המלהיבים לבבות בני ישראל ההשי"ת מיוסד מעשרה צדיקים רבותינו הקדושים והטהורים נ"ע זצוקללה"ה זי"ע: