אור ברסלב
האוצר מספורי צדיקים עשר זכיות מערכה א

האוצר מספורי צדיקים· רבי אברהם יצחק אנזל סובלמן

עשר זכיות מערכה א

מעשיית ושיחות הקדושים

עשר זכיות מרבינו הקדוש הרבי ר"ב מפרשיסחא זצללה"ה:

מערכה א:

מכבוד קדושת אדונינו מורינו ורבינו הקדוש מאורן של ישראל ורב רבנן הגאון הקדוש בנגלה ובנסתר המאיר לארץ ולדרים והעמיד תלמידים הרבה כולם גאוני וקדושי ארץ ויסודי תבל אשר רוב רבנים וקדושי מדינת פולין היו תלמידיו צדיק יסוד עולם רבשכבה"ג קודש הקדשים וכו' מרנא ורבנא הרבי ר' שמחה בונם זצוקללה"ה זי"ע מפרשיסחא הוא אשר האיר פני תבל בחכמתו הקדושה ולמד בכ"י שיעור פלפול עם תלמידיו הק' בנגלה ונסתר ציר דקדיש מן שמיא נחית והשפיע קדושה ויראת שמים לדורי דורות ורבים השיב מעון וכולם שתו בצמא דבריו הקדושים בחכמה ובדעת ובטהרה ובפרישות:

א) הוא הי' בן הגאוה"צ המגיד המפורסם הרב ר' צבי הירש זצלה"ה המגיד מוואדיסלוב בעהמ"ח ספר עשרה למאה וספר ארץ הצבי על דרושים ומתוקים מדבש דבריו הנעימים הנאמרים על דרך הדרוש באמת חלק א' מפרד"ס והי' בנגלה תלמיד להגאון המפורסם וכו' הרב ר' ירמי' זצ"ל אבד"ק מאטערסדארף ובנסתר הי' תלמיד למרן הגאוה"ק הרבי מלובלין זצללה"ה ולמרן הגאוה"ק המגיד מקאזיניץ זצללה"ה ולמרן הגאוה"ק היהודי הק' מפרשיסחא זצללה"ה ונמצא בספרים שהי' ג"כ תלמיד למרן הקדוש הרבי רמ"ל מסאסוב זצללה"ה זי"ע:

ב) הנה מעולם לא רצה לקבל עליו משרת הרבנות ולא להיות רבי והי' סוחר ונסע תמיד לדאנציג וללייפציג אודות מסחר והי' לבוש בלבושי הסוחרים לא כלבושי החסידים אולם הי' בהצנע לכת ועבד את השי"ת בהסתר גדול ובעת שהי' בארץ אשכנז עסק שם רוב ימיו בתורה ועבדות השי"ת בהסתר וגם הלך במקומות הגרועים ובחכמתו וקדושתו הגדולה הציל שם הרבה נפשות מישראל מעבירות אשר לולא זה הצדיק כבר הי' נטבעו ח"ו ברשת הזנות והוא ברוב קדשו הציל אותם ועוד זאת השפיע להם רוח טהרה ותשובה ששבו בכל נפשם אף על הרהורי עבירה ונעשו יראי שמים מכאן ולהבא זאת הי' עבודתו הקדושה בארץ אשכנז וגם במדינתינו הי' פעם בעיר אחת וראה שם איש פשוט וביקש ממנו שישחוק עמו בקארטין ושחקו שתי שעות וביקש האיש לילך ואמר לו רבינו הקדוש נשחק עוד ועסקו בזה עוד ערך שעה והלך האיש מאתו ואח"כ כשנעשה רבי ובאו אליו חסידים מאותו העיר וציוה לפרוס בשלום האיש הזה ושיאמרו לו שבוודאי לצחוק בעיניו האיך נעשיתי מנהיג לאשר ששחקתי עמו בקארטין תאמרו לו סימן שהוא הי' מוכן בעת הזאת לעשות עבירה ר"ל ובזה עכבתי אותו ובינו לבינו נהרס הדבר וניצל מזה וזה לא הי' ידוע להעולם רק רבותיו הקדושים זצללה"ה הכירו אותו ובכל לילה הלך להגאוה"ק היהודי זצללה"ה ללמוד והי' לו אפטייק בפרשיסחא ולפעמים כאשר נזדמן דבר גדול אצל היהודי הקדוש אמר קראו לי את האפטייקער כי צריך אני לו ג"כ לעזר לדבר גדול הזה וכשנעשה סג"נ אמר שמן השמים הכריחו אותו להיות ממשיך עדה ונעשה מנהיג הדור ונהרו אליו מכל פינות העולם:

ג) הנה שמעתי מהרב הגאון החסיד מו"ה צבי יחזקאל מיכלזאהן שליט"א אבד"ק פלונסק וכעת בוועד הרבנים בווארשא אשר רבינו הקדוש הנ"ל בעת שהי' נוסע עם עצים על הווייכסעל לדאנציג קודם שהי' רבי ונסע דרך ווארשא ושמע שאביו המגיד זצ"ל הוא בווארשא וירד מן הרפסודות לעיר לראות א"ע עמו והמגיד הי' לו אכסניא אצל הג' ר' זלמן פוזנער ז"ל וכאשר ראה המגיד דרך החלון שבנו הק' בא אליו מתוך רב שמחה לא הי' יכול להתאפק עד שיבוא אצלו רק רצה לקפוץ דרך החלון לקראתו ושאל לו ר"ז הנ"ל היתכן לפני בנכם הילד הזה אתם רוצים לקפוץ מן החלון כי' הי' לבוש אז במלבושי אשכנזים והשיב לו הנה בני זה הילד יעלה אותי מכל שבעה מדורי גיהנם:

ד) עוד ממנו אשר פ"א בא רבינו הקדוש הנ"ל מדאנציג והלך להיהודי הקדוש ושאל לו מה חדשות נשמע בדאנציג וסיפר לו הרבה חדשות ממילי דעלמא עד שנמשך איזה זמן והה"ק ר' ירחמיאל זצללה"ה בנו של היהודי הקדוש שמע כל זאת וחרה לו על רבינו הקדוש במה שביטל את אביו הקדוש מתורה ועבדות בזה והנה כאשר יצא רבינו הקדוש מאתו אמר היהודי הקדוש לבנו הנ"ל הנה שמעת מה שר' בונם דיבר עמי הלא תדע שדיבר עמי דברים נשגבים העומדים ברומו של עולם ושהם נוגעים מתהום ארעא עד רום רקיע השביעי:

ה) בספר א"י הביא אשר פ"א שאל הגה"ק ר' ישעי' זצללה"ה מפשעדבורז את אדומ"ר סבא קדישא מווארקי זצללה"ה מה זה שאתם מרעישים כ"כ עם הרבי ר"ב ובמה כחו גדול כ"כ והשיב לו הרבי ר"ב הי' ביכולתו כמו אלי' הנביא ז"ל אשר מצא את אלישע חורש בשורים והי' כמו עובד אדמה בפשוט וכשהשליך את אדרתו עליו כ"כ נתפעל ונתלהב עד שתיכף ומיד שחט את השורים ושרף כלי המחרישה ובשל את הבשר וחלק להעם וכששאל אותו אלי' הנביא מה עשיתי לך השיב "אוי האסט מיר הסך געטיהן" ולא הי' עוד אופן להתפרד ממנו עד שקיבל פי שנים כן כשלקח הרבי ר"ב את היד אפי' מאיש פשוט לידו הקדושה תומ"י נתלהב "עס האט עהם אהן גיהובען ציא ברענין יודישקייט' עד שכ"א רצה לנשק להשי"ת ורץ ללמוד וכלל א"ע עם התורה ואותיותי' באהבה עצומה ונשק כל האותיות ובדמעות שליש מסר א"ע על מזבח קדושת השי"ת והי' מוכן לזה בתשוקה נפלאה ובכל כחותיו וחיותו ע"כ:

ו) הנה שמעתי מהגאב"ד פלונסק הנ"ל אשר שמע שהה"ק הרב רח"ה זצללה"ה מאלכסנדר אמר אשר מי שלא ראה את הרבי ר"ב לא ראה מאורות מימיו שם הי' האור הראשון מביהמ"ק הראשון והגה"ק בעל חי' הרי"מ זצללה"ה אמר בזה"ל הרבי ר' בונם הי' לו כל המפתחות מכל הרקיעין ולמה לא "דער מענטש וואס מיינט נישט זיך גיט מען עהם איבער אלע שליסלען" והי' יכול להחיות מתים רק שהי' איש נאמן ולא רצה ליקח מה שאינו שייך לו: ז) הנה רבינו הקדוש מפרשיסחא הנ"ל הי' חכם גדול עד להפליא והי' מפורסם בכל העולם בחכמתו הקדושה ובספר רמ"צ הביא אשר פ"א בלובלין אמר הרבי הקדוש מלובלין זצללה"ה הלא תקיעת שופר היא חכמה וכו' לזה יתקע ר' בונם כי הוא חכם ונכנס אצלו ולמד אתו כוונת התקיעות ואח"כ אמר שאינו יכול לתקוע בפשוט והקפיד עליו הרבי והשיב לו רבינו הק' הנ"ל הנה מצינו גם בתוה"ק אשר משה רבינו ע"ה אמר מקודם כי יאמרו לי מה שמו מה אומר אליהם ויאמר לו וכו' ואחר זה אמר לא איש דברים אנכי גם שמעתי מהגאב"ד מפלינסק הנ"ל שהה"ק הרבי ר' אפרים מוסדילקוב זצללה"ה בעל דגל מח"א אמר עליו שאין חכמים בעולם הזה בזה הזמן כרבינו הח' הרבי ר"ב הנ"ל:

ח) הנה בספה"ק ישמח ישראל בפ' נח הביא בשם רבינו הק' מפרשיסחא הנ"ל וזלה"ק שכל אדם מישראל צריך להיות לו שתי בחי' אלה א' ואנכי עפר ואפר כשהוא בגבהות והיצה"ר רוצה להביאו לידי גסות רוח ר"ל יזכור מה הוא מאין בא ולאן אתה הולך כדי להכניע ולכיף ולכוף יצרו הרע והבחי' הב' בשבילי נברא העולם היינו כאשר היצה"ר רוצה ח"ו להביאו לידי עצבות ומראה אותו שפלותו אשר במה נחשב תורתו ועבודתו ונדמה בעיניו כאלו ח"ו אבדה תקותו יתחזק א"ע במאמר חז"ל הקדושים (סנהדרין ל"ז) חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם היינו כאשר ביאר התניא באריכות דברים אלה ע"כ:

ט) עו"ש בפ' וירא הביא משמו הק' על מה שאנו אומרים הרוצה בתשובה ולא המתרצה לשון הרוצה כאלו כביכול רוצה בתשובה כמו שרוצה שיקיימו התורה ולא יחטאו כן רוצה בזה אם עושים תשובה באמת ובזה מוסיפים כח בפמליא של מעלה ע"כ:

י) עו"ש בפ' וירא משמו הק' על הפסוק ועתה פן ישלח ידו (בראשית ג') היינו לאחר חטא אדה"ר צפה הקב"ה ברוב רחמיו שמוכרח להיות בעולם המות כדי לזכות לתיקון הגמור וירא הקב"ה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ולא ימות לעולם ונמצא ואכ"ל שהיא הגשם וח"י שהיא הרוחניות יהי' נתערב לעולם ולא יפרדו לעולם זה מזה ולא יהי' חלילה לעולם התיקון הגמור לכן ויגרשהו ע"כ:

יא) עו"ש בחנוכה הביא משמו הק' על מאמר חכז"ל (ברכות ה') אם רואה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה ודרשת חכז"ל תמוה פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה הא מצא הרבה כי ת"ת כנגד כולם אך הענין היא מי שיסורים באים עליו ורוצה להתפלל להשי"ת להסיר ממנו היסורים יפשפש במעשיו וצדקותיו שלו שבזכותם יתרפא [א"ה נוכל לומר כמו שמצינו בחזקי' המלך שהתפלל להשי"ת בחליו ואמר זכר נא את אשר התהלכתי לפניך] פשפש ולא מצא שאין בידו מעש"ט שיתרפא בזכותם יתלה תפילתו בביטול תורה רבש"ע יש לי ביטול תורה ע"י היסורים האלו כי תורה אין יכולים ללמוד ביגיעה ועיון מתוך היסורים ר"ל ע"כ: יב) עו"ש בפ' משפטים משמו הק' על פסוק (תהלים י"ט) משפטי ה' אמת צדקו יחדיו היינו שהקב"ה אינו דן את האדם עד שיצדוק הדין יחד לאביו ולאמו ולקרוביו ואוהביו עכלה"ק (ובזה פירש אדוני אבי מו"ר הרה"צ זצ"ל מאמר חכז"ל מי שיש לו תולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש רחמים דהנה מי שקראו חכז"ל חכם כוונתם על צדיק אשר באמת נוגע לו צער ישראל כאלו ח"ו הי' לו לעצמו זה הצער ואומרים בשמים הלא הצדיק הזה לא חטא ולמה יהי' לו זה הצער בחנם לכן יש לו ישועה לאיש הזה בשביל זה החכם וכהנ"ל]:

יג) עו"ש בפ' תרומה מביא שרבינו הק' מפרשיסחא הנ"ל אמר שמגודל הפחד והיראת שמים שהי' לו לר' אברהם בן עזרא ז"ל איננו מבין איך החזיק החיות בקרבו "איך פאר שטייא נישט וויא דיא פלייצעם זענין עהם נישט אראפ פיר גרוים יראת שמים":

יד) בספר רמ"צ הביא בשם רבינו הק' הנ"ל שאמר על פסוק בשה"ש עורי צפון ובואי תימן עשירות נקרא צפון כמאמר חכז"ל הרוצה להעשיר יצפין וחכמה היא בדרום הרוצה להחכים ידרים וזה עורי צפון ובואי תימן היינו שהעשירות יבוא גם לת"ח שיהא גם לת"ח השפעה בעוה"ז:

טו) עו"ש משמו הק', פ"א אמר פלפול בסוגיא דעדיו בחתומיו זכין לו אמר אח"כ דמזה הפשט יכולין להביט בקוויטל ולידע הכל ואפי' בשם לבד בלא קוויטל יכולים לידע הכל:

טז) עו"ש משמו הק' טעם על מה שאמרו חכז"ל לא ישאל אדם צרכיו בשבת דהנה איתא בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ירדו מלה"ש וקשרו לכ"א מישראל ב' קשרים היינו טרם:

יקראו ואני אענה וכשחטאו בעגל נטלו מהם וזה שכתב ואדעה מה אעשה לך ואיתא בכתבי האריז"ל דבשבת מחזיר להם מרע"ה את העדי וזה ישמח משה במתנת חלקו וממילא בשבת לא ישאל צרכיו כי אינו צריך כי בשבת היא טרם יקראו ואני אענה והבן:

יז) עו"ש משמו הק' שאמר על עצמו כי בריח המאכל מרגיש עוד מנעוריו ויוכל לאכול אפי' בכפר במקום שאין החסידים אוכלים ופ"א כשנסע ללובלין עם עוד חסידים ונסעו דרך כפר ואכל שם בשר ונדמה להחסידים כאלו אינו ח"ו ירא ה' וכשבאו להרבי הקדוש מלובלין זצללה"ה העביר ידו הקדושה על בטנו ואמר בשרך בשר קודש:

חי) עו"ש שאמר בסליחות מי שענה וכו' הוא יענה וכו' אמר שאינו צריך לזה כי יכול לומר זאת על עצמו היינו מי שענה לבינם תמיד הוא יענה אותי גם עתה:

יט) עו"ש אמר כשיש עולם גדול קשה לאמור תורה כי צריך תורה בשביל כאו"א ולכלול בהתורה כאו"א וכ"א יקבל שלו:

כ) עו"ש משמו הק' על פסוק ישמח לב מבקשי ה' דפתח בלשון יחיד ומסיים בלשון רבים דאנו רואים שצדיקים שמחים מאוד כשבאים אצלם משום שרואים החשקות של בנ"י לקדושה ע"ז שמחים והשוטים יחשבו ששמחים על הכבוד ח"ו וזה ישמח לב של הצדיק כשרואה מבקשי ה' והבן:

כא) עו"ש משמו הק' על מה שאנו אומרים קדיש אחר פטירת המת ב"מ בשביל שיחסר א' מסכום עבדיו המשמשים אותו לכן אנו אומרים יתגדל ויתקדש שמי' רבא:

כב) עו"ש שאמר לתלמידיו בואו ואלמדכם סדר תשובה שלא רק כאשר אומר. סלח לנו והווידוי תיכף אח"ז מבקש גדלות לכן אינם זוכים רק עיקר הווידוי לקבל ע"ע כל העונשים ויסורים קשים וידמה בעצמו שאינו ראוי עוד לשום טובה ולא יעלה בדעתו שיחזור למעלתו וכאשר יהי' בזה המדריגה אז ברצונו ית' ישלח לו אור חדש ממש ויקוים בו לב טהור ברא לי וכו':

כג) עו"ש משמו הק' על המדרש פ' וישב ויהי בעת ההיא וירד יהודה וכו' כי אנכי ידעתי את המחשבות וכו' שבטים היו עסוקים במכירתו של יוסף ראובן בשקו וכו' יוסף בתעניתו וכו' ויהודה ליקח אשה וכו' והקב"ה הי' עוסק ובורא אורו של משיח והמדרש הוא תמוה ופירש דבא להורות לנו ענין נפלא דהנה כולם עסקו בתשובה ובתענית וכולם התפללו להשי"ת ויהודה הי' עסוק ליקח אשה והנה לעיני בשר הי' ענינם יותר לה' אולם השי"ת היודע מחשבות הי' גלוי לפניו מחשבות יהודה כי יהודה הלך במרירות גדול מאוד לאשר שהוא הי' מלך שבשבטים וכל האשמה תלוי בו והי' מדמה בדעתו שאיבד כל מה שסיגל מיום הוולדו ואין לו שום עצה רק להתחיל לעבוד את השי"ת מחדש כתינוק הנולד והתחיל במצוה ראשונה והמחשבה הזאת היתה יקרה כ"כ בעיני הקב"ה עד שממנו הי' בורא אורו של משיח וז"ש המדרש כי אנכי ידעתי את המחשבות והבן:

כד) עו"ש אשר פ"א בליל ש"ק בקידוש נפל עליו פחד גדול ורעדו כל אבריו עד שכמעט נפל הכיס מידו והיין נשפך ומן אז לא תפס הכוס בעצמו רק הניח ידו הקדושה על הכסא ואחר אחוז הכוס על ידו ואמר אף שתמיד הוא בפחד הזה אעפ"כ תמיד יוכל לעצור א"ע שלא להראות ובפעם הזאת לא הי' יכול לעצור א"ע ופ"א בליל חג השבועות אמר משם היהודי הקדוש זצללה"ה שבליל שבועות אין אומרים תורה כי ד"א קדמה לתורה ואין ד"א לומר תורה שלמחר יקבלו התורה וסיים הוא אך מה עושים בלילה הזה מכינים עצמם לקבלת התורה באימה וביראה ברתת ובזיע ובתוך כך אחזתו חיל ורעדה ופחד ויראה עד שרעדו כל אבריו וארכובותיו דא לדא נקשן ותפס א"ע בהשולחן בכל כחו ולא הועיל כלום עד שפחדו כולם והוכרחו ליקח אותו מהשולחן ונשאו אותו לחדרו המיוחד והניחו אותו על מטתו ושכב שם עד שנח מהפחד ובא להשולחן:

כה) הנה רבינו הק' הנ"ל אף שהי' סג"נ אעפי"כ קרא קוויטלעך ולפעמים בעת נתינת שלום קרא לו בשמו וסיפר לי חו"ז החסיד המנוח מו"ה יוסף דוד ז"ל מבלענדיב איך שחמותו היתה חולה עד שכל הרופאים אמרו נואש ונסע חמיו ר' שבח ז"ל לרבינו הק' לפרשיסחא ובעת שפתח הפתח אמר רבינו הק' מי הוא שם שבח בן רחל ויבהל מאוד וחשב היתכן הרבי הוא סג"נ וגם מעולם לא הייתי אצלו והאיך יודע שמי ובטח רק ברוה"ק הוא וסיפר לו כל הענין וציווה לו שיקח באפטייק סלאווייע בעד ששה גדו' ויעשה מזה משקה ותשתה ויהי' לה רפואה ויפג לבו אעפי"כ התיישב בדעתו הלא הרבי יש לו רוה"ק וכן עשה ונתרפאת [לפי דעתי הקלושה נראה מה שרבינו הק' אמר מי הוא שבח בן רחל כי רבינו הק' ראה ברוח קדשו שזה האיש הוא איש פשוט וחלוש באמונת חכמים וממילא לא יהי' לה רפואה כי העיקר היא אמונת חכמים לכן אמר לו זאת מתחילה כדי שיתחזק לו אמונת חכמים כאשר כן הי' כי כך אמר לו לעצמו וממילא הי' לה רפואה, עזריאל חיים]:

כו) הנה דודי הרב הצדיק וחסיד מפורסם ר' אלי' יוסף זצ"ל אבד"ק ראדזינאווי בעת שהי' ילד והי' עילוי עשה אביו הוא אבי זקני הגביר המופלג ויר"ש ר' הרציל אפטיוקער ז"ל ממאקאווע שהי' דור תשיעי למרן אדונינו הקדוש רבן שכבה"ג בעל המחבר מגן אברהם זצוקללה"ה זי"ע ואני דור שנים עשר ועשה שידוך עמו עם בת ר' קלמן קאפול ז"ל הרב מפלינצק והי' מתנגד ופעם אחת הי' אצל מחותנו הנ"ל בש"ק ולקח את הספר קדושת לוי לעיין בו וחרה זאת למחותנו הנ"ל ובעת שהחתן ישן לקח את הספר וזרקו תחת הסאפקע וכשהקיץ דודי הילד חרה לו דבר זה מאוד ונסע לאביו ואמר שבשום אופן אינו רוצה השידוך משום זה וציווה לו אביו שיסע לרבינו הק' לפרשיסחא לשאול לו ע"ז ותיכף בעת לקיחת שלום קודם שדיבר עמו מזה אמר לו רבינו הק' בפנים שוחקות בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני ולא דיבר אתו עוד מזה כי הי' לו תשובה עוד קודם ששאל לו ועזב השידוך ונעשה אח"כ חתן הרב החסיד המפורסם ר' יעקב זצ"ל משעפס מחסידי פרשיסחא שהי' מפורסם לבעל מדריגה:

כז) פ"א בא לרבינו הק' למדן ומתנגד ורצה להתקרב לחסידים והנה רבינו הק' למד בכ"י שיעור עיון פלפול וישב הוא ג"כ בין החבריא קדושה לשמוע חי' רבינו הק' ובתוך השיעור רצה לדחות הפלפול של רבינו הק' והקפיד עליו והלך מהשיעור לחדרו והי' להתלמידים הק' עג"נ מאוד והלכו לרבינו הק' לפייסו באמרם הלא הוא לא דרך בדרכי החסידות לכן אין כ"כ אשמה עליו בזה והשיב להם רבינו הק' הנה מצינו באלישע הנביא שכתוב ויגש גחזי להדפה ודרשו חכז"ל שאחזה וכו' והיא דבר מגונה מאוד ביזרא דעריות ולא מצינו שכעס אלישע עליו ואח"כ כשריפא את נעמן ורץ גחזי אחריו ולקח ממנו כסף וכו' כעס אלישע מאוד וקללו כנאמר בפסוק והיא תמוה אלא שגחזי בעת שעשה המעשה בהשונמית התחרט מאוד ע"ז והי' לו בושה מאוד בחשבו הלא רבי אלישע נביא הוא ויודע מזה והאיך אשא פנים לבוא אליו וכיון שראה אלישע שברון לבו לא אמר לו כלום אבל גחזי חשב שאלישע לא אמר לו משום שאין יודע מזה ואמר כיון שכן אוכל ליקח מנעמן בסוד והנביא לא ידע מזה מש"ה קילל אותו גם על מעשה דשונמית וזה הי' ג"כ בזה האיש הנה הוא עשה מעשה מגונה ר"ל וקודם שנכנס אצלי נתמלא רתת וחלחלה בחשבו כי בטח אני אומר לו מזה וכיון שראיתי שיש לו בושה לא אמרתי לו דבר אולם הוא כשראה זאת אמר בלבו שגם לרבי אין רוה"ק ונתמלא עוד העזה להקשות עלי עם קושיות ודחוים לכן איני רוצה שיהי' בין החברייא קדישא:

כח) בספר נפלאות חדשות הביא בשם רבינו הק' על מה שאמרו חכז"ל כל השערים ננעלו חוץ משערי דמעות שלא ננעלו והקשה א"כ למה להשער כלל ואמר דאם כסיל בוכה נועלין לפניו השער ופירש בעל הספר הנ"ל דבריו הקדושים שאם הוא בוכה על שצר לו וגם בוכה על חטאיו כמ"ש דעו וראו כי רע ומר עזבך את ד' אלקיך ומקבל עליו מכאן ולהבא שלא יחטא עוד אזי השי"ת עונה לו מן הצרה אבל אם הוא בוכה רק מחמת שצר לו ואינו מקבל עליו מכאן ולהבא שלא יחטא אז סוגרין לפניו השער אעפ"י שהוא בוכה ע"כ ולפי דעתי תמוה זה דא"כ נסתם הדרך גם משערי דמעות ח"ו וכי אם יהי' איש בעת צרה ר"ל ויבכה מתוך צרותיו וכי נאמר לו אז שיבכה גם על עונותיו אשר אין לו אז כלל ישוב הדעת לזה מחמת צערו הגדול לכן נראה לי דכוונת רבינו הק' רק להוציא מי שבוכה ואינו מתפלל בזה הבכי' להשי"ת זה נקרא כסיל כי לא יבין שמאת ה' היתה לו זאת וממילא לא יעזוב דרכו הרע הנקרא כסלות ע"ז אמר רבינו הק' דאם כסיל בוכה נועלין לפניו השער אבל אם אדם מתפלל בבכי' להשי"ת שיעזור לו זה האיש בטח יש לו אמונה שמ"ה היא וכשהשי"ת יעזור לו יהי' מלא בושה על עבירות שבידו כי הוא לא קיים רצון השי"ת והשי"ת מילא רצונו ובטח לא ישוב עוד לכסלה ח"ו ע"ז אמרו שפיר חכז"ל דשערי דמעות לא ננעלו כמו שהובא בספר תפארת שמואל על הרא"ש בפרק מי שמתו דאם אדם בוכה בתפילתו כוכבים ומזלות בוכין עמו והוא נענה בתפילתו, עזריאל היים]:

כט) הנה שמעתי שאדמו"ר הקדוש הזקן מאלכסנדר זצוקללה"ה סיפר מרבינו הק' הנ"ל שסיפר זאת בעצמו שקודם שנעשה רבי הי' לו אפטייק בפרשיסתא והוא הלך בכל לילה ללמוד אצל הגה"ק היהודי זצוקללה"ה והי' רבינו הק' עשה סימנים בהשיפלעדלעך איזה סם שיש שם וציווה לאשתו הרבנית שאם תתן למי איזה ריצעפט שתשאר השיפלעדעל פתוח שידע מה שנתנה פ"א בא לביתו וראה ששיפלעדעל א' פתוח ושאל אותה למי נתת זאת ותאמר לו שנתנה זאת לאדון עכו"ם א' ריצעפט לשתות ונתבהל מאוד כי שם הי' סם המות למשוח על מכה ולא לשתות ובטח ימות תיכף אמר רבינו הק' בזה הלשון הלכתי החוצה ובכיתי מאוד לפני השי"ת ואמרתי רבש"ע למה באת זאת לידי שע"י יומת ברי' של השי"ת בחנם על לא דבר אעפי"כ "בין איך דאך גיוועזין יעך" השגתי שמחה ותיכף בא המשרת לאשר שעפ"י הסיבה נשבר לו הצלוחית עם הריצטפט ותיכף נתן לו אחר כראוי:

ל) פעם אחת הי' לו דיסטראבאצייט והי' לו סחורות שנפסקו הבאנדראלין שאינו רשאי להיות בחנות וצריך השגחה ליקח זאת מהחנות ופתאום באו אצלו אנ"ח והתחילו לחפש בחנותו ולזוגתו הצדיקת אחזתה רעדה ופחד כי ידעה שבטח ימצאו אשר ע"ז מגיע עונש תפיסה ואמרה לבעלה הלא איש חכם אתה תן עצה מה לעשות כי בסכנה אנחנו אמר לה הצדק אתך ואלך להקאמיר הסמוך להחנות ושם אחשוב מה לעשות והלך לשם ובל"ב עשו רעוויזייע ועזר השי"ת ולא מצאו כלום והנה זוגתו פתחה הדלת מהקאמער שמעה שאמר ברוך השי"ת שדברי התוס' נכונים מאוד ואחז גמרא בידו ושאלה את בעלה הק' וכי לזה הלכת לשם והשיב לה תאמין לי אשר זה איזה שבועות שדברי תוס' הזה אינם מובנים לי וכאשר הרשעים הי' באים לעשות לי רע ת"ו אמרתי זה העת נכון היא לעמוד על סוף דעת התוס' וכן הוה כי ב"ה נתיישב לי דברי התוס' על נכון ואמר עוד שמפורש בתהלים בפסוק לי קוו רשעים לאבדני עדותך אתבונן והפירוש היא דאם ח"ו יבואו רשעים להרע לאחד יוכל להשיג אז בהתורה הקדושה מה שלא הי' יכול להשיג בזמן אחר:

לא) הנה הה"ק ר' שמעון אשכנזי זצללה"ה הנקרא ר' שמעון דייטש הי' לו התנגדות על רבינו הק' הנ"ל עבור שרבינו הי' סוחר לדאנציג והי' לבוש במלבושי הסוחרים כמו דייטש ואח"כ נעשה מנהיג הדור והם לא הבינו זאת ושלח לו האיך נעשה רבי והשיב לו כתיב בתורה אשר פרעה אמר אל יוסף הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו מהו הלשון כזה אלא פרעה חשב שבעל רוה"ק צריך לילך במלבושים פחותים ובמנעלים מלוכלכים זה יוכל להיות בעל רוה"ק אבל כאן ראה שיוסף הצדיק הלך במלבושים נקיים והי' יפה תואר ומסלסל בשערו איש כזה שיהי' לו רוה"ק לא ידע ובאמת יוסף הצדיק עבד השי"ת בדרך נסתר וכל מעשיו ותנועותיו הי' לשם יחוד קוב"ה ושכינתי' וזה הי' קשה לפרעה הרשע להאמין והנה רבינו הק' ג"כ עבד את השי"ת בדרך הזה כידוע וגם הה"ק ר"ש הנ"ל שלח לו שירא ממנו עבור שהוא גדול בהיכל אהבה השיב לו רבינו הק' אמת הוא גדול שם ואני שם הקטן כי רם ד' ושפל יראה וגבוה ממרחק יידע היינו השפל רואה אותו אולם הגבוה רק ממרחק יידע גם שלח לו למה הוא לובש לבנים כמו אדמורי"ם והשיב לו אני סג"נ ואין אני רואה איזה מלבוש שיתנו לי:

לב) הנה דודי הה"צ הנ"ל שמע מפה קדשו של אדמו"ר סבא קדישא מווארקי זצללה"ה שאמר בזהל"ק הנה לשבח את רבינו הק' הרבי ר"ב מפרשיסתא עם מופתים היא למותר והיא כמו שאנו נהי' משבחים את הגבירת טטמעריל מווארשא שיש לה לאקשין ברעט יפה כן הי' מופתים נחשבים אצל רבינו הק' מפרשיסחא, גם שמעתי מדודי הנ"ל אשר רבינו הק' קודם פטירתו נכנסה אצלו זוגתו הרבנית הצדיקת ובכתה מאוד ושאל לה רבינו הק' למה אתה בוכה אמרה לו האיך לא אבכה שאני רואה אותך במצב הזה אמר לה וכי ע"ז צריך לבכות הלא כל ימי חלדי הייתי יגע ולמד, א"ע האיך לפטור מן העוה"ז ועכשיו כשהגעתי לזה וכי צריך לבכות ע"ז השיבה בחכמתה אדרבה אני רוצה שתחי' עוד הרבה כדי שתלמוד א"ע עוד יותר ויותר:

לג) עוד שמעתי מדודי הה"צ הנ"ל שהוא הי' בעצמו בפרשיסחא בעת הזאת בימי הרבינו הק' הנ"ל הי' מסור אחד שמסר רבים ואיבד ר"ל הרבה נפשות בגופם ובממונם והי' ירא לנסוע בדרך לבדו ונסעו עמו תמיד שני אנשי חיל לשמרו פ"א הי' נסע דרך פרשיסחא לכפר אחד למסור איש ישראל וראה בפרשיסחא הרבה חסידים ושאל מה זאת ואמרו לו שדר כאן רבי עם חסידים וחרה לו לרשע הזה ואמר אשר בחזירתו יראה לשלוח את הרבי עם החסידים וכשמעם זאת סיפרו זאת לרבינו הק' אמר רבינו הק' הפסוק רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ד' ואמר כך רבות רעות עשית, צדיק היינו לא די לך זאת אלא שאתה רוצה לעשות רעות גם להצדיק אז ומכולם יצילנו ד' השי"ת יציל את כולם מידך והי' הסוף שזה האיש שבאו אצלו וראה שצרתו צרה לקח את כל הדברים מזויפים שהי' לו ונתן לתוך הלבוש העליון של המסור הנ"ל שהי' מונח בהחדר ואמר להאנשי חיל ראו שהוא רק מעליל על כולם כי בתוך המלבוש שלו נמצא הרבה דברים מזויפים שהוא משליך אצל כל אחד כדי להעליל עליו ויחפשו בתוך המלבוש וימצאו כי כנים הדברים ותיכף האנשי חיל בעצמם אסרו ידיו ורגליו בשלשלאות של ברזל ויובילוהו אותו חזרה דרך פרשיסחא ונעשה שמחה גדולה בין החסידים וזמרו כנגדו כן יאבדו כל אויביך ה' והי' לו סוף עד שמת בתפיסה:

לד) הנה המעשה מהחתונה הגדולה באוסטילא יש נוסחות שונות אולם כפי ששמעתי מדודי הנ"ל הי' המעשה כך לאשר שהגאון הקדוש מאפטא זצללה"ה עשה נשואין לנכדו באוסטילא ולאשר שהוא הי' אז הזקן שבאדמורי"ם נתקבצו שם על החתונה שמונים צדיקים מלובשים לבנים והנה המתנגדים של רבינו הק' בכאן מצאו יד באסיפת הצדיקים האלה ובראשם הסבא קדישא מאפטא יהי' שעת הכושר לדבר ממנו ולעשות לו רע ח"ו ורבינו הק' הרגיש זאת ואמר שישלח לשם נגיד וחסיד ולמדן וישלח את הגביר ר' בערקא לנגיד ואת הה"ק ר' זושא פלאצקער זצללה"ה לחסיד והגה"ק בעל חי' הרי"מ זצללה"ה ללמדן וכאשר באו לשם לא הניחם המשמש לילך לבית החתונה עבור שלא הי' בידם פתקא שהוזמנו על החתונה ונתן ר' בערקא ממון הרבה להמשמש ונתן להם לכנוס וקודם החופה פלפל הרב הגה"ק מאפטא בקושיא על הרמב"ם ז"ל ונשאר בקושיא והרכין הגה"ק בעל חי' הרי"מ אליו ותירץ קושיתו החמורה בטוב טעם והשב מאוד בעיני הסבא קדישא מאפטא ושאל לו מי אתה והשיב לו אני תלמיד הרבי ר"ב מפרשיסחא ויתמה מאוד הגה"ק מאוד ויתכרכמו פניהם של המתנגדים אעפי"כ הינה"ר עשה את שלו והמתנגדים עוד לא רפו מזה והתחילו להלשין על רבינו הק' והחסידים שלו שאינם מתנהגים כדרך התורה ח"ו אז קפץ הה"ק ר"ז על השולחן וקרע מלבושיו עד שגלה את לבו וצעק בקול להה"ק מאפטא אם אתם רבי תביטו בחדרי לבי ותראו האיך רבי שלי גדול קדוש ונורא ואז תיכף ציווה הה"ק מאפטא שיפסקו לדבר ממנו ועוד שמעתי אשר הה"ק מאפטא אמר עוד הלא יש בכאן בן ידידינו הגאון הקדוש היהודי מפרשיסחא זצללה"ה [הוא הה"ק ר' ירחמיאל זצללה"ה] נשאל אותו האיך הי' הרבי ר"ב אצל אביו והנה הג' תלמידים הנ"ל בשמעם זאת הי' יראים שלא ידבר ח"ו עליו כי הי' אז סכסוכים ביניהם ג"כ מפני המלשינות אולם הה"ק ר' ירחמיאל הנ"ל אחז צדיק דרכו דרך האמת ואמר להרב הק' מאפטא הנה שמעתי מאדוני אבי ז"ל שאמר עליו אשר הוא השפיצעל מלבו שלו כיון ששמע הה"ק מאפטא זי"ע כך אמר ח"ו שלא ירים איש את ידו ורגלו לדבר ח"ו על הרבי ר"ב מפרשיסחא ונסתם פה כל המקטריגים: לה) הנה שמעתי מהגאב"ד דפלונסק שיחי' הנ"ל ששמע בעצמו מפי איש אחד אשר הי' ילד ונסע עמו אביו לפרשיסחא וכאשר הי' בביהמ"ד ושיבת א"ע לפני החברייא קדישא אשר בנו הילד הוא טוב בלימוד ונתנו לו לייענין בתוך כך פתח רבינו הק' את הדלת ושאל להם מה זאת וסיפרו לו שהם מנסים את הנער הזה אמר להם רבינו הק' בבדיחותא אם הייתם נותנים לו לייענין את הסוגיא דהמחליף פרה בחמור ושאלתם לו מתי היתה המעשה הזאת בחורף או בקיץ ואם הי' משיב לכם שהי' בקיץ הייתם יודעים שהוא עלם טוב כי בגמרא מוקי לה בעומדת באגם ובחורף אין אגם ובוודאי הי' לו לרבינו הק' איזה כוונה בזה:

לו) עוד שמעתי משמו אשר רבינו הק' ציווה לשכור עבורו עגלה לווארשא וכן עשו ונסעו לווארשא ושאלו לו אנשיו לאיזה אכסניא שיסעו ויאמר להם לנסוע הלאה ופתאום ציווה להבע"ג לעמוד אצל בית ממכר יי"ש וירד מהעגלה ונכנס לשם וראה שני אנשים פשוטים נושאי סבל הנקראים טרעגערם יושבים אצל השולחן ולפניהם שני כוסות ושמע איך שאחד שאל לחבירו אם למדת היום חומש פרשה דיומא אמר השני הן א"ל הראשון גם אני למדתי אולם הי' קשה לי דכתיב בפרשה ויכרתו שניהם ברית איך כרת אאע"ה ברית עם אבימלך העכו"ם והשיב השני אני לא יכולתי להבין מה זה שכתב ויכרתו שניהם ברית הי' די לומר ויכרתו ברית אך שיהי' מיושב בקושיתך דהכוונה היא אף שכרתו ברית עכ"ז הי' שניהם ולא אחדות כשמוע רבינו הק' זאת תיכף ציווה ליסע לביתו ואמר שלא הי' צריך להיות בווארשא רק לשמוע דברי הצדיקים הנסתרים האלה:

לז) עוד משמו הנ"ל אשר הגאון הק' בעל משנת חסידים זצ"ל הי' נוסע על הים הגדול והי' ראש השנה בבוקר ונעשה חור גדול בהספינה והמים נכנסים והתחילה הספינה לטבוע וציווה בעל משנת חסידים לתקוע בשופר וכיון שהתוקע תקע והריע מיד נראה החור היכן היא וסתמו את החור והספינה נצל והלכו לשלום ואמר ע"ז רבינו הק' מפרשיסחא הנ"ל אשר כוונתם בשופר הי' שבטרם שיטבעו בים ח"ו יעשה עכ"פ עוד מצוה כי הולך למות יעשה עוד מצוה שבידו לעשות ומצוה בעידנא דעסיק בה מגינה ומצלי אבל אם הי' כוונתם שהשופר יציל אותם מלטבוע אז כבר הי' נטבעים בים ח"ו כי לא הי' מצוה ודפח"ח:

לח) בספר בית יעקב הביא בשם רבינו הק' מפרשיסחא הנ"ל אשר עצה היעוצה לאדם שנפשו חשקה בתשובה שלימה לפניו ית"ש שילמוד כל השנה ספר משנה תורה ובזה יתעורר לבבו לתשובה:

לט) כתב לי ידידי הרב החסיד המופלג מו"ה יונתן הלוי אייבישיץ נ"י שנשלח לו מהרב מטשערווין נ"י העתקת אגרת מרבינו הקדוש הנ"ל לק"ק מאקאווי, וזהו לשון האגרת:

לכבוד אהו' י"נ חברי נאמני הרבני המופלא ומופלג חריף ושנון שמו ינון חכם השלם כש"ת מו"ה ישראל נ"י:

ידיד לבי לא אוכל עוד להתאפק אהבתו בקרבי כי בוערת כמו רשפי שלהבת אשר מים רבים לא יוכלו לכבותה גלל כן הנני קורא ודורש שלומו מרחוק ומה מאוד כלתה נפשי להיותינו יחד ולזכור אהבה ישינה אשר בינינו אך אין שעת הכושר בזמן הזה ע"כ אל ירע בעיניו אשר לא כתבתי כדרכי כי כבוד גיסי הרבני החריף מוהר"ר דוד נ"י המוכ"ז אץ עלי ע"כ אומרה שזה האגרת פתיחה הוא לקרושפדענצין אשר יהי' בינינו הן בלימודיות או בידידות להראות שלא נרתק עוד חבל הכוסף ידידותינו יחד גם נלאתי מרוב הטרדות טרדה דמצוה לקיים כבוד האורחים אשר כבוד הרב המאוה"ג הגאון המפורסם מו"ה יואב בנו של רבינו האבד"ק מאטרסדארף אשר אתי עמי פה במחיצתי וציוה לי לכתוב ד"ש משמו כי טרוד הוא כעת, אך במטותא שאל יתעצל להשיבני ע"י כבוד גיסי הרבני הנ"ל ויכתוב לי חידושי תורה ובמה הוא עוסק ואז גם אני אפתח פה במילין להדורי יבחן נא את כל אלה ויראה שנכתב בחפזון רב. הכ"ד אוה' י"נ הדוש"ת בלב ונפש חפיצה נאום הק' שמחה בונם בהרבני מו"ה צבי הירש מ"מ דק"ק וואודיסלאוו. לע"ע אני עוסק בשיטה דברירה. מ) גם העתק מכתב מה שכתב להרב הגאון החסיד ר' משה נחמי' הכהן זצ"ל אבד"ק דוואהרט:

ב"ה אור ליום ו' פ' תצא תקפ"ד לפ"ק פה פרשיסחא יע"א:

לידיד נפשי המופלג מ' משה נחמי' הכהן נ"י:

כפי הנראה בענין שאלתכם המתנה משובחת יותר מן הזריזות וד' יתן לנו ולכם שנה טובה ומתוקה עם כל ישראל כחפץ ידידך אוהבך בלב ונפש שמחה בונם:

מא) גם הרב המאוה"ג החסיד ר' אלעזר הלוי אייבישיץ שי' אבד"ק סטערדין סיפר ששמע בעצמו מפי הרבנית בריינדיל אשת הה"ק הרבי רא"מ מפרשיסחא זי"ע והיא היתה בת בתו של היהודי הקדוש זי"ע והיא נתגדלה בבית זקנה הק' וסיפרה אשר בעת חתונתה עם הה"ק הרא"מ זי"ע המתינו זמן רב על רבינו הק' הרבי ר"ב זי"ע שיבוא להחופה ולא בא עד ששמעו שאמר ברוך הבא יהודי הקדוש [שהי' אז לאחר פטירתו ואז הלך אל החופה:

הנה הרבינו הקדוש הרבי ר"ב מפרשיסחא הנ"ל עלה אל השמים י"ב לחודש אלול שנת תקפ"ז ומנ"כ בעיר פרשיסחא זי"ע ועל כל ישראל אמן:

תוכן העניינים

האוצר מספורי צדיקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה